newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חדשות טובות: השימוש באנרגיות מתחדשות עולה בקצב מהיר ומחירן יורד

הדו"ח השנתי של סוכנות האנרגיה העולמית מגלה שמחירי האנרגיה הסולארית ואנרגיית הרוח יורדים בקצב מהיר מהצפוי. במקביל מתפתח גם תחום האנרגיה הגיאותרמית הוותיק, שמנצל את החום של כדור הארץ. אבל יש גם חדשות רעות. מקבץ ידיעות אקלים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הפעם, במקבץ מבזקי אקלים נתחיל דווקא עם החדשות הרעות ביותר. משם זה רק ישתפר ויילך – תחילה דרך חדשות קטסטרופליות פחות, עד לשתי ידיעות חיוביות באמת.

אנרגיות מתחדשות (צילום: לארי סאוואג' cc by 2.0)

השימוש מזנק. אנרגיות מתחדשות (צילום: לארי סאוואג' cc by 2.0)

תרחיש האימים מתממש?

משלחת מחקר בים לאפּטֶב, שנמצא בחוג הצפוני ליד מזרח סיביר, גילתה ראיות לכך שגז מתאן עתיק משתחרר מקרקעית הים בקצב מהיר. בנקודות מסוימות מצאה המשלחת ריכוזי מתאן במים של פי 400 מהצפוי במצב תקין של איזון אקלימי.

אלו אולי לא נשמעות כמו חדשות דרמטיות, אבל הן צריכות לעורר בעתה. שחרורו של גז מתאן קפוא מהקטבים הוא אחד מתרחישי האימים של היזון חוזר אקלימי – התחממות הגורמת לעוד התחממות וחוזר חלילה. תרחישי ההתחממות הפסימיים ביותר שנתקלתי בהם מתמקדים בתופעה זו.

המתאן הוא גז חממה בעל השפעה עוצמתית הרבה יותר מפחמן דו-חמצני (פד"ח), גז החממה העיקרי, אף שבהשוואה אליו המתאן מתפוגג באופן טבעי מהר – כ-12 שנה לעומת מאות שנים.

למרות מחזור חייו הקצר של המתאן, כמות גדולה שלו המשתחררת בזמן מועט יכולה לגרום להתחממות קיצונית בקצב שלא ניתן להתמודד אתו, שעלולה להפעיל מעגלי היזון חוזר אחרים וארוכי-טווח יותר (כמו ייבוש עצים, המוביל לשריפות ענק ומשחרר את הפחמן מהעצים אל האטמוספירה).

ים לאפטב (צילום: נאס"א)

ממצאים ראשוניים, אך מדאיגים מאוד. ים לאפטב (צילום: נאס"א)

הממצאים החדשים מים לאפטב מוגדרים לעת עתה כראשוניים בלבד, עד שהמשלחת הבינלאומית תחזור ותנתח את הנתונים שאספה. אך הממצאים הראשוניים האלה מדאיגים מאוד, וייאוש הוא תגובה טבעית מאוד לחדשות כאלה.

אבל האמת הקשה היא שאף פעם לא מגיעה הנקודה בה אפשר להרשות לעצמנו פשוט להרים ידיים. כל עוד נשארו אנשים המנסים להתקיים בכבוד בעולם שהולך ונהיה עוין להם, צריך לעשות כל מה שניתן להאט את הקריסה ולדאוג אחד לשני. זה לא רק הכרח מוסרי ופרקטי, אלא גם הדרך היחידה לשמור על השפיות.

קולורדו בוערת

ההיזון החוזר בין התחממות ושריפות יער אינו, כמובן, אפשרות עתידית היפותטית. עוד דוגמה טרייה: מאז אמצע  אוקטובר, יערות קולורדו עולים בלהבות.

עשרות שנים של בצורת ומכת חיפושיות, המתרבות הרבה מעבר למה שהיו יכולות בתנאים אקולוגיים מאוזנים, מותירים עצים מתים ויבשים מאי פעם כחומר בעירה זמין. השריפות החריגות מצליחות אפילו לחצות פסגות הרים בטמפרטורות קרובות לאפס ולהגיע צפונה למדינת ויומינג השכנה.

עיתונאי האקלים אריק הולטהאוס (Holthaus) שוחח עם בריאן שומאן, מדען אקלים מאוניברסיטת ויומינג. שומאן מספר איך יצא לחיק הטבע ביום יפהפה לא מזמן וראה איך לפתע מגיע באופק קודם העשן ואז הלהבות, במהירות שהוא לא צפה. הוא מספר גם על המחקר שלו, שבו הוא נובר בעבר האקלימי של האזור.

שריפה בקולורדו, שפרצה ב-24 בספטמבר 2020 (צילום: שירות היערות של ארה"ב)

הפעם האחרונה שהיו באזור שריפות בהיקף כזה היתה לפני כאלף שנה. שריפת יער בקולורדו, שפרצה ב-24 בספטמבר 2020 (צילום: שירות היערות של ארה"ב)

לדברי שומאן, הפעם הקודמת שהיו שריפות בכאלה היקפים באזור היתה לפני כאלף שנה. בפעם הקודמת, שריפות הענק הובילו לשינוי אקולוגי והשאירו את חותמן עד העת הנוכחית, למשל בדלילות הצמחיה בפסגות ההרים.

הוריקן זטה שוברת שיאים

ואם אנחנו עוסקים בסופות ענק ותופעות טבע שוברות שיאים, שווה להזכיר גם את סופת ההוריקן זטה, שהיכתה ישירות בניו אורלינס למודת האסונות ביום חמישי (29 באוקטובר) והותירה מיליון וחצי תושבים ללא חשמל.

אריק הולטהאוס כותב גם על סופה זו ועל השיאים שהיא שברה: זו היתה סופת ההוריקן החזקה ביותר שעברה ישירות מעל ניו אורלינס מאז 1851; סופת ההוריקן העוצמתית ביותר שהיכתה בארצות הברית בשלב כה מאוחר של השנה מאז 1899; וסופה שהתגברה בקצב מסחרר, מסופה טרופית להוריקן דרגה 2, תוך פחות מיממה.

עונת הסופות הטרופיות השנה גם היא שוברת שיאים, וניו אורלינס בפרט נמצאת זו הפעם השביעית השנה במסלולה של סופה טרופית או הוריקן. ההאצה המהירה של הסופה היא המשך של מגמה השנה של סופות המחריפות מהר, מהר מדי מכדי שאפשר יהיה להיערך בצורה נאותה.

נוסף על ההחרפה המהירה, רצף הסופות גורם ל"עייפות הוריקנים" והצטברות של מצבים טראומטיים, המקשים על התושבים, המומחים, והרשויות להאמין למה שקורה ולהתנהג בהתאם.

בכל עת אחרת, הצטלבות האסונות והדרמות היתה לא סבירה. ב-2020 הבלתי אפשרית, ובכלל בעידן אסונות האקלים הקיצוניים, סביר להניח שמעטים מאוד מחוץ לאזור האסון יזכרו את הרגע הזה, או אפילו ישמעו עליו.

משבר הקורונה ותקוות אקלים שהופרכו

מיד לפני שנגיע לחדשות הטובות, עדכון על תקוות אקלים שהופרכו: בניגוד למה שניתן היה לקוות, הסגר הנרחב בתחילת משבר הקורונה לא הותיר חותם על הטמפרטורה העולמית. חוקרים מאוניברסיטת קמברידג' הפעילו מודלים ממוחשבים כדי לחקור מדוע.

ההסבר שהם מצאו נעוץ בעובדה שלצד גזי החממה, שמצטברים לאורך זמן ונותרים באטמוספירה לאורך עשרות ואף מאות שנים, התחבורה והתעשיות השונות פולטות גם שלל גזים וחלקיקים אחרים, בעלי מחזור חיים אטמוספרי קצר בהרבה. חלק מהגזים האלה נשארים באוויר רק כמה ימים או שבועות, ובעוד חלקם תורמים להתחממות, חלקם גורמים דווקא לקירור אקלימי.

החוקרים מצאו מידות שונות של שינוי טמפרטורה באזורים שונים, בהתאם לגזים שהפסיקו להיפלט בתקופת הסגר הגדול. אבל ברמה גלובלית השינויים פחות או יותר התאזנו ולכן לא נרשם הבדל משמעותי.

הסגר הגדול בכל זאת חסך כמות מסוימת של גזי חממה עיקריים, אך למרות ההשבתה העולמית חסרת התקדים, ההפחתה רק האטה את הצטברות גזי החממה – לא הפסיקה את ההצטברות ובטח שלא הפכה את המגמה, אפילו זמנית.

החוקרים מדגישים שרק מעבר מהיר להפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים על חשבון הדלקים המאובנים יכולה לעצור את ההתחממות – מה שמביא אותנו אל החדשות הטובות!

אנרגיה סולארית – הזולה בהיסטוריה

סוכנות האנרגיה העולמית פירסמה את תחזית האנרגיה העולמית (World Energy Outlook) השנתית שלה, מסמך חשוב בן מאות עמודים הסוקר ארבעה תרחישים לעתיד משק האנרגיה.

הסוכנות רואה נפילה חדה בביקוש לאנרגיה, שמשפיעה על דלקים מאובנים יותר מאשר על אנרגיות מתחדשות. לפי התחזיות, השימוש בפחם בפרט קורס באופן בלתי הפיך, בעוד השימוש בנפט עדיין יכול לעלות והשימוש בגז צפוי לעלות משמעותית (אף שהוא מזיק לא פחות מפחם מבחינת שינוי האקלים).

חשמל זול מאי פעם. פאנלים סולאריים על גג של בית בישראל (צילום: חן לאופולד / פלאש90)

בד בבד, השימוש באנרגיות מתחדשות צפוי לעלות מהר יותר מכפי שחזתה הסוכנות בתחזיותיה הקודמות. לפי התרחישים נדמה שפליטות הפד"ח מגיעות לשיאן – אם כי יישארו יציבות יחסית, ולא יתחילו לרדת במהירות כפי שנדרש, ללא שינויים "חסרי תקדים" ברחבי העולם.

התחזית מכילה ניתוח כלכלי מחודש של מקורות אנרגיה מתחדשת, שחושף שמחירי האנרגיה הסולארית ואנרגיית הרוח יורדים משמעותית מהר יותר מהצפוי. הדו"ח מגלה שבמקומות עם תנאי האקלים והמדיניות הטובים ביותר, המחיר ליחידת אנרגיה סולארית הופך את החשמל מהמקור הזה לחשמל הזול ביותר אי פעם.

אלו חדשות מצוינות. בסיכום הדו"ח באתר קרבון בריף יש עוד שלל פרטים מעניינים, רבים מעודדים.  אבל חשוב לזכור, כפי שראינו לא מזמן, שמשק האנרגיה לא מונחה רק בידי שיקולי עלות-תועלת כלכליים, ומסוכן יהיה לצפות מהשוק להביא אותנו לבדו לאיפוס פליטות. אם נותיר את זה לשוק, זה אולי לא יקרה לעולם, ובוודאות לא יקרה לפני קריסת אקלים בלתי הפיכה.

תקווה ירוקה?

עוד מתחום עתיד האנרגיה, עיתונאי האקלים הוותיק דייויד רוברטס החליט, אחרי 15 שנה בתחום, לבדוק מה בעצם קורה עם אנרגיה גיאותרמית – אנרגיה שמקורה בחום העצום של כדור הארץ עצמו. מה שהוא גילה מעודד למדי.

שימוש באנרגיה גיאותרמית בכלל אינו חדש, אבל לעומת אנרגיית שמש ורוח, מקור זה נשאר בשוליים עד כה – גם בתחזיות החדשות של סוכנות האנרגיה העולמית.

אך כפי שרוברטס מתאר, התחום ממשיך להתפתח ויש כעת כמה כיוונים מבטיחים למדי לייצור אנרגיה גיאותרמית מתקדמת, שלא מתבססת על מקומות שבהם חום יוצא באופן טבעי מהאדמה אלא על מתקנים שחופרים עמוק יותר ומגיעים אל החום העצום שנצור בקליפת כדור הארץ.

להערכתו, נדרשת כעת השקעה משמעותית, אך לא ענקית, כדי לקדם את הטכנולוגיות האלה לקראת בשלות. הפוטנציאל עצום: בניגוד לשמש ורוח, אנרגיה גיאותרמית זמינה 24/7, וניתן להחליש ולהגביר את התפוקה בלי עלות נוספת, לפי הצורך. זה יכול להיות החלק החסר בפאזל האנרגיה המתחדשת: מקור בלתי נפסק לאנרגיה, שימלא את החסר ברגעים שבהם אין רוח או שמש.

יש גם סיבה מעט אירונית להאמין שהשקעות כאלה יתממשו בשנים הקרובות: המקור של הרבה מהטכנולוגיות החשובות בפיתוחים הגיאותרמיים החדשים בא דווקא מתחום הגז והנפט, ובפרט הפראקינג (פיצוח פצלי שמן).

תחנת כוח גיאותרמית באיסלנד (צילום: Ásgeir Eggertsson, CC BY-SA 3.0)

החלק החסר בפאזל האנרגיות המתחדשות. תחנת כוח גיאותרמית באיסלנד (צילום: Ásgeir Eggertsson, CC BY-SA 3.0)

בגלל הקרבה הטכנולוגית, חברות פראקינג יוכלו להציל חלק מההון והעובדים המנוסים שלהן באמצעות העברתם לגיאותרמי. לא מספיק בשביל להציל תעשייה קורסת ואת כלל עובדיה, אבל אולי מספיק בשביל להזניק תעשייה חדשה שיש לה עתיד.

הייתי מוסיף סיבה אחרת לאופטימיות מהוססת: בניגוד לשמש ולרוח, מתקנים גיאותרמיים הם ריכוזיים ולכן תואמים את הגיאוגרפיה של מדינות ותאגידים – גופים ריכוזיים שמעדיפים להשתלט על נקודה צרה ורבת ערך.

מצד שני, אני גם חייב להטיל מעט ספק באופטימיות לגבי האנרגיה הגיאותרמית: בדומה לשמש ולרוח, מתקנים גיאותרמיים דורשים, מרגע הקמתם, מעט מאוד עבודה של בני אדם. זה דבר נהדר בתיאוריה, אבל בפועל מקשה מאוד להפיק רווחים, שכן ברגע שטכנולוגיה חודרת לתחום מסוים ומייתרת את רוב העבודה האנושית בו, המחיר בתחום צונח ונהיה קשה יותר להרוויח.

זו אחת הסיבות העיקריות שאנרגיות מתחדשות התקשו לנסוק עד כה, ואני מתקשה לראות איך טכנולוגיה גיאותרמית פותרת את הבעיה הזו. זו בעיה מערכתית, והפתרון עבורה נותר, כפי שהיה, פתרון פוליטי: מאבק עיקש ובהול של הציבור הרחב מול המיעוט הזעיר שרווחיו תלויים במקורות אנרגיה, ששומטים מתחת לרגלינו את היכולת לקיים ציביליזציה אנושית מתקדמת.

הפוטנציאל של אנרגיה גיאותרמית הופך לעוד טיעון עוצמתי בידי הציבור נגד הפקת אנרגיה לצורכי רווח – אבל שום טכנולוגיה שקיימת כיום לא תוביל את המאבק הזה במקומנו.

פינת ההמלצה: "הפניקס"

לבסוף, עוד המלצה על מקור עצמאי לחדשות ופרשנות אקלים באנגלית: אחרי שנשענתי על עבודתו פעמיים ברשימה הזו, אני לא יכול שלא להמליץ בחום על הניוזלטר "The Phoenix", מאת עיתונאי האקלים אריק הולטהאוס.

עד לא מזמן, הולטהאוס כתב עבור אתר "דה קורסנפונדנט" ההולנדי, אבל נאלץ לעזוב נוכח אי-הסכמה עם המערכת על הגישה הנכונה לכתיבה על האקלים. הוא ממשיך את העבודה החשובה שלו במסגרת הניוזלטר, שבו הוא מביא קולות שונים מחזית האקלים ולא שוכח לרגע את התמונה הגדולה ואת ההיבטים החברתיים-פוליטיים הקריטיים של המשבר הזה.

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רוב הבוחרים בהן היו יהודים. וורדה סעדה (מימין) וחנאן א-סאנע במחאה בבלפור (צילום: דמוקרטית)

רוב הבוחרים בהן היו יהודים. וורדה סעדה (מימין) וחנאן א-סאנע במחאה בבלפור (צילום: דמוקרטית)

שתי נשים ערביות בצמרת ה"דמוקרטית": "כתובת לנפגעי השלטון"

חנאן א-סאנע ו-וורדה סעדה הגיעו לרביעייה המובילה בפריימריז שנערכו ב"דמוקרטית", המפלגה שנולדה ממחאת בלפור. המחאה, הן אומרות, עזרה לאנשים להבין שאין כאן דמוקרטיה. "יהודים בחרו בערביות להוביל", הן אומרות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf