ישראל 2024: בורים, מאושרים ובעלי הערכה עצמית מופרזת
סקר מיומנויות בוגרים של OECD מציג בבואה נאמנה של החברה הישראלית: הישראלים מדורגים במקומות אחרונים בהבנת העולם המילולי או המספרי וביכולת להגיב למצבים ולהסתגל לשינויים, אך במקומות ראשונים בשביעות רצון מהחיים ובהערכת יתר של כישוריהם
ממשלות ישראל פגעו ביכולת ההשתלבות של האזרחים בחיים החברתיים והאזרחיים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר החינוך, יואב קיש, מבקרים בבית ספר בהתנחלות מעלה אדומים, ב-1 בספטמבר 2023 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פול)
סקר מיומנויות בוגרים, שפורסם בדצמבר, מציג בבואה נאמנה של החברה הישראלית. ישראל מתאפיינת ברמה נמוכה מאוד ביכולות הבנת הנקרא ופתרון בעיות, ובה בעת, בשביעות רצון גבוהה מהחיים והערכה עצמית מופרזת של היכולות האישיות.
הישראלים האלה, המלאים בריקנותם, מוכרים לנו היטב מהכנסת, מאולפני הפרשנים בטלוויזיה ומהרשתות החברתיות.
מדובר במחקר מיומנויות בוגרים של ארגון המדינות OECD, שבו נבחנו אזרחים בגיל 16 עד 65, בשלושה תחומים: הבנת הנקרא, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות משתנות. המחקר נערך ב-31 מדינות ברחבי העולם בשנים 2022–2023 (אחרי הקורונה ולפני המלחמה). ממצאים ראשוניים בעברית פורסמו על ידי הלמ"ס.
גם במחזור הקודם של המחקר, שפורסם בשנת 2016, דשדשה ישראל בתחתית דרוג המדינות. אולם ממשלות ישראל לא הזדעקו, ולא הצליחו (אם בכלל ניסו) להביא לשיפור כישוריהם של אזרחי ואזרחיות ישראל.
דוגמאות לשאלות ולדירוג התשובות
אציג תחילה כמה שאלות מתוך המבחן, כדי להדגים את משמעות הרמה הנמוכה בישראל. בשאלה בהבנת הנקרא, מוצג טקסט המסביר מדוע פרוסת לחם שחשופה לאוויר מתקשה, בעוד קרקר נעשה רך. הדבר תלוי בפער בין הלחות בלחם ובקרקר לבין הלחות באוויר. הנבדקים נשאלו, לנוכח הטקסט, איזה משני הפריטים ראוי לעטוף כדי שיישאר טרי, ומי מהם נחשב טרי יותר כאשר הוא רך.
מי שהגיעו לרמה 1 מתוך 5 בהבנת הנקרא, שפירושה כישלון במבחן, מסוגלים לזהות מידע מפורש בתוך טקסט. כלומר הם יכולים לענות על שאלה רק אם התשובה נמצאת בטקסט שקראו ובניסוח דומה. הם יתקשו לענות על השאלה את מה כדאי לעטוף, משום שזה לא כתוב במפורש, אלא צריך להסיק זאת מתוך ההסבר.
בשאלה באוריינות מתמטית התבקשו הנבדקים לחשב כמה גלילים של טפט, שגודלם 52 ס"מ על 10 מטר, נדרשים על מנת לכסות קיר המוצג באיור, שגובהו 2.5 מטרים ורוחבו 7 מטרים.
המדורגים בתחום זה ברמה 1 (נכשל) מסוגלים לפתור שאלות פשוטות של חיבור, חיסור, כפל או חילוק במספרים שלמים, ובתנאי שהמספרים מוצגים במופרש, ללא מסיחים וללא מידע מילולי. הם יתקשו לענות על השאלה המודגמת, כיוון שהמספרים לא שלמים, המידות משתנות, המידע מוצג במילים ובאיור, ונדרשות שלוש פעולות חישוב: שטח הקיר, שטח גליל הטפט, וההתאמה המרחבית ביניהם.
בשאלה בתחום פתרון בעיות משתנות התבקשו הנבדקים לתכנן דרך על גבי אפליקציית מפה, שבה סומנו בית המגורים, בית הספר וכמה חנויות מכולת. המסלול צריך להיות מותאם לכך שיספיקו להוריד את הילדים בבית הספר, לערוך קניות ולחזור לביתם בתוך שעה. לאחר תשובה ראשונה מוצג לנבדק מידע נוסף המשנה את המשתנים בשאלה (החנות שבחר נסגרה), והוא נדרש לשנות בהתאם את תכנון הדרך.
המדורגים במבחן זה ברמה 1 (נכשל) יכולים לפתור בעיות פשוטות, שיש בהן שלב אחד או שניים של חשיבה והסקה. עם זאת, הם אינם יכולים להגיב בהסתגלות לשינויים בנתוני הבעיה, ולכן יתקשו לענות על השאלה שבדוגמה.
התוצאות העגומות
בכל אחד מהמבחנים, למעלה משליש מהנבחנים בישראל נכשלו: 34% נכשלו במבחן אוריינות מתמטית, 36% נכשלו במבחן הבנת הנקרא, ו-40% נכשלו במבחן פתרון בעיות משתנות.
רבע מאוכלוסיית ישראל (24.3%) נכשלו בשלושת המבחנים גם יחד. הם חיים בינינו, אולם לא מבינים את העולם המילולי או המספרי, ואינם מצליחים להגיב למצבים או להסתגל לשינויים. ישראל ממוקמת במדד זה מתחת לממוצע המדינות, במקום 27 מבין 31 מדינות שהשתתפו במחקר. ראו בתרשים: ישראל בעמודות כחולות וממוצע המדינות בעמודות ירוקות.
בישראל, כמו בכל העולם, ההישגים קשורים לגיל, כך שהצעירים השיגו ציונים טובים יותר מהמבוגרים. אולם בכל קבוצות הגיל ישראל מדשדשת מתחת לממוצע המדינות. למשל, במבחן פתרון בעיות, צעירים בני 16 עד 24 ממוקמים במקום 28, והמבוגרים ביותר בגילי 55 עד 64 במקום ה-29, ביחס לבני גילם ב-31 המדינות האחרות.
בישראל, כמו בכל העולם, ההישגים קשורים להשכלה, כך שהציונים גבוהים יותר ככל שההשכלה הפורמלית גבוהה יותר. אולם שוב, בכל קבוצות ההשכלה ישראל מתחת לממוצע המדינות. למשל, במבחן הבנת הנקרא, בעלי השכלה שהיא עד תיכונית בישראל, הגיעו למקום 27 מתוך 31 מדינות, בוגרי תיכון למקום 30 (!), ואקדמאים ישראלים למקום 28 בהשוואה לאקדמאים ב-31 המדינות האחרות.
ונתון אחרון: בהשוואה לממצאי הסקר הקודם, שפורסם בשנת 2016, חלה ירידה בהישגים בהבנת הנקרא ובאוריינות מתמטית. כמו כן, חלה עלייה בשיעור הנכשלים וירידה בשיעור המצטיינים בשני המבחנים. זה לא קרה בכל המדינות, כך שאי אפשר להאשים את הקורונה. יותר מדויק לומר שממשלת ישראל לא הצליחה (אם בכלל ניסתה), להתמודד עם התוצאות העגומות מלפני כעשור.
הקשר לשביעות רצון
במחקר נבדק הקשר בין רמת המיומנויות לבין מדדים של שְׁלוֹמוּת (well-being). בין היתר, התבקשו הנבדקים לדווח באיזו מידה הם מרוצים באופן כללי מחייהם, ובאיזו מידה הם מעריכים את בריאותם כטובה.
בכל המדינות נמצא קשר חיובי: ככל שנבדק השיג תוצאות גבוהות יותר במבחני המיומנויות, כך הוא מדווח שהוא מרוצה יותר מחייו ומרגיש בריא יותר. אך בהשוואה בין מדינות נתגלו שתי חריגות מעניינות: יפן, שאזרחיה קיבלו את הציונים הגבוהים ביותר במבחני המיומנויות, מדורגת אחרונה מבין המדינות במדדים של שביעות רצון ותחושת בריאות.
ישראל מציגה את המצב ההפוך: אף שבדירוג ההישגים ישראל מדשדשת מאחור, 80.4% מהישראלים דיווחו על שביעות רצון גבוהה מהחיים, מעל ממוצע המדינות, והיא נמצאת במקום ה-8 מבין 31 המדינות. 67.4% מהישראלים דיווחו על תחושת בריאות טובה מאוד, נתון שמעמיד אותנו במקום הראשון (!) מבין כל המדינות.
דיווח על כישורי יתר
משתנה נוסף שנבדק במחקר נוגע לניצול היעיל של מיומנויות הבוגרים בשוק העבודה. הנבדקים נשאלו באיזו מידה ההכשרה וההסכמה שקיבלו מתאימה למקצוע שבו הם עובדים, ובאיזו מידה הם מעריכים את רמת הכישורים של עצמם, ביחס לנדרש מהם במקום עבודתם.
בממוצע כלל המדינות, רבע מהנבדקים (23.4%) דיווחו שהם בעלי הכשרה והסמכה גבוהות מהנחוץ למקצוע שבו הם עובדים. שיעור דומה (26.1%) דיווחו שהם מעריכים את הכישורים ורמת המיומנויות שלהם כגבוהה מזאת שלה הם נדרשים בעבודה.
ישראל, בשונה ממקומה הנמוך בדירוג ההישגים, ממוקמת בשני המדדים מעל ממוצע המדינות. 33.8% בישראל מעריכים שההסמכה שלהם גבוהה יותר ממה שנחוץ למקצוע שבו הם עובדים, נתון המציב את ישראל במקום שלישי מבין 31 המדינות.
כמעט מחצית מהישראלים (45.4%) מהישראלים מעריכים שרמת הכישורים והמיומנויות שלהם גבוהה מזאת הנדרשת במקצוע שבו הם עוסקים (ראו תרשים: ישראל בעמודה כחולה, וממוצע המדינות בירוקה). בהערכה עצמית, כך מסתבר, אנחנו במקום ראשון מבין מדינות המחקר.
על סף הנרקיסיזם
בסיכום של דוח המחקר מ-2016 נכתב שהמיומנויות שנבדקו "נחוצות לצורך השתלבות והשתתפות מלאה בשוק העבודה, בהשכלה ובחיים החברתיים והאזרחיים". עוד נכתב שהתוצאות העגומות אינן גזרת גורל, אלא "אפשר להשפיע עליהן באמצעות מדיניות".
המחקר הנוכחי מוכיח שממשלות ישראל לא נקטו במדיניות לשיפור הכישורים של אזרחי ישראל, ובכך פגעו ביכולת ההשתלבות של האזרחים בחיים החברתיים והאזרחיים. מעניין אם זה קרה בכוונה תחילה או מתוך אוזלת יד וחוסר מקצועיות. על כל פנים, אפשר שהרמה הנמוכה הכרונית מסבירה את שביעות הרצון הלא פרופורציונלית ואת ההערכה העצמית המופרזת, במדינה שעל סף הנרקיסיזם.
– – –
* לפי דוח מצב שוק העבודה של משרד האוצר, 84.1% מהעובדים בישראל דיווחו על התאמה בין הכישורים למקצוע, לעומת 52.2% במחקר הנוכחי. לא מצאתי הסבר לפער בין נתוני משרד האוצר לבין נתוני OECD.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
