newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אוניברסיטת ת"א מציגה: המלגה שמדלגת על המצטיינים הערבים

סטודנטים מצטיינים לתואר ראשון יכולים לקבל מלגה מהאוניברסיטה לזכר חללי צה"ל רק אם שירתו בצבא או בשירות לאומי. גם המלגות לסיוע כלכלי מדירות ערבים. האוניברסיטה: יש גם מלגות מצטיינים אחרות, שערבים כן מקבלים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

מחר, ערב יום הזיכרון, תחלק אוניברסיטת תל אביב מלגות הצטיינות לסטודנטים לתואר ראשון. הסטודנטים, מצטייני דיקאן שנבחרו על ידי הפקולטות השונות, יגיעו לטקס יום הזיכרון במעמד משפחות שכולות של חללי צה"ל שעבדו או למדו באוניברסיטה, ויקבלו את המלגות שיממנו להם לימודים ומחייה. רק בעיה אחת: המלגות יינתנו ליוצאי צבא ושירות לאומי בלבד.

במלים אחרות, המלגות היחידות שהאוניברסיטה נותנת לסטודנטים מצטיינים בתואר הראשון מחר הן מלגות ליהודים (ודרוזים ובדואים) בלבד, וגם בקרב היהודים רק למי שאינם נכים, חולי צליאק, סרבני גיוס מטעמי מצפון, נשים דתיות, חרדים, מי שקיבלו פטור בשל היסטוריה עבריינית, מי שלא יכלו לשרת בצבא בגלל מצוקה כלכלית בבית, ורבים אחרים שפטורים כחוק. [עדכון, 18:10:] חשוב להדגיש שמלגות אחרות שהפקולטות השונות מעניקות למצטיינים, באמצעות תרומות אחרות, פתוחות גם למי שלא שירתו בצבא, ובפועל אכן ניתנות גם לערבים.

חלק מהקבוצות האלה סובלות ממילא מחסמים כלכליים ואחרים בנגישות להשכלה גבוהה. סטודנטים שהצליחו להתגבר על כל הקשיים ולקבל ציונים גבוהים במיוחד – עדיין לא יוכלו לקבל מהאוניברסיטה את המלגה שתחולק מחר, שתממן את המשך לימודיהם לתואר ראשון. אגב, שווה להזכיר שהמלגות הן תוספת מעבר למענק הלימודים שמקבלים חיילים משוחררים ממשרד הביטחון, כך שמדובר בבונוס כפול למשרתים, ואפליה עמוקה יותר כלפי השאר. יש לציין שמלגות הצטיינות דיקאן הן גם סמל סטטוס שמשמעותו כשורה בקורות החיים היא רבה וחשובה.

> כנס היסטורי בערבית באוניברסיטה העברית

אוניברסיטת תל אביב (צילום: ויקימדיה, דוויד שי, CC BY-SA 2.5)

אוניברסיטת תל אביב (צילום: ויקימדיה, דוויד שי, CC BY-SA 2.5)

גורמים באוניברסיטת תל אביב העידו בימים האחרונים שתהליך הבחירה של מצטייני הדיקאנים לקבלת מלגות ההצטיינות ביום הזיכרון, שנעשה בתוך הפקולטות, מורכב מאיסוף מקבלי הציונים הגבוהים ביותר (95 ומעלה), סינון ראשוני החוצה של ערבים ולאחר מכן – גם של אחרים שלא התגייסו לצבא או התנדבו לשירות לאומי.

פניתי לאוניברסיטה בבקשה לקבל הבהרות למה מלגות ההצטיינות האלה ניתנות ליוצאי צבא בלבד, ואיך ניתן להצדיק את האפליה המובנית הזאת. זאת הייתה תגובתה:

בפקולטות השונות קיימות מלגות הצטיינות בלימודים לתואר ראשון, הנתרמות על ידי תורמים והמוענקות לכלל הסטודנטים העומדים בקריטריונים של הישגים בלימודים. בנוסף, קיימות מלגות הנצחה על שמות חללי צה"ל, הנתרמות על ידי המשפחות השכולות, והניתנות ביום הזיכרון לסטודנטים לאחר שירות צבאי או שירות לאומי.

[עדכון, 18:10] מהתגובה הראשונית של האוניברסיטה הבנתי, בטעות, שהמלגות האחרות הן מלגות "חיצוניות", שאינן בתיווך האוניברסיטה. זו הייתה טעות, ומתברר עכשיו שכן יש מלגות נוספות, אחרות, שהפקולטות עצמן מעניקות למצטיינים שאינם יוצאי צבא מתרומות שמגויסיות ממקורות אחרים. מהאוניבסיטה נמסר לי עכשיו שסטודנטים ערבים כן מקבלים את המלגות האלה.

הסיבה לטעות נעוצה באופן הצגת המלגות הקיימות באתר דקנאט הסטודנטים. שם מפורטים רק שלושה סוגים של מלגות: מלגות סיוע כלכלי, מלגות הצטיינות ומלגות חיצוניות. שני הסוגים הראשונים מוסדרים על ידי האוניברסיטה עצמה. סטודנטים שמבקשים סיוע כלכלי צריכים לפנות לגורמים הרלוונטיים במוסד, בלי קשר לציונים שלהם. סטודנטים מצטיינים לא צריכים ליזום פנייה אלא מקבלים את המלגות ביוזמת הפקולטות – ואלה הן המלגות ליוצאי צבא בלבד, כך לפי אתר האוניברסיטה עצמה. אגב, מבין 15 מלגות לסיוע כלכלי שלוש הן ליוצאי צבא בלבד, ארבע הן ליהודים בלבד, ואחת לתל אביבים בלבד.

המלגות החיצוניות: שני שליש ליהודים

ראינו אם כן שהסיכוי של סטודנט ערבי לקבל מלגה מאוניברסיטת תל אביב כמצטיין או דרך סיוע הכלכלי – הוא נמוך משמעותית מזה של יהודים. גם יהודים שלא שירתו בצבא בשל מצב רפואי או כל סיבה אחרת מודרים ממלגות.

המלגות החיצוניות אינן באחריות האוניברסיטה עצמה, והן מופיעות באתר הדקנאט רק כשירות תיווך לסטודנטים. אף על פי כן, כדי להבין את האפשרויות שעומדות בפני סטודנטים ראוי להסתכל גם על אלה. כאן נמצא שמבין 33 מלגות 12 הן רק ליוצאי צבא או לקרובי משפחה של יוצאי צבא, 9 הן רק לעולים יהודים או לצאצאי עולים יהודים, 8 הן מלגות כלליות, וכן יש מלגה אחת לבדואים (רק מהצפון), שתיים לדרוזים, ואחת כללית לערבים. יוצא שגם במלגות החיצוניות כמעט שני שליש מההקצאות הן ליהודים בלבד.

לסיכום, נראה לי שראוי לצטט בהקשר זה מדבריו של שופט העליון הנכבד, חנן מלצר, שכתב את חוות הדעת המובילה בפסק הדין של בג"ץ שאישר את חוק החרם שבוע שעבר. בדבריו מתייחס מלצר באווירה של קדושה מיוחדת לאקדמיה הישראלית, וקובע שפגיעה בקהילה האקדמית הישראלית פוגעת ב"אינטלקטואליות עצמה, שכן חרם משתיק את השיח".

מה נאמר, אם כן, על מוסד אקדמי שבאופן גורף כל כך מקשה על הקהילה האקדמית הערבית שלו, ובכלל על תלמידיו שלא שירתו בצבא, ומדיר אותם מגישה לרוב המלגות שהוא מציע? האם הוא לא פוגע באינטלקטואליות עצמה?

> בישראל מותר להחרים הכל – רק לא את הכיבוש

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
לסוציאל דמוקרטיה אין כמעט היום ייצוג פוליטי. הפגנה של האחד במאי בירושלים (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

לסוציאל דמוקרטיה אין כמעט היום ייצוג פוליטי. הפגנה של האחד במאי בירושלים (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

הסוציאליזם בישראל חולה, אולי הקורונה תרפא אותו

הקורונה תפסה את הסוציאל-דמוקרטיה בישראל במשבר. מפלגת העבודה קרסה, הסולידריות החברתית בשפל. עכשיו מאמינים בשמאל, ואפילו בימין, שיש סיכוי לשינוי. "צריך לבחון מחדש את מערכת היחסים בין האזרחים למדינה"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf