newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אפקט סעודיה? ירידה במספר ההרוגים הפלסטינים בספטמבר

13 פלסטינים נהרגו מאש ישראלית בגדה המערבית, ו-7 פלסטינים נהרגו בהפגנות ליד הגדר בעזה בחודש האחרון. מתחילת השנה נהרגו 201 פלסטינים בגדה ובמזרח ירושלים, כך ש-2023 היא כבר השנה הקטלנית ביותר מאז תחילת איסוף הנתונים ב-2005

מאת:
נזק לבניין אחרי פשיטת הצבא בג'נין, ב-20 בספטמבר 2023 (צילום: נאסר שתייה / פלאש90)

201 הרוגים מתחילת השנה. נזק לבניין אחרי פשיטת הצבא בג'נין, ב-20 בספטמבר 2023 (צילום: נאסר שתייה / פלאש90)

בספטמבר נהרגו 13 פלסטינים נהרגו מאש ישראלית בגדה המערבית, מספר ההרוגים לחודש השני הנמוך ביותר מתחילת השנה. בחודש שעבר לא היו הרוגים ישראלים בגדה או בתוך ישראל. בנוסף, נהרגו בספטמבר 7 פלסטינים בהפגנות ליד הגדר בעזה.

לפי מעקב "שיחה מקומית", מתחילת השנה נהרגו 201 פלסטינים בגדה ובמזרח ירושלים. יחד עם רצועת עזה, מספר ההרוגים מגיע ל-239. בתשעת החודשים הראשונים של 2023, מספר ההרוגים היה גדול ב-30% ממספר ההרוגים ב-2022 כולה (154 הרוגים) – שהיתה השנה הקטלנית ביותר מאז שהאו"ם החל לאסוף את מספרי ההרוגים הפלסטינים ב-2005.

גם מבחינת הרוגים בישראל, 2023 היא השנה הקטלנית ביותר מאז האינתיפאדה השנייה: מתחילת השנה נהרגו 26 אזרחים ישראלים, אנשי כוחות ביטחון, תיירים ופועל אחד מעזה, מאלימות שהופעלה מהצד הפלסטיני.

סיבה אחת לירידה במספר ההרוגים עשויה להיות הפחתה במספר הפשיטות הצבאיות היזומות במחנה ג'נין ובאזור שכם. בספטמבר בוצעה רק פשיטה אחת גדולה במחנה הפליטים ג'נין, ולא בוצעו פשיטות משמעותיות במחנות בעיר העתיקה בשכם ובמחנות הפליטים בעיר. ייתכן שהדבר נובע מרצון לאפשר לרשות הפלסטינית לשקם את כוחה באזור, אחרי המבצע הגדול במחנה ג'נין ביולי, שבו נהרגו 12 ונגרם נזק כבד למחנה, או אולי מדובר בניסיון הרגעה כללי על רקע המהלכים להגיע להסכם נורמליזציה עם סעודיה.

ממעקב "שיחה מקומית" עולה כי מדי חודש, רוב ההרוגים הפלסטינים הם בצפון הגדה, ורובם נהרגו במהלך פעילות צבאית יזומה של ישראל בשטחי A ו-B, שנמצאים בשליטה אזרחית פלסטינית. גם החודש, 77% מההרוגים (10 מ-13) נהרגו במהלך פעילות צבאית יזומה. שניים נוספים נהרגו לאחר שנחשדו בהשלכת בקבוקי תבערה לעבר עמדות צבאיות, ואחד נורה לאחר שירה לעבר מסעדה בצומת ארגמן בבקעת הירדן. בנוסף, 62% מההרוגים (8 מ-13) היו מצפון הגדה: מחנה הפליטים ג'נין, מחנה נור אל שמס, טול כרם וכפרים נוספים.

שלושה מההרוגים בספטמבר היו קטינים. אחד מהם, מילאד אל ראעי, בן 16 ממחנה אל ערוב שליד חברון. על פי עדויות שפרסם גדעון לוי ב"הארץ", הוא נורה בגבו לאחר שהשליך בקבוק תבערה לעבר עמדה צבאית בכניסה למחנה. בצוואה שהכין ושנמסרה לאביו לאחר מותו, כתב: "הודעה לחיילי הצבא הישראלי. אתם תמיד שונאים אותנו ומתעללים בנו, אבל אנחנו תמיד נחיה בטוב בזכות האלוהים. אני אוהב אתכם, חבריי ובני משפחתי, אני מקווה שבני הדורות הבאים יהיו בני חורין. אני לא שייך לשום ארגון, רק לדגל הפלסטיני. אני אוהב אותך, אבא".

לפי נתוני משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), בספטמבר נהרגו שבעה פלסטינים ברצועת עזה, במהלך ההפגנות שחודשו ליד הגדר עם ישראל. חמישה נהרגו ב-13 בספטמבר מפיצוץ מטען בגדר. מפגין שישי נהרג ממטען אחר, ושביעי מירי.

באוגוסט נהרגו 22 פלסטינים מאש ישראלית בגדה המערבית ובירושלים, וחמישה ישראלים נהרגו מירי בישראל ובגדה; ביולי נהרגו 27 פלסטינים ושני חיילים ישראלים, כאשר 12 מתוך הפלסטינים נהרגו במהלך המבצע הצבאי בג'נין; ביוני נהרגו 20 פלסטינים מאש ישראלית בגדה, וארבעה ישראלים בפיגוע בהתנחלות עלי.

במאי נהרגו 19 פלסטינים בגדה, רובם מירי חיילים או מתנחלים; שני ישראלים נהרגו בגדה – אחת מהן מירי מאבטחים ישראלים; 31 פלסטינים נהרגו בהתקפות הישראליות על עזה; וישראלית אחת ופועל עזתי נהרגו מירי טילים מעזה. בכך היה מאי לחודש הקטלני ביותר לפלסטינים מתחילת השנה – 50 הרוגים בסך הכל.

באפריל נהרגו 12 פלסטינים, 3 אזרחים ישראלים ותייר איטלקי; במרץ נהרגו 25 פלסטינים וישראלי אחד; בפברואר נהרגו 28 פלסטינים ו-7 אזרחים ישראלים; בינואר נהרגו 35 פלסטינים ו-7 ישראלים.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מתחבר למסורת עתיקת יומין של רודנים שנאבקו נגד החופש האקדמי. שר החינוך יואב קיש, פברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

מתחבר למסורת עתיקת יומין של רודנים שנאבקו נגד החופש האקדמי. שר החינוך יואב קיש, פברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

המאבק על פרס ישראל: כוח השררה נגד כוח הרוח

בעתירה לבג"ץ נאמר כי לשר קיש אין סמכות לבטל את פרס ישראל וכי גם מלחמות לא מנעו מחלוקת הפרס בעבר. אבל מעבר להתנכלות הפוליטית לאיל ולדמן, מאחורי החלטתו של קיש עומד רצון עתיק יומין לפגוע בחופש של התרבות והאקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf