newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ההוראה להעלמת דגל פלסטין תהפוך אותו לסמל התנגדות לממשלה

איתמר בן גביר הדגים שוב את הפחד של הימין מכל סממן שמבקש להזכיר שהעם הפלסטיני קיים. סביר להניח שהוראתו למפכ"ל למנוע הנפת דגלי פלסטין במרחב הציבורי תוביל לתוצאה ההפוכה

מאת:
מחאה בשייח׳ ג׳ראח, 30 ביולי 2021 (צילום: אורן זיו)

כשבן גביר וסמוטריץ' בשלטון, אין מאבק נגדם ללא הנושא הפלסטיני. מחאה בשייח' ג'ראח, ב-30 ביולי 2021 (צילום: אורן זיו)

דגלי פלסטין גורמים כבר תקופה ארוכה לטירוף בקרב פוליטיקאים ימנים ובציבור בכלל. ההוראה החדשה של השר איתמר בן גביר למפכ"ל המשטרה, למנוע הנפת דגלי פלסטין במרחב הציבורי, היא המשך ישיר של המגמה הזאת.

ההוראה רק ממחישה את הפחד של הימין מכל סממן שמבקש להזכיר, שלמרות הניסיונות לדחוק את הסוגיה הפלסטינית מסדר היום, העם הפלסטיני לא נעלם. הדחקה קולקטיבית לא תעזור. המציאות לא נורמלית, וקיים כאן עם שחי תחת דיכוי, כיבוש ואפרטהייד. וכבר עכשיו ניתן להניח שההוראה תוביל לתוצאה ההפוכה – יותר דגלים יונפו וייתלו במרחב הציבורי, גם על ידי יהודים, וגם במחיר של ספיגת אלימות משטרתית ומעצרים.

נושא הדגל עלה לכותרות עוד לפני הבחירות, לאחר שסטודנטים פלסטינים אזרחי ישראל הניפו דגלים באירועים לציון יום הנכבה באוניברסיטאות, ולאחרונה בעקבות הנפת דגלים בקבלת הפנים לאסיר המשוחרר כרים יונס בכפר עארה, ולאחר מכן בהפגנה נגד הממשלה בתל אביב. אבל גם כאן אין שום חדש. בסופו של דבר, ההוראה של בן גביר תהפוך לרשמית את המדיניות ארוכת שנים של משטרת ירושלים, שם שוטרים החרימו דגלים במגוון אירועים בשנים האחרונות. גם במשטרת חיפה הורו לאחרונה למפגינים לא להניף דגלים, ואף עצרו שלושה מהם בטענה שהדבר יפריע ל"חג של החגים".

למרות מדיניות המשטרה בעבר וההוראה הנוכחית, הנפת הדגל היא חוקית לחלוטין במגוון מישורים. לאחר הסכמי אוסלו, שיצרו יחסים רשמיים בין ישראל לאש"ף, קבע היועץ המשפטי לממשלה שאין עניין לציבור בנקיטת הליכים פליליים נגד מי שהניף את הדגל. גם ב-2014 חזר היועמ"ש וציין כי ניתן לפעול להסרת הדגל רק כאשר "ישנו חשש ברמת הסתברות גבוהה שהנפת הדגל תוביל להפרה חמורה של שלום הציבור", או כאשר "מתעורר חשד ממשי כי הנפת הדגל מהווה עבירה של הזדהות עם ארגון טרור או אהדה אליו".

גם בית המשפט כבר קבע כמה פעמים כי הנפת דגלי פלסטין חוקית, ולמשטרה מותר למנוע זאת רק אם קיים חשש להפרת הסדר הציבורי. המשטרה מצידה השתמשה פעמים רבות בסיבה זאת בצורה מרחיבה. באזורים מסוימים – כמו שער שכם, ובתקופות מסוימות גם בשייח' ג'ראח – כל הנפה של דגל גוררת התנפלות אלימה מצד השוטרים. רק בשנה שעברה קבע בית המשפט השלום בירושלים כי יש לשחרר מפגין שנעצר לאחר שהניף את הדגל. השופט נאיל מהנא טען אז כי "הנפת דגל פלסטין אינה מהווה עבירה על פי ספר החוקים".

מאז שנשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים ב-2018, במשך כמעט שלוש שנים, שוטרי מחוז ירושלים התנפלו באלימות על כי מי שהעז להניף את הדגל, גם במחאות קטנות ושקטות שלא היו מולן מפגיני ימין. ב-2021 ביקש השר לביטחון הפנים אז, עמר בר לב, מהמפכ"ל לא להחרים דגלים אלא במקרים חריגים בלבד, ורק "בהסתברות גבוהה" שהנפת הדגל תביא ל"פגיעה בשלום הציבור". למרות הנחיה זו, במאי 2022 עשרות שוטרים תקפו את הלווייתה של העיתונאית שירין אבו עאקלה, היכו משתתפים – והחרימו דגלים.

ההנחיה החדשה – שהמפכ"ל כבר העביר למפקדים בשטח, ולא נראה שהביע התנגדות לה – עשויה להשפיע קודם כל על המחאות בתוך ישראל – בחיפה, בוואדי עארה (שם יתקיימו החגיגות לכבוד שחרור כרים יונס) ובמזרח ירושלים. אף שבאינספור אירועים, החרמת הדגלים נעשתה ללא קשר למצב בשטח, לפחות רשמית לשוטרים בשטח היה שיקול דעת להחליט אם הנפת הדגל "מסכנת את שלום הציבור". כעת, המשטרה צפויה לפעול באלימות בכל אירוע שיהיו בו דגלים.

לעומת זאת, לא נראה שלהוראה החדשה תהיה השפעה על הנעשה בגדה המערבית, שם בכל כפר, עיר ומחנה פליטים מונפים דגלים בדרך קבע, וגם במחאות, והעלמתם מהמרחב היא משימה בלתי אפשרית. ברבות מהמחאות בגדה, החיילים והשוטרים לא נמצאים במגע ישיר עם המפגינים, אלא יורים לכיוונם אמצעים לפיזור הפגנות ואש חיה מרחוק, כך שלא סביר שיוכלו להחרים דגלים בהפגנות השבועיות בקדום, ביתא ובמקומות אחרים.

המבחן הראשון יהיה בשייח' ג'ראח

מניסיון העבר ומהתגובות בהווה, ניתן להניח בסבירות גבוהה שההוראה החדשה של בן גביר לא תצמצם את נוכחותם של דגלי פלסטין במרחב הציבורי, ואולי להיפך. גם באינתיפאדה הראשונה, חיילים היו מאלצים ילדים לטפס על עמודי חשמל כדי להסיר דגלים, או פושטים על מתפרות. זה כמובן לא ממש עזר. אנשים עברו לתפור דגלים בבית ולצייר אותם על קירות.

גם עכשיו, פחות מיממה לאחר ההודעה של בן גביר, מפגינים שבעבר לא הניפו דגלי פלסטין, תוהים איפה אפשר להשיגם; ובתגובה לציוץ של בן גביר בטוויטר בעניין, אנשים העלו צילומים שלהם עם דגלים.

בשנים האחרונות, במזרח ירושלים מפגינים השתמשו בבלונים עם הליום, בעפיפונים וברחפנים כדי להציג דגלים בזמן מחאות בשייח' ג'ראח ובעיר העתיקה. בחווארה – שם מתנחלים, ולאחר מכן חיילים, עסקו בשנה שעברה בהסרת דגלים – הפעולות רק הגבירו את התלייה שלהם, עד שהצבא ויתר לגמרי על הרעיון להסירם.

המבחן הראשון של ההוראה החדשה בשטח יהיה ככל הנראה ביום שישי הקרוב בשייח' ג'ראח, שם במשך תקופה ארוכה השוטרים שיחקו משחקי חתול ועכבר עם מפגינים שאחזו בדגלים, כולל דגלונים. במשרד לביטחון לאומי כבר הצהירו כי ההוראה תיאכף גם שם ביום שישי. בעבר המפגינים התגברו על ניסיונות ההחרמה על ידי הבאת עשרות דגלים, נשיאת דגלים קטנים, או ציור דגל על כפות הידיים.

ההוראה של בן גביר הגיעה פחות מ-48 שעות לאחר ההפגנה בתל אביב נגד הממשלה, שבה נראו כמה דגלי פלסטין, דבר שזכה לביקורת מצד ראש הממשלה וגורמים בימין, וגם מצד אנשי מרכז-שמאל ציוני. חלק מהמפגינים, שלא היו מרוצים מהנפת הדגלים בפרט ומהבעת מסרים נגד הכיבוש והאפרטהייד בכלל, התרעמו על המפגינים, וגם על הדוברים שהגיעו עם מסרים יותר רדיקלים – וטענו שיש להתמקד במאבק למען הדמוקרטיה. זאת, בדומה לטענות שהושמעו במחאות בעבר, כמו למשל המחאה נגד חוק הלאום.

ח"כ איתמר בן גביר והמפכ"ל קובי שבתאי, ב-14 בנובמבר 2022 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

איתמר בן גביר והמפכ"ל קובי שבתאי, 14 בנובמבר 2022 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

אך ההוראה עצמה מבהירה פעם נוספת, שתחת המשטר החדש אין אפשרות לבחור באמצע, ולא ייתכן מאבק בלי הפלסטינים אזרחי ישראל והתייחסות לכיבוש. אין גם טעם להתנצל, להצטדק, או לטעון שהדגלים לא הונפו. אם לא היה מדובר בדגל, היו נטפלים לשלט כזה או אחר, או להזכרת המילה "כיבוש" בנאומים. המפגינים מהמרכז-שמאל הציוני, ששואפים למחאה יהודית-ערבית, צריכים לקבל את העובדה שהדגלים יהיו חלק ממנה.

במחאת בלפור, הגוש נגד הכיבוש היה מיעוט, אך זכה לאהדה רבה. מאז רבים ממפגיני בלפור, שהצטרפו להפגנות בשייח' ג'ראח ובגדה, מניפים דגלי פלסטין. אך בבלפור לא היתה במה, מארגנים או צעדות, ואיפשרו לכל קבוצה ולכל אדם להצטרף למחאה. בינתיים, במחאה הנוכחית המצב קצת שונה, מה שמאפשר לדרוש קו מסרים מסוים.

אפשר לקוות המצב ישתנה, ושגם המפגינים שבאים למחות רק נגד החלשת מערכת המשפט או היעלמות סממני הדמוקרטיה, ישכילו להבין שכאשר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' בשלטון, אין מאבק נגדם ללא הנושא הפלסטיני.

למעשה, כבר עכשיו, בעקבות ההוראה החדשה, ניתן לראות סימנים לכך שדגל פלסטין עשוי להפוך לא רק לסמל של הזדהות עם העם הפלסטיני, אלא גם להתרסה נגד הממשלה ולהצהרה של התנגדות לפעולותיה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
עיתונאים מתעדים כוחות צבא סמוך לגבול עם עזה, באוקטובר 2023 (צילום: אורן זיו)

עיתונאים מתעדים כוחות צבא סמוך לגבול עם עזה, באוקטובר 2023 (צילום: אורן זיו)

"עיתונאים הם העדים של ההיסטוריה"

ב"פורבידן סטוריז" התקבצו 50 עיתונאים מ-13 כלי תקשורת ברחבי העולם כדי לחשוף מה קורה לעיתונאים בעזה – וגם להמשיך את עבודתם של העיתונאים שנרצחו, נעצרו או נעקרו מביתם. "להרוג את העיתונאי לא יהרוג את הסיפור", מבטיח מייסד הפרויקט

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf