newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

יום המודעות לחטיפת ילדי תימן: מפגינים דורשים מוויצו לקחת אחריות

עשרות אנשים הפגינו היום מול סניפי ויצו ברחבי הארץ, ודרשו מהארגון לחשוף את המסמכים בנוגע לילדים שהיו בידיהם ולבצע צעדים אקטיביים לחיפוש המשפחות של ילדים שעברו במוסדות. "אנחנו דורשות צדק לחטופים. נמאס לנו להפגין כל שנה, אבל לא נוותר". ויצו: "לא נמצא דופי בהתנהלותנו. החומרים נגישים לציבור"

מאת:

עשרות מפגינים מחו היום (ראשון) מול סניפי ויצו ברחבי הארץ לציון יום המודעות השנתי לחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן. המפגינים דרשו שהארגון ייקח אחריות על חלקו בחטיפות; לחשוף את כלל המסמכים והארכיונים הגנוזים של רישומי הילדים שיש בידיהם; לאתר את מסמכים דוגמת ארכיון ויצו צפת שנטען שנעלם; וכן לבצע צעדים אקטיביים לחיפוש המשפחות של הילדים שעברו במוסדות.

את המחאה אירגנה עמותת עמרם. בשנים קודמות התקיים אירוע מרכזי בירושלים מול בית ראש הממשלה בדרישה לצדק למשפחות, אך השנה החליטו המפגינים להתמקד במעורבותה של ויצו. עדויות של משפחות שילדיהן נעדרים קושרות את הארגון לפרשה, כאשר ילדים נעלמו זמן קצר לאחר הלידה מבתי ילדים של ויצו. הארגון מכחיש את מעורבותו בפרשה.

מחאה מול סניף ויצו תל אביב לציון יום המודעות השנתי לחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן, ב-21 ביוני 2020 (צילום:אורן זיו)

מחאה מול סניף ויצו תל אביב לציון יום המודעות השנתי לחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן, ב-21 ביוני 2020 (צילום: אורן זיו)

"איפה הילדים? תפתחו את התיקים", קראו כ-30 מפגינים שהתכנסו מול סניף ויצו ברחוב דוד המלך בתל אביב. מחאות דומות התקיימו מול סניפי ויצו בחיפה, ירושלים ובאר שבע. על השלטים נכתב: "ויצו קחו אחריות", "פמיניזם הוא לא הפרדת אמהות מתינוקות" ו"תחשפו את כל הארכיונים".

סיון תהל, אחת ממארגנות המחאה, אמרה במהלך ההפגנה: "אנחנו כאן כדי שתיקחו אחריות. שורה של מסמכים ועדויות קושרים את ויצו לפרשה. ועדת החקירה קבעה שוויצו הסתירה מידע מההורים שניסו לברר על גורל ילדיהם, שילדים נקלטו בארגון לאחר שהוכרזו כמתים. יש ילדים שהתחנה האחרונה שלהם היתה אצלכם, שהתשובה שאין קבר או תעודת קבורה או גופה הגיעה מכם. אנחנו מאמינים למשפחות. קחו אחריות על חלקכם בפרשה. די לטיוח ולהסתרת האמת".

"אנחנו דורשות צדק לחטופים", אמרה קארן, שדודה ציון, בנם של יחיא ותימניה חבאני ז"ל, נלקח מבית התינוקות במחנה עתלית ב-1949 יחד עם עוד 40 ילדים. לאמהות נאמר שהילדים נלקחים לשם מתן חיסון בירושלים ויחזרו למחרת בבוקר, אך אף אחד מהם לא שב לחיק משפחתו.

לדברי קארן, "אנחנו לא נרפה עד שיפתחו את התיקים. לא יכול להיות שאמהות ילדו ולא ידעו איפה התינוקות? בלעה אותם האדמה? אומרים לנו שעברו 70 שנה, אומרים שדוד שלי לא נולד אבל נפטר. נמא לנו להפגין כל שנה, אבל לא נוותר".

במהלך האירוע הוקראו עדויות של משפחות של ילדים שנעלמו, ובהן העדות של יפה דיין, שבנה הבכור נעלם ב-1946: "ביום הרביעי לאחר הלידה, בעלי נסע לוויצו. כאשר הגיע לשם אפילו לא פתחו לו את השער, צעקו לו 'לך הביתה, אסור לך לראות אותו, אתה תעביר לו חיידקים, אין כניסה למבוגרים והילדים ידבקו ואין כניסה לזרים'. ביום החמישי לאחר הלידה נסענו אני ובעלי שוב לויצו ושוב לא נתנו לנו להיכנס ולא פתחו לנו את השער, שוב צעקו לנו מעבר לגדר 'לכו הביתה, התינוק שלכם מת!'

"בעלי התחיל לצעוק להם שהוא נולד בריא לחלוטין, ראינו אותו והוא היה במצב בריאותי תקין לחלוטין ואיך זה הגיוני. בנוסף הוא ביקש מהם שייראו לנו את הגופה לפחות כי עלינו לקבור אותו, שייתנו לנו אישור מהרופא או משהו שמעיד על הפטירה. הם המשיכו לצעוק לנו ללכת הביתה, שהתינוק שלנו מת ושקוברים את התינוק בקבר אחים. חזרנו הביתה בוכים, מדוכאים ועצובים".

מארגון ויצו נמסר בתגובה: "פרשת חטופי תימן היא פרשה כאובה וכולנו שותפים לרצון שתבוא אל סיומה. במשך השנים העבירה ויצו לרשויות המוסמכות ולשתי ועדות החקירה שמונו לחקירת הפרשה מסמכים ותיקים שהיו ברשותה. כל החומרים נבדקו ולא נמצא דופי בהתנהלותה.

"החומרים נגישים לציבור באתר ארכיון המדינה ובארכיון הציוני. תיקים שעדיין ברשות הארגון נגישים לכל אדם שהוא או בן משפחתו שהו וטופלו במוסדות הארגון. לאורך השנים סייעה ויצו לאלפי משפחות להיחשף לחומרי הארכיון, ופעילות זו נמשכת גם בימים אלה".

אלפי משפחות שלא מוצאות מנוח

זו השנה הרביעית ברציפות שבה מקיימים בני משפחות הילדים החטופים והארגונים הפועלים בנושא אירוע מחאה לציון יום המודעות השנתי לחטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן. הם דורשים הכרה רשמית בעוול ובפשע, שתאפשר את תחילתו של תהליך לריפוי הפצע העמוק שמלווה את הקהילות הללו ואת המדינה כולה כבר עשרות שנים.

לוועדות החקירה השונות שהוקמו בעניין לאורך השנים נמסרו שמות של יותר מ-1,000 ילדים שנרשמו במדינת ישראל, ונעלמו לאחר שהגיעו לבתי חולים או לרשויות אחרות בין 1948 ל-1954. על המספרים האלה של ילדים שלא חזרו למשפחותיהם אין ויכוח, אם כי בפועל המספרים כנראה גבוהים יותר. מדובר באלפי משפחות שלא מוצאות מנוח כבר עשרות שנים. הורים רבים הלכו לעולמם בלי לדעת מה עלה בגורל יקיריהם.

משפחות ילדי תימן בבית המשפט העליון, ב-24 בדצמבר 2019 (צילום: יוסי גמליאל)

משפחות ילדי תימן בבית המשפט העליון, ב-24 בדצמבר 2019 (צילום: יוסי גמליאל)

לאחר עשרות שנות מאבק והתמודדויות עם דיכוי והכחשה, היה נראה כי הלחץ הציבורי משפיע, והקמפיין להכרה ממסדית בפרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן מתחיל לשאת פרי.

לאחר שבסוף דצמבר 2016 חשף ארכיון המדינה מאות אלפי מסמכים שעוסקים בפרשת היעלמות הילדים ואלה הועלו לרשת, פנתה לשכת ראש הממשלה ב-2018 לשורה של ארגונים ופעילים חברתיים שמקדמים את הנושא בהצעה לפתוח במשא ומתן בנוגע לדרישות שהעלו. הוקמה ועדה, והח"כית לשעבר מהליכוד, נורית קורן, מונתה כאחראית על הנושא מטעם הממשלה. אולם לאחרונה הודיעו הפעילים באכזבה שנראה כי לממשלה אין כוונה כנה לנהל משא ומתן.

בסוף 2019 קבע בית המשפט העליון כי "לסיפורי משפחות ילדי תימן יש היבט משותף". בתחילת החודש דחה בג"ץ את דרישתה של משפחתה של יפה מאלאירי להורות למשטרה לחקור את המקרה, לאחר שכעבור 50 שנה נחשף מסמך שגילה שהיא שוחררה מבית החולים בריאה.

מחאה מול סניף ויצו תל אביב לציון יום המודעות השנתי לחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן, ב-21 ביוני 2020 (צילום:אורן זיו)

מחאה מול סניף ויצו בתל אביב לציון יום המודעות השנתי לחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן, ב-21 ביוני 2020 (צילום: אורן זיו)

מחאה מול סניף ויצו בחיפה לציון יום המודעות השנתי לחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן, ב-21 ביוני 2020 (צילום:אורן זיו)

מחאה מול סניף ויצו בחיפה לציון יום המודעות השנתי לחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן, ב-21 ביוני 2020 (צילום: באדיבות עמרם)

מחאה מול סניף ויצו לציון יום המודעות השנתי לחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן, ב-21 ביוני 2020 (צילום:אורן זיו)

מחאה מול סניף ויצו בירושלים לציון יום המודעות השנתי לחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן, ב-21 ביוני 2020 (צילום: באדיבות עמרם)

מחאה מול סניף ויצו באר שבע לציון יום המודעות השנתי לחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן, ב-21 ביוני 2020 (צילום:אורן זיו)

מחאה מול סניף ויצו באר שבע לציון יום המודעות השנתי לחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן, ב-21 ביוני 2020 (צילום: באדיבות עמרם)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf