newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הדור הצעיר, אבו שחאדה והכעס על חד"ש: הסיבות להתעוררות בבל"ד

בסקרים בל"ד עדיין רחוקה מאחוז החסימה, אבל במפלגה אופטימיים. פעילים ותיקים חוזרים, הנוכחות ברשתות החברתיות גדולה, והפופולריות של ראש הרשימה מושכת מצביעים צעירים

מאת:
הנוכחות ברחוב גברה. כרזה של בל"ד בצפון (צילום: באדיבות בל"ד)

הנוכחות ברחוב גברה. כרזה של בל"ד בצפון (צילום: באדיבות בל"ד)

בסקרים בל"ד עדיין רחוקה מאחוז החסימה ומקבלת בין 1.2 אחוז בסקרים הפחות טובים ל-2.4 אחוז בסקרים היותר אופטימיים, אבל קשה לחלוק על כך שאחרי שנים שבהן נעלמה במידה רבה מהעין הציבורית הערבית, בל"ד חוזרת למשחק. המפלגה פעילה מאוד ברשתות החברתיות בערבית, אולי יותר מאחרות, ופעילים שנטשו את אותה שנים חוזרים אליה.

מה שיותר קשה להעריך הוא האם בל"ד מצליחה להביא אליה בוחרים שלא הלכו לקלפי במערכת הבחירות האחרונה או כאלה שלא הצביעו מעולם. בין הבחירות במרץ 2020 לבחירות במרץ 2021, ירד שיעור ההצבעה בקרב הציבור הערבי מ-65 אחוז ל-44 אחוז. אם בל"ד תצליח להביא לקלפיות לפחות חלק מהמצביעים שהתאכזבו בבחירות האחרונות, הסיכוי שלהם לעבור את אחוז החסימה יגדל מאוד.

אחת הסיבות להתחזקות בל"ד קשורה למנהיג המפלגה, ח"כ סמי אבו שחאדה. הוא זוכה לפופולריות, וההופעות הרהוטות שלו משדרות ביטחון. סיבה נוספת היא שנראה שרוב הציבור הערבי "קנה" את הגרסה של בל"ד ולפיה נפלה קורבן למזימה של חד"ש ותע"ל, שניסו לחסל אותה פוליטית. אחרי שבחד"ש הפיצו קלטת של שיחה בין מזכ"ל חד"ש למזכ"ל בל"ד – שנערכה זמן קצר לפני סגירת הרשימות, ובה נציג בל"ד עומד על כך שמפלגתו מסרבת לרוטציה, גם עם תע"ל, על המקום השישי ברשימה המשותפת – בבל"ד הפסיקו להטיל על חד"ש את האחריות לפירוק הרשימה המשותפת, אבל הרושם הראשוני נשאר.

מעבר לעניינים האלה, הגישה של בל"ד, שמסרבת להיות חלק מהגושים ולהמליץ על מועמד כלשהו מהמפלגות הציוניות, זוכה לאהדה בציבור הערבי, במיוחד על רקע האכזבה מכך שההמלצה של הרשימה המשותפת על בני גנץ ואחר כך על יאיר לפיד לא נשאה פירות.

בשבת האחרונה ערכה בל"ד את כנס הבחירות הראשון שלה בבאקה אל גרבייה. השתתפו כאלף איש. בל"ד זקוקה ל-140 אלף קולות כדי להיכנס לכנסת, ולכן מספר המשתתפים בכנס בבאקה נראה אולי קטן, אבל בהתחשב בנוכחות הדלה שנרשמה כאשר בל"ד בחרה את מועמדיה לכנסת לפני קצת פחות מחודש, אפשר לומר שהכנס היה מוצלח, גם מבחינת כמות המשתתפים וגם מבחינת ההתלהבות שהראו.

הנוכחות של בל"ד ברשתות החברתיות בולטת במיוחד על רקע החולשה היחסית, לפחות בינתיים, של חד"ש ותע"ל. נראה שהעובדה שאין ברשימה של חד"ש ותע"ל פנים חדשות פוגעת בה. הרשימה המשותפת שלהן בחרה בסיסמה "נשפיע בכבוד": השפעה בניגוד לבל"ד, שוויתרה לכאורה על הניסיון להשפיע בכנסת, ו"כבוד", בניגוד לרע"מ, שוויתרה לכאורה על התביעות הלאומיות הפלסטיניות. אולם הסיסמה, כך נראה, לא תופסת בינתיים.

עו"ד עלי חיידר, חוקר החברה הערבית ולשעבר מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי, אומר שמאז שבל"ד הודיעה שתרוץ לבד, גם שיעור ההצבעה הכללי בחברה הערבית וגם שיעור התמיכה בבל"ד נמצאים בעלייה. "הדברים באים לידי ביטוי לא רק בסקרי דעת הקהל השונים אלא גם ברשתות החברתיות ובכנסים", אומר חיידר.

גם לפי חיידר, הסיבות לתמיכה בבל"ד נובעות מכך שחלק ניכר מהציבור קיבל את הנרטיב שלה לגבי ההתנהלות בליל הגשת הרשימות, מ"הבהירות של העמדות הפוליטיות של בל"ד" ומשביעות הרצון האישית מאבו שחאדה. אבו שחאדה, טוען חיידר, הצליח ליצור "איזון ראוי בין הזכויות האזרחיות של האזרחים הפלסטינים ובין הקונפליקט הישראלי-פלסטיני בכלל והמאבק בכיבוש".

אבל הריצה העצמאית של בל"ד עשויה לעזור לא רק לה, טוען חיידר. "ההחלטה של בל"ד עוררה את פעילי המפלגות, וגם ציבור בוחרים גדול, שסירב להשתתף בבחירות בשנים האחרונות בגלל המתחים ששררו בין המפלגות. ריצתה של בל"ד גרמה להעלאת הרמה של השיח הפוליטי בחברה הערבית ולהפיכת הדיון והוויכוח בין המפלגות מדיון על מנדטים והישרדות לדיון על פרויקטים ותוכניות פוליטיות".

"קול צלול"

"במשך 22 שנה אני מצביעה לבל"ד, אבל בשנים האחרונות לא הייתי מרוצה מתפקוד הח"כים של המפלגה", אומרת הפעילה רנא פאהום. פאהום, מורה במקצועה, טוענת שהתמיכה בבל"ד חזקה עכשיו במיוחד אצל הצעירים, שאהבו את ההחלטה של בל"ד לרוץ לבד.

לא היתה מרוצה מהח"כים. רנא פאהום

לא היתה מרוצה מהח"כים. רנא פאהום

לפי פאהום, לאישיותו של אבו שחאדה חלק נכבד בעלייה בתמיכה בבל"ד. "הוא הצליח לכבוש את ליבם ומוחותיהם של רבים, מכל הקבוצות והספקטרום", אומרת פאהום. "אנשי בל"ד, ואפילו חלק מאלה שהחרימו את הבחירות בשנים קודמות, הצהירו על תמיכתם בבל"ד ובסמי. בסגנון הצנוע, הרגוע והמשכיל שלו, סמי הצליח להעביר את המסר שלו, ואת התוצאות רואים באהדה הגדולה אליו".

פאהום סבורה שאירועי מאי 2021 תרמו לחיזוקה של בל"ד, בעיקר בקרב הצעירים. "אם בל"ד לא היתה חלק מהמשותפת (בזמן האירועים), העלייה בתמיכה בה אצל הנוער היתה גדולה בהרבה".

פאהום מעידה שתמכה מההתחלה בהתמודדות עצמאית של בל"ד בבחירות, אבל כשהוחלט לחתום על הסכם עם חד"ש, תמכה בו. "מי שמהמר על נפילת בל"ד, יעמוד בפני הפתעה גדולה", היא אומרת. "הקהל שתומך בבל"ד גדול, אבל גם עובדים להעלות את אחוזי ההצבעה, בעיקר צעירים ואנשים שמחרימים את הבחירות לא מסיבות עקרוניות".

"מייצג את קול הצעירים"

כשפאהום מדברת על צעירים שיצביעו בל"ד לראשונה, היא מתכוונת לאנשים כמו אמנה עספור, סטודנטית למשפטים, מארגנת בקהילת יד ביד ביפו ומנטורית ב"רעות-סדאקה". "בל"ד מבטאת את קולי ואת דעותיי הפוליטיות ומביעה את קולו של פלח גדול מהצעירים הערבים", טוענת עספור, שמעידה שהצביעה בשלוש מבין ארבע מערכות הבחירות האחרונות, ולא הלכה לקלפי באחת מהן.

לא חברה בבל"ד. אמנה עספור

לא חברה בבל"ד. אמנה עספור

"אני לא חברה בבל"ד, אבל תומכת במפלגה", היא אומרת. "אנחנו רוצים את מלוא זכויותינו כאזרחים בעלי זהות לאומית מלאה וברורה. חוק הלאום מחזק את הדרישה שלנו. זה מה שהדור החדש חושב, ולכן אנחנו רואים תמיכה גדולה מאוד של צעירים בבל"ד".

לאבו שחאדה, טוענת עספור, חלק גדול בכוח המשיכה של בל"ד אצל צעירים. "סמי מבטא את הדור החדש, עם דעות פוליטיות ברורות, קול צלול, דיבור על המציאות ללא התייפייפות, ונוכחותו בשטח, במיוחד באירועי מאי 2021", היא אומרת. "היותו בן יפו עזרה לו לראות טוב יותר את המציאות, שכן אנו בערים המעורבות חווים את הקונפליקט על בסיס יומיומי".

עספור אישרה כי מה שקרה עם הגשת הרשימות תרם לאהדה לבל"ד, שכן היתה תחושה שחד"ש ותע"ל עשו תרגיל כדי להרחיק אותה מהכנסת. "ידוע לי על אנשים שערקו מחד"ש ומתע"ל והכריזו על תמיכתם בבל"ד בשל עמדתה הברורה ובשל העוול שעשו לה", אומרת עספור. "התקשורת הישראלית מקדמת את זה שבל"ד לא תעבור את אחוז החסימה, אבל בל"ד תפתיע את כולם ועשויה לעלות על חד"ש ותע"ל ועל רע"מ".

"להתרחק מהמחנות הציוניים"

ריזק סלימאן מאעבלין, סטודנט למשפטים ומזכיר ג'פרא, תא הסטודנטים של בל"ד באוניברסיטת תל אביב, אומר שגם הוא רואה יותר צעירים התומכים בבל"ד. נוסף לאירועי מאי 2021 ולדמותו של אבו שחאדה, הוא טוען, הסיבות לתמיכת הצעירים במפלגה עמוקות יותר. "בל"ד חוזרת להציג עמדה פוליטית חזקה, שהתרככה בשנים האחרונות בגלל הניסיון למצוא מכנה משותף עם מרכיבי המשותפת", אומר סלימאן.

"אם נבחן את אחוז ההצבעה הנמוך, נראה שהרחוב לא היה מרוצה מהסיטואציה הפוליטית לפני התפוררות המשותפת", מנתח סלימאן. עכשיו, הוא טוען, השיח של בל"ד, ש"אין בו כל ניסיון להתקרב למחנות הציוניים", יכול להחזיר את הציבור הערבי לקלפיות.

לדבריו, אירועי מאי 2021 הוכיחו לצעירים ערבים רבים, כי "השיח של בל"ד הוא היחיד שמתאר את המצב כפי שהיא ועוסק ברצינות בזהות שלהם, בכעס ובשאיפות שלהם. אירועי 'התקוממות הכבוד' (אירועי מאי, ב"ז) נתנו שיעור ממוקד לדור הצעיר על אופי המדיניות של מדינת היהודים ועל האיום הנשקף מהפרויקט הציוני לכל פלסטיני שדבק בזהותו. ראינו גם את ההבדלים העצומים בין מה שקרה בפועל ברחוב לבין מה שדווח בתקשורת הישראלית, שתמיד מגויסת לשרת את הפרויקט שלה".

קשה להגיע לאחוז החסימה. ריזק סלימאן

קשה להגיע לאחוז החסימה. ריזק סלימאן

עם זאת, סלימאן יותר סקפטי לגבי הסיכוי לעבור את אחוז החסימה. התמיכה ההתחלתית בבל"ד, הוא אומר, מצוינת, "אבל אם נסתמך רק עליה ולא נפעל, הסיכוי שלנו לעבור את אחוז החסימה לא גבוה במיוחד".

שיעור ההצבעה הנמוך בחברה הערבית בבחירות במרץ 2021, טוען סלימאן, הוא ביטוי לחוסר שביעות הרצון של המצביעים הערבים מהשיח הפוליטי הקיים. "בל"ד היום מציגה אלטרנטיבה בטוחה וברורה", הוא אומר. הוא טוען שהעובדה שאבו שחאדה התרכז בעבודה עם אנשים עם מוגבלות, ועם בערים המעורבות, יחד עם ההתמקדות בנושאי נשים והנגב, "ייתנו לבל"ד בוסט חסר תקדים".

סלימאן מעיד גם הוא על שיבה של פעילים לפעילות. הוא חושב שבל"ד היתה צריכה לפרק את השותפות במשותפת מזמן, ושהפירוק מספק לה הזדמנות מצוינת. "אנחנו, הפעילים וחברי בל"ד, לא היינו שותפים להתקרבות בין המשותפת לגנץ וללפיד, ומעולם לא חשבנו שנהיה ברשימה שמנהיגה יכריז שלא יפרוש מהקואליציה גם אם הממשלה תתקוף את עמנו בעזה", אומר סלימאן. "אנחנו לא מוכנים לנטוש את המצפן שלנו. עכשיו חברי בל"ד, מדור המייסדים ועד החבר האחרון, מתגייסים להפוך את הפרויקט הזה להצלחה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

"המקצועות ההומניים מפגישים את התלמידים עם עולם הרוח האנושית". ספריית האוניברסיטה העברית (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

מי חוסם את לימודי ההומניסטיקה במערכת החינוך בישראל?

רמת העניין של התלמידים הישראליים במדעי הרוח עומד ביחס הפוך למספר שעות הלימוד המוקדשות להם בבתי הספר, ולחשיבותם. המכשול המרכזי הוא התמקדות מוגזמת בידע הדיסציפלינרי, במקום בחוויית הלימודים עצמה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf