newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הלו, ישראל, לא לחמוד את זוכה מדליית הזהב הירדני!

בהיעדר כמעט כל הישג משמעותי אחר, ניסו כמה עיתונאים להאחז ב"שורשים הישראלים" של אחמד אבו גוש, זוכה מדליית זהב בטקוואנדו. הם רק שכחו לציין שהוא חי במחנה פליטים ושחלקים ממשפחתו גורשו ב-48'

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כמה זבל והבל אפשר להכניס בידיעה חדשותית אחת? התשובה, המון. מזמן לא עצבן אותי מאמר כמו זה שנושא את הכותרת "פלסטיני עם שורשים ישראליים מעניק לירדן מדלית זהב ראשונה"!

הכוונה היא לאחמד אבו גוש, בן 20, שנולד במחנה הפליטים אל-נאסר בירדן למשפחת פלסטינים מהכפר אבו גוש ("הידוע בחומוסיות שלו ובמיקומו הנוח על הכביש בין תל אביב לירושלים", לשון המאמר). לפי המאמר העליז במיוחד האלוף האולימפי צמח משורשים ישראלים, וכל זאת למה? כי משפחתו הגיעה מכפר שישראל כבשה ב-1948. לאחר שבאזור יצאו התקפות שהרגו מאות יהודים, לפי המאמר, הייתה כוונה לפנות את אבו גוש, אבל בזכות התערבות של אנשי שמאל וימין גם יחד – אנשי הכפר זכו לחזור לבתיהם (וואלה, תודה באמת). כך הכפר, ששיתף פעולה עם היהודים, הפך למעצמת מסעדות (סוף סוף קצת אמת, אבל לפחות תנגבו חומוס בשקט בבקשה) ולאי של דו קיום בין ערבים ליהודים (ממש. כמה יהודים בדיוק גרים שם? עשרות בודדות?).

מה שבמאמר הזה, כמו גם בכתבות אחרות (נגיד, באתר וואלה וב-one), לא מציינים, זה שחלקים גדולים ממשפחת אבו גוש הפכו לפליטים ב-1948, איבדו את כל רכושם, ועברו לגור במחנות הפליטים בירדן. משפחתו של אחמד אבו גוש עזבה (אמנם מרצונה) בעקבות קרובי משפחה, ועברה לגור גם היא במחנה פליטים פלסטיני. לא בדיוק "הגירה" מסורתית, ולא ממש משהו שמייצג זהות ישראלית חזקה.

> ביחידה הצבאית הממונה על החיים האזרחיים בשטחים לא מדברים ערבית

אחמד אבו גוש, פלסטיני ממחנה פליטים בירדן, זוכה מדליית זהב בטקוואנדו עד משקל 68 ק"ג, ריו 2016 (Salem Khamis CC BY-SA 4.0)

אחמד אבו גוש, פלסטיני ממחנה פליטים בירדן, זוכה מדליית זהב בטקוואנדו עד משקל 68 ק"ג, ריו 2016 (Salem Khamis CC BY-SA 4.0)

ואני אומרת, אם ישראל כל כך כמהה למדליית זהב, אז בחייאת, תקחו אותה ותחזירו את אחמד לעם הירדני. עדיף שיוכל להמשיך להיות פליט פלסטיני אזרח ירדן, מאשר ישראלי שלא מודע לשורשיו ומתכחש לישראליותו לאחר שהוריו רק עשו "ירידה".

עכשיו עם סיום אולימפיאדת ריו, על ההישגים הדלים יחסית של הספורט הישראלי, כדאי למדינת היהודים לחשב מסלול מחדש אם היא רוצה להגיע לזהב, ויש לה שתי אופציות.

הראשונה היא להכריח אלופים אולימפיים לעשות עלייה מארה"ב (יש יהודייה שזכתה במקום שני באתלטיקה), רוסיה, אוקרינה, פולין, בריטניה וגרמניה כדי לגאול את ישראל מהבושות ולהציל את הכבוד הלאומי.

הדרך השנייה היא באמת להתחיל להשקיע בספורטאים פה, במקום לשפוך ים של כסף הסברתי ולהתבכיין על גזענות ואנטישמיות ורדיפה. תסתכלו מסביב ותראו ששתי מהגרות מקניה העניקו לבחריין שתי מדליות אולימפיות, זהב וכסף, בשני ענפי ספורט שונים, ושספורטאי "בעל שורשים" ממולדובה זכה במדליה ראשונה עבור איחוד האמירויות, כשהמשלחת של קטאר (ש-90 אחוז מאוכלוסייתה הם זרים) היא בכלל דוגמה מרהיבה לקיבוץ אומות העולם.

רוב משלחות אירופה ויבשת אמריקה כוללות ספורטאים עם גווני עור שונים ושורשים שונים. סליחה על הקלישאה, אבל ספורטאית עם חיג'אב זכתה במדליית הסיף של נבחרת ארה"ב, יחד עם היהודייה באותה משלחת, לא עלינו. כך שאולי הגיע הזמן שישראל תיתן צ'אנס למבקשי מקלט, פליטים ועובדים זרים להצטיין בספורט?

תסתכלו במראה, רבותי יהודים יקרים, במקום להסתכל לשכנים הירדנים בצלחת ולחמוד את ההישג שלהם.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+.

> לא סתם בין 982 חברי האקדמיה לקולנוע אין אף ערבי

 

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
שוטרים עוצרים פעיל בח'אן אל אחמר, 5.7.18. המחאות ימשיכו בסוף השבוע (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס)

להתארגן ולפעול מבלי להקריב את עצמנו, או אחד את השנייה. שוטרים עוצרים פעיל בח'אן אל אחמר, 5.7.18. המחאות ימשיכו בסוף השבוע (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס)

השמאל והאתוס ההרסני של ההקרבה העצמית

רק אחרי שנשחקתי עד דק בפעילות פוליטית הבנתי שתנועות שמוכנות להיאבק לא חייבות לקדש אתוס של הקרבה. במקומו הן צריכות ליצור סביבה שדואגת לכל מי שרוצה לקחת חלק במאבק, מוקירה את אלו שמסכנים את עצמם ודואגת להם לאחר מכן

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf