בוקר טוב שמאלנים, הגיע הזמן להתחיל להתארגן לבחירות
הימין כבר מזמן התחיל את קמפיין הבחירות שלו. ההסתה, המלחמות, ההפחדה והגזענות של החודשים האחרונים הם החומרים שיניעו אותו. אם השמאל רוצה להגיע מוכן לבחירות, עליו להתעורר כבר עכשיו ולא לחכות לרגע האחרון
הנאום לאומה שנשא בנימין נתניהו בעקבות רצח המתפללים בבית הכנסת בשכונת הר נוף בירושלים הרגיש כמו טוקבק אחד ארוך. שרשור של כל הקלישאות בסדר מופתי של היגיון פנימי ואמונה. הערבים צמאי הדם מול הנשמות הטהורות שנטבחו. נתניהו היה משכנע, חדור תחושת צדק ואמונה, כובש את המסך. הביבי מתעורר לו לחיים לקראת הבחירות – שעתו הטובה ביותר. אז הוא לא צריך לעשות דבר פרט לזריעת שנאה. אז אפשר למצוא אובייקט חדש שיחליף את איראן ויכיל את כל הפחדים התהומיים של העם היהודי המאניה-דיפרסיבי, ולדבר באמת ממעמקי הלב הגזעני שלו.
כל הסימנים מראים כי לא יהיה מוגזם להניח שבשנה הקרובה תלך ישראל שוב לבחירות. לכל בר דעת, ולכל פעיל ימין או מקורב, התסריט הזה נראה לא רק הגיוני אלא גם מוחשי. מוקמות ועדות בחירות, מתקיימות הכנות לפריימריז, מפריחים בלוני ניסוי דוגמת הליכה משותפת של נתניהו ובנט, ונראה שכולם מפשילים שרוולים בידיעה שגם אם משבר התקציב יחלוף והקואליציה תשרוד, ניתן לספור את ימיה של הממשלה לאחור.
ומי מגיעות למסיבה עם פנים חמוצות כרגיל? מפלגות השמאל (לצורך הדיון כאן, אני מכלילה תחת קטגוריית ה"שמאל" את כל המפלגות ממרצ ושמאלה). אמנם ניתן לראות ניצני בחירות אצל מפלגת בל"ד המותקפת והמושמצת שהחלה לאחרונה בקמפיין במטרה לפעול נגד הדמוניזציה שנעשית להם בתקשורת. אבל דווקא הראיון הנחמד של ח"כ מטעם סיעת חד"ש מוחמד ברכה לגידי וייץ ב"הארץ" אתמול (שישי) מייצג את השמאל המוכר והרע – זה שעסוק במריבות פנימיות ובהשמצת המתחרים כדרך למצב את עצמם כפחות קיצוניים וכניסיון לא מוצלח להתחנף למי שזקוקים לחנופה.
> ברוכים הבאים לפיתרון המדיני של הימין
הבחירות הקרובות יתנהלו בצל חוסר הידיעה מה יהיה האפקט האמיתי של העלאת אחוז החסימה ל- 3.25 אחוז. החוק שמטרתו המוצהרת היא "לחזק את המשילות" נוצר כך שישפיע בצורה ישירה על המפלגות שאינן יהודיות. מאחורי הקלעים מתנהלים דיונים, בעיקר בין המפלגות הערביות או המשותפות, לגבי האפשרות לאחד כוחות. אבל הדיון הזה, בשמאל כמו בשמאל, מתנהל לו בחדרים סגורים. אותו השמאל שמקדם שקיפות שלטונית בדרך כלל, רגיל לנהל את ענייניו שלו מאחורי הקלעים. בחדרים הסגורים נוטים לוותר על נושאים מהותיים כמו ייצוג לנשים, למזרחים, לדוברי רוסית או לנציגי קהילות אחרות. כך נוצר מצב שבין מזכירות סיעה, לוועדה מתאמת כזו או אחרת לבוחרים בדרך כלל אין סיכוי להיות חלק מהתהליך, ומכך גם אין סיכוי להשפיע עליו.
דובון השמאל הקטן והמותש מתעורר בדרך כלל משנת החורף שלו כחודש לפני הבחירות. עד אז הרשימות כבר נקבעו, ולפעילים שאינם נמצאים במעגלים הקרובים ביותר נותר לריב על פירורים. ריב שמחליש את המפלגות ותומכיהן, נגרר להאשמות הדדיות, לתחרות מיהו השמאלני הנכון, ולמאבקי כוח.
נתניהו, האיש שפניו תמיד לקראת בחירות, מצא לו בחודשים האחרונים אויב חדש שיחליף את איראן – אויב מבית. מאז הקיץ מנהלת הממשלה מלחמה הכוללת מסע הפחדות והסתה יומיומית. חודשים אלו העמיקו את האיבה, שעל סף מלחמת כל בכל של אזרחים, בין יהודים וערבים, בין יהודים לבין עצמם, ובין ערבים לבין עצמם. אלפיים הרוגים בעזה, עשרות הרוגים בישראל, תקיפות גזעניות ברחוב, פיטורים, אלימות ובעיקר הרבה חרדה.
אם אכן בתוך שנה יתקיימו בחירות נוספות, יש לשער שהימין יתחזק וכי קולם של הקיצוניים שוב יוגבר. במקום להתמסמס בתוך אווירת הייאוש והדאגה העוטפת את כולנו, על המתנגדים למדיניות האפליה, הגזענות והכיבוש, ועל כל מי שלא החליט להחרים את הבחירות להתחיל לשנס מותניים, לדחוף ידיהם לתוך הסירחון הפוליטי ולהתחיל להתמודד עם מגוון הסוגיות המורכבות המונחות לפתחנו. אלו אולי מתחילות בכיבוש, אך כוללות בתוכן גם סוגיות של אי שוויון ודיכוי ארוך שנים של קבוצות שונות בחברה. לאור החודשים האחרונים, והעלאת אחוז החסימה, יש לבחון מחדש גם את המשמעויות השונות של שיתופי פעולה לקראת הבחירות. ההתעלמות מהשינוי בנסיבות עלול לעלות לכולנו ביוקר.
טוב יהיה אילו יאפשר "השמאל" דיונים כנים ופתוחים, ויאפשר לשאול שאלות ולגבש אסטרטגיות ושותפויות, כאשר לכל אחת מאיתנו יש אפשרות לקחת חלק בתהליך הזה. על השמאל לפתוח כבר עכשיו את תהליכי גיבוש המצעים ורשימות המועמדים לדיון מחודש ולדם חדש. לא רק אם את מגיעה לפגישה הסגורה אליה הודיעו למקורבים, לא רק אם אתה חבר של יו"ר הסניף. לא שאני חושבת שכל זה ימנע מביבי אנד בנט לנצח בבחירות, אבל לפחות נעשה צעד ראשון בדרך ליציאה ממעגל הניוון של השמאל.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן