"בטיפשותן ארה"ב וישראל לא הבינו שהמלחמה עלולה להתהפך נגדן"
לפני שנה ניבא כאן ד"ר עבד כנאענה שחזבאללה לא עומד להתמוטט. עכשיו מתברר שלא רק שחזבאללה שרד, גם המשטר באיראן מגלה עמידות הרבה יותר גדולה ממה שציפו. ראיון
הנחות היסוד שעליהן התבססה המתקפה הישראלית-אמריקאית היו שגויות. אזרחים מוצאים מחסה בעת הלוויה בבית שמש, ב-2 במרץ 2026 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)
לפני קצת יותר משנה, שבועות ספורים לפני החתימה על הפסקת האש בין ישראל לחזבאללה בסוף נובמבר 2024, ראיינתי כאן את ד"ר עבד כנאענה, חוקר ומרצה בכיר בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, המתמחה בחזבאללה ובשיעה באזור. זה היה לאחר הריגתו של חסן נסראללה, המזכ"ל הכל-יכול של הארגון וסמלו, יחד עם רוב צמרת חזבאללה, ולאחר מבצע הביפרים שהביא להרג ולפציעה של מאות מאנשי הארגון.
>> לא איום גרעיני, לא מכת מנע, לא שינוי משטר. כל שקרי המלחמה
"הארגון אומנם צריך עוד זמן כדי לעשות סדר בשורותיו ולבחור מנהיגות מתאימה", אמר אז כנאענה, "אבל אני לא רואה סימנים לנפילת חזבאללה". מאז הפסקת האש חלפו 15 חודשים, שבהם ישראל הפציצה בלבנון פעם אחר פעם ללא תגובה מצד חזבאללה, ומצבו הפוליטי של הארגון בתוך לבנון נראה חלש מתמיד. בעקבות זאת פרסמו עיתונים בישראל כותרות בנוסח: "חזבאללה מפורק: לאחר עשורים של טרור – היום הוא הרים דגל לבן".
אולם כפי שגילו בימים האחרונים תושבי הצפון, ובעצם גם תושבי המרכז, חזבאללה לא פורק ולא הרים דגל לבן, ומסוגל גם לשגר מאות רקטות ורחפנים לעבר ישראל וגם לעמוד בלחץ ממשלת לבנון לפרקו.
כיוון שכך, האם ישראל יצאה למלחמה הזו מתוך תפיסה שגויה לגבי כוחו של חזבאללה? האם הן ישראל והן ארה"ב שגו בהבנת טבעו של המשטר האיראני ושל מבנהו העמוק, והסתמכו על תפיסה פשטנית שלפיה חיסול ההנהגה והפצצות מסיביות יספיקו כדי למוטט אותו במהירות? מדוע גם בוושינגטון וגם בירושלים התעלמו מאזהרות של מכוני מחקר ומדו"חות מודיעין אמריקאיים, שהתריעו מראש כי ניסיון להפיל את המשטר בכוח עלול להוביל דווקא לתוצאה הפוכה?
לפי ד"ר כנאענה, אין מדובר בכשל הערכה נקודתי בלבד, אלא בחוסר הבנה עמוק של הייחודיות האיראנית ושל ייחודיות חזבאללה. ישראל וארה"ב יצאו למלחמה בעת הזאת בשל הצטלבות אינטרסים. היחלשות מעמדה העולמי של ארה"ב דחפה את הנשיא טראמפ לאמץ מדיניות תקיפה, במטרה לשלוט במקורות אנרגיה ומשאבים – מוונצואלה דרך גרינלנד וקנדה ועד איראן – נוסף על שיקולים פנימיים הקשורים לפרשת אפשטיין.
ישראל, מצידה, ראתה הזדמנות היסטורית לחסל את יריביה האזוריים ולעצב מחדש את פני המזרח התיכון באמצעות פגיעה במה שהיא מכנה "ראש התמנון" – איראן – לצד שיקולים פוליטיים פנימיים של נתניהו. גם ישראל וגם ארה"ב הניחו כי המשטר האיראני מוחלש בשל מחאות פנימיות והמלחמה הקודמת, וכי חיסול הנהגתו והפצצות מהאוויר יביאו לקריסתו המהירה. ההנחה הזו לא התממשה.
מלחמה שהוצגה כקצרה הופכת למלחמת התשה. ד"ר עבד כנאענה (צילום: באדיבות המצולם)
אילו היינו שואלים לפני המלחמה הזו כל מי שחקר את איראן, או אפילו רק עקב אחריה, הוא היה אומר שהמשטר האיראני לא יקרוס רק בגלל חיסול המנהיג ופגיעה צבאית. האם ייתכן שארה"ב, על מערך המודיעין שלה, וישראל לצידה, לא הבינו? האם הגיוני שסברו כי מדובר במשטר דיקטטורי וריכוזי נוסח ונצואלה?
"אני חולק על ההגדרה של ונצואלה כדיקטטורה, אך אין ספק שמדובר במשטר שונה מזה האיראני. המשטר באיראן קיים מאז 1979, בעוד המשטר בוונצואלה קיים מ-1999 (אז נבחר לנשיא הוגו צ'אווס, קודמו של הנשיא מדורו; ב"ז). מכל מקום, מכוני מחקר רבים בארה"ב הזהירו את טראמפ מפני ההרפתקה הזו והבהירו שאין דרך להפיל את המשטר באמצעות תקיפות אוויריות, גם אם הן נרחבות מאוד.
"סוגיית תקיפת איראן היתה על שולחן הדיונים שנים רבות, אך רוב הממשלים הבינו את מורכבות המהלך ואת ההשלכות האפשריות של ניסיון להפיל את המשטר הזה. היה צורך בנשיא חריג, כזה שניתן לשכנע אותו במהלך לא הגיוני, נשיא נרקיסיסט המחפש show – וזה אכן מה שקרה.
"כניסתו של טראמפ למלחמה היא גם תוצר של משבר אמריקאי עמוק יותר ושל שחיקה בהגמוניה האמריקאית בעולם. כאשר מדינה כמו ארה"ב יוצאת למלחמה מסוג זה, אין זה בהכרח סימן לעוצמה, אלא דווקא להיחלשות. בתקופות אחרות די היה באיום בכוח, בהנפת המקל בלי להשתמש בו. עכשיו אנחנו רואים כיצד מעצמה כמו ארה"ב, יחד עם ישראל, נתקלות במגבלות מול מדינה כמו איראן, שממשיכה לשלוף קלפים חדשים: סגירת מצר הורמוז, כניסת חזבאללה ללחימה, ואולי בהמשך גם הצטרפות החות'ים וסגירת מצר באב אל-מנדב, ושחיקת מערכי ההגנה האווירית האמריקאיים והישראליים.
"כך הופכת מלחמה שהוצגה כקצרה וככזו שתפיל או תחליש מאוד את המשטר האיראני למלחמת התשה – מאבק שבו מי שיישבר ראשון יפסיד. למרות ההרס הכבד, איראן מפגינה יכולת ספיגה. השאלה היא עד מתי יוכל הצד האחר לספוג, בעיקר לנוכח הפגיעה במדינות המפרץ והמשך הירי לעבר ישראל. ניצחון והפסד במלחמה אינם נמדדים רק בהיקף הנזק ובמספר ההרוגים, אף שחיי אדם יקרים מכול, אלא גם בפרמטרים אסטרטגיים אחרים".
למרות חיסולם של המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי ושל בכירים רבים נוספים, נראה שהמשטר באיראן מגלה עמידות ולכידות. איך אתה מסביר את זה?
"אין ספק שהמשטר האיראני נפגע מחיסולו של ח'אמנהאי ומהריגת המנהיגים שהיו סביבו, אך צריך לזכור שמדובר באדם בן 86 שסבל ממחלות קשות, כך שמותו היה צפוי בכל רגע. המשטר באיראן אינו משטר של אדם אחד, אלא מערכת רב-שכבתית, אופקית, עם מוסדות רבים: פרלמנט, מועצת המומחים, מערכת משפט חזקה מאוד, המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר, משמרות המהפכה, הבסיג' והצבא. בכל אחד מהגופים הללו קיימות שכבות פיקוד ותוכניות מגירה לתרחישי חיסול. המשטר נערך למלחמה הזו במשך שנים ובנה את עצמו כך שיוכל להתמודד עם רגעים כאלה.
חיסול מנהיג אחד לא מפיל את המשטר. חגיגות בלונדון בעקבות הדיווח על מותו של ח'אמנהאי, ב-1 במרץ 2026 (צילום: Loredana Sangiuliano / Sipa via AP)
"מתברר גם כי המנהיג שנבחר, ח'אמנהאי הבן, נוקשה אף יותר מאביו, עוין יותר לישראל ולארה"ב, ונהנה משליטה על משמרות המהפכה. מבחינת ח'אמנהאי האב אפשר אפילו לומר שחיסולו היה מעין מתנה: על פי אמונתו, מוות כזה עדיף על מוות ממחלה, בייחוד בהקשר השיעי – זרם שמלכתחילה מעצב את זהותו סביב הריגתו של חוסיין, נכדו של הנביא מוחמד, יחד עם בני משפחתו, וניצחון הנרטיב שלו למרות מותו – מה שהשיעים מכנים 'ניצחון הדם על החרב'.
"הריגתו של ח'אמנהאי והמנהיגים האחרים, לצד ההפצצות הכבדות, הציבו את איראן בפינה. שר החוץ של עומאן אמר כי במו"מ שקדם למלחמה הסכימה איראן לרוב המכריע של התנאים האמריקאיים – כלומר ויתרה בסוגיות שבעבר סירבה להתפשר בהן – כדי להימנע ממלחמה ולהגיע להסכם. היא העניקה את כל הוויתורים האפשריים. למרות זאת פרצה המלחמה, ולכן באיראן חשו כי נדחקו לפינה ולא נותרה להם ברירה אלא להסלים את המלחמה ולהיאבק בכל כוחם. זו האפשרות היחידה שנותרה להם".
כלומר, איראן בחרה באסטרטגיה של שריפת כל הגשרים?
"לא נותרה לה ברירה. הבעיה היא שמידת הטיפשות של הממשל האמריקאי ושל הישראלים היתה כה גדולה, עד שלא הבינו שהמהלך עלול להתהפך נגדם. הם העריכו כי התקיפות יעמיקו את הקרעים בתוך איראן, וכי מיעוטים אתניים ומתנגדי משטר יתקוממו נגד השלטון. מה שנשמט מעיניהם הוא שהרוח האיראנית, גם בקרב מי שמתעבים את המשטר, היא בראש ובראשונה לאומית. ברגע שהמדינה נתונה להפצצות כה כבדות, שפגעו גם באזרחים כבר מהדקה הראשונה, איש מהם לא יתייצב נגד ארצו".
אתה מסכים עם הטענה שלפיה האיראנים הם עם שונה משאר עמי האזור, ובעיקר מן הערבים, וכי האמריקאים לא הבינו זאת?
"לכל עם מאפיינים משלו, והגישה המזלזלת כלפי ערבים או איראנים היא אוריינטליסטית. רוב העמים אינם מקבלים תוקפנות זרה. עם זאת, אין ספק כי בקרב האיראנים קיימת תודעה עמוקה של היותם יורשי אימפריה בת כ-4,000 שנה. הם עם מפותח ומשכיל מאוד, שהצליח להתקדם בתחומים רבים למרות הסנקציות.
"בניגוד למדינות אחרות באזור, איראן מייצרת את רוב מה שאזרחיה צורכים. כמעט כל מוצר שם הוא תוצרת מקומית. כאשר משווים זאת למדינות המפרץ, שגם הן מדינות נפט אך נשענות בעיקר על צריכה, הפער בולט: בעוד שמדינות אלו השקיעו הון בבניית מגדלים וברכישת מועדוני כדורגל באירופה, איראן השקיעה, למרות המשאבים המוגבלים בשל הסנקציות, בחינוך, בפיתוח תוכנית גרעין אזרחית ובהעצמת כוחה לקראת יום כמו זה".
טראמפ מתפאר כי הרס כל מה שניתן להרוס באיראן, ולכן ייתכן שיכריז פתאום על ניצחון ויפסיק את המלחמה. האם לדעתך גם איראן תפסיק?
"לדברי שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י ומזכ"ל המועצה העליונה לביטחון לאומי עלי לאריג'אני, הם אינם מעוניינים כעת בסיום המלחמה. אך כפי שהצהרותיו של טראמפ הן חלק ממשחק של תמרונים ומו"מ עקיף, כך גם דבריהם של האיראנים. איש אינו רוצה שמדינתו תעלה בלהבות, אולם כל צד ינסה לשפר עמדות לקראת הסדר עתידי. לאריג'אני הוא איש רוח ומדינאי ותיק, ולא במקרה ח'אמנהאי הפקיד בידיו, לפני מותו, משימות מכריעות בניהול המלחמה".
מערכות ההגנה מותשות. פגיעה בבית בבני ברק, ב-15 במרץ 2026 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)
אם המלחמה תסתיים כעת, כיצד ניתן יהיה להעריך את תוצאותיה?
"סיום המלחמה בתנאים הנוכחיים – כלומר כשהמשטר האיראני עומד על תילו ואיראן לא נכנעה – ייחשב לניצחון איראני, בייחוד לנוכח מה שהתרחש במדינות המפרץ והפגיעות שספגו הבסיסים והאתרים האמריקאיים שם. זאת לצד התהיות המתגברות במדינות האלה לגבי עצם התועלת שבהמשך הנוכחות האמריקאית שם".
כיצד מתייחסים האיראנים להצהרותיו של טראמפ?
"למען האמת, קשה להתייחס ברצינות לדבריו של טראמפ. הוא מפרסם הצהרות סותרות כמעט מדי שעה. ייתכן שזו אסטרטגיה אמריקאית מכוונת של עמימות ותמרון, כדי שלא ניתן יהיה לפענח את כוונותיה. אך דבר אחד ברור לרבים: למחנה האמריקאי-ישראלי אין אורך נשימה למלחמה ממושכת. די אם נדמיין מצב שבו מחיר חבית נפט יגיע ל-150 או ל-200 דולר, או כיצד ייראו מדינות המפרץ וישראל אם הלחימה תימשך זמן רב, תוך המשך ירי טילים וכטב"מים וסגירת מצר הורמוז. כל הגורמים הללו מפעילים לחץ כבד על הצד האמריקאי, במקביל לשחיקה ניכרת של מערכות ההגנה האווירית".
עד מתי, לדעתך, עשויה המלחמה הזו להימשך?
"אני סבור שאין אפשרות שהמלחמה תימשך במתכונת הזו יותר משבוע-שבועיים, או לכל היותר שלושה. אם היא לא תיפסק עד אז, היא עלולה להתרחב, ועשויים להצטרף אליה מדינות וכוחות נוספים, ויש חשש שתתפתח אפילו למלחמת עולם".
לפני כשנה שוחחנו על חזבאללה, ואמרת אז שהימנעות מתגובה על התקיפות הישראליות לאחר הפסקת האש אינה מעידה שהארגון הוכרע. והנה חזבאללה נלחם שוב. איך אתה מסביר זאת? האם משום שקיבל הוראות מאיראן?
"אין ספק שחזבאללה מתאם את פעילותו עם איראן, וברור שהוא לא הוכרע. למעשה, הוא חזק בהרבה משהיה בתקופה שבה הרגו את נסראללה. הארגון אימץ אסטרטגיה שנועדה להציג חולשה כלפי חוץ, בזמן שבפועל סידר מחדש את כוחותיו והסתיר את הנהגתו במקומות שאינם חשופים למודיעין. אין לי מידע סודי, אך מי שעוקב אחר חזבאללה לאורך השנים יודע שגם ארגון זה בנוי בצורה אופקית ומחזיק מחליפים לכל תפקיד. במילים אחרות, הוא נערך למלחמה הזו – מלחמה שדובר עליה רבות בתקשורת הישראלית – אך בחר לפתוח בה בעצמו ולהפתיע במקום להיות מופתע, תוך ניצול העובדה שחיל האוויר הישראלי עסוק באיראן ומערכי ההגנה האווירית נשחקים מול הטילים האיראניים. מבחינתו זו מלחמת חיים או מוות, ללא אפשרות נסיגה".
איך הארגון מתמודד עם ההתנגדות החריפה אליו בתוך לבנון?
"אותם גורמים (בלבנון) המתנגדים היום לכניסתו (של חזבאללה) למלחמה הם גם אלה שבמשך יותר משנה ביקרו אותו על כך שלא הגיב לישראל ולעגו לו שאיבד את יכולת ההרתעה שלו. בלבנון, מי שתומך בחזבאללה תומך בו בכל מצב, ומי שמתנגד לו יתקוף אותו בכל מצב".
האם איראן שרפה את כל הגשרים מול מדינות המפרץ?
"האירועים עשויים להוביל דווקא לתרחישים שונים, ואפילו לקרבה בין איראן למדינות המפרץ. אני מעריך שסעודיה במיוחד עשויה להיפתח יותר כלפי טהראן לאחר המלחמה, בפרט לאחר שהתברר לה כי הבסיסים האמריקאיים שבשטחה אינם ערובה לביטחונה. יש גם לשים לב שאיראן מקפידה לצמצם ככל האפשר את הפגיעות במתקנים האמריקאיים בתוך סעודיה, מתוך רצון להשאיר פתח לשיקום היחסים. מבחינתה, סעודיה היא המדינה המרכזית במפרץ, ועמדתה משפיעה על שאר המדינות, שלרוב נוטות ללכת בעקבותיה".
במילים אחרות, המלחמה הנוכחית אכן יכולה ליצור מזרח תיכון חדש, אך לא בהכרח כזה שתוכנן בוושינגטון או שעליו חלמה ישראל.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
