newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האטה קלה בקצב ההרג: 25 הרוגים פלסטינים במרץ

אולי בעקבות ההסכמות שהושגו בוועידה האזורית בשארם א-שייח', מאז תחילת הרמדאן חלה ירידה במספר הפשיטות של הצבא לתוך ערים פלסטיניות ובמספר ההרוגים. עד אז, נשמר הקצב של הרוג בממוצע ליום, שנרשם מאז תחילת השנה

מאת:
כפר ג'בע שליד ג'נין, אחרי שהצבא חיסל שלושה חמושים ברכבם, ב-10 במרץ 2023 (צילום: ווהאג' בנימופלה / אקטיבסטילס)

מתחילת השנה נהרגו 91 פלסטינים. כפר ג'בע שליד ג'נין, אחרי שהצבא ירה למוות בשלושה חמושים ברכבם, ב-10 במרץ 2023 (צילום: ווהאג' בנימופלה / אקטיבסטילס)

25 פלסטינים נהרגו בגדה ובמזרח ירושלים במהלך מרץ, ירידה יחסית לחודשים הראשונים של השנה. בינואר נהרגו 35 פלסטינים ו-7 ישראלים, ובפברואר נהרגו 28 פלסטינים ו-7 אזרחים ישראלים. מתחילת השנה נהרגו 91 פלסטינים – כולל ארבעה בתחילת אפריל.

במהלך מרץ נהרג ישראלי אחד, אור אשכר, בפיגוע הירי שביצע מועתז אל-ח'וואג'ה מנעלין ברחוב דיזנגוף בתל אביב.

ייתכן שהירידה במספר ההרוגים קשורה במידה מסוימת בהבנות שהושגו בין ישראל לרשות הפלסטינית בוועידה האזורית, שהתקיימה בשארם א-שייח' ב-18 במרץ. בוועידה הוסכם שלקראת חודש הרמדאן יצומצמו הפשיטות לתוך הערים הפלסטיניות, מה שכבר סוכם בוועידה בעקבה בסוף פברואר, אך ישראל לא עמדה אז בהסכמות האלה. הפעם, מתחילת הרמדאן אכן ירד מספר הפשיטות, וגם מספר ההרוגים: עד תחילת הרמדאן, ב-23 במרץ, נהרגו 22 פלסטינים (כהרוג ליום), ומאז שהתחיל עד סוף מרץ נהרגו 3 פלסטינים (הרוג לשלושה ימים).

>>> החודש הראשון לממשלה: ממוצע של יותר מהרוג פלסטיני ליום

>>> הקצב הרצחני נמשך: הרוג פלסטיני אחד ליום בפברואר

כמו בחודשים קודמים, גם רוב מכריע של ההרוגים במרץ (84%, 21 מ-25) היו בצפון הגדה – במחוזות ג'נין, שכם וטול כרם, שם מקיימת ישראל את מרבית הפשיטות הצבאיות נגד חמושים פלסטינים. עוד מגמה שחזרה על עצמה במרץ היא שמרבית ההרוגים (72%, 18 מ-25) נהרגו כשכוחות ישראליים ביצעו פשיטות יזומות לתוך ערים פלסטיניות או לשטחים שנמצאים בשליטה פלסטינית לפי הסכמי אוסלו.

במרץ נהרגו שלושה קטינים פלסטינים: מוחמד נידאל סלאם, בן 15, שנהרג בעימותים בכפר עזון, הסמוך לקלקיליה; וליד נסאר, בן 14, שנורה בחילופי אש עם כוחות הביטחון הישראליים במחנה הפליטים ג'נין; ואמיר עודה, בן 16, שנורה על ידי חיילים ליד קלקיליה.

כל ההרוגים, מלבד אחד, נורו על ידי חיילים או שוטרים. עבד אל-כרים בדיע א-שיח' נורה על ידי מתנחל, לאחר שלפי דיווחים נכנס חמוש בסכינים לחווה באזור אריאל.

בפשיטה שנערכה ב-7 במרץ במחנה הפליטים ג'נין נהרגו שישה פלסטינים, ובהם עבד אל-פתח חרושה, החשוד בביצוע פיגוע הירי בחווארה, שבו נהרגו האחים הלל ויגל יניב.

אירוע נוסף הוא הפשיטה לג'נין, ב-16 במרץ לאור יום, שבמהלכה ירו הכוחות הישראליים בראשו של אחד המבוקשים, נידאל חאזם, כששכב על הקרקע, כדי לוודא את מותו. בפעולה, שהצבא טען כי התבצעה לצורך מעצרים של חברים בג'יהאד האסלאמי, נהרגו ארבעה, בהם צעיר בן 18 שרכב על אופניו בסמוך.

ביום האחרון של מרץ שוטרים ירו בד"ר במוחמד חאלד אלעסיבי, אזרח ישראלי מחורה, במתחם אל אקצא. במשטרה טוענים כי אלעסיבי חטף נשק וירה בשוטרים, ואף הציגו תוצאות בדיקת ד.נ.א של האקדח, אך במשפחתו מתעקשים כי הוא לא ניסה לפגוע בשוטרים, אלא התערב כנוכח ששוטרים תקפו אישה. במשטרה טוענים כי האירוע לא תועד במצלמות אבטחה או במצלמות אישיות של השוטרים, למרות שהאזור מרושת במצלמות רבות.

ב-2022 נהרגו 154 פלסטינים בגדה המערבית, השנה הקטלנית ביותר מאז 2005.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf