סוף לניצול? השרים ידונו בהסדרת מעמד מטפלות המשפחתונים
למרות שמשרד הרווחה קובע כיצד יתנהלו המשפחתונים, המטפלות של כ-20 אלף פעוטות מוגדרות כ"עצמאיות", מועסקות בשכר נמוך מהמינימום וללא תנאים סוציאלים. מחר תחליט ועדת השרים לענייני חקיקה האם גם לעובדות המוחלשות ביותר מגיעות זכויות
מחר (ראשון) תעלה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת החוק של ח"כ משה גפני (יהדות התורה) שמבקשת להסדיר את מעמדן של מטפלות המשפחתונים המפוקחים על ידי משרד העבודה והרווחה. כיום מועסקות המטפלות במעמד ייחודי בשוק העבודה – לא שכירות ולא עצמאיות. ללא תלוש משכורת, ללא פנסיה, ללא זכויות סוציאליות, ובשכר נמוך מהמינימום. עובדות ללא מעמד נותרות חשופות למצבים של ניצול, אפליה, הדרה ואלימות. במקרה הזה הראשונה בניצול היא המדינה. על פי הצעת החוק המטפלות יועסקו ישירות על ידי הרשויות המקומיות והארגונים שכבר כיום מפקחים עליהן.
כ-3,700 מטפלות המשפחתונים, כולן נשים, רבות מהן מקבוצות מוחלשות באוכלוסיה, מפעילות מסגרות ברחבי הארץ לכ-18 אלף פעוטות מתחת לגיל שלוש (שליש מהפעוטות בטיפול משרד הרווחה). יותר מעשרים אלף נשים תלויות בהן כדי לצאת לעבודה. המשפחתונים פועלים בבתי המטפלות, רובם בערים ושכונות חרדיות, ביישובים ערביים, בפריפריה ובעיירות פיתוח. שליש מהמטפלות הן חרדיות, שליש ערביות ושליש יהודיות חילוניות ודתיות.
משרד הרווחה ש"מעסיק-לא מעסיק" אותן קובע את ימי ושעות העבודה (11 שעות ביום), כמה ילדים יהיו בכל מסגרת, את הנהלים לפיהן הן מחוייבות לפעול, וגם – קובע מה גובה המשכורת שלהן. המטפלות נדרשות גם לממן מכיסן הכשרות ושיפוץ של ביתן. בנוסף, בימי מחלה ואבל עליהן למצוא מחליפה שתפעיל את המשפחתון מביתן. למרות כל זאת המעסיק שלהן, המדינה, מתנער כבר 40 שנה מאחריות כלפיהן. משאיר אותן במעמד בלוף, שבו מצד אחד הן מוגדרות כ"בעלות עסק עצמאי" מצד שני המדינה מנהלת להן את העסק, ומצד שלישי הן לא מועסקות כשכירות, ולכן אין להן זכויות עובדות בסיסיות – מסוג הדברים שניתן לעשות רק לנשים שאין להן ברירות אחרות, שאפשרויות התעסוקה שלהן מוגבלות ממילא.

מאבק מטפלות המשפחתונים (באדיבות "כוח לעובדים")
"שנים שאלפי מטפלות כבולות למשרד העבודה", מסרה הערב נעה נוצני, ראשת ענף הגיל הרך ב"כוח לעובדים" בו מאוגדות מטפלות המשפחתונים. "אין למטפלות אפשרות אמיתית לפתוח משפחתון פרטי, היות ומשפחתוני משרד העבודה מסבסדים את תשלומי ההורים, דבר מהותי ביותר כאשר מדובר באוכלוסיות מהפריפריה החברתית-כלכלית בישראל. לא ייתכן כי בפרויקט חשוב כל כך שמהווה מסגרת לכ-18 אלף פעוטות, ומאפשר לעשרות אלפי נשים לעבוד בידיעה שהילדים בידיים טובות – ינוצלו כך העובדות. הגיע הזמן למסד את מעמד המטפלות".
ח"כ גפני יוזם החוק מסר כי ההצעה מבקשת להסדיר את מעמד המטפלות באופן חוקי. "המטפלות עושות עבודה מסורה מאוד", אמר גפני. "הן מאפשרות לעודד נשים לצאת למעגל העבודה, ונופלות בין הכיסאות בזכויותיהן. מצד אחד הממשלה קובעת את גובה התשלום וממילא את גובה השכר. ומצד שני הן נדרשות לשלם ונשארות תלויות בזכויות שלהן".
מחר, פחות משבוע אחרי שביתת הנשים ההיסטורית, לשרי הממשלה, ובראשם שר האוצר כחלון ושר הרווחה חיים כץ, יש הזדמנות לעשות את הדבר הנכון, להכיר בנשים האלו כעובדות שוות זכויות ולעשות עוד צעד חשוב במאבק לשוויון מגדרי.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית













