הציבור הערבי רוצה כוח. המנהיגים רבים על נוסחה
למרות ההדים החיוביים שעלו מוועידת בל"ד שבה נבחרה הרשימה לכנסת, הסוגיה המרכזית נותרה פתוחה: האם תקום מחדש רשימה משותפת ובאיזה הרכב. אף שהלחץ הציבורי על ראשי המפלגות גדול, לא נראה שהם להוטים להגיע להסכמות
הנהגה מנוסה עם פנים חדשות. מועמדי בל"ד לבחירות 2026, מימין לשמאל: בכר עוואודה, אורלי נוי, סמי אבו שחאדה, ד"ר מהא כרכבי-סבאח וחסן נסאסרה (צילום: באדיבות מפלגת בל"ד)
בוועידת בל"ד, שנערכה בשבת בשפרעם בהשתתפות מאות בני אדם, בחרה המפלגה את חמשת המועמדים הראשונים ברשימתה לכנסת. לטעמי, זו רשימה מצוינת: סמי אבו שחאדה במקום הראשון, אחריו בכר עוואודה, ד"ר מהא כרכבי-סבאח, חסן נסאסרה ואורלי נוי (גילוי נאות: נוי היא עורכת ב"שיחה מקומית"; ב"ז).
הרשימה שנבחרה משלבת הנהגה מנוסה עם פנים חדשות, וכן ניסיון מקצועי וציבורי מגוון. אבו שחאדה כבר כיהן כחבר כנסת בשנים 2019–2022; לעוואדה יותר מ-30 שנות ניסיון בעשייה קהילתית ובארגוני החברה האזרחית הערבית; כרכבי-סבאח היא אקדמאית בכירה ופעילה חברתית, פוליטית וציבורית; לנסאסרה ניסיון רב שנים במערכת החינוך, לצד עשייה ציבורית ופוליטית כסגן ראש עיריית רהט; נוי היא פעילה פוליטית וחברתית, שכיהנה עד לאחרונה כיו"ר הנהלת בצלם, היתה ממקימות קולקטיב מזרחי-אזרחי, והיא גם המועמדת היהודייה הראשונה בהיסטוריה של המפלגה שנבחרה בפריימריז.
מידת ההשתתפות בוועידה היתה מרשימה. בל"ד הוכיחה בשנים האחרונות כי אף שנותרה מחוץ לכנסת, היא מסוגלת לא רק לשמור על לכידות אלא גם להמשיך להתפתח. זאת, בין היתר, בזכות תהליך התחדשות ארגוני שהוביל אבו שחאדה בתקופה הזאת, שכלל חיזוק ואף החייאה של חלק מהסניפים, ושמירה על קשר רציף עם הפעילים באמצעות ימי עיון, מפגשים ומגוון פעילויות.
בנוגע לשאלה אם בחירתה של נוי הפכה את בל"ד למפלגה ערבית-יהודית, אמרה נוי בוועידה: "אנחנו, הפעילים היהודים, לא מצטרפים כדי להפוך את בל"ד ל'מפלגה ערבית-יהודית'. אנחנו מצטרפים מתוך הבנה ברורה שאנחנו באים לתמוך במפלגה פלסטינית לאומית."
אך למרות ההדים החיוביים שעלו מוועידת בל"ד, הסוגיה המרכזית נותרה פתוחה: כיצד יתמודדו בל"ד ושאר המפלגות הערביות בבחירות – בנפרד או ברשימה משותפת, בהרכב זה או אחר?
לאחר שבבחירות הקודמות, שהתקיימו ב-1 בנובמבר 2022, בל"ד לא עברה את אחוז החסימה (אף שהתקרבה אליו מאוד), קשה להניח שבמפלגה יהיו מוכנים להסתכן שוב. גם התנאים שאפשרו לה להשיג מספר קולות חסר תקדים למפלגה שהתמודדה לבדה – תחושת הזדהות רחבה בעקבות פירוק הרשימה המשותפת ואהדה ציבורית לאבו שחאדה – אינם בהכרח ניתנים לשחזור, אם כי הרשימה הנוכחית נראית חזקה מזו שהורכבה בחיפזון וברגע האחרון בבחירות הקודמות.
גם הרצון הברור של הציבור לראות את המפלגות הערביות מתאחדות מחדש מקשה לדמיין את בל"ד מתמודדת לבדה. הדרישה לאחדות התחזקה במיוחד על רקע ההתפתחויות הדרמטיות שעברו על העם הפלסטיני ועל האזור כולו בשנים האחרונות, ולנוכח גל הפשיעה המאורגנת המשתולל בחברה הערבית. לפי נתוני יוזמות אברהם, מאז תחילת השנה נרצחו 142 איש בנסיבות הקשורות לפשיעה ואלימות.
מבחינה אידיאולוגית ופוליטית, הפערים בין חד"ש, בל"ד ותע"ל אינם גדולים, והאווירה בין שלוש המפלגות חיובית. בשבועות האחרונים התרבו הדיווחים על רצון לקדם הקמה של רשימה משותפת משולשת, תוך השארת הדלת פתוחה גם להצטרפות רע"מ ולהקמתה מחדש של הרשימה המשותפת בהרכבה המקורי.
אלא שבפועל הדברים מורכבים יותר, והמחלוקת שהובילה לקריסת המו"מ בין המפלגות בליל 15 בספטמבר 2022, שבעקבותיה התמודדה בל"ד לבדה, טרם נפתרה. השאלות המרכזיות נותרו בעינן: כיצד יחולקו המקומות ברשימה המשותפת, ומהי הנוסחה שתהיה מקובלת על כל אחת מהמפלגות.
גם סקרי דעת הקהל אינם מספקים תשובה ברורה, ולא ניתן כיום להעריך מה יהיה שיעור ההצבעה בחברה הערבית – נתון קריטי לתוצאות הבחירות. לפי הסקרים שפורסמו עד כה, רשימה משותפת מרובעת זוכה ל-13 עד 16 מנדטים, לעומת כעשרה מנדטים בהרכב הקיים (חד"ש-תע"ל, רע"מ ובל"ד), ותשעה לרשימה משולשת.
אחרי ועידת בל"ד פורסמו דיווחים לא רשמיים שלפיהם חד"ש ובל"ד הגיעו להבנות ראשוניות בנוגע לחלוקת המקומות, והן מתכוונות להציג את המתווה לתע"ל (בראשות אחמד טיבי) בניסיון לשכנע אותה להצטרף. המפלגות יודעות היטב שהציבור אינו מוכן לשמוע שוב ויכוחים על חלוקת המקומות, אך הסכם יתאפשר רק אם כל אחת מהן תהיה מוכנה להתפשר.
תרחיש הרשימה המרובעת רחוק מהתגשמות
הסוגיה המורכבת יותר נוגעת לאפשרות הצטרפותה של רע"מ לרשימה. מבחינת הרחוב הערבי, זה עדיין התרחיש המועדף, עד כדי כך שיש מי שמצהירים כי יחרימו את הבחירות או יצביעו למפלגות אחרות אם המפלגות הערביות לא יצליחו להקים מחדש את הרשימה המשותפת המרובעת. בפועל, עם זאת, התרחיש הזה נראה רחוק מהתגשמות.
בוועידת בל"ד מתח אבו שחאדה ביקורת חריפה על יו"ר רע"מ, מנסור עבאס, ואף קרא לחברי רע"מ "למצוא פתרון לבעיית מנסור". הדברים נאמרו לאחר שגורמים המקורבים לרע"מ הפיצו סרטון שבו האשים עבאס את אבו שחאדה בשיתוף פעולה עם הליכוד בתקופת ממשלת השינוי; ועבאס ותומכי רע"מ ממשיכים לחזור על הטענה השקרית שהמשותפת היא זו שגרמה לפירוק ממשלת השינוי. לכך קדמו חילופי האשמות בין הצדדים, שכללו טענות מצד בכירים ברע"מ נגד מזכ"ל חד"ש, אמג'ד שביטה, שלפיהן הצהרתו על הכוונה להתקדם להקמת רשימה משותפת משולשת פגעה במאמצים להקמת רשימה משותפת מרובעת.
עבאס עבר ל"תוכנית ב'". ראשי בל"ד, תע"ל וחד"ש ורע"מ, אחרי חתימה על מזכר הבנות להקמתה מחדש של הרשימה המשותפת בסח'נין, ב-22 בינואר 2026 (צילום: שימוש סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)
מאז ההפגנה בסח'נין בינואר האחרון נגד הפשיעה והזנחת המשטרה, שבמהלכה הופעל לחץ ציבורי כבד על ראשי המפלגות להכריז על הקמתה מחדש של הרשימה המשותפת, נדמה היה שההנהגות בעיקר מושכות זמן ונמנעות מהכרעה. עבאס הבהיר כי הוא מעוניין רק ברשימה משותפת טכנית, שבה כל מפלגה תהיה חופשית, לאחר הבחירות, לבחור את דרכה, לרבות הצטרפות לקואליציה. חד"ש, תע"ל ובל"ד דחו תחילה את ההצעה הזאת והתעקשו על רשימה משותפת המבוססת על קווים פוליטיים מוסכמים.
עם התגברות הלחץ הציבורי ומעורבותן של ועדות ציבוריות – בהן ועדה של ראשי הרשויות המקומיות וכן ועדת אל-ויפאק, שהיתה שותפה להקמת הרשימה המשותפת – שינו שלוש המפלגות את עמדתן והסכימו עקרונית לרעיון של רשימה טכנית. בשלב הזה היה נדמה שהמחלוקת הפוליטית הוכרעה, ושכל שנותר הוא לפתור את שאלת חלוקת המקומות. למרות המשקעים שהותירה הסוגיה הזאת, ההערכה היתה שניתן להגיע להסכמה על הרכב הרשימה, בעיקר על רקע תחזיות שהעניקו לה יותר מ-15 מנדטים.
במקום זאת הציג עבאס מסמך חדש, שבו דרש מהמפלגות האחרות להתחייב מראש שלא יתנגדו לשום קואליציה שרע"מ תבחר להצטרף אליה, ולא ימתחו עליה ביקורת, לא יפעלו להפלתה ולא יצביעו נגד הצעותיה. ראשי המפלגות האחרות טענו שאינם יכולים להתחייב לכך מבלי לדעת איזו ממשלה תקום, מה יהיו קווי היסוד שלה ומה תהיה מדיניותה. נוסף על כך, לטענתם, דרישה זו סותרת את עצם הרעיון של רשימה טכנית. עבאס התעקש והסביר כי אינו מעוניין לחזור על חוויית הקדנציה הקודמת.
נראה כי עבאס אינו מעוניין בהקמתה מחדש של הרשימה המשותפת, וכך טוענים גם חלק מפעילי רע"מ. ייתכן שהדבר קשור להערכה שרשימה משותפת מרובעת תפגע במעמד "לשון המאזניים" של רע"מ, שבו התגאה עבאס לא פעם בשנים האחרונות, בעיקר אם יתר המפלגות הערביות יסכימו לשמש גוש חוסם שימנע את חזרתה של ממשלת ימין, בתמורה להישגים פוליטיים. טענה נוספת הנשמעת בקרב המתנגדים להחזרת הרשימה המשותפת היא שאיחודה מחדש דווקא יעודד מצביעי ימין לצאת לקלפיות, ובכך יחזק את נתניהו.
כך או כך, נדמה שעבאס העריך כי בעיקר חד"ש ובל"ד ידחו את רעיון הרשימה הטכנית, מה שיאפשר לו להציג את כישלון המהלך כתוצאה של עמדתן הנוקשה. המסמך החדש ששלף, לאחר ששלוש המפלגות הסכימו עקרונית למודל הרשימה הטכנית, נראה כמו "תוכנית ב'". אף שההתחייבויות הכלולות בו אינן מחייבות פוליטית או משפטית, ותמיד ניתן לסגת מהן, עצם החתימה על מסמך שנתפס כהתחייבות לאמץ את הקו הפוליטי של עבאס, או לכל הפחות להימנע מביקורת עליו, הופכת את המהלך לקשה הרבה יותר לעיכול.
"שיח ההשפעה" חוזר לקדמת הבמה
בכל מקרה, כל הצדדים מבינים שאם המהלך להקמת הרשימה המשותפת ייכשל, מי שייתפס כאחראי לכך עלול לשלם מחיר ציבורי כבד. משום כך, הם מנהלים את המחלוקת בפומבי, בזירה התקשורתית. אולם ככל שהוויכוח מתמשך ומתלהט, כך גובר גם הסיכוי שהזעם הציבורי יופנה כלפי כלל המפלגות הערביות.
את הלחץ הזה אפשר כבר לראות בשטח: ביום חמישי נערכה בנגב הפגנה מול משרדי רשות הבדואים במחאה על הריסות הבתים. בניגוד להפגנות דומות שנערכו לפני פרוץ המלחמה עם איראן, שבהן השתתפו אלפים, הפעם הגיעו כאלף מפגינים בלבד. אחת הסיבות הבולטות למיעוט המשתתפים היתה קריאה ברשתות החברתיות להחרים את ההפגנה, מכיוון שעדיין לא הוקמה רשימה משותפת. זאת, אף שההפגנה עצמה אורגנה על ידי המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים בנגב ותושבים שבתיהם נהרסו לאחרונה בא-סר ובתל ערד.
בהפגנה עצמה היה ניתן להרגיש היטב את ריח הבחירות. למקום הגיעו פוליטיקאים מכל ארבע המפלגות, ובהם עבאס, אבו שחאדה וטיבי, אך הם לא נאמו. מהקהל נשמעו קריאות זעם נגד המערכת הפוליטית, ואחד המשתתפים אף צעק כי אם לא תקום רשימה משותפת, תושבי הנגב יחרימו את הבחירות. מנגד, עלו לבמה תושבים שביקשו להזכיר כי ההפגנה נועדה לעסוק בהריסות הבתים, ולא בבחירות.
מהקהל נשמעו קריאות זעם נגד המערכת הפוליטית. חבר הכנסת מנסור עבאס בהפגנה בנגב נגד הריסת בתים, ב-25 ביוני 2026 (צילום: אורן זיו)
בסיום ההפגנה נשא דברים תושב א-סר, אברהים אלגריבי, שבכפרו נהרסו החודש 20 בתים. הוא תקף את הקריאות להחרים את המחאה ואמר: "מי שמסית ברשתות יושב בבית בן שלוש קומות. אני מכיר אותם אישית. הם חיים בנוחות, בזמן שהנשים והילדים שלנו ישנים באוהלים. יש אצלנו אישה בת 90 שישנה באוהל בגודל של שלושה על שלושה מטרים". בנוגע לבחירות הוסיף: "אני מצטער, כל המפלגות גמורות. רצינו רשימה משותפת, אבל לא נחרים את הבחירות. אם נחרים, נישאר עם עוד ארבע שנים כאלה. שאלוהים יעזור לנו אם הממשלה הזאת תישאר בשלטון. אין לנו ברירה אלא להמשיך".
גם מחוץ להפגנות נמשך הלחץ הציבורי. פעילים פוליטיים בנגב מובילים קמפיין מתמשך הקורא להקמת רשימה משותפת מרובעת. אחד הבולטים שבהם הוא עאדל אל-חמאמדה, שטוען כי הנגב יהיה המרוויח הגדול ביותר מרשימה כזו, משום שהיא עשויה להבטיח לאזור ייצוג רחב יותר בכנסת. המסר הזה, לצד מסרים דומים של פעילים נוספים, ממחיש עד כמה הדרישה להקמת הרשימה המשותפת מגיעה מהשטח עצמו ולא רק מראשי הרשויות או מוועדות ציבוריות.
בתוך כל הרעש הזה הצליח עבאס להחזיר לקדמת הבמה את "שיח ההשפעה", שדעך מאוד בשנתיים האחרונות, אך שב ומדובר מאז התפוצצות המגעים בין המפלגות על הקמת הרשימה המשותפת, בהובלת תומכי רע"מ. זהו מסר שמצליח לגעת בעצב חשוף. על רקע הייאוש העמוק בחברה הערבית לנוכח האלימות הגואה והתחזקות הפשיעה המאורגנת, ובצל ההסכמה הכמעט גורפת בדבר הצורך להפיל את הממשלה הנוכחית, ובעיקר להביא לסיום כהונתם של איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' (ולאחרונה גם צבי סוכות), ההבטחה ל"השפעה" נשמעת לרבים מושכת ומשכנעת.
השאלה היא מי צפוי להרוויח מהשיח הזה. רע"מ מציגה את עצמה כמי שמבקשת להצטרף לכל קואליציה שתקום כדי להשפיע מבפנים. יתר המפלגות הערביות אינן שוללות השפעה פוליטית ואף אינן פוסלות תמיכה בקואליציה עתידית מבחוץ, באמצעות גוש חוסם או שיתוף פעולה פרלמנטרי. כמה מבכיריהן אף הצהירו כי הפעם יהיו מוכנים לנקוט צעדים שלא ננקטו בעבר. עם זאת, הן מסרבות להתחייב מראש שיתמכו בכל קואליציה עתידית, וטוענות כי החלטות כאלה צריכות להתקבל רק לאחר שתתברר זהות הממשלה ומדיניותה, ובכפוף לנסיבות הפוליטיות שייווצרו לאחר הבחירות.
במובן הזה, עצם הצלחתו של עבאס למקד מחדש את הדיון ב"השפעה" פועלת בשלב זה בעיקר לטובתו. זאת, אף שהסקרים האחרונים מעניקים לרע"מ ארבעה מנדטים בלבד – נתון שמציב אותה קרוב מאוד לאחוז החסימה. אם המגמה הזו תימשך, ייתכן שגם הנהגת רע"מ תידרש לקבל החלטות אחרות בהמשך הדרך, ובכלל זה חזרה למשותפת.
בזמן שהלחץ הציבורי להקמתה מחדש של הרשימה המשותפת נמשך, קשה להתעלם מפעילותה של מפלגת הדמוקרטים ביישובים הערביים. המפלגה צירפה לשורותיה כמה פעילים ערבים שיתמודדו בפריימריז, ובכיריה – בהם גלעד קריב, נעמה לזימי ואף היו"ר עצמו יאיר גולן – השמיעו בחודשים האחרונים שורה של עמדות והצהרות שזכו לתהודה גם בחברה הערבית. על פי המגמות המסתמנות, היא עשויה לגרוף קולות רבים מהציבור הערבי, אולי אף בהיקף השווה למנדט או שניים.
במקביל הוקמה גם מפלגת "מקום לכולנו", בהובלת רולא דאוד, אלון-לי גרין ופעילים נוספים, שהיו עד לא מזמן חלק מהנהגת תנועת עומדים ביחד. לפי אחד הסקרים שפורסמו ימים ספורים לאחר ההכרזה על הקמת המפלגה, היא עדיין אינה נהנית מתמיכה של ממש. למרות זאת, הנהגתה ממשיכה לפעול במרץ בשטח בניסיון לבנות לה בסיס ציבורי רחב. בשלב הזה עוד מוקדם לדעת אם תצליח לעבור את אחוז החסימה או אם תבחר לחבור למפלגה אחרת, אך כבר כעת ברור שחלק מרכזי מהבסיס האלקטורלי שהיא מבקשת לבנות נשען על הציבור הערבי.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
