בשביל מה בעצם אנחנו לומדים את מה שאנחנו לומדים?

המחנך יוהאן קומניוס הגדיר את הלמידה כאינסטינקט שמובנה בנו מטבע בריאתנו. ההוראה, לשיטתו, נועדה לטפח את הנטייה הטבעית, כאשר התפתחות האדם היא המטרה וגם המדד להצלחה. אחרי כ-400 שנה, ראוי שנשוב אל התובנות הבסיסיות הללו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך, של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרסמה לאחרונה שני דוחות אודות תכנית הלימודים במוזיקה. מן הדוחות עולה השאלה הגדולה: בשביל מה לומדים את זה? השאלה הזאת מוכרת לתלמידים, להורים ולמורים, והיא מופיעה בהקשרים של תכניות לימודים רבות. החיפוש אחר התכלית, כפי שיוצג בהמשך, כורה בור ללא תחתית של תשובות מאולצות ולא מספקות. מרגע שעולה השאלה, היא מעידה על קושי בצד של ההוראה ולא בצד של הלמידה.

אין שאלה לגבי ההנאה שאנו מוצאים בחוויה מוזיקלית, בכל גיל ובכל מקום. כך גם הנאתנו מחוויה מתמטית לפתור חידה, חוויה ספרותית להקשיב לסיפור, חוויה חברתית לפעול יחד וכיוצא באלה. הלמידה היא תכונה טבעית, כתב יוהאן קומניוס, אבל ההוראה לא. הלמידה היא כמים הזורמים במורד, שאינם נדרשים לכוח חיצוני שיאלצם לעשות זאת. הוראה היא התערבות שנועדה לטפח את הלמידה. לעורר אותה, לאפשר, להזין ולתמוך בה. המטרה היא התפתחות האדם למלוא אנושיותו, והמדד היחיד לכל הוראה – שהילד רוצה עוד. כלומר, שההוראה הצליחה להצית ולהניע את הלמידה הטבעית.

"טבע האדם מעוצב כך שחושים, מחשבה, רצון ויכולות דורשים בהתמדה את הקיום הנכון להם" (משה שי / פלאש90)

חטא הנדסת החינוך

בסקירה אודות תכניות לימודים במוזיקה ברחבי העולם, מוצגות בין השאר המטרות להוראת מוזיקה. מתברר כי במדינות אחדות, ובמיוחד בארה"ב, הסיבות להוראת מוזיקה אינן מתוך שדה המוזיקה עצמו. כך למשל המטרות להוראת מוזיקה בצפון קרולינה הן הקניית כלים להבנת התנהגות אנושית, טיפוח עבודת צוות, שיפור תהליכים של קבלת החלטות וכיוצא באלה. כל זאת משום ש"מחקרים רבים מעידים על קשר חיובי בין לימוד אומנויות להישגים בלימודים, ביטחון עצמי, משמעת עצמית, שיתוף פעולה ומוטיבציה".

האמנם זה מה שמחקרים מעידים? הדוח השני, הבוחן את המתאם בין הוראת מוזיקה למדדים פדגוגיים שונים, מציג תמונה מורכבת למדי. אכן יש מחקרים שמעידים על קשר כלשהו בין לימודי מוזיקה לבין תפקודים קוגניטיביים, אולם יש גם מחקרים שמעידים שאין קשר כזה. אמנם יש מחקרים שמראים שלימודי מוזיקה קצרי טווח נמצאים במתאם חיובי עם שיפור בציונים, אולם בלימודי מוזיקה ממושכים, מעל שנה, אין קשר כזה. כך גם בתחום האישי והחברתי. יש תלמידים שפיתחו לנוכח לימודי נגינה ושירה גם מיומנויות למידה כלליות, יכולת עבודה בצוות ויכולות מנהיגות. עם זאת, מחקרים אחרים הראו שלימודי מוזיקה התבטאו בנסיגה של הביטחון העצמי, דיכוי הציפיות להצלחה בעתיד וחשש מערעור במעמד החברתי.

הדיון המעניין בדוח הוא בשאלה מדוע מנסים להצדיק את לימודי המוזיקה במדדים קוגניטיביים או חברתיים שמחוץ לשדה המוזיקה? יש הטוענים שמעמדה של המוזיקה בבתי הספר דעך עם השנים, רק משום שקובעי המדיניות מחפשים הצדקות לא מוזיקליות להוראתה.

מוזיקה לומדים לשם החוויה המוזיקלית, דבר שקשה כמובן לכמת ולמדוד: "החוויה המוזיקלית עמוקה מכל מדד הנוגע ליתרונות שהמוזיקה מניבה", מצוטט אחד החוקרים בדוח. אלא שתרבות החינוך כיום דורשת מטרות וסטנדרטים שניתן למדוד, כדי להוכיח אפקטיביות של מערכת החינוך. לכן מלבישים על המוזיקה מטרות מדידות כגון שיפור בציונים או בהתנהגות. במהלך זה הורגים את החוויה המוזיקלית: "הצדקת לימודי מוזיקה באמצעות סיבות חיצוניות למוזיקה אינה מועילה לשיווק לימודים אלו, לא בקרב מתווי המדיניות ולא בקרב התלמידים".

החטא הוא חטא הנדסת החינוך: הרצון של אנשי משק וכלכלה להצדיק את הכסף הרב המושקע בחינוך במונחים של תמורה כלכלית. זוהי תפיסת "ההון האנושי" הטוענת שיש קשר בין המיומנויות שאדם רכש ופיתח בבית הספר לבין ערכו הכלכלי בשוק העבודה. מכאן שראוי ללמוד מוזיקה בבתי ספר רק אם נצליח להוכיח שהוראתה תסייע לתלמיד בעתיד להתפרנס, לשלם מיסים ולהניע את גלגלי המשק (הרחבתי על עניין זה כאן).

איור השלום של קומניוס: מים במורד זורמים ללא אילוץ. האם החינוך הוא כזה?

חינוך ללא אילוץ, כוח או אלימות

על כריכת האסופה של כתביו הדידקטיים של יוהאן קומניוס, שיצאה לאור בשנת 1657, מופיע איור המכונה "איור השלום של קומניוס". בחלק העליון נראים השמש הירח והכוכבים, המייצגים את המחזור הטבעי של יום ולילה ואת מחזור החודש הירחי. עוד ברקיע יש ענני גשם לצד שמיים בהירים, המייצגים את עונות השנה. הגשם משקה את מטע העצים שמימין, והמים זורמים בנהר העובר במרכז התמונה. משמאל, מפל מים במורד הר, שבראשו יער טבעי, ולמרגלותיו שדה צמחים.

זהו העולם הטבעי שמתקיים באופן ספונטני והרמוני, מבלי שדבר יפריע את מהלכו. בהיקף האיור כתוב בלטינית: omnia sponte fluant absit violentia rebus. הכול זורם (fluant) מעצמו (sponte) נעדר (absit) אלימות (violenta) בדברים. ובתרגום חופשי: אין אלימות במהלך הטבעי של הדברים.

איור השלום אינו רק ייצוג חזותי של חזון נשגב, אלא משמש כלי עבודה לזיהוי בעיות ולתיקונן. למשל, אם נשאל מדוע תלמידים מפריעים למהלך השיעור בכיתה, או מדוע יש מורים המרסנים את התלמידים באלימות, תשובתו של קומניוס תהיה שהאלימות מעידה שההוראה אינה מתנהלת בדרך הטבע.

"מים זורמים במורד מתוך עצמם. הציפור לומדת לעוף, הדג לשחות, וחיית השדה לרוץ ללא שום כפייה. הם עושים זאת מתוך עצמם ברגע שהם מרגישים שאברי גופם חזקים דיים. אם אנו לומדים, ללא קשיים מיוחדים, לבצע את התפקודים של הגוף, כגון לאכול, לשתות, ללכת ולקפוץ, מדוע איננו לומדים לבצע את התפקודים של השכל בקלות דומה?"

כך זה בלשונו של קומניוס: "מים זורמים במורד מתוך עצמם. הציפור לומדת לעוף, הדג לשחות, וחיית השדה לרוץ ללא שום כפייה. הם עושים זאת מתוך עצמם ברגע שהם מרגישים שאברי גופם חזקים דיים". ועל כן הוא שאל לגבי האדם: "אם אנו לומדים, ללא קשיים מיוחדים, לבצע את התפקודים של הגוף, כגון לאכול, לשתות, ללכת ולקפוץ, מדוע איננו לומדים לבצע את התפקודים של השכל בקלות דומה?"

באמת מדוע? קומניוס הטיל את האחריות על ההוראה: "ואיך יעמוד העניין אם נוכיח שההוראה עצמה היא הסיבה לסלידה של התלמידים מהלמידה?". שהרי: "או שבתי הספר מעסיקים את עצמם בלימודים חסרי משמעות וחסרי חשיבות, בהזנחה של הדברים שהם יותר משמעותיים, או שהתלמידים שוכחים את מה שהם למדו, שכן רוב הדברים רק חולפים דרך ראשיהם, והעובדה נותרת שאנו ממשיכים ומנסים למזוג מים לתוך מסננת."

הפתרון על דעת קומניוס הוא בחיפוש אחר הדרך הטבעית: "אם השיטה [להוראה] נועדה לרגש בטעמה של הדעת, היא חייבת להיות טבעית, שכן מה שהוא טבעי מתקיים ללא כפייה. מים במורד זורמים ללא אילוץ".

כך מגדיר קומניוס את הדברים: הלמידה היא תכונה טבעית. אינסטינקט שמובנה בנו מטבע בריאתנו: "טבע האדם מעוצב כך שחושים, מחשבה, רצון ויכולות דורשים בהתמדה את הקיום הנכון להם". הוראה היא התערבות. ההוראה היא "טיפוח תרבותי של הנטייה הטבעית" או של האיכות המולדת ללמוד. המטרה היא התפתחות האדם: "המשימה לפתח את כל האנשים לקראת אנושיות מלאה". והמדד להערכה: "אור התבונה הוא תקן מספיק והמדד לכל הדברים".

כיצד מודדים את אור התבונה? בכך שהוא אכן מאיר ומעורר את המחשבה, כלומר שהלומדים רוצים ממנה עוד. שההוראה מעוררת למידה, והלמידה מעוררת למידה נוספת. כאשר אנחנו מספרים סיפור לילדה או ילד, הם מבקשים בסיום שנקרא שוב מההתחלה. כאשר ילדה או ילד גולשים במגלשה, הם רצים חזרה לעמדת הסולם, ומבקשים "עוד פעם". זאת ההצלחה – שההוראה הניעה את הילד לא רק ללמוד, אלא לרצות ללמוד שוב. עוד.

וזאת הסיבה "שצריך ללמוד את זה", כניצוץ שיניע תהליך למידה שיימשך בכוחות עצמו. ולשם כך, על המורה "להבטיח שהתלמיד יודע שזה טבעי עבורו לרצות, ובמהרה הוא יהנה לרצות; וטבעי עבורו להיות בעל היכולת לממש את רצונו, ובמהרה הוא יהנה ביכולותיו; וטבעי עבורו לדעת מה שהוא אינו יודע, והוא יבוא לידי הנאה כאשר הוא ידע זאת."

* הציטוטים מתוך ספרי קומניוס, בתרגומם לאנגלית: תורת ההוראה השלמה (Didactica Magna) ופמפאדיה (Pampaedia), בתרגום לעברית שלי (גיל גרטל).

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

אישה בזנות בדרום תל אביב (צילום: פלאש90)

"מי שחושבת שזנות מעצימה לעולם לא תעצים את עצמה דרכה"

ברקע המחלוקת סביב החוק לאיסור צריכת שירותי זנות, מצביעות שורדות זנות על הבעייתיות המוסרית בנורמליזציה של התופעה ובהצגתה כפרקטיקה מעצימה של התנגדות. "שיקומו נא אשכנזיות עשירות וימכרו את גופן לסוטים מטורללים כמחאה"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf