תחקיר: הקשר המתהדק בין סוכנות ICE למיקרוסופט
מסמכים שהגיעו לידי "הגרדיאן", "שיחה מקומית" ומגזין 972+ מעלים כי מאז שהחלה בגל המעצרים מעורר המחלוקת שלה, סוכנות ההגירה האמריקאית הגדילה פי שלושה את כמות הדאטה שהיא מחזיקה בשרתי מיקרוסופט

עובדים במיקרוסופט הביעו חששות לגבי השימוש בטכנולוגיה של החברה בישרות ICE. סוכנים של ICE בפעולה בקליפורניה, ב-12 ביוני 2025 (צילום: DHSgov / ויקימדיה. עיבוד תמונה: מגזין 972+)
סוכנות ההגירה והמכס האמריקאית, ICE, העומדת במרכז מחלוקת פוליטית קשה בארה"ב, עשתה בחודשים האחרונים שימוש אינטנסיבי במאגר הענן והבינה המלאכותית של מיקרוסופט, כך מעלים מסמכים שהגיעו לידי ה"גרדיאן", "שיחה מקומית" ומגזין 972+.
>> בין מסאפר יטא למיניאפוליס: לקחים שלמדתי מנוכחות מגינה
בין החודשים יולי 2025 לינואר 2026, בתקופה שבה המעצרים האלימים של מהגרים הגיעו לשיאים חדשים והציתו הפגנות ענק בכל רחבי ארה"ב, ICE הכפילה כמעט פי שלושה את כמות הדאטה שהיא מחזיקה על שרתי מיקרוסופט. בעוד ביולי בשנה שעברה הסוכנות אחסנה כ-400 טרה בייט של דאטה באז'ור, פלטפורמת הענן של מיקרוסופט, עד סוף ינואר נפח האחסון המנוצל זינק לכמעט 1,400 טרה בייט, היקף השווה בערך לכ-490 מיליון תמונות.
המסמכים שדלפו אינם מפרטים את סוגי המידע ש-ICE מאחסנת בשרתי מיקרוסופט, אך הם מצביעים על כך שהסוכנות השתמשה באז'ור לאחסון כמויות גדולות של נתונים, זאת נוסף לשימוש שלה בכלי בינה מלאכותית המחפשים ומנתחים תמונות וסרטונים.
ICE מפעילה מערך רב-עוצמה של טכנולוגיות מעקב, שלפי הדיווחים כולל תוכנות לזיהוי פנים, רחפנים, מעקב אחר מיקום טלפונים, תוכנות ריגול לטלפונים ניידים ואפילו מעקב אחר מצלמות בתי ספר, בשילוב עם גישה נרחבת למידע על אזרחים אמריקאים ששימש לביצוע תוכנית הגירוש ההמוני של הנשיא דונלד טראמפ.
ככל הידוע, הסוכנות גם הגדילה באופן משמעותי את הגישה שלה לאפליקציות ניהוליות של מיקרוסופט, הכוללות כלים לניהול מסמכים וצ'ט בוט של בינה מלאכותית.
אולם מהמסמכים לא ברור אם מאגר המעקב העצום של ICE מאוחסן באז'ור או אם הסוכנות משתמשת בפלטפורמת הענן למטרות מבצעיות אחרות, כגון ניהול מרכזי מעצר או תיאום של טיסות גירוש.
רכישתם של שירותי ענן ובינה מלאכותית ממיקרוסופט התאפשרה גם הודות להגדלת התקציב של ICE ב-75 מיליארד דולר ביולי בשנה שעברה, מה שהפך אותה לסוכנות אכיפת החוק עם המימון הממשלתי הגדול ביותר. בחצי השנה האחרונה, הסוכנות גם הגדילה רכישת מוצרים מאמזון, חברה שהצבא הישראלי נסמך עליה מאוד במהלך המלחמה בעזה.

המעצרים של ICE עוררו מחאות נרחבות. מחאה במיניאפוליס, ב-24 בינואר 2026 (צילום: לורי שאוול CC BY 4.0)
בשנה שעברה, "שיחה מקומית" ומגזין 972+ חשפו כי שרתי הענן של מיקרוסופט שימשו לאחסון מידע מודיעיני בהיקפים עצומים על אזרחים פלסטינים בגדה המערבית ובעזה; מידע לצורכי מעקב ששימש לתכנון תקיפות אוויריות קטלניות ולמעצרים. הגילויים הובילו את מיקרוסופט לחסום את גישתה של יחידת המודיעין 8200 לטכנולוגיה המאפשרת את פרויקט המעקב ההמוני. זה היה המקרה הידוע הראשון של חברת טכנולוגיה גדולה שמגבילה את גישתו של גורם ממשלתי לשירותיה. מיקרוסופט הסבירה אז כי היא "אינה מספקת טכנולוגיה שתקל על מעקב המוני אחר אזרחים".
"איננו מספקים טכנולוגיה המאפשרת מעקב מסיבי אחרי אזרחים", אמר בספטמבר בשנה שעברה בראד סמית, סגן היו"ר והנשיא של מיקרוסופט, אחרי שהחברה חסמה את גישתה של יחידת 8200 לאז'ור. "אנחנו מאמצים את העיקרון בכל מדינה ברחבי העולם".
כאשר נשאלה מיקרוסופט על ידי "הגרדיאן", "שיחה מקומית" ומגזין 972+ כיצד אמירה זו מיושמת לגבי סוכנויות פדרליות בארה"ב, דובר החברה השיב: "מיקרוסופט אינה מגיבה לגבי שימוש בפועל של הטכנולוגיה שלנו בידי לקוח מסוים. אנו יכולים לומר שהגישה שלנו אחידה בכל העולם: אנחנו אוסרים על שימוש בטכנולוגיה שלנו למעקב המוני אחרי אוכלוסייה אזרחית, דורשים עמידה בחוק ובחוזה ומשתמשים במנגנוני בחינה פנימית כדי להעריך ולהגיב לתרחישים בעלי סיכון גבוה".
היחסים בין ICE למיקרוסופט החלו, לכל הפחות, בממשל טראמפ הראשון, לאחר שחוזים של החברה עם הסוכנות עוררו מחאה בקרב עובדי מיקרוסופט, במיוחד לאחר שב-ICE החלו להפריד משפחות מהגרים שהוחזקו במעצר ליד הגבול של ארה"ב עם מקסיקו.
בתגובה למחאות, שלח ב-2018 מנכ"ל מיקרוסופט סטאיה נאדלה הודעת אימייל לעובדים, שלפיה מיקרוסופט לא היתה מעורבת בפרויקטים הקשורים להפרדת משפחות. "ההתקשרות הנוכחית שלנו בכל הנוגע לשימוש בענן [עם ICE] מסייעת בעומסי עבודה של דואר, לוח שנה, הודעות וניהול מסמכים משנים קודמות", נכתב אז.

ענה לשאלות בנוגע ל-ICE. מנכ"ל מיקרוסופט סטאיה נדאלה במפגש בפורום הכלכלי בדאבוס, ינואר 2020 (צילום: סיקארין פון טנאשאיארי / הפורום הכלכלי העולמי)
לפי מקורות במיקרוסופט, עובדים שונים העלו חששות בצינורות פנימיים בחודשים האחרונים לגבי השימוש שעושה ICE בטכנולוגיה של החברה, ואף הגישו דיווחים לוועדת אתיקה פנימית.
בדצמבר, החברה ענתה לדיווח מסוג זה באמירה כי אין לה שום חוזים "התומכים באכיפה בענייני הגירה".
אולם חודש מאוחר יותר, לאחר ש-ICE הרגה מפגינים במינסוטה, החברה שלחה תשובה שנייה לעובדים שהבהירה את עמדתה. היא הודתה בפני העובדים שיש לה חוזים עם ICE ועם DHS (המשרד להגנת המולדת), בציון ההסתייגות לפיה למיקרוסופט "אין כרגע חוזים של שירותי בינה מלאכותית הקשורים ישירות לפעילויות אכיפה".
המסמכים שהגיעו לידי "הגרדיאן", "שיחה מקומית" ומגזין 972+ מעלים שאלות לגבי האופן שבו טכנולוגיה של מיקרוסופט מסייעת למצוד אחרי מהגרים בידי סוכנות המואשמת בכך שהיא מבצעת פעולות בלתי חוקיות ומשתמשת בכוח מופרז בהיקף רחב.
בתגובה ל"גרדיאן", "שיחה מקומית" ומגזין 972+, דובר החברה לא חלק על אמיתות הנתונים המוצגים בתחקיר וציין כי החברה אינה חשופה לסוג הדאטה ש-ICE מאחסנת באז'ור.
"כפי שאמרנו בעבר, מיקרוסופט מספקת ל-DHS ול-ICE כלים יצירתיים ושיתופיים מבוססי ענן באמצעות השותפים המרכזיים שלנו", נאמר בתגובה. "המדיניות ואמצעי השימוש של מיקרוסופט אינם מתירים שימוש בטכנולוגיה שלנו למעקב המוני אחר אזרחים, ואיננו מאמינים ש-ICE מעורבת בפעילות כזו. נדונים היום בציבור עניינים רבים הנוגעים לאכיפת דיני הגירה, ואנו מאמינים שלקונגרס, לזרוע המבצעת ולבתי המשפט תהיה אפשרות לקבוע כללים חוקיים ברורים בנוגע לשימוש המותר בטכנולוגיות חדשות בידי זרועות אכיפת החוק".
מ-ICE לא נמסרה תגובה.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית













