newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האנשים שרואים באסונות אנושיים הזדמנויות צבאיות

כל קשר בין חטיפת הנערים לפעולות צה"ל במסגרת מבצע "שובו אחים" הוא מקרי בהחלט, וזו לא הפעם הראשונה. וגם: האם מדובר בקונספירציה ישראלית מתוחכמת?

מאת:

בשלישי ביוני 1982, ירו שלושה מתנקשים בשגריר ישראל בבריטניה דאז, שלמה ארגוב. ארגוב נפצע קשה אך שרד. סיפור ההתנקשות של ארגוב מוכר לרוב הישראלים כעילה הרשמית לפלישה ללבנון למחרת היום.

עילה מוזרה במיוחד זו הייתה. למרות שכבר למחרת היום היה ידוע שמבצעי ההתנקשות היו מארגונו של אבו-נידאל, שראה ביאסר ערפאת בוגד, התנקש בבכירי ארגון השחרור הפלסטיני (אש"ף), ונידון למוות על ידי הפתח עשור קודם לכן – התעקשו בצמרת המדינה על מבצע צבאי בעומק ארץ הארזים. המטרה: לחסל את הנהגת ותשתית אש"ף, שישבו אז בלבנון והטרידו ללא הרף את ישראל בדרישתם המציקה לשבת לשולחן המשא ומתן. רפאל איתן, הרמטכ"ל דאז, צוטט כמי שאמר את המשפט המפורסם "אבו נידאל, אבו שמידאל, צריך לדפוק את אש"ף!"

כך יצאה לדרכה אחת המלחמות האכזריות והרצחניות בתולדות ישראל, שהותירה כעבור שלוש שנים למעלה מעשרים אלף לבנונים ופלסטינים מתים, ארץ חרבה ומפוחמת, וכיבוש צבאי דכאני שנותר לחמש-עשרה שנים נוספות.

> קצין בצה"ל: המבצע בג'נין תוכנן מזמן, ואינו קשור לחטיפה

"מלחמת שלום הגליל" לא הייתה הראשונה ולא האחרונה בשורה ארוכה של עימותים צבאיים רצחניים ובלתי נחוצים, שישראל וחברתה הגדולה מהמערב נכנסו אליהם, תוך שימוש בטרגדיות אנושיות כתירוצים מפוקפקים ביותר.

ככה שימשה התקיפה של ג'יפ צבאי בגבול לבנון לפתיחה בעוד הרפתקה רצחנית בארץ הארזים ב-2006, וכך היה גם עם הפיגוע במלון פארק בנתניה בליל הסדר של 2002, ששימש אמתלה למבצע הטרור והטבח שכונה "חומת מגן". ככה גם התקרית הימית במפרץ טונקין שימשה תירוץ להפיכת המעורבות האמריקאית באיזור לפלישה מלאה לוייטנאם, ומאוחר יותר גם ללאוס וקמבודיה, וככה שימש אסון ה-11 בספטמבר כתירוץ אמריקאי קלוש לפלישות הרצחניות והנפשעות שלה לאפגניסטן ועיראק. הדוגמאות עוד רבות מספור.

הקשר הרופף להדהים בין האסונות הללו לבין התגובות האמריקאיות והישראליות אליהם, שכל בר דעת יוכל לראות שמשרתות מטרות אחרות מאלה הרשמיות שמסופקות על ידי מקצועני ההסברה, מביא במקרים רבים לתהיות האם האסונות האלו לא היו למעשה תרמיות מתוחכמות, זיופים בקנה מידה עולמי של אסונות שלא היו על מנת להצדיק אלימות צבאית מתוזמנת ושקולה היטב.

על פניו, הרווח העצום מניצול ההזדמנויות האלה, כמו גם המיומנות ומהירות התגובות, אכן מחשידות עבור האדם הסביר. איך, רק שעות או ימים ספורים לאחר אסון לא צפוי לכאורה, יוצאים אל הפועל מבצעים צבאיים מהירים ומדוייקים, שנשענים על מידע מודיעיני מעמיק ומשרתים בצורה כל כך שקופה אינטרסים צבאיים וכלכליים שאין להם קשר לאסון עצמו?

חיפוש גוגל מהיר יעלה ספקנים רבים שהשאלה הזאת לבדה יושבת בבסיס אמונתם, שאירועים היסטוריים מה-11 בספטמבר ועד לחטיפת שלושת המתנחלים בשבוע שעבר הם לא יותר מהונאה מתוחכמת בידי ממשלת ארה"ב או ישראל בהתאמה, שבוש תכנן את נפילת מגדלי התאומים וששלושת הנערים שותים קפה וצוחקים על העולם ממפקדה סודית של השב"כ. אני רוצה להציע הסבר אחר לקשר הרופף בין האסונות הללו לתגובות הצבאיות המחשידות אליהם.

דוקטרינת ההלם הצבאית

בספרה הפנטסטי "דוקטרינת ההלם – עליית הקפיטליזם של האסון", מסבירה החוקרת והעיתונאית נעמי קליין את עיקרי "דוקטרינת ההלם" לקידום קפיטליזם קיצוני ומשולח רסן באמצעות אסונות אנושיים: "חסידי דוקטרינת ההלם מאמינים שרק שבר גדול – שטפון, מלחמה, מתקפת טרור – בכוחו לייצר גליונות חלקים, עצומי ממדים, כמשאת נפשם. ברגעים כאלה, כשהמציאות נעשית כחומר ביד היוצר, […] או אז תוחבים אמני-הממשות הללו את ידיהם פנימה, ומתמסרים לעמלם – מלאכת עיצוב העולם מחדש".

קליין אמנם מתייחסת לדוקטרינת הלם כלכלית, אבל ברצוני לטעון שקיימת בין ראשי הממסד הצבאי הישראלי גם דוקטרינת הלם צבאית. ברצוני לטעון שמבצע "שובו אחים", כמו "עמוד ענן", "עופרת יצוקה", "מלחמת לבנון השניה", "חומת מגן", "ענבי זעם", "שלום הגליל" ורבים נוספים, היו, טרם האירועים שאפשרו את הצדקתם, תכניות מגירה מפורטות במטה הכללי ובארגוני הביון הישראלים, ששורטטו שנים מראש והמתינו לשעת כושר, לאיזו נפילה בשבי או חטיפה או פיגוע או התנקשות שיאפשרו למכור בקלות לציבור הישראלי ולעולם כולו תוקפנות צבאית קרה ומחושבת תחת מעטה של תגובת חירום, של שליפה מהמותן.

כפי שהעיר כל מי שיש לו תשומת לב מינימאלית למציאות, מטרת מבצע "שובו אחים" מנותקת לחלוטין מהחטיפה. המטרה היא שבירת ממשלת האחדות הפלסטינית, תוך ריסוק של ארגון החמאס בגדה המערבית והסלמה מדאיגה של התקיפות הצבאיות נגד עזה, אולי לקראת טבח אווירי נוסף שם.

אבל האספקט המדאיג ביותר של הבנת האירועים הללו כתכניות מגירה הממתינות לשעת כושר הוא השאלה: מה עוד הם מתכננים בשבילנו? כמה תכניות כבר שוכבות במגירות נעולות בקריה, לקראת תקיפות צבאיות באיראן, בלבנון, ובסוריה? וכשיביאו עלינו את האסון של מלחמה אזורית נוספת, האם הפעם יתקנו את "הטעות ההיסטורית" של בן גוריון, שלא "השלים את העבודה" במלחמת ארבעים ושמונה, ויטהרו אתנית את כל השטח שבין הירדן לים?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

המלחמה בעזה לא השעתה את מלחמת האזרחים שמתנהלת בישראל. הפגנה נגד ההפיכה המשפטית, ירושלים, 29 ביולי 2023 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

מלחמת האזרחים הכפולה של ישראל

המאבק בין האליטות הפוליטיות והתמורות שחלו בתוך החברות הישראלית והפלסטינית, משפיעים ישירות על מלחמת האזרחים שמתנהלת הן בין יהודים-ישראלים לפלסטינים והן בתוך הקבוצה היהודית עצמה, ועל יחסי הגומלין ביניהן

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf