newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כשזה מגיע למחבלים יהודים, המשטרה והשב"כ מרימים ידיים מראש

על אף העדויות הרבות שהצביעו מבעוד מועד על כוונתו של שליסל לבצע פיגוע דקירה נוסף במצעד הגאווה בירושלים, המשטרה לא נקטה בצעדים כדי למנוע את הפשע. גם לא את רצח התינוק היום בדומא. שגרת ההתנהלות של המשטרה והשב"כ מוכיחה כי הם פשוט לא ערוכים לטפל בפשעי שנאה המבוצעים בידי יהודים

מאת:

אחרי הדקירות במצעד הגאווה אתמול מיהרו במשטרה להתנער מאחראיות ואמרו כי לא היה מידע מודיעיני מוקדם שירמוז על האירועים.

שזה בערך כמו הסיפור הבא:

איש אחד התחיל לטבוע בלב ים. הגיע אליו איש על סירה והציע עזרה. "לא", אמר האיש. "אני איש מאמין, אלוהים יעזור לי". הגיעה ספינה וזרקו לו גלגל הצלה, אבל האיש סירב. "אני איש מאמין, אלוהים יציל אותי". הבחין בו מסוק ושלשלו אליו סולם, אבל האיש לחש "אני בוטח באל, הוא יציל אותי". כשמת ועלה לשמיים, פגש את אלוהים וטען: "תמיד האמנתי בך, למה אכזבת אותי ונתת לי לטבוע?". "שלחתי לך סירה, ספינה ומסוק", אמר אלוהים. "למה עוד ציפית?"

פיגוע הדקירה במצעד הגאווה בירושלים

פיגוע הדקירה במצעד הגאווה בירושלים

שהרי לא היה מודיעיני, מלבד כמובן:

  • שהדוקר השתחרר לפני שלושה שבועות מהכלא, בעקבות ריצוי מאסר על אותה עבירה בדיוק,  והמשטרה יודעה על כך.

  • שעונשו לא קוצר בשליש כנהוג, כי הוא עדיין מסוכן ולדעת שירות בתי הסוהר ולא הביעה חרטה.

  • מכתב שהפיץ הדוקר במקום מגוריו וקרא לפעול באלימות נגד הצועדים.

  • מכתב אשר פורסם אתמול בשעה 10:50 בבוקר ב"בחדרי חרדים", שעות לפני הדקירה.

  • הצהיר בראיון לפני שבועיים כי צריך לעשות מעשה קיצוני נגד הטמאים.

  • העובדה שקבע להיפגש עם עיתונאים במקום המצעד.

  • שסיפר לחבריו כי הוא הולך לדקור שוב.

  • שנצפה במצעד על ידי רבים, ושוטרת אחת לפחות, אך דבר לא נעשה.

למעשה הדבר היחיד שהוא לא עשה זה כנראה לטלפן למשטרה, אם כי אי אפשר לדעת, ייתכן כי עשה זאת אך במוקד לא האמינו לו. קשה להאמין שיכול להיות פשע שקיים לגביו יותר מידע מודיעני מזה.

בחדלותם  אפשרו הלילה למחבלים יהודים לרצוח תינוק בן שנתיים בשריפתו בחיים בכפר דומא. זאת למרות שהיה ברור שמתנחלים יחפשו לנקום בפלסטינים לאחר ההרס בבית-אל, זה הרי המודוס אופרנדי שלהם, בטח בסביבת התנחלות יצהר שסמוכה לכפר דומא. לפני שנה וחצי, בניסיון הצתה קודם בסינג'יל, לא הצליחו לרצוח. בתגובה מתנחלי יצהר הצטערו על כך, אך פרסמו סטטוס שהם "עובדים על זה". אבל מודיעין לא היה.

3

> האם בנצי גופשטיין שהסית נגד מצעד הגאווה כבר נחקר?

מה אם הדוקר היה ערבי?

כמעט מיותר לציין כי אילו הדוקר היה ערבי, לעולם לא היה מצליח לדקור שוב. זאת  מהסיבה הפשוטה שסביר להניח כי כבר במצעד הראשון היה נורה ונהרג בהתאם להנחיות. וכך גם אתמול, הדוקר הצליח לדקור שישה אנשים, ואף כדור לא נורה לעברו. אין פה ניסיון להשוות למקרי הרג אחרים, או להסיט את תשומת הלב מכך שמדובר בפשע שנאה שבוצע בשל שנאת להט"ב ולא משום סיבה אחרת, אלא לטעון כי הפער הזה מסכן את כולנו, קודם כל את חברי הציבורים המוחלשים בישראל.

אפשר להפיל את כל התיק על מפקדי המחוזות הרלוונטיים במשטרה, ירושלים וש"י, והם בוודאי צריכים ללכת הביתה לאור המחדל, אך זה לא כל הסיפור.

המשטרה והשב"כ פשוט לא ערוכים למנוע ולטפל בפשעי שנאה שמבוצעים על ידי יהודים. שנים רבות הם לא מצליחים לשים ידם על מבצעי פשעי תג מחיר. שבעה עשר מסגדים הוצתו בשנים האחרונות, אף מקרה לא פוענח. השבוע הצליחו סוף סוף לתפוס כמה ממציתי הכנסיות, ככל הנראה בעקבות תשומת לב בינלאומית שקיבל מקרה הצתת כנסיית הלחם והדגים. בולט במיוחד לרעה בעניין הזה מחוז ש"י בו 97% מתיקי אלימות מתנחלים נסגרים, 85% מהם בעקבות מחדלי חקירה. מחוז ש"י הוא אותו מחוז ממנו יצא המפגע, וזה שהתעלם מסימני האזהרה המוקדמים.

במשטרה והשב"כ לא מצליחים לתפוס מאז 2002 את המתנחלים שנכנסו לביתה של ניבין ג'מג'ום ב-2002 ורצחו אותה ביריה בראשה. גם לא את רוצחי הנער יוסף פח'רי מוסא אח'ליל מבית אומר מאז 2011 על ידי מתנחלי בית עין ככל הנראה.

באותה מידה הם לא מצליחים לפענח את רצח ניר כץ וליז טרובישי בבר-נוער מאז 2009 שנרצחו בנשק אוטומטי בלב תל-אביב.

לפי ארגוני הביטחון הישראלים, הערבים הם המחבלים והטרוריסטים, ויהודים הם פסיכופטים בודדים ולא שפויים שלא ניתן לצפות מראש מה יעשו, אף פעם לא קיים מידע מודיעיני לגביהם. לא כאשר הם רוצחים במדרחוב ערבים, או כאשר הם רוצחים נהגי מוניות. ג'ק טייטל רצח שני  פלסטינים וביצע פשעי שנאה לאורך 12 שנה, לדבריו כדי למנוע מצעדי גאווה, אך נתפס רק כאשר הניח מטען בביתו של יהודי. לפחות אז.

> הרב אלי בן דהן, המינוי הגרוסטקי של ממשלת נתניהו הרביעית

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' במצעד הבהמות. צילום: אקטיבסטילס

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' במצעד הבהמות. צילום: אקטיבסטילס

כשמארגן מצעד הבהמות יושב בכנסת

יגאל עמיר הצליח ללא שום בעיה לירות ביצחק רבין, יונה אברושמי הצליח להשליך רימון על הפגנת שמאל, ורוצחי מוחמד אבו-חדיר נכשלו במעשה יום לפני הרצח, ולמרות שהמקרה דווח למשטרה היא לא עשתה דבר.

הם כולם בודדים כמובן, למרות שפרופיל די מדוייק שלהם לא כל כך קשה להרכיב. ביתם מעולם לא נהרס, כי יהודים לא צריך להרתיע.

אותה פרקטיקה מיושמת לגבי ההסתה ברשת. כשעשרות אזרחים ערבים נעצרים באשמת הסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור כאשר הביעו שמחה למשל אחרי פיגועים, יהודים הכותבים דברים דומים כלל אינם מטופלים.

התגובות ההומופוביות התומכות בפיגוע הדקירות אתמול, וכאלה שהסיתו לרצח אזרחים נוספים בשל השתתפותם במצעד מן הסתם לא יזכו גם הן לתגובה כלשהיא. תגובות הומופוביות רצחניות כלפי הקהילה הגאה הן מחזה שכיח ומעולם לא נעצר אף אדם על כך, ובטח שלא הורשע. האם מישהו ירשיע את כתב "סרוגים" גלעד קליינר על הסתה לרצח? סביר להניח שלא. כי הסתה של יהודים לא מסוכמת הרי, או שכן?

צילום מסך פייסבוק. מתוך הקבוצה "גזענים שמדכאים אותי"

תגובות אלו לא מפתיעות כמובן, כשבממשלה יושבים הומופובים מסוגם של אלי בן דהן שחושב שצריך לטפל הומואים כי הם חולים, במפלגות השלטון חבר אדם כמו בצלאל סמוטריץ' אשר ארגן את מצעד הבהמות, והצהיר לפני הבחירות שהוא הומופוב גאה. מעניין מה היו תגובותיהם של חברי המפלגה אם חבר פרלמנט באירופה היה מכריז שהוא שונא יהודים גאה. גינוי נפתלי בנט לדקירה נלעג כמעט כמו שלומאיליות המשטרה. אבל כולם בודדים.

לאור אלו, ברור שהבעיה היא עמוקה הרבה נותר משיטת הפעולה של המשטרה, ומדובר בבורות עמוקה שאיננה תחת אחריותה והיא הורגת כל פעם מחדש. ערבים ויהודים. אבל עתה יש לקוות כי הציבור ידרוש לפחות מארגוני הביטחון הישראלים להפסיק עם התנהלות אבסורדית זו, אם לא בגלל העיוות המוסרי והחוקי באכיפה גזענית, אז לפחות בגלל העובדה הפשוטה שאכיפה גזענית זו מאפשרת פעם אחר פעם לטרורסטים יהודים לרצוח ולפצוע כל מי שנדמה בעיניהם לשונה, לאו דווקא ערבי.

> רשיון להרוג: כך התגייסה המערכת לחפות על קצין שירה בגב של אדם לא חמוש

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
האחות נבילה סאלח, מנהלת בית הספר של האחיות רוזרי בעיר עזה, עם תלמידים (צילום: באדיבות Aid to the Church in Need)

האחות נבילה סאלח, מנהלת בית הספר של האחיות רוזרי בעיר עזה, עם תלמידים (צילום: באדיבות Aid to the Church in Need)

קינה לבית הספר שלי, שנהרס על ידי ישראל

בית הספר שבו לימדתי בעיר עזה היה ביתי השני. כעת נותרו ממנו רק הריסות. כמה מהתלמידים האהובים שלי מתו, ואני חוששת לגורל השאר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf