newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לרגל יום האישה: כנס היסטורי בערבית באוניברסיטה העברית

דווקא בתקופה בה יש ניסיון עיקש למחוק את הערבית מהמרחב הישראלי, מתקיים באוניברסיטה העברית כנס ראשון מסוגו, בשפה הערבית, שעוסק במאבקן של נשים פלסטיניות למעמד. הפעם ישברו יחסי כוחות הרגילים לפיהם רוב הדוברים הם גברים, והשפה היחידה היא העברית

מאת:
השאירו תגובה
א א א

על כל הפרסומים של תכנית הכנס "נשים פלסטיניות ומעמד אישי בישראל: עשרים שנות מאבק" מופיעים הלוגואים של הארגונים השותפים. בולט בהם, בראש העמוד, הלוגו של האוניברסיטה העברית, שעוצב על ידי סגל זליג בשנת 1954. הוא מורכב מהאותיות אלף ועין (אוניברסיטה עברית) שמהם יוצא לפיד בוער המסמל את "לפיד ההשכלה". מתחת ללפיד מופיעות המילים "מאז 1925".

בשבוע האחרון, בכל פעם שהסתכלתי על תכנית הכנס, קפצו אלי המילים "מאז 1925". לא רק בגלל שהן מסמלות את התאריך העגול, שמאז הוקמה האוניברסיטה עברו 90 שנה בדיוק, אלא בגלל שיכול מאוד להיות, שבכל התקופה הארוכה הזו, האוניברסיטה העברית דיברה בעיקר בעברית, לעיתים באנגלית, אבל לא בערבית.

הכנס "נשים פלסטיניות ומעמד אישי בישראל: עשרים שנות מאבק" מתקיים היום (שני), ורובו ככולו יתנהל בשפה הערבית. הוא מבקש לקדם את השפה הערבית באוניברסיטה הוותיקה ביותר בארץ, ובכך יהווה – כך לפחות יש לקוות – ציון דרך ביחס של האקדמיה הישראלית לשפה הערבית.

כאחד מהשותפים המארגנים את הכנס, ניסיתי בתקופה האחרונה לגלות האם הוא אכן הכנס הראשון אי פעם שמתקיים באוניברסיטה העברית בשפה הערבית. זקני האוניברסיטה אותם שאלתי לא זוכרים כנס אקדמי שהתקיים באוניברסיטה העברית בערבית כשפה ראשונה ומרכזית. גם ידידי הנאמן גוגל, לא מצא כנס כזה. כשעשיתי חיפוש בעברית, באנגלית ובערבית, על כנס בשפה הערבית שהתקיים באוניברסיטה העברית, לא מצאתי אף תוצאה, מלבד אלו שהצביעו על הכנס הנוכחי. האם אכן יכול להיות שמדובר בכנס הראשון אי פעם בשפה הערבית באוניברסיטה העברית?

> איך הפכה ישראל את הערבית לשפת האויב?

כנס "נשים פלסטיניות ומעמד אישי בישראל: עשרים שנות מאבק", בשפה הערבית. האוניברסיטה העברית

כנס "נשים פלסטיניות ומעמד אישי בישראל: עשרים שנות מאבק", בשפה הערבית. האוניברסיטה העברית

אם כך או אם כך, בתקופה בה מעמדה של השפה הערבית בארץ נחבט שוב ושוב אל הקיר – רק בכנסת האחרונה עלו לא פחות משלוש הצעות לביטול השפה הערבית כשפה רשמית בישראל – חשיבותו של הכנס הזה גדולה. הערבית – שפת האזור, שפה חיה שהיא אחותה של העברית, שפת האם של הפלסטינים אזרחי ישראל, שפת הלימוד בבתי הספר הערביים בארץ, שפת היהודים יוצאי מדינות ערב, ושפה רשמית בארץ – היא שפה שזוכה למעמד רשמי על הנייר בלבד. על קרקע המציאות היא מבוטלת ונחותה. היא כתובה במרחב הציבורי בשגיאות ותעתיקים זרים, היא כמעט ולא דבורה על ידי יהודים-ישראלים, היא זוכה על ידם ליחס של בוז ומזוהה עם הון תרבותי נמוך, והפכה בחברה היהודית גם ובעיקר לכלי להתקדמות בחיל המודיעין.

ד"ר מיטל פינטו, החוקרת זכויות שפה ואת מעמדה המשפטי של הערבית בפרט, הדגימה את מהות הערבית בקרב הפלסטינים בישראל בצורה מדויקת, כשבניתוחה את ייחודה של השפה בארץ ציינה אותה כ"חותם הזהות התרבותי הבלעדי" של בני ובנות החברה הערבית בארץ. להבדיל מהרוסית או האמהרית, ובטח להבדיל מהאנגלית, השפה הערבית היא חלק מכונן מהתרבות הילידית בארץ, של אוכלוסייה שלא היגרה לכאן משום מקום.

טשטושה של הערבית כשפה רשמית בישראל, צריך אם כן להילמד לא רק כיחס ישראלי מזלזל למרכיב תרבות וזהות כה חשוב של הפלסטינים בארץ, אלא גם כניסיון לטשטש את הקשר השורשי שלהם למקום, את דרישתם לשוויון ולצדק, ואת היצמדותם לאדמתם, לתרבותם, ולשפתם.

> הגיע הזמן שהשמאל ילמד לדבר ערבית

השלט בכניסה לזכריה. מחיקה ברוטאלית ומכוונת של השפה הערבית (רון גרליץ)

השלט בכניסה לזכריה. מחיקה ברוטאלית ומכוונת של השפה הערבית (רון גרליץ)

הכנס, מבחינה זו, מבקש לקדם שתי מטרות בבת אחת. ראשית, קידומה של הערבית כשפת דיון ומחקר, אל מול היחלשותה המובנית במרחב הציבורי הישראלי, וכמעט תלישותה והיעדרה המוחלט מהאוניברסיטאות בישראל. שנית, נושא הכנס, מבקש לקחת את הדיון צעד אחד קדימה. מלבד להרצות בערבית, הכנס מבקש לקדם דיון בנושא מאבקן של נשים פלסטיניות בישראל בתחום המעמד האישי.

כחלק מאירועי יום האישה הבינלאומי, בפאנלים השונים ייקחו חלק חוקרות וחוקרים, כמו גם פעילות בארגוני נשים, שידונו בסוגיות הקשורות למעמדן האישי של נשים פלסטיניות בישראל. הכנס יבקש בכך לשנות את יחסי הכוחות "הרגילים" באקדמיה. במקום דיון "ישראלי", בעברית, על ידי גברים בעיקר, יקודם דיון פלסטיני, בערבית, על ידי נשים בעיקר, יהודיות וערביות כאחד.

הכנס כולו יתורגם סימולטנית לעברית ולאנגלית, ומכאן שדווקא באותם הרגעים בהם הדוברים והדוברות היהודים ידברו בערבית, ויתורגמו סימולטנית לעברית, יהיה ניסיון, ולו לרגע, לדמיין יחסי כוחות אחרים בחברה. יחסי כוחות בהם לא העברית שולטת, ולא היהודים-הישראלים, וגם לא הגברים, אלא שפת המזרח התיכון, הערבית, ובעיקר חוקרות ופעילות בארגוני נשים. בכך נוכל, ולו לרגע, לדמיין גם ארץ אחרת, הוגנת, שוויונית וצודקת יותר מאשר זו שהתעצבה כאן ב-90 השנה האחרונות.

> לדבר עברית בעזה

סטודנטיות מפגינות בירושלים נגד תוכנית פראוור. "תוכנית פראוור=הפקעת 800 אלף דונם" (אקטיבסטילס)

סטודנטיות מפגינות בירושלים נגד תוכנית פראוור. "תוכנית פראוור=הפקעת 800 אלף דונם" (אקטיבסטילס)


הכנס "נשים פלסטיניות ומעמד אישי בישראל: עשרים שנות מאבק" מתקיים היום באוניברסיטה העברית בירושלים. הכנס מתקיים ביוזמת המכון לחקר האסלאם ע"ש נחמיה לבציון באוניברסיטה העברית בשותפות עם ועד הפעולה לשוויון בענייני אישות. הכנס הוא חלק מפרויקט נרחב של קידום הערבית במרחב האקדמי, פרויקט המשותף למכון ון ליר בירושלים, דיראסאת – מרכז ערבי למשפט ומדיניות, ועמותת סיכוי לקידום שיוויון אזרחי, והמתקיים במימון האיחוד האירופי. לפני כחודש התקיים כנס הערבית הראשון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ("רוחות של שינוי במזרח התיכון"); ב-5 במאי, יתקיים באוניברסיטת חיפה הכנס הבא בערבית ("חיפה בערבית, חיפה בעברית: חיפה כמרכז של תרבות, ספרות ותיאטרון"); וב-3 בדצמבר 2015 יתקיים כנס הערבית באוניברסיטת תל אביב ("על מזרחיוּת ואובדן השפה הערבית בישראל").

 

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מנסה להזיז את הדברים קדימה משום שהיא מכירה בכך שהסכסוך הולך ומידרדר. פאטו בנסודה, התובעה הראשית בבית הדין הבינלאומי בהאג (Wikimedia Commons)

מנסה להזיז את הדברים קדימה משום שהיא מכירה בכך שהסכסוך הולך ומידרדר. פאטו בנסודה, התובעה הראשית בבית הדין הבינלאומי בהאג (Wikimedia Commons)

האם בית הדין בהאג יכול להביא צדק לפלסטינים?

בעוד החלטת התובעת הראשית בהאג נבחנת, שלוש מומחיות פלסטיניות בוחנות את השלכותיה האפשריות: ציפיות לא ריאליות, הרחבת הפיצול הפנים-פלסטיני והתעלמות בינלאומית מחד, ומאידך איתות ברור לעולם: הפלסטינים לא נרדמו על המשמר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf