איך הגיע מגרש חנייה מוושינגטון למגדל בעיר עזה?
בשנתיים האחרונות הפיקו בדובר צה"ל סרטוני אנימציה רבים כדי להצדיק מתקפות בעזה, לבנון ואיראן, ששודרו ברחבי העולם. ניתוח של עשרות סרטונים כאלה מצא בהם אוביקטים דיגיטליים שהגיעו מחנויות מסחריות, אומן אמריקאי והמוזיאון הסקוטי הימי
דוגמה ידועה לשמצה של אסטרטגיית התקשורת הישראלית בזמן המלחמה. צילום מסך מתוך סרטון שהפיק דו"צ, שחושף לטענתו את מפקדת חמאס שנמצאת מתחת לבית החולים א-שיפאא בעזה, עם חזיתות חנויות מחבילת אובייקטים תלת-ממדיים מסחרית
ב-27 באוקטובר 2023, הצבא פרסם סרטון שחושף, כך נטען, את מה ששוכן מתחת לבית החולים א-שיפאא, המרכז הרפואי הגדול ביותר בעזה. בסרטון נראו מנהרות תת-קרקעיות, בונקרים ומפקדה של חמאס – כשהכל מוצג בגרפיקה תלת-ממדית מצוחצחת.
"המידע מוצק", התעקש מארק רגב, שהיה אז יועץ בכיר של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בראיון ל-CNN באותו יום. "הוא מבוסס על מודיעין ישראלי".
הפשיטה הראשונה של ישראל על בית החולים התרחשה רק באמצע נובמבר. אבל הנרטיב כבר נקבע מראש. הסרטון הופץ בו זמנית בחשבונות הצבא בטלגרם, פייסבוק, יוטיוב, X ואינסטגרם. בחשבון של נתניהו עצמו ברשת X, הסרטון גרף עשרות מיליוני צפיות. בשבועות הבאים BBC ועשרות כלי תקשורת בינלאומיים אחרים שידרו אותו לקהליהם, וחזרו על הטענה הישראלית על כך שבית החולים שימש כ"בסיס המבצעי העיקרי" של חמאס בעזה.
בסופו של דבר, לא התגלה בסיס כזה. יתרה מכך, המפקדה שהוצגה בסרטון לא היתה ייחודית; היא כבר כיכבה בסרטון אנימציה אחר שפרסם הצבא יותר משנה לפני כן, שבו נטען כי היא נמצאת במנהרה מתחת לבית ספר של אונר"א בעזה. נוסף על כך, הרחובות הסמוכים בסרטון "א-שיפאא" היו מלאים בחזיתות של חנויות שהגיעו מחבילת אובייקטים תלת-ממדיים מסחרית – וכללו בתי עסק מומצאים כמו "הפיצריה של פאביו", "המאפיה של אנדרה" ו"חנות אופניים רבולושן".
מודלים מחבילת האובייקטים "חזיתות של חנויות" של KitBash3D (חברה שמוכרת חבילות אוביקטים תלת ממדיים לסרטים ומשחקי וידיאו), בסרטון א-שיפאא של דובר צה"ל
סרטון "א-שיפאא" הפך לאחת הדוגמאות היותר ידועות לשמצה של אסטרטגיית התקשורת הישראלית בזמן המלחמה. הוא גם ציין את תחילתו של שלב הפקות מואץ בתוך דובר צה"ל. לפני 7 באוקטובר, היחידה פרסמה רק קומץ ויזואליזציות תלת-ממדיות; בשנתיים האחרונות הופקו בדובר צה"ל עשרות סרטוני אנימציה דומים, שמציגים לכאורה אתרי טרור בעזה, לבנון, סוריה ואיראן.
עם הזמן, האילוסטרציות המונפשות האלה קיבלו סגנון ויזואלי מובחן ועקבי. הן נפתחות בדרך כלל בתצלומי לוויין שהופכים להדמיות תלת-ממדיות, המציגות לרוב מודל X-ray wireframe (וקטורי) של משהו בתוך בניין או מתחת לפני הקרקע, משולב בתצלומי רחפן אמיתיים של הפצצות או הפגזות.
שילוב רכיבים אלו יוצר רושם של המשכיות עובדתית חלקה. אבל במקום לחשוף אמיתות חבויות – כפי שטוענים בתוקף גורמי צבא במסרים שהתקשורת הבינלאומית מהדהדת מיד (למשל כאן, כאן, כאן, כאן וכאן) – בפועל, ההדמיות הללו מטשטשות אותן.
בתחקיר שארך חודשים של "שיחה מקומית" ומגזין 972+, בשיתוף קולקטיב התחקירנים Viewfinder, הרשת השווייצרית SRF וכלי התקשורת הסקוטי The Ferret, נותחו 43 סרטוני אנימציה שהפיק הצבא הישראלי מאז 7 באוקטובר. ממצאי התחקיר מראים שרבים מהם מכילים אי-דיוקים מרחביים או רכיבים מוכנים מראש – שאינם מגיעים ממודיעין מסווג אלא מספריות מסחריות, יצרני תוכן ומוסדות תרבות.
ראיונות עם חיילים שהיו מעורבים בהפקת סרטונים אלה מלמדים עוד כיצד הצבא נותן עדיפות לערך האסתטי של האילוסטרציות על פני הדיוק בהן, כשהאנימטורים מייפים לעיתים קרובות את המציאות כדי להדגיש איום לכאורה.
התוצאה היא קמפיין תקשורתי שמחקה גרפיקה של שחזורים פורנזיים במטרה לספק לגיטימציה להתקפות צבאיות על תשתיות אזרחיות. ומכיוון שרוב האתרים שמוצגים באילוסטרציות הצבא אינם נגישים לעיתונאים ולחוקרים, אחרי שרובם הופצצו או הוחרבו, לא ניתן למעשה לאמת את הטענות הוויזואליות המהוקצעות של ישראל.
"הם נראים סקסיים ומקצועיים"
רוב, אם לא כל סרטוני האנימציה, מופקים בצבא עצמו, על ידי צוות ייעודי בענף ההפקה והתקשורת של יחידת דובר צה"ל, שכולל רק קומץ חיילים. מי ששירתו שם בעבר מכנים את הצוות "תא האפטר אפקטס", כינוי שמתייחס לתוכנת הגרפיקות המונפשות הפופולרית של החברה האמריקאית אדובי. הצוות מורכב ממעצבי תנועה, מעצבי מודלים תלת-ממדיים ואנימטורים, שעובדים בעיקר עם מוצרי אדובי, אך משתמשים גם בתוכנות חופשיות כמו בלנדר.
באופן רשמי, כל סרטון שיוצר התא מקבל אישור לפרסום מקצין מודיעין. אבל ההבחנה בין אילוסטרציה לראיות היא בעייתית, בלשון המעטה. אם חסרים פרטים, פשוט משלימים אותם. אובייקטים מוכנים מראש וחללים פנימיים ממוחזרים מורכבים במהירות לסצנה קוהרנטית, ואז מועברים למעלה לאישור.
חייל מילואים ששירת בדובר צה"ל במלחמה הנוכחית והסכים לדבר באנונימיות על העבודה בתלת-ממד הסביר שהחיילים "חייבים לחתום על הסכם סודיות, ואז הם מקבלים את המידע ומתחילים לעבוד. לפעמים הם מקבלים מודל תלת-ממדי שהמודיעין הכין מראש ועובדים על בסיס המודל הזה. אומרים להם, 'זה הבניין, הנה תמונה או סרטון, בקומה הזאת והזאת יש משהו', ואז הם יוצרים [אנימציה] בהתבסס על מה שקיבלו".
אף שהכחיש כי קיימת "תרבות של שקר" בכל הנוגע לאנימציות שמפיק התא, המקור הסביר שייפוי המציאות הוא שגרתי. "אם המפקד רוצה להוסיף עוד מחרטות (מכשירים שניתן להשתמש בהם כדי לייצר כלי נשק; א"ז), אז הם יוסיפו עוד כדי שזה ייראה יותר חזק. המודל מקבל אישור של קצין מודיעין; זו לא אילוסטרציה שלמה, אבל כשחסר מידע, או שהם לא יודעים בדיוק מה יהיה שם וזה נועד להדגים משהו, אז יוצרים אילוסטרציה שלו".
"בדרך כלל הם מכינים את המודל לפני ההתקפה", הוסיף המקור. "היו מקרים שבהם מכיוון שהם לא תכננו מראש או לא עדכנו את דובר צה"ל מבעוד מועד [על תקיפה אווירית], הם היו צריכים ליצור את המודל לאחר מעשה".
מה שמנחה את ההפקה זה פחות דיוק ויותר אסתטיקה ומהירות. "כמה מהמודלים נוצרו [על ידי הצבא] בשביל הסרטונים", הסביר אנימטור ששירת בעבר בתא. "אחרים נלקחו ממקומות אחרים מכיוון שאין להם שום משמעות מודיעינית. זה משרת את המטרה".
מקור אחר, ששירת במילואים בחודשי המלחמה הראשונים ביחידה שקשורה לתקשורת עם גורמים בינלאומיים, הסביר: "הם נראים סקסיים, הם נראים מקצועיים, וברור שהאדם הממוצע לא יורד לפרטים. המודלים פשוט גורמים לצבא להיראות יותר מקצועי, כמו חברת הייטק עם תרשימים מגניבים וטכנולוגיות מגניבות, אז בכל פעם שהיה לנו אותם, היינו מציגים אותם כדי להסביר למה [צה"ל עושה משהו]".
אבל המקור הזה הביע ספקנות כלפי התוצאות. "תמיד חשבתי שזה מאוד גס, אף פעם לא ראיתי בזה משהו מושך במיוחד. ואני בטוח שרוב הגורמים הבינלאומיים לא תמיד השתכנעו שזה (המודיעין שהוצג; א"ז) הצדיק להרוג המון אזרחים או להרוס בית חולים".
סביבות מושאלות ומפוברקות
הצבא מציג סרטונים אלה כאילוסטרציות מונחות מודיעין. עם זאת, בפועל רוב הסביבות המוצגות בהם, לפחות באופן חלקי, הושאלו מאומנים שאינם קשורים כלל וכלל למלחמות של ישראל. ניתוח האנימציות של הצבא גילה שיותר ממחציתן הכילו אובייקטים תלת-ממדיים שנלקחו מספקים חיצוניים. יותר מ-50 אובייקטים כאלה זוהו בסך הכל, והם שוחזרו מאות פעמים באנימציות של אתרים מעזה ועד איראן.
מגרשי חניה ממדינת וושינגטון, סריקות של מספנה בסקוטלנד וערכות מסחריות של חזיתות חנויות מתעשיית משחקי הווידיאו – כל אלה הוכנסו, בלי קרדיט, לאנימציות שהוצגו כ"אילוסטרציות" של בונקרים של חמאס או מתקני נשק באיראן.
רבים מהמודלים התלת-ממדיים האלה נרכשו על ידי הצבא בשווקים מקוונים של אובייקטים דיגיטליים, כמו KitBash3D (שם ניתן לרכוש חבילת אובייקטים של מוצבים צבאיים או חזיתות של חנויות תמורת 100 עד 200 דולר) ו-Sketchfab (שם ניתן למצוא אובייקטים כמו מכונת חיתוך בחינם תחת רישיונות קריאייטיב קומונס).
אחרים נרכשו מאומני תלת-ממד כמו איאן הוברט, שמציעים את עבודותיהם למנויים משלמים באתרים כמו Patreon. יוצר התוכן האמריקאי הפופולרי הפיק סריקות פוטוגרמטריות (תהליך יצירת מודלים תלת-ממדיים של אובייקטים, אזורים או מבנים על ידי עיבוד מרובה של תמונות שצולמו מנקודות מבט שונות) של עמודי חשמל, מגרשי חניה ופינות רחוב בעיר הולדתו פורט אורצ'רד, וושינגטון, לצד רינדורים של צינורות ואנטנות שעיצב יש מאין – כולם זמינים למנויים ב-Patreon תמורת כ-7 דולרים בחודש. יותר מ-30 מהאובייקטים האלה מופיעים בסרטוני הצבא שמציגים מגדלים בעזה, מנהרות בביירות ואתרים גרעיניים באיראן.
אובייקט תלת-ממדי של ארון חשמל בפורט אורצ'רד, וושינגטון, ששימש את הוברט בסדרת המדע הבדיוני שלו "חלום דינמו". הצבא השתמש בו בסרטון שמציג את מתקן העשרת האורניום פורדו באיראן
הצבא השתמש גם באובייקטים תלת-ממדיים שהועלו לאינטרנט על ידי המוזיאון הימי הסקוטי תחת רישיון קריאייטיב קומונס בלתי מוגבל. ספסלי עבודה, ארונות וארון חשמל – שהועלו כחלק מפרויקט פוטוגרמטיה שעוסק במספנה מ-2019 – זוהו בסרטוני הצבא כחלק מהצגת מתקני ייצור טילים תת-קרקעיים בסוריה ואיראן.
רכיבי סריקה תלת-ממדית שנעשו על ידי המוזיאון הימי הסקוטי באירווינג, סקוטלנד, ששימשו את הצבא להצגת מתקנים תת-קרקעיים בסוריה ובאיראן
בכמה מקרים, ה"אילוסטרציה" הולכת צעד אחד רחוק יותר, ומציגה סביבות מפוברקות במקום מקומות אמיתיים. בספטמבר 2024, הצבא פרסם סרטון אנימציה שמציג בתים בדרום לבנון, שלפי טענתו הוסתרו בהם טילים. במסגרת החקירה שלנו זיהינו את האזור מתצלום הלוויין שבו מתמקד הסרטון כפאתי הכפר יאטר.
אך מסיור בכפר בשבוע שעבר התברר שהמבנים והרחובות שהוצגו בסרטון אינם קיימים באזור – ולא מכיוון שהם נהרסו על ידי הצבא הישראלי, שהפציץ רק קומץ אתרים ביאטר. הבתים בסרטון פוברקו לגמרי, וכללו אנטנות שנלקחו מלפחות שלושה מודלים נפרדים בחבילת האובייקטים "ערכת אנטנות" של הוברט, שפורסמה באתר Patreon שלו במרץ 2021.
הצבא פרסם מודל תלת-ממדי דומה בתחילת המתקפה על איראן ביוני, שבו הוצג מתקן העשרת אורניום בנתנז. כלי תקשורת בינלאומיים מיהרו לסקר את האירוע, ועשרות מהם פרסמו את הסרטון הזה במלואו או בחלקו, בהם BBC ,CNN וסקיי ניוז. פנים המתקן שהוצג בסרטון האנימציה כולל לפחות שישה מהאובייקטים התלת-ממדיים של הוברט, ששוכפלו ביחד יותר מ-150 פעמים.
לאחרונה, הצבא פרסם אנימציה תלת-ממדית שמציגה את החלל הפנימי במגדל מושתהא בעיר עזה, זמן קצר אחרי שהפציצה אותו בתחילת ספטמבר כחלק מההרס השיטתי של הבניינים הגבוהים בעיר. האנימציה כוללת כמה אובייקטים שהגיעו מספקים חיצוניים, בהם חלק מסריקה תלת-ממדית של מספנת המוזיאון הימי הסקוטי, כמו גם אובייקטים נוספים מה- Patreonשל הוברט. בין האובייקטים של הוברט היו מודל של מונה חשמל מפורט אורצ'רד ושלוש סריקות פוטוגרמטריות נפרדות של מגרשי חניה (ככל הנראה גם ממדינת וושינגטון).
חלקו האחרון של הסרטון מתרחק מהמגדל כדי להציג חלק גדול יותר מהעיר עזה והארכיטקטורה העירונית שלה. סצנה זו עושה שימוש בשכבת בסיס של תצלומי לוויין מ-2024, שניתן לזהות בגלל צורת מגן דוד שנחרטה על הקרקע ליד כיכר הגדוד הירוק הסמוכה, על ידי חייל בעזרת בולדוזר D9 של קטרפילר.
במהלך 2024, ובוודאי בזמן שהסרטון פורסם בחודש שעבר, רוב השכונה נהרסה בהפצצות אוויריות והפגזות. אך האילוסטרציה התלת-ממדית של הצבא מציגה נוף אורבני כפי שנראה לפני 7 באוקטובר, כשרוב המבנים סביב המגדל עדיין עומדים, ובכך מסתירה את היקף ההרס המתמשך.
"אין באמת דרך להפריך משהו שמצהיר על עצמו כי הוא אילוסטרציה"
כוחם של סרטוני האנימציה האלה נמצא בעיקר בתפוצתם. התזמון אינו מקרי אף פעם: הסרטונים מפורסמים בתיאום מלא עם המסרים שישראל רוצה להפיץ – לפעמים אחרי תקיפה, לפעמים זמן קצר לפניה ולעיתים קרובות כדי לאותת, לפני מעשה, שאזור מסוים עשוי להיות יעד לתקיפה. בדרך כלל, הסרטון יופץ בערוצי הצבא בטלגרם, ביוטיוב, בפייסבוק, ב-X ובאינסטגרם, לפעמים לצד מסיבת עיתונאים של דובר צה"ל.
כלי תקשורת בינלאומיים, שמתמודדים עם אירועים מתפרצים ומחסור בתיעוד חזותי מאומת, בוחרים תמיד להשתמש באותה ויזואליה מוכנה מראש, ובמקרים רבים מהדהדים אותה ללא כל ביקורת. זה ממלא זמן אוויר, מפשט מבצעים מורכבים ונותן רושם של ידע פנימי.
כלי תקשורת בינלאומיים משדרים סרטוני אנימציה שהפיקו בדובר צה"ל
בסרטון בשפה העברית שפורסם בחשבון הטיקטוק של הצבא אחרי המתקפה על איראן ביוני 2025, חיילים מהיחידה מתארים שעבדו כמעט חודש תחת מה שהם מכנים "סודיות ברמת ראש הממשלה" כדי להפיק אילוסטרציות שמצדיקות את התקיפות האוויריות. החיילות מסבירות בסרטון: "הם פשוט אמרו לנו, 'כנראה שתהיה תקיפה באיראן ואנחנו צריכים להיות מוכנים, ואתם אחראים לזה'… רוצים שהמסר יהיה כזה, בהצלחה, תעשי לי מסר כזה בסרטון… לפשט הכל: מה הולך לקרות, את מי תוקפים, מה תוקפים, המקומות, למה".
מדען גרעין הגיע כדי להסביר לחיילים כיצד עובדות צנטריפוגות, כך שהאנימטורים יוכלו לשחזר אותן בתלת-ממד. כשניתנה ההוראה לתקוף באיראן, האנימציות כבר היו מוכנות. "אנחנו כל יום בשו"ס (שומר סוד) עבדנו כאילו זה קורה מחר, אף אחד בחדר הזה לא ידע באמת מתי זה קורה… ברגע שאמרו לנו 'טוב, היום תוקפים באיראן', הבנו את גודל הדבר. ו-30 שעות אחרי זה כל התוצרים שלנו היו בכל מקום", אמרו החיילות בסרטון בטיקטוק. "כל הפצה שלנו אנחנו מתרגמים לכל השפות בערך… CNN מעלים את הדברים האלה וערוצים מאוד עיקריים בארה"ב שמעלים את הדברים האלה".
סרטון שפרסם דובר צה"ל על ההכנות לתקיפה באיראן
כמעט כל האנימציות שמפרסם הצבא כוללות את המילה "אילוסטרציה" בפינה התחתונה, אבל משמעות התיוג הזה נותרת עמומה במכוון. כלי תקשורת שונים מתייחסים אליו בצורות שונות; חלק מהם מדגישים אותו בספקנות, אחרים מתעלמים ממנו לחלוטין. ב-BBC, למשל, טענו בתגובה לפניית "שיחה מקומית" כי "אנחנו משתמשים בגרפיקות של ספקים חיצוניים עם ייחוס. במקרה הזה (הסרטון מא-שיפאא), הבהרנו שהאנימציות פורסמו על ידי צה"ל".
מומחים השוו את האסתטיקה של קמפיין האנימציה המתפתח של הצבא לתחומי החקירה של מידע ויזואלי ומקורות פתוחים, שהופכים פופולריים יותר ויותר בסיקור נושאים שבהם קשה יותר לבצע כיום דיווח מסורתי. "אני חושבת שהלקסיקון הוויזואלי של חקירה ממקורות פתוחים הוא משהו שהישראלים אימצו כדרך לבצע דה-לגיטימציה [של החקירות האלה] ולזרוע בלבול", אמרה אליזבת בריינר, מנהלת התוכניות במרכז המחקר Forensic Architecture באוניברסיטת גולדסמית' בלונדון.
"הרי אין באמת דרך להפריך משהו שמצהיר על עצמו כי הוא אילוסטרציה. המעמד שלו כדבר שנמצא בין האמיתי למדומיין כבר גלוי. הנזק האמיתי כאן הוא שהדימויים הללו נשארים אצל אנשים הרבה אחרי השלב שבו משהו אולי הופרך".
איאד אליאן, אקדמאי פלסטיני באוניברסיטת רוברט גורדון בסקוטלנד שמתמחה בבינה מלאכותית ומודלים תלת-ממדיים, אמר שהוא "מוטרד מאוד" לגלות שישראל משתמשת באובייקטים סקוטיים בסרטוני התעמולה שלה. לדבריו, "זה מסתדר עם ההיסטוריה הארוכה של ישראל וצה"ל בניצול משאבים של אחרים ושימוש בכל האמצעים האפשריים כדי לקדם טענות חסרות בסיס".
"אבל הדבר המטריד ביותר", אמר אליאן, "הוא האופן שבו תוכן מפוברק כזה מתקבל ללא ביקורת ומקבל תהודה בכלי תקשורת מרכזיים. רוב החומרים האלה מורכבים מאי-אמיתות בוטות – למשל האנימציה שהופצה באופן נרחב שטוענת כי חמאס הפעיל מרכז פיקוד מתחת לבית החולים א-שיפאא. לא נמצא כזה מקום, אבל השתמשו [בטענה הזאת] כדי להרוס כמעט את כל מערכת הבריאות בעזה".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "הטענות בדבר אי-דיוקים או שימוש באלמנטים 'מוגזמים' אינן משקפות את המציאות ואינן נכונות. השימוש באמצעי המחשה, לרבות מודלים גרפיים, הוא פרקטיקה מקובלת באמצעי הסברה ברחבי העולם ואינו פוגע במהימנות או בדיוק של המסרים המועברים.
"הסרטונים שמפרסם דובר צה"ל נועדו להמחיש לציבור את דפוסי הפעולה של ארגוני הטרור ואת השימוש הציני שהם עושים באוכלוסייה ובתשתיות אזרחיות לצורכי לחימה. כל התכנים מבוססים על מידע מודיעיני מאומת ממגוון מקורות.
"כאשר נעשה שימוש בהמחשה תלת-ממדית או באנימציה, הדבר מצוין בבירור, והיא נועדה להנגיש לצופה מידע מורכב באופן ויזואלי וברור, לא לייצר שחזור מדויק של כל פרט פיזי במרחב. בנוסף, במקרים רבים בהם מתאפשר הוצגו ויזואליות נוספות מתוך השטח הכוללות מאות תמונות וסרטונים הממחישים את המוצג בסרטוני תלת-ממד או באנימציה.
"הטענה על כך שצה"ל משתמש בהמחשות כדי לתאר את כלל התשתיות האזרחיות בזירות הלחימה השונות כאתרי פעילות צבאיים אינה מדויקת, אלא נועדה להציג את האמת שגם הוכחה במציאות מספר פעמים, והיא שארגוני הטרור מטמיעים את נכסיהם בתשתיות אלו ופועלים בחסות האוכלוסייה האזרחית".
מהמוזיאון הימי הסקוטי נמסר בתגובה: "למוזיאון הימי הסקוטי יש חובה לשמר ולשתף את המורשת הימית של סקוטלנד באופן נרחב ככל הניתן. זה כולל יצירת מודלים דיגיטליים למגוון מטרות, כמו שימור, מחקר, חינוך, תיעוד וטיפוח מתמשך של האוסף, בהתאם לנהלים המקובלים.
"מתוך שמירה על עקרון הפתיחות, והכרה בכך שהאוסף מוחזק בנאמנות למען הציבור, המוזיאון נרשם לרישוי קריאייטיב קומונס והפך חלק מהמודלים האלה לזמינים באופן חופשי ברשת. הגישה הזאת אומצה באופן נרחב במגזר הציבורי ועל ידי ארגוני מורשת תרבותית כנוהל מקובל לשיתוף חומרים דיגיטליים. ברגע שהמידע פורסם ברשת, למוזיאון אין שליטה על האופן שבו ניגשים אליו, מורידים אותו או משתמשים בו".
מאיאן הוברט לא נמסרה תגובה.
התחקיר החל בינואר 2025 כיוזמה של ג'ק סאפוך, רובין קוזלה, ניקול ווגל וג'ייק צ'רלס ריס, במסגרת Viewfinder, קולקטיב תחקירים עצמאי
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
