הגיע הזמן שהשמאל ילמד לדבר ערבית
הצעת החוק לביטול מעמדה הרשמי של השפה הערבית הפתיעה אותי. לא בגלל שזה מהלך גזעני, אלא בגלל שמישהו שם לב שיש עדיין ערבית במרחב הזה. הגיע הזמן שהשמאל יפסיק לדבר על "פגיעה בדמוקרטיה", ויתחיל לדבר ערבית
בדרך מהעיירה חורה לכפר אום בטין חיכינו, יוסרה ואני, שהרמזור בצומת שוקת יתחלף כבר לירוק. משהו בשלט שניצב מולנו נראה לי לא בסדר, ולקח לי כמה שניות להבין מה הבעיה. כשסוף סוף נפל האסימון הסתובבתי אל יוסרה בהלם: "יוסרה, כתוב 'באר שבע' בשגיאות כתיב בערבית!". יוסרה לא היתה מופתעת בכלל, בטח אף דובר ערבית שנוסע בנגב לא מופתע מהבחירה לכתוב באר שבע באותיות ערביות כפי שהשם נהגה בעברית, ולא בשמה המקורי, ביר אל-סבע (بئر السبع). זאת, למרות שגם היום, זה השם של העיר בשפה הערבית. אבל לא באתי לספר על טעויות בשלטים בערבית, אולי קצת על טעויות מכוונות כמו זו שפגשתי במקרה.
הצעת החוק לביטול מעמדה הרשמי של השפה הערבית בישראל, שהוצגה לפני כשבועיים, תפסה אותי די מופתעת. לא הופתעתי מהמהלך הגזעני, אנטי ערבי, או אנטי דמוקרטי, תגדירו את זה איך שתבחרו. הופתעתי מזה שלמישהו בכלל אכפת, מזה שמישהו שם לב שיש עדיין גם שפה ערבית במרחב הזה, ועל אחת כמה וכמה שהיא "שפה רשמית".
> במקום "תהליך מדיני" – מאבק לזכויות אזרח
האזנתי בחטף לכמה תוכניות רדיו וראיונות בנושא הצעת החוק, נציגים של ארגוני זכויות אדם שונים דיברו על מהלך ש"מנכר את החברה הערבית", על הצעת חוק "שערורייתית שמתעלמת מקבוצה גדולה של אזרחים שחיים במדינה" או "עוד צעד בתהליך החקיקה האנטי דמוקרטי שהחל לפני מספר שנים". אני חייבת להודות שצחקתי, אולי זה היה צחוק קצת מריר ומיואש, אבל צחקתי.
כי בתכלס, מה המעמד הרשמי של השפה הערבית עוזר לה, במרחב הישראלי-יהודי שעושה מאמצים כאלה גדולים לעוות אותה ולדחוק אותה, להרחיק אותה עד כמה שאפשר, לא לראות ולא לשמוע אותה? אולי אם טפסים ממשלתיים, דיונים משפטיים ושאר תחומים "רשמיים" לא יתנהלו בערבית, המדינה תוכל לזרוק עוד כסף בדמות מתורגמנים שייאלצו לסייע במילוי הטפסים. מי יודעת, אולי סוף סוף נגיע לייצוג שוויוני של ערבים בשירות המדינה, שיוכלו לעסוק כעת בתרגום, בזכות הצעת החוק הזו.
בפועל, לפי ההצעה, שלטי הכבישים, שלפעמים, כמו השלטים המכוונים לבאר שבע, מתורגמים בתרגום משובש ל"ערבית-עברית", יישארו בצידי הכבישים. ככה, כל דובר ערבית שיראה אותם יבין היטב את המסר, כי כאן זה לא ביר אל-סבע, אלא ברוך הבא ל"באר שבע". כמו כן, ההצעה מבטיחה שלדוברי שפות אחרות תישמר "החירות להשתמש בשפות אחרות ברשות היחיד וברשות הרבים, לפעול לטיפוחן ולהנחלתן בקרב דובריהן". כך שבפועל, כמעט שום דבר לא ישתנה כאן.
במקום לצאת נגד הצעת החוק שכביכול מנסה "להכחיד את השפה הערבית בישראל", במילותיו של ח״כ עיסאוי פריג׳ ל"הארץ", אני מציעה להשתמש בה כתזכורת לכלום שהיא הולכת לשנות במרחב הזה, השפה הערבית ממילא מדוכאת כאן לחלוטין. יותר מזה, אפשר לקוות ואף לקדם את אפקט "חוק הנכבה", שבניסיון להשתיק, הביא דווקא לעליה אדירה במודעות לנכבה ובהופעתה במרחב הישראלי יהודי.
הצעד הראשון יהיה יישום דבריה של רולא דיב בסטטוס הכי נכון שהתפרסם בפייסבוק בזמן האחרון, שקוראת לשמאלנים ללמוד ערבית. הגיע הזמן שכל מי שרוצה לקחת חלק במאבק נגד דיכוי השפה הערבית, שההשתקה שלה החלה הרבה לפני הצעת החוק הזו, יתחיל לדבר בערבית.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן