newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מאי היה החודש הקטלני ביותר לפלסטינים מאז תחילת השנה

19 פלסטינים נהרגו בגדה המערבית, רובם מירי חיילים או מתנחלים, ו-31 נהרגו בהתקפות על עזה. בנוסף, נהרגו שני ישראלים בגדה, וישראלית ופועל מעזה נהרגו מירי טילים מעזה. בקצב הנוכחי, 2023 תהפוך לשנה הקטלנית ביותר מאז תחילת הדיווחים

מאת:
פלסטינית מחוץ לבית הרוס אחרי הפצצה ישראלית בחאן יונס, עזה, ב-13 במאי 2023 (צילום: עבד רחים חטיב / פלאש90)

31 הרוגים פלסטינים בעזה. פלסטינית מחוץ לבית הרוס אחרי הפצצה ישראלית בחאן יונס, ב-13 במאי 2023 (צילום: עבד רחים חטיב / פלאש90)

במאי נהרגו 19 פלסטינים בגדה המערבית, רובם מירי חיילים או מתנחלים; שני ישראלים נהרגו בגדה – אחת מהן מירי מאבטחים ישראלים; 31 פלסטינים נהרגו בהתקפות הישראליות על עזה; וישראלית אחת ופועל עזתי נהרגו מירי טילים מעזה. בכך הפך מאי לחודש הקטלני ביותר לפלסטינים מתחילת השנה – 50 הרוגים בסך הכל.

לפי מעקב "שיחה מקומית", מתחילת השנה נהרגו 119 פלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. ב-2022 נהרגו 154 פלסטינים בגדה המערבית –  השנה הקטלנית ביותר מאז שהאו"ם התחיל לאסוף את מספרי ההרוגים הפלסטינים, ב-2005. בקצב הנוכחי, מסתמן ש-2023 תהיה קטלנית יותר.

84% (16) מההרוגים הפלסטינים בגדה נהרגו במהלך פשיטות של הצבא בשטחי A, שלכאורה בשליטה ביטחונית פלסטינית. ברבים מהמקרים, מהצבא נמסר כי התקיימו במקום חילופי אש. שני פלסטינים נוספים נהרגו בעת ניסיון פיגוע. בנוסף, חאדר עדנאן מת בתחילת מאי בכלא הישראלי אחרי שביתת רעב ממושכת, וגופתו עדיין לא הושבה למשפחתו.

>> אפקט הרמדאן: ירידה במספר ההרוגים הפלסטינים באפריל

בגדה המערבית נהרגו בחודש שעבר שני ישראלים: מאיר תמרי, שנורה על ידי פלסטינים ליד היישוב חרמש בצפון הגדה; והחיילת המשוחררת ליבנת גרין, בת 26, שנורתה למוות על ידי מאבטחים ישראלים במחסום בהר חברון, לאחר שהתלבשה בלבוש מוסלמי מסורתי ונשאה אקדח דמה. בתוך ישראל, תושב גן נר ירה למוות בצעיר דיאר עומרי מהכפר הסמוך סנדלה, לאחר ויכוח בכביש.

כמו בחודשים קודמים, רוב ההרוגים הפלסטינים הם מצפון הגדה – שכם, ג'נין וטול כרם, שם מתבצעות מרבית הפשיטות לערים ולמחנות הפליטים. כל ההרוגים היו גברים, פרט לאישה אחת, שלפי הצבא ניסתה לדקור חיילים בחווארה. בשלושה מקרים במאי נהרגו שלושה פלסטינים באותה פשיטה – בשכם, בטול כרם ובקבאטיה.

בעקבות המתקפה הישראלית בעזה במאי נהרגו 31 פלסטינים, כך על פי נתונים שאסף ארגון "בצלם". ארבעה מההרוגים היו קטינים, וארבע נשים. עד החודש, מתחילת 2023, לא נהרגו פלסטינים בעזה. 30 מההרוגים במאי היו במבצע "מגן וחץ", שנפתח לאחר ירי מהרצועה בעקבות מותו של עדנאן. פלסטיני נוסף נהרג מהפצצות לפני ההתחלה הרשמית של המבצע.

19 מההרוגים בעזה נהרגו בחיסול מהאוויר. שישה מהם היו יעד להתנקשות (לפי ישראל – בכירים בג'יהאד האסלאמי) ו-13 לא היו יעד להתנקשות (בהם בני משפחה של ה"יעדים"). 10 מאלה שלא היו יעד להתנקשות גם לא השתתפו בלחימה. 11 פלסטינים שנהרגו היו פעילים צבאיים שעסקו בפעילות לחימתית כלשהי או שהיו בדרך לבצע פעילות כזאת בזמן שנהרגו. שלושה נהרגו מירי רקטות על ידי חמושים פלסטינים, בהם שני קטינים.

בנוסף לאלה, מת ילד בן 5 מהתקף לב, שבו לקה במהלך הפצצת בניין א-דולה בעיר עזה, שבמהלכה חוסל בכיר בג'יהאד ונהרגו 5 אזרחים.

במהלך המתקפה נהרגו בישראל אינגה אברמיאן, בת 82, מפגיעת רקטה ישירה בבניין רחובות; וכן עבדאללה אבו גבה, בן 34, פועל עזתי שעבד בישראל, מפגיעת רקטה ליד המושב שוקדה, כשעבד באתר בנייה ללא מרחב מוגן.

כמו כן, החודש נפטרה בבית החולים איכילוב בתל אביב חנה טובה פיינר נחנברג, שנפצעה קשה בפיגוע ההתאבדות במסעדת סבארו בירושלים ב-2001, ומאז היתה בתרדמת.

סביב חודש הרמדאן, בין אמצע מרץ לאמצע אפריל, חלה ירידה במספר ההרוגים פלסטינים בגדה, שאותה ניתן להסביר בהסכמות שהושגו בין ישראל לרשות הפלסטינית וירדן לגבי חודש הרמדאן, ובירידה במספר הפשיטות של כוחות ישראליים לערים הפלסטיניות בשטחי A בעקבות ההסכמות האלה. במאי חזרה ישראל לפעול כמה פעמים בשבוע בתוך הערים הפלסטיניות, מה שהגדיל את מספר ההרוגים.

באפריל נהרגו 12 פלסטינים, 3 אזרחים ישראלים ותייר איטלקי; במהלך מרץ נהרגו 25 פלסטינים וישראלי אחד; בפברואר נהרגו 28 פלסטינים ו-7 אזרחים ישראלים; בינואר נהרגו 35 פלסטינים ו-7 ישראלים.

החודש פרסם ה"וושינגטון פוסט" תחקיר פורנזי לגבי הפשיטה של כוחות מוסווים ישראליים בג'נין שהתרחשה ב-16 במרץ, שבמהלכה בוצע וידוא הריגה במבוקש פלסטיני ונורה עומר אוואדין, בן 14, שרכב על אופניו באזור.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

"צעד ראשון לקראת השתלטות הדרגתית על פלסטין כולה". משה שרת, אבא אבן ודוד הכהן מניפים את דגל ישראל במתחם האום בניו יורק לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, 29.11.1947. (צילום לע"מ)

על מיתוס הסירוב הערבי לתוכנית החלוקה ומניפולציות אחרות

בכל פעם שהשיח סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני עולה לכותרות, מתחדש גם הדיון בתוכנית החלוקה. החוקר המצרי עבד אל־פתאח מאדי מפריך כמה מהמיתוסים הרווחים ומזכיר: העמדה הציונית היתה הרבה פחות תמימה משנוטים להציג  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf