המדינה מתחילה להבין: ההכרה בשינוי מגדרי אינה שאלה רפואית

לפני כמעט חמש שנים, כשחזרתי מחופשה קצרה בסיני, הפקידים המצרים במעבר הגבול בין אילת לסיני עיכבו אותי, אחרי שראו שבדרכון שלי רשום בסוגריים השם הקודם שלי ובסעיף המין רשום "זכר".

למזלי, העיכוב נמשך בערך שלושת רבעי שעה, בניגוד למקרה של אור מיזן וטיטי קטן בחודש שעבר, או זה של עתליה ישראלי-נבו לפני כשלוש שנים, שלא איפשרו להם כלל להיכנס לסיני. אבל הוא עדיין היה משפיל וכואב.

כמו רבות ורבים אחרות מהקהילה הטרנסית, כבר פיתחתי מנגנוני הגנה משוכללים להתמודדות עם המבטים והתגובות הפוגעניות (ולעתים האלימות) של אנשים במרחב הציבורי. אבל היכולת של בעלי שררה להחזיק אותך תלויה בחסדיהם, בלי לספק לך שום הסבר, מייצרת חוסר אונים מסוג אחר.

לרגל חודש הגאווה, החלטתי לבדוק מה המצב הנוכחי בכל הנוגע לשינוי סעיף המין והשלכותיו. עוד לפני הבדיקה הזאת התלבטתי בעניין בעצמי, כטרנסית שפעילה בקהילה כבר שנים ובקיאה בסוגיות השונות, אך גם כמי שמעולם לא היו לה הכוחות להתמודד עם הבירוקרטיה הבלתי נסבלת שבה הדבר כרוך.

ההתלבטות נוגעת למקרים כמו זה שאירע לי בסיני, אך קשורה גם לזכויות סוציאליות ורפואיות. למשל גיל היציאה לפנסיה, שהוא נמוך יותר לנשים, ומנגד פריסה רחבה יותר של הסכום שתגרום לי, למעשה, לקבל פחות פנסיה. במקרה של טרנסים, גברים ואחרים.ות (שאינם מזדהות בהכרח ובאופן בלעדי כגבר או אשה) שסומנו כנקבות, זה עובד להפך.

בהקשר הרפואי, חלק מהטיפולים ההורמונליים שרבות מאתנו לוקחות כרוך בהתשה בירוקרטית נוספת ומיותרת. אלה אמסט, מנכ"לית שותפה של עמותת מעברים לקשת הטרנסית ומאסטרנטית לבריאות הציבור, מסבירה: "לכל תרופה יש את ההתוויה שלה, את הסיבה שרושמים אותה. למי אפשר לרשום אותה, איך ולמה. במקרים מסוימים, חלק מההתוויה זה אנשים שמסומנים במין מסוים, אך אנשים על הקשת הטרנסית לא נופלים בכזאת קלות בקטגוריות האלה, מה שמוביל לצורך באישור מיוחד".

אמסט מסבירה כי בעבר, "כל אדם טרנס שמקבל טיפול הורמונלי היה צריך להוציא בעצמו כל כמה חודשים אישור מיוחד חדש (שנקרא טופס 29ג; תב"ד), כי יש לו תאריך תפוגה". למרות שינויים משמעותיים שהניעו ארגוני הקהילה הטרנסית בשנים האחרונות, שייתרו את הנפקת הטפסים, "כמו הרבה דברים בארץ גם כאן הרבה דברים לא הולכים חלק. אין עקביות".

לדבריה, "מה שקורה זה שיש פה בעצם חרב פיפיות. מצד אחד, שינוי סעיף המין יכול להקל על הבירוקרטיה הזאת, כי סעיף מין מסוים כולל את התרופות הללו בלי כל האישורים.

"מצד שני, יש קריטריונים לכל מיני בדיקות סקר, כמו למשל לסרטן הערמונית, או לסרטן צוואר הרחם, או ממוגרפיה לסרטן השד, כל מה שקשור למערכת המין שלנו. יש תזכורת שעולה במחשב שצריך לעשות את הבדיקה הזו, אבל יכול להיות שבגלל ששינינו את סעיף המין לא נזכה לתזכורת הזאת או שאין אפשרות לאשר אותה לסבסוד.

"יש פתרונות לזה היום בעולם. אפשר לתכנת את המערכת ככה שאם אני אשה טרנסית שלוקחת טיפול הורמונלי ועברה כל מיני תהליכים ושינתה את הסעיף, עדיין יתנו לי בדיקה לסרטן הערמונית וגם לסרטן השד, אבל בארץ אין את האופציה הזו".

אני אישית התמודדתי עם הבירוקרטיה המתסכלת הזאת באופן שגרתי בשנים האחרונות, וגם חזיתי בשינויים שאמסט מתארת והרווחתי מהם את המעט שהושג. אבל ככל שהעמקתי יותר בנושא, התבהר לי שמדובר כאן בשתי סוגיות נפרדות: הסוגייה החברתית והזהותית שקשורה ברישום המדינה, מול הסוגייה הרפואית שדורשת שינויים בנהלים הרפואיים. סעיף המין, במתכונתו הנוכחית, כלל אינו מכיר בהפרדה הזו.

אין צורך בניתוח לאישור הזהות הטרנסית

הצוות הבין-משרדי לקידום האוכלוסייה הטרנסית בישראל הוקם בידי אבי ניסנקורן (שר המשפטים דאז) ואיציק שמולי (שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים דאז) באוקטובר 2020, וכבר בדצמבר פורסם דו"ח הביניים של הצוות, שנקרא "דו"ח טרנס*פורמציה ממשלתית".

ד"ר עידו קטרי מאוניברסיטת תל אביב מספר, כי ההישג המשמעותי של הדו"ח הוא "שינוי פרדגימטי בהבנה של המדינה את החוויה של א.נשים על הקשת הטרנסית – מהטלת ספק בזהותם עד להבנה שיש לשמור ולהגן על האוטונומיה שלהם על הגוף ועל הנפש, כמו כל אחת אחרת. מעבר לכך הדו"ח יחסית לא עשיר במסקנות אופרטיביות, למעט ההסדר החדש לשינוי סעיף המין, שמתקדם צעד משמעותי לעבר דה-פתולוגיזציה".

ההסדר החדש שקטרי מתייחס אליו הוא העברה של הסמכות על שינוי סעיף המין, ללא צורך בניתוח כלשהו כאישור הזהות הטרנסית, ממשרד הבריאות למשרד המשפטים.

"בחוק של מרשם האוכלוסין כתוב שצריך להביא תעודה ציבורית שמעידה על שינוי הפרט הזה, ואז יש שאלה מה זה התעודה הציבורית הזו", אומר קטרי. לדבריו, כדי לקבל את התעודה צריך לעבור בוועדה לניתוחים להתאמה מגדרית בתל השומר.

לצד מי שעברו ניתוחים דרך הוועדה ומי שעברו ניתוח בחו"ל, קיימת בשנים האחרונות גם אפשרות שלישית: "מעבר בוועדה של תל השומר בלי המנתחים – רק הפסיכיאטר, האנדוקרינולוגית (רופאה מומחית להורמונים; תב"ד) ואחת הפסיכולוגיות של הוועדה. עוברים אצלם איזו חצי שנה של תהליך שקשה להגיד בדיוק מהו".

לפי אמסט, הבעיה בכך היא ש"משרד הבריאות יודע לעשות דברים באמצעות ועדות. מכאן ההפניה היתה לוועדה לשינוי מין בתל השומר, אבל מבחינתנו להתנות את שינוי סעיף המין בניתוח זה דבר מופרך. מה קשורה הזהות שלנו לאיברי הגוף שלנו? מה קשור הרישום שלנו לאיברי הגוף שלנו?

"חשוב לנו להפריד את הקישור הזה, כי הזהות שלנו היא עניין של הגדרה עצמית, בלי קשר לאיזה ועדות מאשרות אותנו. אז אפילו אם אנחנו מתנות את זה בניתוחים, יש עוד הרבה תהליכים שאנחנו עוברות שהם לא ניתוחים, אבל כן חלק מהתהליך המגדרי".

מבחינת אמסט, מדובר בחלק מבעיה רחבה יותר של סעיף המין. "ראשית, הוא מתייחס לכאורה לביולוגיה שלהם (של טרנסים.ות; תב"ד), אבל בעצם מצביע על השייכות המגדרית החברתית שלהם. שנית, מבחינת סמנטיקה יש שתי אפשרויות, שזו בעיה משני הכיוונים: או שיהיו יותר אפשרויות (לא רק זכר/נקבה או גבר/אשה; תב"ד), או שלא יהיה בכלל את הסימון הזה".

ואכן נראה שדו"ח הצוות הבין-משרדי מתקדם בכיוון הנכון. במילותיו: "הקמת הוועדה ללא ניתוח הייתה שינוי מבורך ששינה, הקל על האוכלוסייה הטרנסית ותיקן עוול של ממש.

"יחד עם זאת, הנפקת התעודה הציבורית על ידי משרד הבריאות נתפסת בעיני חברי הקהילה כדבר פוגעני ומשפיל, הואיל וכיום לפי כל המומחים הרפואיים לא קיימת אבחנה קלינית לזהות מגדר ולא מדובר בעניין פתולוגי שדורש התערבות רפואית".

מכאן, ההמלצה בדו"ח היא על מסלול חדש תחת האפוטרופוסית הכללית במשרד המשפטים, שלדברי הדו"ח "יהא פשוט יותר, ויבוסס בעיקרו על ראיות מנהליות כתובות. כך, התעודה הציבורית תינתן בכפוף להצהרה עצמית של הפונה (שתאומת בתצהיר של עו"ד), ובצירוף חוות דעת של מומחה מהקהילה (רופא משפחה, פסיכולוג מטפל, עובד סוציאלי ועוד) על בסיס פורמט קבוע".

קטרי מסביר כי "הם הבינו שהרעיון הפתולוגי של תעודות הזהות זה פאסה מבחינת הספרות המקצועית ומבחינת ההתפתחויות המשפטיות בעולם. הם ראו שלרופאים כבר אין מה להגיד. הוועדה של תל השומר בעצמה, כששאלו אותם, אמרו 'זה לא מעניין אותנו'".

"האם מערבבים אותנו? הכל יכול להיות"

כאמור, דו"ח הביניים יצא כבר בדצמבר. לצד כל הדיבורים והתקוות על התקדמות, לא ברור מדוע הוא עוד לא יושם. עו"ד אור קשת, מנהל קשרי הממשל של ארגוני הקהילה הגאה, מעיד על תהליך עבודה יסודי, בו חברי הצוות הבין-ממשלתי התייחסו לארגונים כשותפים והתייעצו אתם.

למרבה הצער, מספר קשת כי התהליך הזה "נפסק בזה שהדו"ח חונה אצל היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ותקוע שם", זאת אף שהוא "הוצג לשרים והם נתנו את ברכתם להמשיך את התהליך ולהתקדם".

מאז כבר הוכן דו"ח פנימי וסופי לאישורו של מנדלבליט, אך ארגוני הקהילה שהיו שותפים מלאים לתהליך לא הצליחו לקבל תשובה. "העברתי פניה פורמלית ליועמ"ש לפני משהו כמו שלושה חודשים", אומר קשת, "שאלה מאוד פשוטה וישירה: מדוע ההמלצות לא עוברות לאישור השרים ומה נדרש כדי שזה יקרה בהתאם? לא קיבלנו תשובה מסודרת.

"בהתחלה היו כל מיני שמועות, אבל העדכון האחרון שקיבלתי הוא שאין בעיה עקרונית עם המסקנות והכל צלח את המבחן המשפטי, וזה עניין של להפעיל איזושהי זהירות בממשלת מעבר ולחכות שהשרים יקדמו את זה".

קשת מדגיש כי גם אם הנימוק הוא חוסר רצון של היועמ"ש לקדם תהליכים של שינוי מדיניות בזמן חילופי ממשל, מדובר במהלך שכבר הגיע לתומו עם כלל הדרגים המקצועיים, ולכן אין סיבה לעכבו. ובכל זאת, הוא אומר, "יכול להיות גם שזה לא נכון ומערבבים אותנו… הכל יכול להיות. זה הדבר הכי מוזר, שלא עונים לנו. יאיר לפיד בזמנו אפילו הציע כיו"ר האופוזיציה לפנות ליועמ"ש לקדם את זה, והוא באמת עשה את זה, אבל כמובן זה לא עזר. הוא לא קיבל שום תשובה".

גם בתוך הערפל, קשת מביע מעט אופטימיות: "צריך גם לומר שהדיון הזה כרגע כבר נעשה פחות ופחות רלוונטי, כי יש כבר ממשלה חדשה. לכן כובד המשקל מבחינתי הוא על השרים שייכנסו. גדעון סער (שר המשפטים; תב"ד) ומאיר כהן (שר הרווחה; תב"ד). יש להם לכאורה עמדות פרו-להט"ב ואין שום סיבה שהם יחסמו את זה.

"יכול להיות שהוא (מנדלבליט; תב"ד) ימשיך לתקוע את זה, ואז זו באמת תהיה בעיה גדולה. אבל אני רוצה להאמין שזה לא המצב. אני רוצה להאמין שבסופו של דבר זה יגיע לשרים האלו ואז זה יהיה בידיים שלהם.

"פנינו לראשי כל המפלגות בתקופת הבחירות וביקשנו להיפגש, ונפגשנו עם רובם, כולל סער ולפיד, ובאנו והצבנו להם 10 דרישות שהן בעינינו חובה לטובת הקהילה הגאה. אחת מהן היתה קידום מסקנות הצוות הבין-משרדי. זה נושא שהצפנו בפניהם, ו'יש עתיד', למשל, אמרה שהיא מחויבת אליו, בכלל לכל הדברים שהצבנו. 'תקווה חדשה' לא התייחסו ספציפית לנושא של הצוות הבין-משרדי, אבל כן יצאו באמירה ובקמפיין לטובת זכויות להט"ב".

ממשרדו של היועץ המשפטי לממשלה נמסר בתגובה: "אישור הדו"ח ויישומו מצריכים מעורבות של גורמי  מדיניות ומקצוע שונים במדינה. הקמת הממשלה החדשה תאפשר את השלמת המלאכה בקרוב".