חד"ש חידשה את הרשימה, עכשיו נשאר לחדש את השיטה
הסערה סביב היעדר ייצוג לנשים במקומות הראשונים ברשימת חד"ש לכנסת הפכה במהרה לעימות פוליטי ועקרוני. בין השאר, התעוררה השאלה מדוע בבחירות שמוגדרות דמוקרטיות לחלוטין, מתקיימות בפועל חלוקות בלתי רשמיות שמזכירות את שיטות החלוקה העדתית בלבנון
התחרות על רוב המקומות היתה צמודה מאוד. ששת המועמדים הראשונים ברשימת חד"ש לכנסת, משמאל לימין: איאס נאטור, יוסף עטאונה, ניהאיה ושאחי, יוסף ג'בארין, עופר כסיף וג'עפר פרח (צילום: דוברות חד"ש)
ועידת חד"ש, שהתכנסה בשבת האחרונה, עוררה ויכוחים ומחלוקות – בעיקר על רקע היעדר הייצוג הנשי במקומות הראשונים – אך גם הסתיימה בשורה של הישגים. בסופו של דבר נבחרה רשימת מתמודדים לכנסת הכוללת שמות בולטים, חלקם חדשים וחלקם מוכרים, שמעוררת ציפיות ומסמנת פוטנציאל פוליטי לא מבוטל.
ראשית, יש לציין שחד"ש היא המפלגה הראשונה, וכמעט היחידה, שמקיימת בחירות פנימיות מסודרות ודמוקרטיות – לא רק בחברה הערבית, אלא בזירה הפוליטית הישראלית כולה. בוועידה השתתפו כ-800 חברים, שהם כ-80%–90% מחברי המפלגה. מערכת הבחירות התנהלה בשקיפות מלאה, והתחרות על רוב המקומות היתה צמודה מאוד. רבים מהנבחרים מביאים עימם רקע מקצועי וניסיון רב, מה שעשוי לחזק את עבודת הסיעה במישור הפרלמנטרי והפוליטי. חלקם מביאים עימם גם ערך ציבורי ואלקטורלי, ועשויים לסייע לחד"ש גם במערכת הבחירות עצמה.
ייתכן שלראשונה בתולדות חד"ש, אזור המשולש זכה לייצוג כה בולט, אף שבמפלגות הערביות החלוקה האזורית נחשבת בדרך כלל לפחות מרכזית: יו"ר הרשימה ד"ר יוסף ג'בארין מאום אל פחם, וד"ר ניהאיה ושאחי מערערה, שנבחרה למקום החמישי.
בבחירות ליו"ר המפלגה זכה ג'בארין ברוב מוחלט של קולות המצביעים. מולו התמודד ד"ר שוכרי עואודה, סגן ראש עיריית נוף הגליל, אך לאורך כל הדרך ההערכות נטו בבירור לטובת ג'בארין, שנחשב זה תקופה למועמד המוביל של חד"ש.
ג'בארין, ד"ר למשפטים המתמחה במשפט חוקתי ובזכויות אדם, כיהן כח"כ מטעם הרשימה המשותפת בין 2015 ל-2021. הוא נהנה מהערכה ציבורית רחבה בעירו אום אל פחם וביישובי המשולש, אך גם בחברה הערבית כולה, ונחשב למי שמצליח להישאר בקונצנזוס יחסי, בין היתר בשל סגנונו המקצועי והימנעותו מעמדות חדות, בייחוד בתקופות של מתיחות ומשברים בין המפלגות הערביות.
מצליח להיות בקונצנזוס יחסי. יו"ר חד"ש הנבחר, יוסף ג'בארין, בוועידת המפלגה, ב-16 במאי 2026 (צילום: בכר זועבי)
במקום השני, שנחשב לקרב הצמוד והמורכב ביותר בוועידה, ניצח ג'עפר פרח, שעומד במשך שנים בראש מרכז מוסאוא. מולו התמודדו עו"ד שאדי שוירי, לשעבר ראש המועצה המקומית כפר יאסיף, ונסרין מורקוס, מזכ"לית תנועת הנשים הדמוקרטיות ופעילה פוליטית בולטת. פרח זכה במספר הקולות הגבוה ביותר בסיבוב הראשון, אך לא עבר את רף 50%, ולכן נערך סיבוב נוסף בינו ובין שוירי, שבו ניצח בפער קטן.
על המקום השלישי התמודדו ח"כ עופר כסיף ועו"ד נועה לוי, סגנית יו"ר חד"ש. כסיף גבר על לוי ברוב קטן, והוא ממשיך ליהנות מהערכה רחבה בקרב חברי חד"ש, בעיקר בקרב החברים הפלסטינים במפלגה, בשל פעילותו ומאבקיו בכנסת בשנים האחרונות. מנגד, לוי זכתה לתמיכה רחבה יותר בהשוואה להתמודדויות קודמות שלה מול כסיף. ההערכה היא שחלק מהמצביעים ביקשו הפעם שינוי, וגם רצו להבטיח ייצוג נשי לאחר ששני המקומות הראשונים אוישו על ידי גברים.
גם על המקום הרביעי התנהל קרב צמוד. בסופו של דבר נבחר ח"כ לשעבר עו"ד יוסף עטאונה, שכיהן בשתי קדנציות בכנסת – הראשונה במסגרת הסכם הרוטציה של הרשימה המשותפת, בין 2017 ל-2018, לתקופה קצרה של כארבעה חודשים בלבד. כהונתו השנייה היתה בכנסת האחרונה, בין 2022 ל-2025, עד שהוחלף בד"ר סמיר בן סעיד במסגרת הסכם רוטציה עם תע"ל. עטאונה נחשב לאחד הקולות המרכזיים של הנגב בתוך חד"ש, בעיקר בזכות מעורבותו המתמשכת בסוגיות הנוגעות לבדואים וליישובי הדרום. מולו התמודדו עומר נסאר, לשעבר ראש עיריית עראבה, וכן הפעילה נאדרה אבו דבי סעדי מנצרת. אף אחד מהם לא הצליח להכריע את ההתמודדות בסיבוב הראשון, ולכן עלו עטאונה ונסאר לסיבוב נוסף, שבו ניצח עטאונה בפער קטן.
למקום החמישי, כאמור, נבחרה ד"ר ניהאיה ושאחי, אקדמאית ופעילה ותיקה בחד"ש ובזירה המקומית. כל המועמדים הנוספים למקום החמישי הסירו את מועמדותם לאחר שלארבעת המקומות הראשונים נבחרו גברים. למקום השישי נבחר איאס נאטור מדאלית אל-כרמל, פעיל פוליטי וחברתי בחד"ש.
יפעלו בעתיד "לתקן את המצב"
לאחר גיבוש הרשימה פרץ ויכוח ציבורי סוער בנוגע לייצוג הנשי. ברשימה הקודמת של חד"ש, ובכל הרשימות בעשור האחרון, שובצה אישה במקום בכיר וריאלי – מה שנחשב בשעתו לצעד פורץ דרך בהתפתחות הפוליטיקה הערבית. הפעם נרשמה נסיגה ברורה, כשהייצוג הנשי ירד מהמקום השני הבטוח למקום החמישי בלבד.
אם לא תוקם הפעם רשימה משותפת שתורכב מכל ארבע המפלגות, הסיכוי שחד"ש תצליח להכניס חמישה חברי כנסת נחשב נמוך מאוד. לעומת זאת, אם תוקם מחדש רשימה משותפת רחבה, ההערכה היא שהמועמדת במקום החמישי תיכנס לכנסת, ואולי אף המועמד במקום השישי.
הביקורת היתה חריפה במיוחד משום שחד"ש מציגה את עצמה כמסגרת הפוליטית הפרוגרסיבית ביותר בחברה הערבית, המקדמת ערכים של שוויון וזכויות אדם. פעילים רבים, גם בתוך המפלגה עצמה, הביעו אכזבה מהתוצאות. נסרין מורקוס, שהתמודדה על המקום השני, עלתה לבמה והביעה תרעומת חריפה על כך שאישה לא נבחרה לאחד המקומות הבכירים. לטענתה, מדובר בכישלון ערכי מבחינת חד"ש.
הדיון סביב ייצוג הנשים הפך במהרה לעימות פוליטי ועקרוני. מול הביקורת החריפה היו מי שטענו שמדובר בתוצר לגיטימי של הליך דמוקרטי פתוח ושקוף. לדבריהם, למעט המקום הראשון, נשים התמודדו על כלל המקומות ברשימה, ולא היתה כל מגבלה שמנעה מהן להגיש מועמדות. תומכי העמדה הזאת טענו כי ההכרעה התקבלה על בסיס כישורים, ניסיון ויכולת לשכנע את ציבור הבוחרים – ולא כתוצאה מהדרה מכוונת של נשים. במקביל עלתה גם טענה רחבה יותר, שלפיה נשים צריכות להיות נוכחות יותר בעשייה הפוליטית עצמה, כדי שבעתיד יגדלו גם סיכוייהן לזכות בבחירות פנימיות – הן בחד"ש והן במפלגות אחרות.
גם היו"ר הנבחר ג'בארין, מזכ"ל חד"ש אמג'ד שביטה ובכירים נוספים במפלגה התייחסו לסערה. כולם הביעו אי-נחת מהיעדר נשים במקומות הבכירים. הם הדגישו שמדובר בהכרעה דמוקרטית, אך במקביל הצהירו שיפעלו בעתיד "לתקן את המצב" – אמירה שעוררה שאלות וביקורות נוספות. היו מי שתהו למה הכוונה ב"תיקון"; ואם ניתן היה למנוע את התוצאות האלה, מדוע לא נעשה ניסיון כזה מראש, בייחוד משום שרוב המועמדים שנבחרו סומנו מראש כפייבוריטים, וגם במקומות שהוכרעו בסיבוב השני ההתמודדות הסופית היתה בין שני גברים.
היחידה שהתקרבה לניצחון מול מועמד גבר היתה נועה לוי, אלא שכאן עלתה שאלה רגישה נוספת: האם הדיון נסוב על ייצוג פוליטי של נשים פלסטיניות, או על ייצוג נשי כללי בתוך המפלגות הערביות?
בוועידה השתתפו כ-800 חברים, שהם כ-80%–90% מחברי המפלגה. ועידת חד"ש בדיר חנא, ב-16 במאי 2026 (צילום: בכר זועבי)
בסוגיה הזאת התעורר דיון נוסף בנוגע למקומו של הנציג היהודי ברשימה. כמה פעילים מתחו ביקורת על כך שהמקום השלישי ממשיך להיות משוריין בפועל למועמד יהודי. לטענתם, עם כל ההערכה לפעילותם של עופר כסיף, של דב חנין שקדם לו ושל הפעילים והמנהיגים היהודים בחד"ש לאורך השנים, ניתן היה לשבץ את הנציג היהודי במקום הרביעי או החמישי. מהלך כזה, לטענתם, היה מאפשר לשלב אישה במקום בכיר יותר ומוסיף לרשימה גיוון שעשוי לחזק אותה אלקטורלית בתוך החברה הערבית.
טענות אלה נשענות גם על ההערכה שמספר המצביעים היהודים לחד"ש ממילא אינו גדול, ושחלק ניכר מהם לא היו נמנעים מהצבעה למפלגה גם אם המועמד היהודי היה ממוקם נמוך יותר ברשימה. הנהגת חד"ש ובכירים רבים במפלגה דחו את הטענה הזאת, והבהירו כי נוכחות של מועמד יהודי במקום בכיר היא חלק בלתי נפרד מהזהות הפוליטית והאידיאולוגית של חד"ש – מה שהם מגדירים כדנ"א של המפלגה.
המבחן הגדול באמת הוא הרשימה המשותפת
סוגיית המקום השמור בפועל למועמד יהודי מעלה שאלה עקרונית נוספת: אם הבחירות בחד"ש מוגדרות כדמוקרטיות לחלוטין, מדוע מתקיימות בפועל חלוקות בלתי רשמיות בתוך הרשימה? אומנם בחד"ש אין מנגנון רשמי של חלוקת מקומות לפי עדות או קבוצות אוכלוסייה, אך לאורך השנים התגבשה הבנה בלתי כתובה שלפיה המועמד הראשון יהיה מוסלמי, השני נוצרי והשלישי יהודי. נוסף על כך, קיימת גם ציפייה קבועה לנוכחות דרוזית ברשימה, והפעם הדבר בא לידי ביטוי בבחירתו של איאס נאטור למקום השישי.
חלק מהפעילים תהו מדוע חד"ש אימצה בפועל מודל שמזכיר, גם אם באופן חלקי, את שיטת החלוקה העדתית המוכרת מלבנון – כלומר חלוקת תפקידים ומקומות פוליטיים לפי שיוך דתי או קהילתי. לטענתם, אם מתקיימת בפועל חלוקה כזו בתוך הרשימה, גם ללא תקנון רשמי, מדוע שלא יוקצה גם מקום בכיר לנשים?
לפי הגישה הזאת, אם קיימות הבנות לא כתובות שלפיהן מקום מסוים מיועד למועמד יהודי או נוצרי, אפשר היה לקבוע הסדר דומה גם ביחס לייצוג נשי – למשל מקום שעליו יתמודדו נשים בלבד. אחרת, טוענים המבקרים, על חד"ש לבחור בין שני מסלולים ברורים: לקיים תחרות פתוחה לחלוטין, ללא כל חלוקה עדתית או מגזרית, רשמית או לא רשמית; או להכיר בכך שקיימים מנגנוני איזון פנימיים – ואז להחיל אותם גם על ייצוג נשים.
לאחר בחירת הרשימה, נדמה שהדיון הזה כבר אינו מעשי ביחס לבחירות הנוכחיות. ובכל זאת, רבים בחד"ש ומחוצה לה סבורים שמדובר בשאלה שהמפלגה תידרש להתמודד איתה בעתיד, בעיקר כדי להימנע ממצב שבו רשימה של מפלגת שמאל דמוקרטית במאה ה-21 נותרת ללא נשים במקומות הבכירים.
לאחר שחד"ש השלימה את הבחירות הפנימיות שלה, נערכות גם יתר המפלגות הערביות למערכות דומות. בל"ד, רע"מ ותע"ל צפויות לבחור בקרוב את רשימותיהן, תחת מעקב ציבורי צמוד. בחברה הערבית יש ציפייה שהבחירות יתנהלו בשקיפות ובהגינות, ויובילו לבחירת מועמדים חזקים שיוכלו לייצג את הציבור הפלסטיני בישראל בתקופה שנחשבת מורכבת ורגישה במיוחד.
ביישובים ערביים רבים, הבחירות לכנסת ולמפלגות הארציות נתפסות כמעט כזירה הדמוקרטית היחידה שבה מתקיימת התמודדות המבוססת על אידיאולוגיה, עמדות וכישורים. לעומת זאת, הבחירות לרשויות המקומיות אומנם נערכות באופן דמוקרטי מבחינה פורמלית, אך בפועל הן נשענות במקרים רבים על מבנים חמולתיים ומשפחתיים, ולעיתים תוך היעדר כמעט מוחלט של שיקולים מקצועיים.
גם לאחר סיום הבחירות הפנימיות, המבחן הגדול באמת הוא שאלת הקמתה מחדש של הרשימה המשותפת. אם בעבר הדרישה הציבורית לכך היתה מוגבלת יחסית, הרי שכיום נדמה כי מדובר בדרישה רחבה הרבה יותר, בעיקר על רקע הביקורת הציבורית החריפה על הממשלה הנוכחית והרצון של רבים בהחלפתה.
זהו דיון שצפוי להעסיק את המערכת הפוליטית הערבית בתקופה הקרובה. בכל הנוגע לחד"ש, כלל ההצהרות שנשמעו לאחר הוועידה – הן מצד ההנהגה החדשה והן מצד בכירים נוספים במפלגה – הדגישו כי הרשימה המשותפת נותרה האפשרות המועדפת מבחינתם, וכי חד"ש מוכנה לפתוח מחדש את הדלת בפני הקמתה, גם אם בשלב הראשון יהיה מדובר במסגרת טכנית בלבד.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
