חוק הלאום: מכוון לערבים ויפגע גם בדוברי רוסית שאינם יהודים
חוק הלאום מקבע את מה שידוע לכולם: בישראל הערבים והיהודים אינם שווים. אבל במדינה חיים גם מאות אלפי דוברי רוסית שאינם נחשבים ליהודים על פי ההלכה. המסר אליהם ברור: תפסיקו לדבר על שוויון ותגידו תודה שאתם לא ערבים
אז מדינת ישראל בדרך להיות מדינת הלאום או הדת או העם היהודי. הידד. לא שיש כאן משהו שלא ידענו, אבל חשוב שממשלת ישראל מתעסקת בדברים החשובים באמת. עכשיו אני מרגיש הרבה יותר בטוח להסתובב בארץ או יכול להרשות לעצמי לקנות דירה.
השיח הציבורי סביב החוק עוסק בשאלה המדינית לאומית ומעמיד את היהודים מול הערבים, אחד מול השני וחוק הלאום שאמור להבדיל ביניהם. אך אין כאן שום דבר חדש, הם כבר מזמן לא שווים ולמעשה המדינה רק מנציחה בחקיקה את מה שברור לכל.
בתוך כל הדיון על החוק השפל הזה, בו המדינה מייצרת מדרג בין אזרחים לסוג א' וסוג' ב' על פי הדם, בין יהודים ללא יהודים, המדינה שכחה לעשות דבר אחד בסיסי, להגדיר מי הוא יהודי שהחוק מטיב עימו. האם קרוב לשלוש מאות אלף עולי חוק השבות שאינם נחשבים ליהודים על פי ההלכה, שהמדינה משקיעה מיליונים מדי שנה להעלות אותם לארץ, יחשבו ליהודים ויזכו לזכויות להם זוכים היהודים האמיתיים? כנראה שלא. מבחינתם החוק הזה הוא גזר דין מוות לשאיפה שלהם להיות חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. אם עד עכשיו הם יכלו להרגיש שווים וישראלים עד לרגע בו דרכו על מדרגות הרבנות, מעתה ברור להם שהם סוג ב'. בבית, בעבודה, במסעדה. כי ככה אמרו המחוקקים.
בשיעורי אזרחות הם ילמדו שהם שווים פחות מחבריהם לספסל הלימודים. שהמורשת שלהם, הלא יהודית, שווה פחות. בכיתה יסתכלו עליהם בצורה שונה, יצביעו עליהם, יצחקו עליהם. אותם הילדים יגדלו לתוך חברה ישראלית והדבר היחיד שיהיה להם בראש זה איך לברוח מפה. אלא אם כן הם יתגיירו. עכשיו אפשר להבין את הקמפיין הגזעני שמנהל המשרד לשירותי דת לאחרונה בה הוא קורא לנשים עולות ממדינות חבר העמים להתגייר כדי להימנע מענישה. רק יותר מאוחר הם יגלו שזה לא מצב טבעי, שככה החליטה חבורה עלובה של אנשים בעלי חזון משיחי החולמים על בית המקדש השלישי ומלחמת גוג ומגוג.
> התגובה הדרושה לאלימות הימין היא להתגבר על הפחד
חוק הלאום מבדיל בין דם ודם, בין אנשים החיים יחד באותה עיר, בין שכנים באותו רחוב. בנימין נתניהו (חיים צח / לע"מ)
ולמרות כל זאת דווקא המדען הראשי של משרד הקליטה, ד"ר זאב חנין, לא רואה בחוק בעיה. כך הוא כותב בטור שמתפרסם באתר איזרוס, שהוא ה"ישראל היום" של ליברמן ברוסית: "רוב האנשים דוברי הרוסית בארץ, מזהים עצמם כחלק מהקולקטיב היהודי במדינה. יכול להיות שיש להם בעיה ביחסי דת ומדינה, יכול להיות שיש להם טענות לזכויות אזרחיות. אבל במקרה של אופי יהודי או לא יהודי, כמובן שיבחרו את הראשון, כי הם מבינים שלא יהודי משמעותו ערבי, הדומה למדינות אחרות במזרח התיכון. מדינת כל אזרחיה זה למעשה מדינה ערבית".
לא ברור האם זה מתפקידו של מדען ראשי במשרד ממשלתי לבקר את פעילות הממשלה, ולא ברור האם הוא אומר את עמדתו האישית או את עמדת משרד הקליטה. אפילו האתר בו מתפרסם התור רואה את הבעייתיות ומציג את ד"ר חנין כ"מומחה לרחוב הרוסי".
הדברים שלו מטרידים, הם מצמצמים את השיח ליהודים וערבים בלבד, שחור מול לבן, טוב ורע. הבחירה של לא להיות יהודי מבחינתו שווה ללהיות ערבי. כך הוא למעשה מבטל את הדרישה של עולי חוק השבות לשוויון, לתיקון יחסי דת ומדינה, לזכויות בסיסיות בכך שהוא מציב את הערבים מנגד. סוג א' מול סוג ב'. במילים אחרות הוא אומר להם תפסיקו לבלבל את המוח עם השטויות שלכם על זכויות ושוויון ותגידו תודה שאתם לא ערבים.
חוק הלאום הוא חוק גזעני המבדיל בין דם ודם, בין אנשים החיים יחד באותה עיר, בין שכנים באותו רחוב. הוא מחוקק על ידי חבורה של פוליטיקאים שכל מה שמעניין אותם הוא לקבל כותרת בעיתון, שהשתן עלה להם לראש והם רואים את עצמם מעל החוק, מעל הדמוקרטיה, מעל בג"צ.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
