איך צריכים להתנהג פעילי זכויות אדם מול חיילים?

נוכח האלימות של הכיבוש קל להתעצבן ולקלל חיילים. אבל למען המאבק, כדי להגן על השותפים הפלסטינים ולמען זכויות האדם של החיילים עצמם - אנו בוחרים לנהוג בכולם בכבוד

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: יחיאל גריינימן

המפגש בין פעילי זכויות אדם לחיילי צה"ל בשטחי הגדה המערבית הוא לא פעם מתוח ומורכב. לאחרונה המפגשים הללו משמשים גם כחומר לקמפיינים מתרבים של ארגוני ימין קיצוני, שמבקשים לעשות דה-לגיטימציה לכל הפעילות למען זכויות אדם בגדה. הקמפיינים הללו נגועים בציניות או בבורות, אבל גם בלעדיהם מפגשי חיילים-פעילים אכן מעלים שאלות כבדות משקל בדבר דרכי הביטוי הנכונות והכתובת הראויה למחאה על משטר צבאי מתמשך.

כפעיל זכויות אדם ותיק, יהודי מאמין וציוני אני סבור שגם בלי קשר לשאלה של תדמית, יש לחדד גישה מוסרית למה שראוי ולא ראוי במפגשים כאלו. יש להגדיר את הקו הדק שבין שיקוף מעשים פסולים או תוכחה מוסרית אל מול החיילים ובין הטחת עלבונות או התייחסות בוטה אחרת. גם עבורנו כפעילים, אבל גם כדי למנוע את הסטת השיח מהכיבוש.

כשחושבים על סדר היום הציבורי שלנו כחברה, מבחינתנו הסוגיה המוסרית הראשית שצריכה לעלות היא סוגיית הכיבוש – שלטון צבאי מתמשך על כשני מיליון בני אדם פחותי זכויות, המהווה מקור מובנה להפרת זכויות שיטתית. הקמפיינים של הימין הקיצוני מנסים להסיט את השיח מהכיבוש; לנצל את הבלבול הרווח בציבור בין תוכחה מוסרית להוקעה או שנאה, וכך לצייר את פעילי הזכויות כאויבי החיילים, תוך כדי פריטה על הרגש החם שיש לנו כישראלים לחיילינו.

> לסגור את תיק ילדי תימן

רבנים למען זכויות האדם ושוטרי מג"ב בדרום הר חברון, 2012 (ריאן רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

רבנים למען זכויות האדם ושוטרי מג"ב בדרום הר חברון, 2012 (ריאן רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

בהקשר כזה ישראלים רבים לא רואים שלמרות התנגדותי לכיבוש, בחיילי צה"ל אני רואה את אחיי ואחיותיי – את עצם-עצמנו – הפועלים כדי להגן על חיינו ושלומנו. אני רואה בהם את מי שמגלמים את הזכות של כולנו להגנה עצמית והזכות לחיים. אי אפשר לצמצם את מהות החיילים רק למי שתחזקים את משטר הכיבוש הדכאני, ולא נכון מבחינתנו, כפעילי זכויות, להפוך אותם לאויב. יתרה מכך, אני בעצמי שירתי בצה"ל, כמוני שירתו ילדיי, וכך גם רבים מחבריי בעמותה בה אנו פעיל – רבנים למען זכויות האדם.

עם זאת, ברור שהמצב בשטח מזמן לעתים סיטואציות מקוממות. ככל שניתן, אנחנו, ברבנים למען זכויות האדם, מחפשים כל דרך לתקשורת בונה עם הצבא, במקביל לעמידה על זכותם של חקלאים הפלסטינים לגישה אל אדמותיהם – שנמנעת לא פעם על ידי מתנחלים ועל ידי החיילים עצמם. אך קורה שמצב מסוים בשטח לא מאפשר לנו להתחמק מלבצע פעולות של אי-ציות בלתי-אלים להוראות החיילים, אם ברצוננו להתעקש על כיבוד זכויות הפלסטינים. אני בעצמי, וחבריי ברבנים למען זכויות האדם, פנינו לא פעם לחיילים בקריאה לשים לב איזו מדיניות הם מסייעים ליישם. הכוונה בקריאות הללו איננה האשמת החיילים הפשוטים, אלא העלאת מודעות – מתוך תקווה שלאחר שחרורם מהצבא ישמיעו קול מצפוני.

בסיטואציות מתוחות ישנם גם פעילי זכויות שמטיחים בחיילים כינויי גנאי בוטים. אני מכיר בכך שזו דינמיקה שמתרחשת בשוליים. אין זו גישתנו, ומה שאנו יכולים לעשות זה רק להוות דוגמא. כשאנו יוצאים כארגון עם מתנדבים למסיק הזיתים או לפעילויות אחרות אנו מבהירים לכולם שבאנו לעזור לחקלאים הפלסטינים ולא כדי להתעמת עם חיילים. כשמצטרפים אלינו מתנדבים חדשים אנו מזהירים אותם מפני השמעת כינויי גנאי כלפי החיילים בשטח – בין היתר בשל הנזק לפלסטינים שנשארים להתמודד עם המתיחות שנוצרה כשאנו חוזרים הביתה.

לא לשחק לידי האויב

מכל הטעמים הללו עלינו להתייחס אל כל מי שאנו פוגשים בשטח בכבוד, אף אם הוא נשלח כדי להגן על מדיניות שאיננו משלימים איתה (גם עם דעותיהם הפוליטיות של הפלסטינים שעל זכויותיהם אנחנו מגינים איננו תמיד משלימים). בספר ויקרא, י"ט נאמר: "לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא". זאת אומרת מצווה שהיא להשמיע את הקול בתוכחה, ולא להגיע לשנאה בלב על מי שעושה רע.

אפשר להבין את כעסם של פעילים ושל חיילים המגיעים לפעמים למצבים של עימות בשטחים. הכיבוש מעורר רגשות עזים. ועל מי כועסים אם לא על בני משפחה? אך יש לראות מעבר לכעס: חייל בשטח אינו קובע את מדיניות הממשלה; בעת מילוי תפקידו הוא רואה במתנדבי הארגונים גורם מפריע ולעתים איננו מבין את חשיבותם לדמוקרטיה.

אך גם בביקורת שלנו צריך שכבוד האדם – כל אדם – יהיה נר לרגלינו. בזמנים ובמקומות אחרים הטיפו מנהיגי דת למאבק לא אלים נגד אי צדק. אנחנו רואים בדבריהם השראה. מאבק כזה יכול להצליח רק במקום בו כל ביטוי שלנו מקרין את הערכים הבסיסיים של כבוד האדם. על אף השוני במציאות שלנו, עדיין ניתן ליישם את המסר הזה כאן. יש בו הדגמה חיה של העיקרון החשוב שאנו לומדים מתורת ישראל – כל אדם נברא בצלם – כולל חיילינו.

מי שמנצלים את המורכבות בסיטואציות הללו כדי לצייר את פעילי הזכויות כאויבי החיילים עושים שימוש ציני ברגשות. הם לא מבקשים להעלות לדיון פרטני מה ראוי ולא ראוי לעשות במסגרת התנגדות אזרחית לכיבוש, אלא את עצם ההתנגדות הם מבקשים לקעקע. אבל אותם גורמים יתקשו להצליח במשימתם אם אנו – פעילי הזכויות – נברר באופן כנה ורגיש מהו מאבק אזרחי אמיץ שמשתמש בעוצמה לא אלימה במובנה העמוק, והיורד מהתיאוריה לשטח.

הרב יחיאל גריינימן פעיל בארגון "רבנים למען זכויות האדם"

> למה לא היו דגלי ישראל בהפגנת השמאל?

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
חתונה (אילוסטרציה: pxfuel)

חתונה (אילוסטרציה: pxfuel)

רוצה להתחתן בסוריה? קודם כל תתאסלם

תחקיר על נישואים מעורבים בסוריה חושף הפרות קשות של זכויות אדם ושל זכויות הילד. התחקיר תיעד זוגות שחייהם הפכו לבלתי אפשריים בעקבות החוק שאינו מכיר בנישואים בין אישה מוסלמית לגבר לא מוסלמי, וחלקם נאלצו לעקור לשבדיה ולברזיל

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf