האם בבוליביה מתרחשת הפיכה צבאית, ואיך זה קשור לליתיום?

הנשיא אוו מוראלס קיבל מקלט מדיני במקסיקו, והצבא מפטרל ברחובות. סנאטורית צעירה הכריזה על עצמה כנשיאה זמנית, זכתה לתמיכת בית המשפט הגבוה לחוקה – ו"החזירה את התנ"ך לארמון הנשיאות". כל מה שצריך לדעת על הסערה האחרונה בבוליביה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ההתרחשויות הדרמטיות בבוליביה ממשיכות. הנשיא אוו מוראלס ברח למקסיקו והצבא מפטרל ברחובות, ויש דיווחים על ירי במפגינים התומכים בו. סנאטורית צעירה ממפלגת הימין מרכז "התנועה הדמוקרטית" הכריזה על עצמה כנשיאה, זכתה לתמיכת בית המשפט הגבוה לחוקה – והושבעה מול פרלמנט חצי ריק, כשחברי מפלגתו של מוראלס מתכוונים לערער על ההחלטה. לא ברור עדיין איך כל זה ייגמר, אבל בינתיים אספנו כאן את המידע החיוני להבנת המשבר הפוליטי החריף בבוליביה.

האם מתרחשת הפיכה צבאית בבוליביה?

הפיכה – בהחלט. צבאית – לא בדיוק, לפחות נכון לעכשיו. נשיא בוליביה אוו מוראלס – הנשיא הילידי הראשון במדינה – התפטר מתפקידו ביום ראשון, 10 בנובמבר, ואחריו התפטרו עשרות בכירים אחרים בממשלתו, כולל סגן הנשיא אלברו גרסיה ויושבת ראש הסנאט אדריאנה סאלווטיירה, שמיועדים לרשת את הנשיא במקרה שהוא עוזב את התפקיד.

ההתפטרות מגיעה על רקע מחאות רחבות היקף בבוליביה בשבועות האחרונים – בטענה כי הבחירות שבהן ניצח מוראלס היו פגומות או אף סבלו מזיופים – שבהן השתתפו יותר ממיליון אזרחים, אך הגורם המיידי לה הוא דרישת הצבא הבוליביאני, בהובלת הגנרל ווייליאם קלמן, שמוראלס יתפטר. מאז התפטרותו נוצר וואקום בשלטון, ולכן בהחלט ניתן לומר שמדובר בהפיכה.

הפגנה בלה פאז נגד תוצאות הבחירות בבוליביה, ב-23 באוקטובר (צילום: Paulo Fabre)

הפגנה בלה פאז נגד תוצאות הבחירות בבוליביה, ב-23 באוקטובר (צילום: Paulo Fabre)

מכיוון שעד כה הצבא לא ביקש לעצמו כוח פוליטי, כרגע נכון יותר לומר שמתרחשת בבוליביה הפיכה בחסות הצבא ולא "הפיכה צבאית" של ממש. עם זאת, דרישת הצבא היא הגורם המיידי להתפטרותו של מוראלס, וניתן לראות אותה כמעין איום. לאחר שמוראלס התפטר המשטרה עצרה בכירים רבים בממשלתו, ומאז יום שני בלילה הצבא מפטרל ברחובות בחלק מערי בוליביה ומופעל נגד תומכי מוראלס, לצד המשטרה שמתנגדת למוראלס כבר מיום שבת.

מי הם הכוחות המרכזיים שמובילים את ההפיכה?

מנהיג מפלגת הימין-מרכז "הקהילה האזרחית" והנשיא לשעבר קרלוס מסה היה מי שהתמודד מול מוראלס על הנשיאות, והוביל את המחאות בהתחלה. הוא עמד בראש בוליביה בתקופה של עימותים ברחבי המדינה סביב הפרטת הנפט, והוא מועמד ניאו ליברלי מובהק ומבקר ותיק של ממשל מוראלס. לפי הצהרותיו, הוא שאף לקיום של בחירות חדשות. אך ככל שעבר הזמן, הוא נסוג יותר ויותר לרקע, וכוחות אחרים השתלטו על המחאות והם ככל הנראה מובילים כרגע את ההפיכה.

קרלוס מסה, המתמודד על נשיאות בוליביה (צילום: Casa de América)

נסוג לרקע. קרלוס מסה, שהתמודד על נשיאות בוליביה מול מוראלס (צילום: Casa de América)

ביום שני צעד פרננדו קמאצ'ו לארמון הנשיאותי, והצטלם כשהוא מניח ספר תנ"ך על דגל בוליביה ומצהיר שבוליביה שייכת לישו, והאלים הילידיים לעולם לא ישובו לארמון. יש שפירשו פעולה זו בתחילה כהצהרה על תפיסת השלטון, אבל כרגע נראה שקמאצ'ו לא מתיימר לשלוט בבוליביה.

קמאצ'ו הוא פעיל ימין קיצוני מהעיר סנטה קרוז, ששימש יו"ר מועצת ארגונים אזרחיים שהתנגדו למוראלס בעיר. הוא שמרן נוצרי אדוק שמגיע ממשפחת אנשי עסקים עשירים מתעשיית הנפט וצמח בתוך מיליציות נוצריות ולבנות קיצוניות. בשבועות האחרונים הוא נפגש עם גורמי ימין מרחבי היבשת, והחל לצבור מעמד בתור המנהיג דה-פקטו של קבוצות הימין הקיצוני שהפכו לכוח מרכזי מאחוריי ההפיכה. בימים האחרונים כלי תקשורת בעולם החלו לכנותו "מנהיג האופוזיציה", אף שלפני האירועים האחרונים נחשב דמות זוטרה למדי.

מסה וקמאצ'ו הפסיקו את שיתוף הפעולה ביניהם לאחר שהראשון הפציר באחרון להמתין לתוצאות הבדיקה של ארגון המדינות האמריקאיות (OAS) לפני שידרשו את התפטרותו של מוראלס.

הכריזה על עצמה כנשיאה זמנית. ג'נין אינז (צילום: Fundación CD)

הכריזה על עצמה כנשיאה זמנית. ג'נין אינז (צילום: Fundación CD)

אתמול הכריזה על עצמה ג'נין אינז, סנאטורית צעירה ממפלגת הימין "התנועה החברתית-דמוקרטית", שכיהנה כסגנית יו"ר הסנאט, כעל נשיאת בוליביה וקיבלה את תמיכת בית המשפט העליון לחוקה. היא הושבעה מול פרלמנט חצי ריק, וחברי מפלגתו של מוראלס מתכוונים לערער על ההחלטה. בינתיים צצו התבטאויות חריפות שלה מהעבר נגד האזרחים הילידיים של בוליביה, וגם היא "החזירה את התנ"ך" לארמון הנשיאות – אך לא ברור עד כמה היא באמת שולטת במדינה.

יש לציין כי מאז הבחירות ב-20 באוקטובר מתקיימות מחאות המוניות נגד תוצאותיהן ברחבי בוליביה. אמנם את ההפגנות הובילו מפלגות המרכז והימין של בוליביה והשתתפו בהן גם החלקים הלאומניים והאלימים יותר של המיעוט הלבן במדינה, אך הן זכו גם לתמיכה של חלק מאיגודי העובדים – שאף קיימו שביתות כדי לתמוך במחאה – ואפילו אוכלוסייה ילידית שבעבר תמכה במוראלס.

‏מיהו אוו מוראלס ומה הרקורד שלו כנשיא?

מוראלס כיהן כנשיא בוליביה מאז 2006, והוא אחד הנשיאים הסוציאליסטים שעלו בדרום אמריקה בעשור הקודם במסגרת "הגל הוורוד". הוא גם נשיא בוליביה הראשון ממוצא ילידי במדינה ששני שליש מתושביה ילידים, והגמוניה של מיעוט לבן שלטה בה במשך שנים.

אוו מוראלס בביקור במקסיקו ב-2010 (צילום: Eneas De Troya)

הנשיא הילידי הראשון. אוו מוראלס בביקור במקסיקו ב-2010 (צילום: Eneas De Troya)

ככלל, שלטונו היה תקופה של פיתוח וצמיחה מרשימים. מוראלס הצליח לשמור על יחסים טובים עם המגזר העסקי ולהשיג צמיחה גבוהה מאוד של כ-5% בשנה, לצד מדיניות חלוקת רווחים והלאמות שאפשרה לצמצם את האי-שוויון ולהפחית משמעותית את העוני והעוני הקיצוני במדינה.

מוראלס גם אחראי לחוקה דמוקרטית שאותה אישרו אזרחי בוליביה במשאל עם ב-2009, וכוללת הגנות על חופש פוליטי, הגנות סביבתיות מיוחדות וגם עיגון בוליביה כמדינה חילונית (ולא קתולית) ורב לאומית, באופן שתואם למגוון השבטים השונים שמרכיבים אותה.

למרות הרפורמות הדמוקרטיות, בשנים האחרונות מוראלס החל להיאחז בשלטון. לאחר שהפסיד במשאל עם שנערך ב-2016, על ביטול הגבלות הקדנציה הנהוגות לפי החוקה שהוא עצמו קידם, הפר את התחייבותו לכבד את משאל העם ופנה לבית המשפט העליון. בית המשפט הכריז על הגבלות הקדנציה כמפרות זכויות אדם – ואיפשר למוראלס להתמודד על קדנציה נוספת.

‏מדוע התחילו המחאות?

כדי לנצח בבחירות לנשיאות בבוליביה בסיבוב הראשון דרושים 50% מהקולות, או 40% בנוסף לפער של יותר מ-10% לעומת המועמד הקרוב ביותר. אם אף מועמד לא עומד בקריטריונים, נערך סיבוב שני בין שני המועמדים המובילים. בבחירות ב-20 באוקטובר זכה מוראלס ב-47% מהקולות, ומסה זכה ב-36.5%, כלומר מספיק כדי להכריז על ניצחונו של מוראלס בסיבוב הראשון.

עם זאת, בזמן ספירת הקולות, כשנראה היה שמסה יצליח להתקדם לסיבוב שני, הדיווחים על התוצאות הפסיקו. כשהתחדשו, נראה היה שמוראלס יצליח לזכות בנשיאות כבר בסיבוב הראשון. ההפסקה הפתאומית והשינוי בתוצאות אחריה הפתיעו את התקשורת, ועודדו את האופוזיציה לטעון שהבחירות זויפו. הטענות לזיוף הבחירות הובילו לפריצת המחאות ההמוניות.

‏האם יש אמת בהאשמות בזיוף הבחירות?

לא ברור. על פניו, נראה שהחשד המרכזי שעלה בעקבות ההפסקות בדיווחים מקורו באי הבנה של האופן שבו נספרים הקולות בבוליביה. במדינה נהוגה ספירה מהירה של רוב הקולות כדי לדווח לתקשורת תוצאות ביניים, ולאחריה ספירה יסודית של כלל הקולות.

לאחר שפורסמו תוצאות הספירה המהירה היה נראה שמסה יתקדם לסיבוב השני, עם 38% מהקולות לעומת 45% למוראלס. תוצאות האמת היו אמורות להתפרסם שוב רק בתום הספירה המלאה. אך הלחץ הציבורי להמשיך לפרסם הביא את ועדת הבחירות להמשיך את הספירה המהירה לאחר כמה שעות, וכשהתפרסמו שוב התוצאות מוראלס היה בעמדת ניצחון. לכן ההפסקה בדיווח על התוצאות כנראה אינה ראייה לזיוף.

גם העלייה בהצבעה למוראלס בקולות שנספרו מאוחר יותר היתה חשודה, אך למעשה היא תואמת את המגמה לכל אורך ספירת הקולות — שכן תומכי מוראלס מגיעים ברובם מאזורים כפריים יותר, שהקולות בהם נספרים ככלל מאוחר יותר.

בעקבות המחאות הזמין מוראלס בדיקה מטעם ה-OAS, והתחייב לקרוא לבחירות חדשות אם יימצאו אי סדרים. מסה, מצדו, לא הסכים לכבד את תוצאות הבדיקה ודרש בחירות חדשות בכל מצב. ביום שבת הודיע ה-OAS כי אכן נמצאו אי סדרים בכמה תחומים, כולל זיופי חתימות. עם זאת, הארגון לא סיפק ראיות לרוב טענותיו. לעומתו, מכון המחקר האמריקאי CEPR (המרכז למחקר כלכלה ומדיניות) בחן את תוצאות הבחירות, ולא מצא ראיות לאי סדרים.

אז ‏מדוע מוראלס התפטר ונמלט?

מוראלס עמד בהתחייבותו והודיע בעקבות הבדיקה כי הוא מוכן לקיים בחירות חדשות. אך מיד לאחר הודעתו החלה ההפיכה.

ביום שבת עברה רוב המשטרה במדינה להתנגדות למוראלס, ובאופוזיציה נשמעו קריאות המפצירות בצבא להתערב נגדו. ביום ראשון הגנרל וויליאם קלמן כינס מסיבת עיתונאים שבה דרש ממוראלס להתפטר.

בראשון אחרי הצהריים הודיע מוראלס בנאום שהוא מתפטר כדי לשמור על השלום ברחובות בוליביה. לאחר מכן הוא נמלט. בשני בצהריים האשים מוראלס בטוויטר את קרלוס מסה ופרננדו קמאצ'ו בקשירת קשר להפיכה. בינתיים קמאצ'ו הכריז כי המשטרה הוציאה צו מעצר כנגד מוראלס, אף שהמשטרה הכחישה זאת.

מוראלס טען בהמשך כי חויב להתפטר, ושיתף פעולה כדי למנוע שפיכות דמים. הוא אף אמר שהציעו למאבטח שלו סכום של 50 אלף דולר כדי להסגיר אותו לידי מתכנני ההפיכה.

‏איפה מוראלס עכשיו?

בתחילה מוראלס ניסה להימלט לארגנטינה, אך זו סירבה לקבלו. לאחר מכן הודיעה מקסיקו כי היא מוכנה לתת לו ולבכירי ממשלתו מקלט מדיני. ביום שני דווח כי כ-20 שרים ותומכי מוראלס בולטים מצאו מקלט בשגרירות מקסיקו, ובשלישי בבוקר הכריז מוראלס שהוא נמצא בדרכו למקסיקו, ואף העלה תמונה שלו לפני עלייה למטוס.

פרו ואקוודור לא אישרו למטוס שנושא את מוראלס לעבור מעל שטחן, אך בסופו של דבר הוא נחת במקסיקו ביום שלישי בלילה (זמן ישראל). מוראלס הודה בטוויטר לתומכיו בבוליביה שמתנגדים להפיכה, והכריז שישוב בכוחות מחודשים.

מהן התגובות מצד התומכים של מוראלס בבוליביה?

מאז ההפיכה החלו ברחבי בוליביה מצעדים והפגנות של תומכי מוראלס שמסרבים לקבל את התפטרותו. התמוכים ככל הנראה עודם הרוב, ואף שכאמור הם מרוכזים באזורים הכפריים של בוליביה יותר מאשר בערים הגדולות, גם באל אלטו ולה-פאז צועדים עשרות אלפים בתמיכה בנשיא לשעבר.

קשה עוד לדעת לאיזה כיוון יפנו תומכיו; ברשתות החברתיות נפוצו סרטונים של קריאות למלחמת אזרחים, אבל ככלל נראה כרגע שהם אינם אלימים ומתמקדים בדרישה לחדש את השלטון הנבחר. כמה ארגוני ילידים הכריזו שהם מתכננים לפתוח במצעדים לעבר הבירה ובשביתות כלליות אם הצבא לא יפסיק את האלימות ולא יחודש השלטון החוקתי.

‏האם יש אלימות בבוליביה עכשיו ומי אחראי לה?

מאז תחילת ההפגנות דווחו מקרי אלימות וונדליזם ברחבי בוליביה, ואף נהרגו כמה מפגינים. אם בתחילה האלימות היתה בעיקר בין המשטרה לבין מפגינים נגד הממשלה, לאחר ההפיכה נראה שהמצב התהפך. שני הצדדים – תומכי מוראלס ותומכי ההפיכה, מאשימים אלה את אלה באלימות, וסביר להניח שההאשמות הדדיות הללו נכונות.

עם זאת מאז, ההפיכה מצטברים עוד ועוד דיווחים על ביריונים במסכות וקבוצות ימין קיצוני שתוקפים פעילי שמאל, ושורפים והורסים בתים של שרים וחברי פרלמנט סוציאליסטים. במקרה אחד פעילי ימין השפילו והתעללו בראשת העיר הסוציאליסטית של העיר וינטו, כולת גזיזת שערה, צביעתה באדום וגרירתה ברחבי העיר.

מאז אתמול (שלישי) גם הצבא מפטרל ברחובות בוליביה, ויש דיווחים על אלימות גם מצד חיילים ושוטרים.

מה היו התגובות בעולם?

ממשלות השמאל באמריקה הלטינית – במקסיקו, קובה, ניקרגואה, והנשיא הנכנס של ארגנטינה – היו הראשונים להביע התנגדות להפיכה ותמיכה במוראלס. אליהם הצטרפו קולות שונים מרחבי השמאל בעולם, ובהם מנהיג הלייבור הבריטי ג'רמי קורבין ושר האוצר היווני לשעבר שעומד כיום בראש תנועת DIEM25 יאניס וארופקיס.

בארה"ב, המועמד לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית ברני סנדרס, וחברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו קורטז גינו את ההפיכה וקראו לבחירות דמוקרטיות, אך לא הביעו תמיכה מפורשת במוראלס.

נשיא ברזיל ז'איר בולסונרו הביע תמיכה בהפיכה, ואף טען ש"בכל פעם שהשמאל מפסיד הוא טוען שזו הפיכה". האיחוד האירופי הודיע שהוא תומך בהתפטרות מוראלס וקרא לבחירות דמוקרטיות. גם מחלקת המדינה של ארה"ב קראה לקיום בחירות דמוקרטיות, והביעה התנגדות לכך שמוראלס יתמודד שוב.

‏האם ארה"ב מעורבת בהפיכה?

ההיסטוריה ארוכה של ארה"ב של תמיכה בהפיכות צבאית באמריקה הלטינית גורמת לרבים לחשוד שגם הפעם האמריקאים מעורבים בהפיכה. גורם נוסף שהעלה חשד במעורבות של ארה"ב או תאגידים אמריקאים הוא כוונתו של מוראלס להלאים את תעשיית הליתיום בבוליביה.

במדינה נמצאים יותר מ-40% ממרבצי הליתיום המוכרים בעולם. ליתיום משמש בעיקר לייצור בטריות – מוצר שהביקוש אליו גדל הולך גם לאור המעבר לאנרגיות מתחדשות ברחבי העולם. מוראלס התכוון להלאים את הליתיום ולייצר בטריות בתוך המדינה ליצוא, במקום לייצא את הליתיום עצמו למפעלים ברחבי העולם. כוונה זו מאיימת על אינטרסים של תאגידי אלקטרוניקה רבים.

מדבר המלח סאלאר דה אויוני בדרום מערב בוליביה, שבו כורים גם ליתיום (צילום: Alfredobi)

40% ממרבצי הליתיום בעולם. מדבר המלח סאלאר דה אויוני בדרום מערב בוליביה, שבו כורים גם ליתיום (צילום: Alfredobi)

כאמור, ארה"ב הביעה באופן רשמי תמיכה בהתפטרותו של מוראלס, אבל בשלב זה אין ראיות למעורבות שלה בהפיכה עצמה. עם זאת, בוויקיליקס נחשף כי קרלוס מסה נמצא במשך שנים בקשר קבוע עם גורמים מה-CIA לטובת התנגדות למוראלס. בנוסף, מסה מועסק כמומחה במכון מחקר בוושינגטון שממומן בידי חברות נפט אמריקאיות וקרנות "כוח רך" ממשלתיות.

טענה נוספת למעורבות אמריקאית באירועים בבוליביה נוגעת לבדיקת ה-OAS את תוצאות הבחירות. ה-OAS הוא ארגון שממומן ברובו על ידי ממשלת ארה"ב, והיסטורית שימש לעתים קרובות לקידום אינטרסים אמריקאים, למשל במהלך הבחירות בהאיטי ב-2008 וב-2010. אחרי שהארגון מצא אי סדרים בבחירות, היו מי שהאשימו אותו בהטיית הבדיקה נגד מוראלס.

‏מה יכול לקרות עכשיו?

כרגע נראה שהמצב בבוליביה כאוטי. הצבא יכול להחליט לתפוס את השלטון ולהוביל את המדינה כרצונו, לבחירות דמוקרטיות או דיקטטורה צבאית. בינתיים, הכוחות האזרחיים בראשות הנשיאה הזמנית ג'נין אינז מתיימרים להשתלט על המצב ולהוביל לבחירות דמוקרטיות.

תומכי מוראלס הם כאמור ככל הנראה עודם הרוב בבוליביה, ועוד לא ברור לאן יתפתחו מחאותיהם ומה הם ידרשו – והאם ינסו להוביל מאמץ נגדי להפיכה. כוח נוסף שמסתמן כחשוב הם כוחות הימין הקיצוני שמנצלים את הכאוס – וגם הם יכולים לשחק תפקיד משמעותי במאבק על השלטון.

מעין גלילי הוא מפעיל הדף סוציאל דמוקרטיה מהעולם

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

נלחם כל חייו נגד גזענות על כל סוגיה, ועכשיו מדביקים לו תווית של אנטישמי. ג'רמי קורבין, מנהיג הלייבור (צילום: Party of European Socialists)

קורבין לא אנטישמי. הוא על הכוונת כי הוא רוצה להציל את העולם

פריבילגים, איסלמופובים ואפילו אנטישימים מקדמים במרץ את הטענה שקורבין אנטישמי. אך מה שמפחיד אותם באמת זה שלראשונה זה שנים, מוצגת אלטרנטיבה למשטר ההרס הניאו-ליברלי. לכן צריך לקוות שקורבין ינצח ביום חמישי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf