newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המזון שמשרד הבריאות מקדם בריא. אבל לא רבים יכולים לקנות אותו

ב"קשת המזון" שפרסם לאחרונה משרד הבריאות יש הטיה ברורה לטובת ירקות, פירות ודגנים מלאים. אבל המוצרים האלה התייקרו מאוד בשנים האחרונות, והמוצרים מהחי שעדיין כלולים ברשימה מזיקים לסביבה

מאת:

משרד הבריאות פרסם לאחרונה את "קשת המזון החדשה", שאמורה להנחיל בישראל תרבות תזונתית בריאה יותר. "קשת המזון" החדשה נוטה באופן ברור לטובת תזונה מהצומח – ירקות, פירות ודגנים מלאים – ובפרסומים שונים, מדגישים כי התכנית החדשה אינה רק בריאה יותר, אלא גם בעלת תועלת סביבתית, כלכלית וחברתית גדולה יותר. אך בנוגע לשניים מההיבטים הללו – הכלכלי והסביבתי – עולה גם ביקורת.

מאז שנת 2000, מחירי הירקות עלו ב-70% ומחירי הפירות ב-40%. קונות בשוק בצפת (צילום: דוד כהן / פלאש 90)

מאז שנת 2000, מחירי הירקות עלו ב-70% ומחירי הפירות ב-40%. קונות בשוק בצפת (צילום: דוד כהן / פלאש 90)

אחד מהמבקרים הוא פרופסור נדב דוידוביץ', יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור וראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון. לטענתו, כל הניסיון של הממשלה בשנים האחרונות לתת לאנשים הנחיות מה לאכול ואיך, כולל פירמידת המזון ומדבקות סימון מזון, מפספס את העיקר.

בהסתמכו על מחקרים המשרטטים את הקשר בין עוני, חוסר בטחון תזונתי ובריאות, אומר דווידוביץ', כי "חוסר בטחון תזונתי זה לא רק עניין הקלוריות, אלא גם הכמות וגם האיכות של המזון. ממדינה שבה לאנשים היתה נגישות גבוהה לדיאטה ים-תיכונית – ירקות, פירות, אגוזים, שמן זית וכדומה –  הפכנו בשנים האחרונות למדינה שבה סל מזון בריא הוא מהכי יקרים, בעיקר בגלל מדיניות ממשלתית."

donate

דוידוביץ' מהדהד את מסקנות המועצה הלאומית לביטחון תזונתי בישראל, שהוקמה במהלך חקיקתי עוד ב-2011, אך מסקנותיה פורסמו ב-2017, רק לאחר לחץ של מבקר המדינה.

מסקנות המועצה הצביעו על כך שעבור רוב האזרחים, המעבר לסל מזון בריא ידרוש הגדלה של ההוצאה הכספית על מזון. "הסבירות שבתי אב בחמישון ההכנסה הנמוך יוכלו לעמוד בהוצאה על הסל הבריא היא נמוכה מאוד," נכתב במסקנות.

מאז שפורסם הדוח, המצב רק החמיר. בשנים האחרונות, הירקות והפירות, העומדים בראש קשת המזון החדשה, מתייקרים יותר ונאכלים פחות.

מירב ארלוזורוב דיווחה לאחרונה ב"דה מרקר" כי מאז שנת 2000 הירקות התייקרו ביותר מ-70% והפירות בכ-40%. רק בשנת 2020 בלבד הפירות והירקות התייקרו ב-4.4%. במקביל, צריכת הירקות בישראל ירדה מ-230 ק"ג לנפש ל-150 ק"ג בין השנים 2000 עד 2017. צריכת הפירות הולכת ומתקרבת לשפל האמריקאי של 95 ק"ג בשנה.

לדברי דוידוביץ', הפתרון כרוך בראש ובראשונה בהוזלת סל מזון בריא. "בראייה של בריאות הציבור", הוא מוסיף, "חייבים לא רק להפיל את האחריות על האדם הבודד, אלא לייצר לו אמצעים ומבנה שייתנו לו בטחון תזונתי".

דווידוביץ' אומר שהעובדה שאין זה מקרה שהחברות הגדולות הלכו לסימון של מוצרי המזון במדבקות אדומות. "שם הכי קל להן", מסביר דווידוביץ', "זה להפיל את האחריות על האדם שצריך להסתכל בסופרמרקט על החבילה. אנחנו צריכים ליצר גם לחץ על חברות המזון, כי היום הן פשוט ממכרות אותנו למלח, לסוכר, למזון מתועש. זו מגיפה של השמנה שפוגעת בעיקר באוכלוסיות העניות. מחלות כמו סכרת ועודף משקל, מחלות לב, כלי דם וסרטן. יש פה פער בין אנשים עשירים לאנשים עניים."

זווית נוספת, אופטימית אך גם ביקורתית, מגיעה מפעילים למען בעלי חיים. עו"ד יוסי וולפסון, פעיל בנושאי סביבה ושחרור בעלי חיים, מצביע על החשיבות הגדולה שבעצם המעבר הממשלתי לרציונל של תזונה טבעונית וכמה שפחות מעובדת.

עם זאת, הוא מצביע על הדימויים הוויזואליים שמופיעים במיתוג של קשת המזון החדשה: "שימו לב אילו פירות הם שמים: תפוח אבטיח ובננה. תפוח זה בכלל לא פרי ארץ ישראלי אלא אירופאי מובהק, כשחלק מהפירות האלה בשוק הם בכלל מיובאים. חסרים שם כל הפירות המסורתיים המקומיים. פירות ההדר, פירות הקיץ, תאנים, משמשים, רימונים… אלה פירות שהם הרבה יותר עממיים ומקומיים.

"שמים ברוקולי שהוא מזין, אבל גם יקר, ורק בשנים האחרונות הפך להיות משהו שמוצאים בשוק. אין שם ירקות זולים יחסית – כרוב, קולורבי, כרובית, סלק… שהם גם מסורתיים יותר." לדבריו, כדי להפוך את התזונה הזו לאטרקטיבית, זמינה ונגישה לכל שכבות האוכלוסייה, צריך להתחשב גם בגורמים האלה.

"זה מתחבר לזה שכשמדברים על טבעונות ותזונה מהצומח, חושבים על גוג'י-ברי וקייל, וזו לא ההצעה", מוסיפה עדי וינטר, פעילה אקו-פמיניסטית לשחרור בעלי חיים וחברה בתנועת אקלים אחד.

לדברי וינטר, קשת המזון חוטאת גם בכך שהיא אינה מביאה בחשבון את הנזקים הסביבתיים, במיוחד כאשר הנזק הגדול ביותר לסביבה מגיע מתעשיית משק החי. ב"קשת המזון" מופיעים עדיין דגים, בשר ועוף, לשם דוגמה. "אני לא מבינה איך אפשר בד בבד לדבר על הפחד שלנו מאבדן מינים ובו זמנית להמליץ לאכול דגים, בזמן שהים הוא שלושת-רבעי מת", אומרת וינטר. "להמשיך בהמלצה הזו זו הזיה מוחלטת."

דוידוביץ', וולפסון ו-וינטר מוחים על הפער שבין המלצת משרד הבריאות לאזרח הפרטי לבין המדיניות שמתווה המדינה במישור הציבורי.

וולפסון טוען כי "אם מה שיגישו בבתי כלא, בבתי ספר ובגני ילדים יהיה לפי הדבר הזה, ואם המזנון ברכבת יהיה מותאם להמלצות האלה, נהיה במצב טוב בהרבה. צריך להכניס לתנאי הזיכיון (של חנויות בתחנות הרכבת; תב"ד) שהמזון שמוגש תואם את ההמלצות. הייתי רוצה למצוא שם יותר סלט עם גרגרי חומוס, ולא במבה, משקאות ממותקים ובורקס."

> צפו: "קשת החסמים" כתבה נוספת בנושא זה מבית הטלוויזיה החברתית

וינטר מצביעה גם היא על היבט שנעשה מובן מאליו בחיי הצריכה שלנו: הפיקוח על מחירי מוצרי המזון, שמוגדרים כמוצרי יסוד. כעת, קיים ניגוד מובהק בין קשת המזון החדשה לבין המוצרים שמחיריהם מפוקחים: לחם לבן, ביצים ומוצרי חלב. זאת על אף שלפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (סעיף 6 ב-1), ניתן להחיל פיקוח על "מצרך או שירות" שלדעת השרים "הוא חיוני ויש צורך בפיקוח על מחירו משיקולים של טובת הציבור".

פרופ' נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, מקבלת חלק מהביקורת שהעלו דוודוביץ, וולפסון ו-וינטר. "העלות הבריאותית והסביבתית של המזון צריכה להתבטא במחיר שלו על ידי מיסוי מצד אחד, וסבסוד מזון בריא וידידותי לסביבה מצד שני", אומר קורנפלד-שור. "יש צורך לשקול הגבלות, למשל על גודל אריזות של מזון לא בריא ומקיים והמיקום שלו בחנויות, כדי להפחית צריכה של מזונות כאלו, לעודד הפחתת צריכת מוצרים מהחי (ישראל היא הרביעית בעולם בצריכת בקר לנפש, אחרי ארגנטינה, ארצות הברית וברזיל, ושיאנית ה-OECD בצריכת עוף לנפש). צריך לעודד חקלאים קטנים, כולל חקלאות עירונית, לקדם עסקים מקומיים, להשקיע בפיתוח חקלאות מתקדמת ומזונות חדשים, ועוד".

לדברי המדענית הראשית, יש צורך בהקמת גוף בין ממשלתי  ממשרד הבריאות והגנת הסביבה ועד משרד החינוך והביטחון- שיהיה אחראי על תיאום הפעולות במערכות המזון. היא ציינה שרק בחודשיים האחרונים התקיימו שלושה מפגשים שבהם נכחו 450 מומחים מתחומים וממשרדים שונים כדי לדון בשאלות האלה. המטרה, אומרת קורנפלד-שור, היא להציג יעדים מדידים לשנת 2030.

"מזון הוא לא רק אספקת האנרגיה הדרושה לנו לצורך קיום", אומרת קורנפלד-שור,  "מזון הוא חלק מהתרבות, מהכלכלה, מהסביבה. כשמערכות המזון נפגעות בעקבות איומים כמו ההתחממות הגלובלית, מלחמות, או מגפות כפי שחווינו בשנה האחרונה, ההשלכות מורגשות בכל העולם. הנפגעים והנפגעות העיקריים הם האוכלוסיות המוחלשות, ממעמד סוציו-אקונומי נמוך".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "קשת המזון החדשה באה להנגיש את ההנחיות התזונתיות הלאומיות בצורה גרפית. ההנחיות מדברות על הגברת צריכת ירקות ופירות דגנים מלאים וחלבונים מהצומח לצד מקורות שמנים בריאים ומעט חלבונים מהחי. נושא המחירים מורכב ולא נמצא במגרש של משרד הבריאות, יחד עם זה אנו פועלים יחד עם משרד הכלכלה להנגשת סל מזון בריא מוזל באמצעות תחרות בין הרשתות להשוואת מחירים רבעונית ובאמצעים נוספים".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קורבן נוסף של יום הדמים בגדה (צילום מסך מתוך סרטון בצלם, המתעד את הירי במאלכ חמדאן מכפר סאלם)

קורבן נוסף של יום הדמים בגדה (צילום מסך מתוך סרטון בצלם, המתעד את הירי במאלכ חמדאן מכפר סאלם)

תיעוד: חיילים ירו למוות בצעיר פלסטיני מבלי שהיווה סכנה

על פי התיעוד, מאלכ חמדאן נורה למוות על ידי חיילים שירו לעבר פלסטינים בתגובה ליידוי אבנים. זאת למרות המרחק הרב ביניהם ובזמן שאלה ניסו להימלט מהמקום. באותו היום נורו למוות עוד 10 איש בגדה, חלקם בידי מיליציות משותפות של חיילים ומתנחלים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf