newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"בתקופה כזאת, אנשי דת צריכים לדבר על תקווה וחיים משותפים"

שיח' ספוואת פרייג' מהתנועה האסלאמית בכפר קאסם סבור שתפקידם של מנהיגים דתיים הוא להיאבק בייאוש. לדבריו, המאבק המשותף בקורונה קירב בין יהודים לערבים - אך אינו מבטיח שיהיה יותר שוויון

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ביום חמישי, 23 באפריל, ביום שלפני תחילת חודש הרמדאן, שייח' ספוואת פרייג' וחברים אחרים בפלג הדרומי של התנועה האסלאמית עמלו בכפר קאסם על משלוח חבילות מזון לכנסיות בכפרים שסבלו מהתפשטות וירוס הקורונה.

"בתקופות כאלה לא שואלים מה השם, איזה לאום, איזו דת", אומר פרייג', 48, יליד כפר קאסם ובעל קשרים אמיצים לירושלים כראש אגודת אל אקצה.

נשים מוסלמיות מתפללות ברמדאן, ב-1 במאי 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

נשים מוסלמיות מתפללות ברמדאן, ב-1 במאי 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

אמירה זו יכולה להסביר את המחווה המרגשת של ראש עיריית כפר קאסם עאדל בדיר, איש התנועה האסלאמית למען בני ברק. בדיר הציע לתושבי בני ברק מזון וסיוע רפואי בשם 25 אלף תושבי כפר קאסם. בסופו של דבר הממשלה סיפקה לבני ברק את הסיוע, אבל מנהיגי הציבור בבני ברק היו אסירי תודה לבדיר.

פרייג' אמר שזוהי ראייה לכך שהמאבק המשותף בווירוס קירב בין יהודים לערבים. עם זאת, לדבריו, אין לדעת אם זה יוביל להגדלת השוויון בין המיעוט הערבי ליהודים, במיוחד לנוכח הישארותו של בנימין נתניהו בראשות הממשלה.

מה שבטוח הוא שפרייג' מכתיב הלך רוח הומניסטי במסגרת מצוקת הרמדאן מוכה הקורונה, הלך רוח בעל פרספקטיבה גלובלית. "וירוס הקורונה משפיע על העולם כולו משום שכולנו באותה סירה", הוא אומר. "אם הייתי יכול לעזור למי שסובלים בניו יורק, הייתי מעניק להם את כל העזרה האפשרית. וגם למי שסובלים באיטליה ובכל מקום אחר בעולם".

המצב בכפר קאסם, שבה נמנו עד כה כ-17 מקרים של קורונה ו-7 מחלימים (נכון לאתמול), הוא טוב יותר מאשר ברוב המקומות. פרייג' רוצה שזה יישאר כך, והוא היה אחד החלוצים בהחלטה לנעול את המסגדים ברמדאן, למרות שמשרד הבריאות התיר תפילות של קבוצות המונות עד 19 בני אדם. "האם אפשר לעשות סלקציה ולהגיד לאדם אחד שהוא יכול להתפלל ולאדם אחר לא? כמובן שלא", הוא אומר.

פרייג' סבור שתפקידם של כל המנהיגים הדתיים הוא להעניק תקווה לנוכח החרדה ומספר המתים הגדל. "האויב המסוכן ביותר שלנו הוא הייאוש. כשהוא נכנס ללבם של אנשים, שום דבר טוב לא יוצא מזה. תמיד צריך לדבר על תקווה ועל חיים משותפים של שלום וביטחון לכולם".

רעיון זה משותף גם לדובר עיריית בני ברק, חזי שכטר, שהשתמש במילה אינשאללה כאשר נשאל אם הוא חושב שהמאבק המשותף נגד הקורונה יוביל לשיפור היחסים בין המגזרים השונים בחברה הישראלית.

על הצעת העזרה של כפר קאסם הוא אמר שהדבר המשותף לתושביה ולתושבים החרדים של בני ברק הוא השתייכותם לקבוצות מיעוט במדינה הנשלטת על ידי יהודים חילונים ולאומנים. "בסופו של דבר, הערבים והחרדים הם קבוצות מיעוט בישראל. זה בהחלט מרגש שבמהלך משבר, מיעוט אחד מציע לעזור למיעוט שני".

תחושה שלילית של שוויון

בקהילות ערביות רבות בישראל מתרחש מעין תהליך של התקרבות, שבמסגרתו אנשים כמו פרייג', שבדרך כלל רואים במשטרה גוף עוין כלפי הערבים, כעת עוזרים לה לוודא שהנחיות הסגר הביתי נשמרות על ידי התושבים כדי למנוע את התפשטות הווירוס.

"לפעמים יש גורמים בכירים, כולל המשטרה, ששואלים לדעתי. המשטרה שואלת אם יש לנו פאתוות שיכולות להשפיע. המשטרה מנסה להשתמש בהן כדי להתמודד עם הקורונה", הוא אומר.

לדברי פרייג', "אנשים מעולם לא התנגדו למשטרה כגוף הממונה על החוק והסדר, אלא לאופן שבו המשטרה נהגה ביישובים ערביים. עכשיו, בתקופת הקורונה, ברור שהאכיפה של התקנות על ידי המשטרה היא טובה לכולנו. חשוב מאוד שהמשטרה תהיה נוכחת בערים ובצמתים משום שאנחנו נלחמים בקורונה, אויב שאי אפשר לראות ושאנחנו לא יודעים עליו מספיק".

כפר קאסם הוא היישוב שבו בוצע טבח ב-29 באוקטובר 1956 על ידי משמר הגבול. 41 מתושבי הכפר נורו למוות בדרכם לביתם מהשדות, לכאורה בגלל הפרת עוצר שמעולם לא נודע להם על קיומו. אביו של פרייג' נפצע במהלך הטבח. על איש לא הוטל עונש הולם, מה שמותיר עד היום תחושה של אי צדק.

תחושת אי השוויון בין ערבים ליהודים עדיין מאוד מוחשית מבחינת פרייג'. וירוס הקורונה, לדבריו, יצר עד כה תחושה שלילית של שוויון: "כן, אנחנו שווים בתחושות, בחרדה למשפחות שלנו ולעצמינו. כולנו לא יכולים לנוע באופן חופשי, כולנו מוגבלים, כולנו מפחדים, לכולנו יש צרכים וכולנו חסרי אונים. לצערי, השוויון נכנס דרך דלת של שליליות, לא חיוביות. מה הערך לכך שאני פוחד באותו אופן כמו אחרים? שוויון צריך להיות חיובי".

סגר בבני ברק, 3 באפריל 2020 (צילום: אורן זיו)

כולנו שווים בחרדות ובהגבלות התנועה. סגר בבני ברק, ב-3 באפריל 2020 (צילום: אורן זיו)

השאלה אם הקרב המשותף נגד הקורונה יסלול את הדרך לשינוי חיובי אמיתי במעמדם של הערבים בישראל תלויה בממשלה, מדגיש פרייג'. "אם אתחיל להרגיש שבכפר קאסם יש תשתיות, יש רשות מקומית חזקה ונציגים בעלי עמדות בכירות במדינה, אני אגיד שאנחנו מתקדמים בכיוון הנכון לקראת שוויון. אבל אם המשמעות היחידה של השוויון היא שיהודים באים לאכול פלאפל, חומוס וכנאפה – לא תודה".

זוהי אולי הפעם הראשונה שמספר רב של יהודים מבין את ההיקף המשמעותי של התרומה של ערבים לרפואה במדינה, בשעה שרופאים ואחיות ערבים עובדים שכם אל שכם עם מקביליהם היהודים ומטפלים בנפגעים ערבים ויהודים של וירוס הקורונה. על אף זאת, לפרייג' יש ספק שמצב האזרחים הערבים בישראל ישתפר אחרי תום המגיפה.

"אחרי הקורונה המצב הכלכלי של כולם יהיה יותר גרוע. אפילו בתקופות הטובות לא יצרו שוויון והעניקו לערבים את הזכויות המגיעות להם, אז איך אנחנו יכולים לצפות לכך שזה יקרה כאשר המצב יותר גרוע? ולמרות זאת, אני מקווה ומתפלל שזה יקרה".

הכתבה התפרסמה במקור ב-Plus61J Media. תרגום: שי אילן

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
העימותים אחרי רצח ג'ורג' פלויד מזעזעים את אמריקה. מפגינים מול הבית הלבן בוושינגטון (צילום: ג'ף ליווינגסטון CC BY NC ND 2.0)

העימותים אחרי רצח ג'ורג' פלויד מזעזעים את אמריקה. מפגינים מול הבית הלבן בוושינגטון (צילום: ג'ף ליווינגסטון CC BY NC ND 2.0)

האחווה המעמדית של נהגי האוטובוס שסירבו להסיע עצורים

כשפרצו ההפגנות בניו יורק נגד הרצח של ג'ורג' פלויד, עובדי התחבורה הציבורית ידעו לצד מי הם עומדים: לצד הציבור שמשתמש בשירותיהם. הם הוכיחו שאפשר להפוך את השבריריות של מעמד הביניים לכוח  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf