אל תתפתו: בנט מסוכן לחינוך ולמדינה
באמתלה של צמצום פערים ועידוד הישגים, שתי מטרות שדווקא נפגעו בתקופת כהונתו כשר חינוך, בנט רוצה לפרק את המשרד ובכך לחסל את אחריות המדינה לחינוך. הפגיעה האנושה ביותר תהיה בילדי השכבות החלשות
זה באמת מיוחד שפוליטיקאי מגדיר את המדיניות שלו עצמו "סדום ועמורה". שר החינוך נפתלי בנט בבית ספר בהתנחלות תקוע, 24 בינואר 2016 (צילום: גרשון אלינסון / פלאש90)
נפתלי בנט הציג השבוע את חזון החינוך של ממשלתו העתידית, בוועידת החינוך של דה-מרקר והמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (דבריו בהקלטת הכנס, שעה 2:23). בשורה התחתונה בנט מבקש לחסל את מדינת הרווחה, ולחזור למשטר חברתי מעמדי.
קו הטיעון של בנט הוא כזה: כשהוא היה שר חינוך (2016-2019), ההישגים היו "במגמת עלייה" והפערים נסגרו. בשנים האחרונות, לעומת זאת, ההישגים "בצניחה חופשית", ובפערים "אנחנו מספר אחת" בעולם. את המצב הזה קושר בנט לניהול הריכוזי של משרד החינוך, שאינו מאפשר למנהלים לנהל ולמורים ללמד.
>> תיראו מופתעים: נפתלי בנט היטיב עם חינוך העשירים
על כן הוא מסיק שיש "לפרק את משרד החינוך כגוף שמנהל את החינוך במדינת ישראל", ולהעביר את ניהול החינוך לידי הרשויות המקומיות. בהגיונו העקום, הוא טוען שחיסול אחריות המדינה לחינוך יעניק "נקודת זינוק הוגנת, פחות או יותר שוויונית, לכל ילד בישראל".
זה כמובן אבסורד. האמת היא שהאוטונומיה הפדגוגית של בתי הספר בישראל היא גבוהה יותר מהנהוג במדינות העולם, ואין לזה קשר להישגים או לפערים. אלה מושפעים מהמדיניות הכלכלית בישראל ומההשקעה הנמוכה בחינוך. בפועל, חזון בנט יאפשר לתושבי הרשויות העשירות להשתחרר מעול האחריות לחינוכם של הילדות והילדים ברשויות העניות.
לא הייתה מגמת עלייה בהישגים
כדי לפרק את ההיגיון של בנט, צריך תחילה לתקן את נתוני היסוד שהוא מציג. נתחיל מהטענה שבתקופת כהונתו כשר חינוך "היינו במגמת עלייה" בהישגים הלימודיים במבחנים הבינלאומיים, ומאז "אנחנו בצניחה חופשית". כדי לבדוק זאת, בחנתי את הציון הממוצע של תלמידות ותלמידי ישראל בשלושה מחקרים בהם ישראל משתתפת (ראו תרשים).
במחקר פיזה (קו כתום בתרשים), נבחנים תלמידים בגיל 15 (לרוב, כיתה ט') בשפת אם, במתמטיקה ובמדעים. במחזורי הבחינות עד 2015 הייתה עלייה בהישגים, ומאז (כולל בתקופת בנט) ירידה קלה. בדוח 2022 נכתב: "למרות מגפת הקורונה לא נרשמו שינויים של ממש בממוצעי ההישגים של תלמידי ישראל". מגמת עלייה לא הייתה שם.
במחקר טימס (קו ירוק בתרשים) נבחנים תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים. כפי שנכתב בדוח המחקר, במחזורי הבחינה הראשונים הייתה "תנודתיות בהישגים", שסופה בעלייה ניכרת במבחן של שנת 2011. בשלושת מחזורי הבחינה הבאים (כולל תקופת בנט) נרשמה יציבות ללא "שינוי מובהק בהישגי התלמידים". במחזור הבחינה של 2023 אכן הייתה ירידה בהישגים, בישראל ובכל מדינות המחקר.
במחקר פירלס (קו כחול בתרשים) נבחנים תלמידי כיתות ד' באוריינות קריאה. גם כאן התמונה דומה: עד שנת 2011 הייתה עלייה בהישגים, אולם מאז (בתקופת בנט ולאחריה), לפי דוח 2021: "נרשמה ירידה חדה בהישגים בקריאה של תלמידי ישראל". לצורך ההמשך נסתפק באמירה כי מדיניות נפתלי בנט כשר החינוך לא הניבה מגמת עלייה בהישגים.
לא היה צמצום בפערים
על הפערים בין תלמידי ישראל אמר בנט: "זה דבר נורא!", "זה סדום ועמורה!". הוא סיפר שכאשר נכנס לתפקיד שר החינוך "היו אפס ילדים בנתיבות שעשו חמש יחידות במתמטיקה, וכשסיימתי (שיעורם) היה קרוב לאחוזים בקריית אונו". גם זה לא נכון.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2016 9.2% מאלה שנבחנו בחמש יחידות במתמטיקה היו מהאשכול החברתי-כלכלי של נתיבות (אשכול 4-3). זאת לעומת 24% מהנבחנים שהגיעו מאשכול 10-9, הדרוג של קריית אונו.
בשנת 2019 אכן היה שיפור ושיעור הנבחנים מהאשכולות 4-3 עלה ל-10.4%. אולם באותה תקופה שיעור הנבחנים מהאשכול הגבוה (10-9) זינק ל-33%. כלומר, בתקופתו של בנט כשר חינוך אחוז תלמידי נתיבות שנבחנו במתמטיקה מוגברת לא התקרב אלא דווקא התרחק מאחוז התלמידים בקריית אונו.
זאת איננה הפעם הראשונה שבנט רואה תהומות כהרים. כאשר פורסמו תוצאות מבחני המיצ"ב בשנת 2017 הכריז בנט: "צמצום הפערים אשר אנו רואים כמעט בכל פרמטר במיצ"ב מביא בשורה של ממש לתלמידי הפריפריה". אלא שבדוח המחקר שפרסם אז משרד החינוך נכתבו במפורש דברים הפוכים: "בחלק מן המקצועות הפער נותר יציב, ובחלק הפער התרחב".
יש בישראל אוטונומיה פדגוגית לרוב
הנתונים המדומיינים על משבר בהישגים ובפערים, שימשו את בנט כבסיס לטענה שהבעיה היא בריכוזיות של משרד החינוך. ברוב העולם, הסביר בנט, רק שליש מההחלטות הניהוליות מתקבלות על ידי הממשלה, ואילו בישראל "70 אחוז מההחלטות מתקבלות על ידי פקיד בירושלים".
בנט נשען על דוח Education at a Glance משנת 2018, שבו נבדק איזה דרג מקבל החלטות בתחומי ניהול כגון מיון התלמידים לבתי הספר, תנאי העבודה והשכר של המורים, כתיבת תוכניות הלימודים ועוד. ואכן, כפי שכתבתי בזמנו, מערכת החינוך של ישראל נמצאה ריכוזית מאד בהשוואה בינלאומית.
אבל מי היה שר החינוך הריכוזי, ומי זה שהתווה מדיניות ל"פקיד בירושלים" בשנת המחקר 2018? כמובן, נפתלי בנט. זה באמת מיוחד שפוליטיקאי מגדיר את המדיניות שלו עצמו "סדום ועמורה". לא נותר אלא להסכים.
מדיניות שתפגע בילדים מהאוכלוסיות החלשות ביותר. נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים של מפלגת "ימינה", 14 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)
נדרשת כאן הבהרה חשובה. הנתונים שהוזכרו לא נמצאו במחקר שדה, אלא דווחו לעורכי הדוח הבינלאומי על ידי בעל תפקיד במשרד החינוך. במחקרים הבאים נקטו החוקרים בגישה מהימנה יותר, וביקשו ממנהלות ומנהלי בתי הספר, וכן מהמורות והמורים, לדווח בעצמם על הדרג המקבל החלטות בתחומי האחריות השונים.
וכך, במחקר טאליס משנת 2018, דיווחו מעל 90% מהמורות והמורים שיש להם אוטונומיה פדגוגית רבה מאוד בכל הקשור לבחירת תוכן השיעור ודרכי ההוראה, הערכת תלמידים וניהול סדרי הכיתה. בכל המדדים שנבדקו, מידת האוטונומיה של מורי ישראל נמצאה גבוהה יותר מזו של עמיתיהם ב-46 מדינות המחקר.
תמונה דומה התקבלה גם ממנהלות ומנהלי בתי הספר במחקר פיזה משנת 2022. נמצא שהאוטונומיה הניהולית והפדגוגית של מנהלי בתי הספר בישראל היא גבוהה יותר מאשר מרבית המנהלים ב-81 מדינות המחקר. כך למשל, 71% מתלמידי ישראל לומדים בבתי ספר שבהם המנהלים דיווחו שהם אלה שמקבלים החלטות על השעיה או הרחקה של מורים. זאת לעומת 48% מהתלמידים בממוצע מדינות OECD.
מידת האוטונומיה של בתי הספר בישראל נמצאה גבוהה מאוד גם בכל הקשור לתכנון התקציב של בית הספר, מדיניות הערכה ומדידה, תכנון מערכת השעות, מדיניות נהלי משמעת ועוד. למעט בסעיף של קביעת שכר התחלתי ומדרגות השכר, בכל התחומים האוטונומיה בישראל גבוהה מזאת הנהוגה בממוצע המדינות.
כל מגדל הטיעונים של נפתלי בנט מופרך מיסודו. הוא היה שר חינוך שהנהיג מדיניות ריכוזית, ובתקופתו לא היה שיפור בהישגים לימודים או צמצום הפערים בין תלמידים. זה לא מפריע לו לטעון כנגד "הפקיד בירושלים", שהוביל בשנים האחרונות (לאחר שבנט עזב) ליתר ריכוזיות ולפגיעה בהישגים.
הכפשת "הפקיד בירושלים" לא נועדה כדי להגביר את האוטונומיה הפדגוגית של בתי הספר, שממילא מצויה בשפע. כל כוונתו של בנט, ואת זה הוא אמר בפורש, היא לפרק את משרד החינוך ובכך לחסל את אחריות המדינה לחינוך.
אלא שאין גורם בעולם שיכול להיות ערב לחינוכם של בנות ובני השכבות החלשות מלבד המדינה. העברת החינוך לאחריות הרשויות המקומיות פירושה חיסול מדינת הרווחה ושחרור העשירים מאחריותם החברתית. אם בנט יהיה ראש ממשלה, מה שנכון בעיניו לחינוך יהיה נכון גם לבריאות, לרווחה, לתעסוקה ולדיור. בנט רוצה להיות ראש ממשלה של מדינה שהוא רוצה לפרק. וזה לא יהיה בטעות. זאת השקפת עולמו.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
