newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הבטחות הבחירות התאדו, וסער מתעלם מהקהילה הטרנסית

כבר שבעה חודשים ששר המשפטים מעכב את העברת הסמכות על סעיף שינוי המין ממשרד הבריאות למשרדו, צעד בירוקרטי פשוט שימנע מרבים דחיקה למצבי סיכון. "דווקא מכיוון שתקווה חדשה יצאה באמירה חיובית כלפי הקהילה הגאה, היתה ציפיה שתהיה לפחות נכונות לקיים דיאלוג"

מאת:

שר המשפטים גדעון סער מעכב את העברת הסמכות על סעיף שינוי המין בתעודת הזהות ממשרד הבריאות למשרד המשפטים, כמו גם פעולות נוספות שיטיבו עם הקהילה הטרנסית. כבר שבעה חודשים שהשר נמנע מקבלת החלטה בנוגע להמלצות של דו"ח הצוות הבין-משרדי לקידום האוכלוסייה הטרנסית – דו"ח טרנס*פורמציה ממשלתית.

הדו"ח אושר תוך שבועות בודדים על ידי שרי הבריאות והרווחה, שמשרדיהם לקחו חלק גם הם בעבודה עליו וכעת עובדים על יישום המלצותיו.

שר המשפטים, גדעון סער (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

נמנע מלקבל החלטה. שר המשפטים, גדעון סער (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

אחת ההמלצות המשמעותיות ביותר בדו"ח, התלויה בהחלטת השר, נוגעת לשינוי סעיף המין בתעודת הזהות. העברת הסמכות על השינוי ממשרד הבריאות למשרד המשפטים נועדה להתאים לנהלים המקובלים כיום במדינות שונות בעולם, שאינם מבוססים על תפיסה של זהות מגדרית שונה כפתולוגיה שדורשת בחינה או התערבות רפואית. הנוהל הקיים בישראל דוחק רבים מחברות וחברי הקהילה הטרנסית למצבי סיכון.

הצוות הבין-משרדי לקידום האוכלוסייה הטרנסית בישראל הוקם באוקטובר 2020 על ידי שר המשפטים הקודם, אבי ניסנקורן, יחד עם שר העבודה והרווחה דאז, איציק שמולי. כבר בדצמבר פורסם דו"ח הביניים של הצוות. הדו"ח המוגמר הועבר לידי שרי הממשלה החדשה, לאחר כמה חודשים שבמהלכם עיכב אותו היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בטענה כי מדובר בהחלטת מדיניות שנתונה לידי הדרג הפוליטי.

בשבעת החודשים מאז שהדו"ח הונח על שולחנו של סער פנו ארגוני הקהילה לשר בבקשה שיאשר את המלצותיו, או שלכל הפחות ידון איתם בנושא. עד לכתיבת שורות אלה לא התקבלה תשובה. דווקא משום שמפלגתו של סער, תקווה חדשה, כללה במצע שלה במפורש תוכנית שכונתה "תקווה לקהילה הגאה" וניהלה קמפיין שפונה לקהילה, ההתעלמות מטרידה במיוחד.

"אם אבי מעוז או בצלאל סמוטריץ' ממפלגת הציונות הדתית היו בתפקיד הזה, ברור שלא היה עם מי לדבר בכלל", אומר עו"ד אור קשת, מנהל קשרי הממשל של ארגוני הקהילה הגאה. "דווקא מכיוון שתקווה חדשה יצאה באמירה חיובית כלפי הקהילה הגאה, הוציאה מצע, השתתפה באירועים ושיחררה כמה הבטחות, גם כאלה שקשורות לאוכלוסיות היותר מוחלשות בקהילה, היתה ציפיה שתהיה לפחות נכונות לקיים דיאלוג".

קשת חושב שזה קורה "מתוך בורות, לאו דווקא מתוך טרנספוביה. זו איזושהי שמרנות ניהולית". הוא סבור שבמשרד המשפטים מעדיפים ש"כאב הראש" יישאר אצל משרד הבריאות, במקום להיכנס לתחום החדש והבלתי מוכר עבורם.

"הם מתקשים להעריך מה יהיו ההשלכות של זה. יכול להיות שבכל מיני תרחישים הם מפחדים שמיליוני טרנסים וטרנסיות יצבאו על משרד המשפטים וישגעו אותם בשינוי הסעיף חזור והלוך", אומר קשת. לדבריו, ניתן להתמודד עם החששות האלה אם סער ואנשי משרדו היו מוכנים לשוחח עם הארגונים.

"למה לא להקל על חיים של אנשים?"

כיום, כדי לשנות את סעיף המין בצורה רשמית נדרש להנפיק תעודה ציבורית דרך הוועדה להתאמה מגדרית, היושבת בבית החולים תל השומר. מטרתה של הוועדה, שמורכבת מאנשי רפואה, היא למעשה לאשר ניתוחים לקהילה הטרנסית, אך בשנים האחרונות הוטל עליה להנפיק תעודה המעידה על שינוי מגדרי גם בלי תלות בניתוח – תהליך שאורכו כחצי שנה.

הצוות הבין-משרדי מכיר בדו"ח בכך שהטלת הסמכות על ועדה רפואית "נתפסת בעיני חברי הקהילה כדבר פוגעני ומשפיל, הואיל וכיום לפי כל המומחים הרפואיים לא קיימת אבחנה קלינית לזהות מגדר, ולא מדובר בעניין פתולוגי שדורש התערבות רפואית".

לכן, המסלול החדש שמוצע מעביר את הסמכות על שינוי הרישום לאפוטרופוסית הכללית במשרד המשפטים, שתנפיק תעודה ציבורית מתאימה, "בכפוף להצהרה עצמית של הפונה (שתאומת בתצהיר של עו"ד), ובצירוף חוות דעת של מומחה מהקהילה (רופא משפחה, פסיכולוג מטפל, עובד סוציאלי ועוד) על בסיס פורמט קבוע".

עו"ס מיכל סטולר, פעילה בפרויקט גילה, מסבירה כי העברת הסמכות לאפוטרופוסית פשוטה יותר מבחינה מקצועית ובירוקרטית, וחוסכת לחברות ולחברי הקהילה הטרנסית סיבוכים ומצוקות מיותרות.

"עניין הסעיף יכול להוביל להרבה מאוד בעיות. אם אני רוצה לדבר עם חברת האשראי שלי ומזדהה כאשה וברישומים שלהם כתוב זכר, יכול להיות שהם לא יזהו אותי. זה גם יכול להוביל, למשל, במעמד טופס 101, לאאוטינג במקום העבודה, או כשהולכים למקומות רשמיים בכל מקום. שלא לדבר על נותני שירות שאומרים 'אני אפנה כמו שרשום לי'".

"זה מייצר בהכרח התמודדות בלתי פוסקת עם הפער הזה", אומרת סטולר. "התמודדות שאפשר לפתור בקלות. יש פה אפשרות באמת נורא נורא פשוטה להקל על חייהם של אנשים. איזו סיבה יש לא לעשות את זה?"

ספין מביך

הפעם היחידה שסער התייחס לנושא היתה בנובמבר האחרון, בהודעה לעיתונות שבה נכתב כי בעקבות הגשת הדו"ח, השר החליט לקדם את המלצת הצוות ביחס להפעלת מנגנון "לפניות ציבור בנושאים משפטיים הקשורים להפליה, הדרה ושאלות משפטיות אחרות ביחס לאנשים על הקשת הטרנסית". אלא שהמנגנון האמור כבר היה קיים במשרד המשפטים.

"זה אולי לא פורסם, אבל זה היה קיים. זה קצת מביך. בסוף אם אתם מתיחסים להמלצה הכי שולית במסמך הזה, אתם עושים ספין", אומר קשת. הוא מסביר כי במקום ההצהרה הריקה ניתן היה להתייחס לפניות הארגונים ולנהל איתם שיח שמבוסס על עמדות ונתונים.

"הם אמרו אוקיי, בוא נזרוק את ה-30 ומשהו המלצות שבדו"ח הזה, נתלבש על זו שאנחנו לא צריכים לעשות בשבילה שום התאמות, שום מאמץ, ונוציא על בסיסה איזו הודעה לתקשורת שתגיד – הנה, עשינו משהו".

ההתייחסות הבודדה הזאת יצאה לקראת דיון בוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי בנושא בחינת הצרכים והמענים הקיימים לקהילה הטרנסית. בדיון עצמו טענה נציגת המשרד כי אין לה שום הכרעה או עמדה להציג בנושא.

כעת מחכים הארגונים לדיון מעקב בוועדה, שאמור להתקיים בשבועות הקרובים. לדברי קשת, "אם נראה שגם זה לא עוזר, ששר המשפטים לא מסוגל למסור דין וחשבון גם בכנסת, ושהוא והמנכ"ל שלו לא מוכנים לשבת עם נציגות הקהילה שעה כדי לדבר בגובה העיניים, יכול להיות שבמצב כזה לא תהיה ברירה אלא לעתור לבג"ץ".

האפשרות של הארגונים לעתור לבג"ץ מבוססת על המשפט המינהלי, שבמסגרתו השר מחויב לקבל הכרעה מנומקת, סבירה ומבוססת עובדות, מרגע שהונחו על שולחנו המלצות הוועדה הממשלתית. קשת מכיר באפשרות שעתירה כזו תוביל לכך ששר המשפטים ידחה את ההמלצות באופן סופי, אך מסביר כי הארגונים מעדיפים זאת על פני קבורה שקטה שלהן.

"להתנות את שינוי סעיף המין בניתוח זה דבר מופרך". צעדת "נלחמות על החיים"  למען זכויות הקהילה הטרנסית בתל אביב (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

"להתנות את שינוי סעיף המין בניתוח זה דבר מופרך". צעדת "נלחמות על החיים"  למען זכויות הקהילה הטרנסית בתל אביב (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

סטולר מתייחסת גם לסערה שחוללו גורמים ימניים ושמרניים בשבוע האחרון, סביב הכנסת טיפולים לשינוי קול עבור הקהילה הטרנסית לסל הבריאות. "טיפולים להתאמה מגדרית, כולל לשינוי הקול, כבר ניתנו במימון ציבורי. זה לא דבר חדש. הדבר החדש פה באמת הוא העובדה שסוף סוף משהו מוסדר". לטענתה, גם במקרה של טיפולים לשינוי קול וגם במקרה של סעיף המין, הבעיה היא היעדר מדיניות שקובעת מהן הזכויות של הקהילה הטרנסית ומה היחס המקצועי הנכון כלפיה.

"ההחלטה היא לא הכנסה טכנולוגית חדשה. זה שינוי שבעיקר להסדיר ולהגן על זכות שכבר ניתנת", אומרת סטולר. "במקום שרק מי ששמעו על זה מחברות שלהן ויש להן מספיק קשרים ידרשו את זה, זו הזדמנות גם לאחרות. במידה רבה זה מה שעשינו בעבודה מול הצוות הבין-משרדי".

קשת אומר כי "מי שכתבו נגד ויצאו בקריאות געוואלד, אלה האנשים שגם הגנו על רפי פרץ כשהוא דיבר בעד טיפולי המרה. אלה האנשים שהתעלמו מזה שפונדקאות קורית ומותרת בארץ מאז 1996, ופתאום כשזה ניתן לזוגות גברים, נזכרו שרחם של אשה אסור להשכרה.

"זה אף פעם לא עניין אותם כשזוגות ונשים מהקהילות שלהם הזדקקו ופנו לשירותים האלה. זו מקהלה מוכרת ואנשים מוכרים, תמיד כשתהיה איזושהי התקדמות, לא משנה איזו, יהיה להם מה להגיד על זה, כי הם רוצים לקחת אותנו אחורה. בסוף מה שקובע זה הוועדה של הסל, שהחליטה כנראה את מה שנכון מקצועית".

מלשכת שר המשפטים נמסר בתגובה: "השר אימץ זה מכבר חלק מההמלצות, והנושא נמצא בדיון מול הגורמים הרלוונטיים. במקביל, התקבלה בקשה לפגישה בעניין זה בלשכת מנכ"ל המשרד, אולם לנוכח עומס גדול של נושאים בטיפול המנכ"ל, הוא טרם נדרש לעניין".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
עיד הדאלין על הריסות ביתו בכפר אום אל ח'יר (צילום: אורן זיו)

עיד הדאלין על הריסות ביתו בכפר אום אל ח'יר (צילום: אורן זיו)

"תיעדתי הרבה הריסות בחיי. את הריסת ביתי לא הייתי מסוגל לצלם"

ביתו של הצלם, האקטיביסט והאמן עיד הדאלין באום אל ח'יר – כפר בדרום הר חברון שההתנחלות כרמל מקיפה כמעט מכל הכיוונים – נהרס בסוף יוני. "אני לא אוהב להכניס לראש של הבנות שלי מילים גדולות כמו גזענות ואפרטהייד, אבל זאת המציאות"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf