newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מאות בעצרת לציון חטיפת ילדי תימן: הכרה אינה רק פיצוי כספי

בעצרת השתתפו פעילים ובני משפחות של הילדים החטופים, שהשמיעו עדויות. בעמותת עמר"ם דוחים את מתווה הפיצויים שהוצע למשפחות ודורשים משר הבריאות הנכנס: פרסם במלואו את הדו"ח על תפקיד מערכת הבריאות בפרשה

מאת:

כשלוש מאות נשים וגברים, ביניהם פעילים ומשפחות, השתתפו הערב (שני) בעצרת לציון יום המודעות לחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן, שארגנה עמותת עמר"ם. העצרת השנתית, שהתקיימה בגן הוורדים בירושלים, נערכה תחת הסיסמא "הכרה, צדק, ריפוי – לא פחות!".

"אמרו לנו 'קברנו, לכו הביתה', אבל אין גופה ואין קבר". יום המודעות לחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן, 21 ביוני 2021 (שירז גרינבאום / אקטיבסטילס)

לאחר ההתאספות בגן קראו המשתתפים "איפה איפה הילדים – תפתחו את התיקים", "צדק הכרה ריפוי", ו"זה לא מקרה פרטי עצוב אם זה קרה פה שוב ושוב". במהלך העצרת השמיעו בני משפחות הילדים החטופים את עדויותיהם. בצלאל שרעבי, בן למשפחת ג'יהאסי, סיפר על התאומים למשפחתו, יוסף ושלום, שנאמר לאמם שמתו. "אמרו לנו 'קברנו, לכו הביתה', אבל אין גופה ואין קבר". לדברי שרעבי, ועדת קדמי קבעה כי התינוקות מתו אך לא ידוע מה קרה להם. לימים המשפחה קבלה צו גיוס עבור יוסף, וקברו של שלום אינו ידוע. המשפחה סירבה לקבל את ההכרעות של הוועדות וכן גם את הצעת הפיצויים האחרונה של הממשלה הקודמת.

ציונה הלוי מדמוני סיפרה על "הייסורים והסבל כל שבת ושבת שאמא שלי ביכתה את אורי, בנה". עוד היא אמרה כי במקרה שלו, "בתי המשפט אמרו שאין עדות אלא עדות ראיה, ואכן אני ראיתי במו עיני איך לקחו את אחי אורי! היום חרוט לי במוח. אם הילד נפטר, תנו את הגופה! אבל לא היה, הבן כבר נשלח לחוץ לארץ", אמרה הלוי מדמוני בעדותה.

donate

למילים "הכרה, צדק, ריפוי", שנעשו כבר מזוהות לחלוטין עם המאבק הציבורי בנושא החטיפות, נוספה השנה הקריאה "לא פחות" – זאת על רקע מתווה הפיצויים שהציעה ממשלת נתניהו למשפחות הילדים החטופים.

"קודם כל ברור שהכרה, צדק וריפוי זה לא רק פיצוי כלכלי", אומרת נעמה קטיעי, פעילה בעמותה שכתבה כאן בעבר על טענות השווא בנושא. "נשים את זה בקונטקסט רחב יותר. מדינת ישראל, בדרך כלל המומחיות שלה היא להשתיק פרשות כאלה בעזרת כמה דולרים שזורקים".

הכרה לריפוי המשפחות והחברה

קטיעי מזכירה את פרשת הגזזת וטוענת כי גם שם נבחרה מדיניות של מתווה פיצויי-כלכלי לקורבנות, תוך הימנעות מאמירות משמעותיות על ההקשר של הפרשה. "מדינת ישראל לעולם לא תסכים לומר יש פה פרשה עם ניחוח גזעני, עם תפישה אוריינטליסטית."

סיון תהל, פעילה גם היא בעמר"ם, אקטיביסטית מזרחית ותחקירנית שטח בארגון זכויות אדם, מוסיפה: "אין במתווה איזו לקיחת אחריות ממשית. יש אמירה נורא כללית של משתתפים בסבל של המשפחות, כאילו זה גורם שלישי ולא ידוע. אין באמת לקיחת אחריות – עשינו, חטאנו, פשענו, אנחנו מכירים בסבל שלכם ובמה שקרה."

שתיהן מדגישות כי גם פיצוי כלכלי יכול להיות חלק מבורך מתהליך התיקון שנדרש מהמדינה כלפי המשפחות, אך מזכירות את התנאים בהם ניתן הפיצוי: במסמך עליו נדרשות לחתום המשפחות קיים סעיף לפיו הן מוותרות לא רק על דרישות עתידיות לפיצוי כלכלי מהמדינה, אלא גם על כל טענה עתידית כלפי כל גורם שהיה מעורב בפרשה.

צילום מסך מתוך "כתב קבלה ויתור וסילוק" של משרד האוצר

צילום מסך מתוך "כתב קבלה ויתור וסילוק" של משרד האוצר

"המשפחות באמת לא קונות את זה," אומרת קטיעי. "הן אומרות שלא מעניין אותן פיצוי כלכלי. הן רוצות לשמוע קודם כל סליחה על זה שזלזלו בהן וקראו להן משוגעים. קודם כל צריך לומר סליחה, זה קרה לכם ולא הזיתם. את יודעת, הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות לקורבן זה את הגזלייטינג הזה."

תהל עומדת על המשמעות של הסיסמא "הכרה, צדק, ריפוי" כמפתח לתהליך תיקון נכון יותר. לדבריה, ההכרה נדרשת גם עבור המשפחות וגם לנו כחברה, כאשר רק מתוכה ניתן לבנות מחדש אמון ולפייס. גם היא מזכירה שנים של השתקה וזלזול בכאב, ומוסיפה: "אני בטוחה, אגב, שגם עם העדויות שאספנו והארכיון (שנמצא באתר העמותה; תב"ד) יש משפחות שעדיין לא הגענו אליהן, שנמצאות בבושה."

שנים של השתקה וזלזול בכאב. יום המודעות לחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן, 21 ביוני 2021 (יונתן זינדל / פלאש 90)

מתוך ההכרה, היא מסבירה, צדק יהיה לתת מקום למשפחות, לסיפורים ולכאבים שלהן, כתיקון לוועדות הממשלתיות שלטענתה "דקדקו בכל מילה שלהן", במקום להקשיב. מכאן, הריפוי יהיה בעל היבטים אישיים-משפחתיים, קהילתיים וציבוריים: מתן סיוע למשפחות דרך מענה פסיכו-סוציאלי או פיצויים כספיים, הקמה של מערך חיפוש נחטפים, הטמעת הפרשה בתוכניות הלימודים של משרד החינוך, הקמת אתר מחקר והנצחה.

לכך מוסיפה תהל גם את ניקוי שמו של הרב עוזי משולם, שיום פטירתו נבחר כיום המודעות של המאבק.

קטיעי טוענת שמטרת המאבק אינה מסתכמת בפרשה הזו, שכן ללא הצבעה על הגורמים האמיתיים של הפרשה, על הרקע הגזעני שלה, היא עלולה להיות משוחזרת. "היום זה קהילות שחורות, קהילות פליטים, מישהו אחר. אז האחריות שלנו פה היא הרבה מעבר לפרשה הזו. אי אפשר לסגור את זה לוקלית, כי בשביל זה צריך להסתכל במבט הרבה יותר רחב של מה קורה בישראל ובכל העולם באותן שנים עם פרשות דומות."

הדו"ח על שולחן שר הבריאות

דבריה של קטיעי מהדהדים פרסומים מהחודשים האחרונים על דו"ח השוכב כעת במשרד הבריאות, הנוגע לחלקה של מערכת הבריאות בישראל בפרשה.

פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל המשרד לשעבר, מגיש הדו"ח, אמר אתמול ל-Ynet: "מה שהיה אז, לא היו מקבלים היום בשום קנה מידה של תקינות רפואית. הדו"ח הזה חייב לצאת ממשרד הבריאות. יש לו הרבה משמעויות. צריך לעבור תהליך ולא לזרוק את זה באוויר, אלא לראות איך מציגים את זה למשפחות שנפגעו, לאחות את הקרעים, לחשוב איך מפצים אותן וכמובן לדאוג שדבר כזה לא יקרה שוב במערכת הבריאות."

יום המודעות לחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן, 21 ביוני 2021 (שירז גרינבאום / אקטיבסטילס)

יום המודעות לחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן, 21 ביוני 2021 (שירז גרינבאום / אקטיבסטילס)

למרות תגובה פושרת של משרד הבריאות, לפיה הדו"ח מבוסס "על מקורות, מסמכים, עדויות וראיות ידועים ומוכרים שפורסמו זה מכבר ואין בהם כל עדויות או ראיות חדשות", בעיני הפעילות בעמר"ם מדובר במסמך בעל פוטנציאל חשוב כחלק מהדרישה להכרה.

על אף שלא קראה את הדו"ח, לטענת קטיעי אכן מובאות בדו"ח עדויות שלא פורסמו קודם לכן, מה שידוע לה על-בסיס הקשר של העמותה עם הוועדה שכתבה אותו. היא מסבירה כי ההבנה שהחטיפות היו חלק ממדיניות שיטתית התאפשרה כבר על בסיס חומרים חשופים ועדויות, אך גם מדגישה: "הדו"ח הזה היא הפעם הראשונה שגורם ממסדי אומר מפורשות שהיתה פה מדיניות ממסדית, שכתוצאה ממנה ילדים הורחקו מילדיהם בכפיה ולצמיתות".

כמתבקש, קטיעי מפנה כעת את הזרקור על שר הבריאות החדש, ניצן הורוביץ, שיידרש להחליט אם לאשר את פרסום הדו"ח. "מי שנמצא שם צריך להיות אדם עם מוכנות לשאת בתוצאות של דו"ח כזה, זה לא דבר פשוט. אני מאד מקווה שמי שחרט על דגלו זכויות אדם לא יכול להתעלם מדו"ח שהוא באמת הפרת זכויות אדם פר-אקסלנס, אחת הפרשות החמורות ביותר שקרו פה. היקום קורס לתוך עצמו אם מישהו ממרצ יכול לומר 'אני סוגר את הדו"ח הזה, נוצר אותו ולא מפרסם'. אם זה לא חדש, תפרסמו, מה יש להסתיר?"

פנינו לשר הבריאות לתגובה, אך היא טרם התקבלה. נפרסם אותה כאן אם וכאשר היא תתקבל.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
הטיה פרו-ישראלית "מטעה בצורה מסוכנת". תלמידים בבריטניה (צילום: DMCA)

הטיה פרו-ישראלית "מטעה בצורה מסוכנת". תלמידים בבריטניה (צילום: DMCA)

כך משכתב הלובי הפרו-ישראלי את ספרי הלימוד בבריטניה

במשך שנים, קבוצות יהודיות בבריטניה פועלות במרץ במטרה להשפיע על התכנים בספרי הלימוד על ההיסטוריה של המזרח התיכון. כעת, לאחר בדיקה, שני ספרי לימוד הורדו מהמדף בגלל הטיה פרו-ישראלית "מטעה בצורה מסוכנת"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf