"נוהל מעצר חשוד" הורג פלסטינים כבר זמן רב. הפעם הקורבן היה חייל
המקרה שאירע הלילה, שבו סמל ראשון נתן פיטוסי נורה על ידי חייל ליד גדר ההפרדה, מראה כי ללא קשר להוראות כאלה או אחרות – ברגע שחיילים מחליטים שמישהו "חשוד", הסיכוי שלו לצאת בחיים נמוך מאוד
נוכחות מוגברת של חיילים. חייל שומר על פרצה בגדר ההפרדה ליד מחסום מיתר, באפריל 2022. למצולם אין קשר לכתבה (צילום: אורן זיו)
סמל ראשון נתן פיטוסי נורה הלילה על ידי חייל ליד גדר ההפרדה באזור טול כרם. על פי החייל היורה, פיטוסי הלך להתפלל בקרבת עמדת השמירה, וכשחזר עורר את חשדו. הוא פתח ב"נוהל מעצר חשוד", שהסתיים בירי הקטלני.
אירועים שבהם חיילים נהרגים או נפגעים מאש חבריהם הם חריגים, אך עדיין מתרחשים מדי שנה. במקרה הזה, ראוי להתעכב על הנסיבות והמיקום שבו התרחש הירי הלילה.
שני החיילים, מיחידת כפיר, הוצבו ליד הגדר, כמו מאות נוספים, כדי לשמור על הפרצות בגדר ההפרדה. הצבא החליט לחסום את הפרצות האלה אחרי גל הפיגועים בתל אביב, בני ברק, באר שבע ואלעד מוקדם יותר השנה, לאחר שחלק מהפלסטינים שביצעו את הפיגועים נכנסו דרך פרצות בגדר ההפרדה.
הפרצות האלה היו סוד ידוע ומדיניות כמעט רשמית של מערכת הביטחון, שאיפשרה כניסה של עשרות אלפי פלסטינים שאין בידיהם אישורים לעבוד בישראל. כל זה, כאמור, נפסק לפני כמה חודשים. הצבא חסם את מאות הפרצות, והציב שם חיילים, במשמרות של שמונה שעות, לדאוג שלא תתחדש תנועה בהן לתוך ישראל.
סיירתי לאורך הגדר כמה פעמים מאז שהחל יישום המדיניות החדשה. ואכן, הנוכחות – גם של חיילים וגם של סיורים של רכבי ביטחון שכמעט פסקו בשנים האחרונות – גברה מאוד.
רוב החיילים מוצבים באוהלים או בעמדות מאולתרות על ציר הביטחון הישראלי של הגדר, ולא במגדלי שמירה מסודרים, כמו אלה שנבנו בחלקים שבהם הגדר היא חומת בטון. החיילים מוצבים בין 20 ל-30 מטר מהגדר עצמה – בדרך כלל פיזית מול פתחים שנחסמו. בלילה הם נמצאים בחושך, בלי תאורה מסודרת ובלי מצלמות אבטחה.
=פרצות בגדר ההפרדה ליד טול כרם, אפריל 2022 (צילום: אורן זיו)
לפחות חלק מהפרצות שראיתי נסגרו באופן ארעי בעזרת תיל, שקל להזיז, ולא תוקנו ונסגרו באופן מקצועי. בהתחלה נראה היה שמדובר במצב זמני קצר טווח, ושהמעבר דרך הגדר יתחדש, אך היא עדיין סגורה.
אף שבאזור סאלם התחילו לבנות חומת בטון – שלטענת מערכת הביטחון, תיבנה עד טול כרם – באזור שבו מרבית העובדים נהגו לעבור למרכז הארץ, הבנייה צפויה להימשך זמן רב, תדרוש תקציבים ניכרים, ולא ברור אם תושלם. כך שבינתיים, סגירת הגדר תלויה בשמירה הפיזית של מאות חיילים, 24/7.
באירוע הנוכחי, החייל היורה טען שפתח ב"נוהל מעצר חשוד", כולל ירי לאוויר, ירי לרגליים – ורק אז למסת הגוף. באותו אזור, בין טול כרם לקלקיליה, נהרגו בחודשים האחרונים שני פלסטינים שניסו להיכנס לישראל לצורך עבודה.
במאי נהרג במקום מחמוד עראם, בן 27, תושב ח'אן יונס שגר בשנים האחרונות במחנה הפליטים עקבת ג'בר – אחרי שלדברי הצבא ניסה לחצות את הגדר ליד הכפר פרעון, וחיילים ירו בו. ביוני נהרג נביל גאנם, שעבד כפועל שיפוצים במשך 35 שנה בישראל. לפי עדי ראייה, הוא נורה לאחר שהבחין בחיילים והתחיל במנוסה. שני הפועלים לא היו חמושים, ולא ברור מה הצדיק את הירי הקטלני לעברם.
גם בצבא הבינו שהוראות הפתיחה באש, שאיפשרו את הירי לעבר פועלים, מחמירות מדי, אפילו בסטנדרטים של הצבא, והורו על שינויים לקראת ביקורו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בחודש שעבר. לפי ההוראות החדשות, נאמר לחיילים בגדר לא לבצע יותר ירי "לפלג גוף תחתון" – גם לא בתום נוהל מעצר חשוד. הוראות הפתיחה באש כלפי פלסטינים חמושים לא השתנו.
ארגוני זכויות אדם מתריעים כבר שנים כי הוראות הפתיחה באש בכללותן – שמטרתן הרשמית היא להסדיר ולהגביל ירי, ולמנוע פגיעה מיותרת – לא מנעו את הריגתם של אלפי פלסטינים בגדה המערבית ובעזה. לעתים בהוראת קצינים ומפקדים, בשטח ניתנו הוראות אחרות או פרשנות ש"מרחיבה" את המקרים שבהם מותר לפתוח באש, כולל הרחבת המונח "סכנת חיים" – וגם כשאין סכנת חיים, כמו מקרים של חציית גדר ההפרדה.
ובכל מקרה, המקרה הלילה מראה כי ללא קשר להוראות כאלה או אחרות, ברגע שחיילים מחליטים שמישהו הוא "חשוד", ולא משנה מה הסיבה, הסיכוי שלו לצאת בחיים נמוכה מאוד.
השימוש ב"נוהל מעצר חשוד", שהחייל היורה טען שביצע כהצדקה לירי, בעייתי בפני עצמו. יישום של הנוהל הזה כשאדם נמלט או לא עוצר (לעתים מתוך פחד או אי הבנת הסיטואציה או הנאמר) הובילה פעמים רבות לירי ללא הצדקה.
בחודש שעבר, למשל, חיילים ירו והרגו את חסין קואריק, בן 60 הלוקה בנפשו, כשהתקרב לעמדה צבאית. בצבא טענו אז כי החיילים ביצעו "נוהל מעצר חשוד".
במרץ, נורה בראשו עמאר שפיק אבו עפיפה בן ה-18, כשטייל עם חברו הטוב בחורשה ליד ביתו במחנה אל ערוב. הצבא לא סיפק כל הסבר לירי מלבד "נוהל מעצר חשוד".
גם במקרה של מוחמד אל עאלמי בן ה-12, שחיילים הרגו כשנסע עם אביו, אחיו ואחותו לקניות לפני כשנה, דובר צה"ל טען כי החיילים פתחו ב"נוהל מצער חשוד".
אלה רק מקרים מהתקופה האחרונה, אך לא מדובר במשהו חריג, אלא במדיניות ארוכת שנים. הפעם, הקורבן של אותה מדיניות קטלנית היה חייל.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "לוחמי צה"ל פועלים בהתאם להנחיות ולפי הצורך המבצעי. שימוש בירי חי נעשה לאחר מיצוי כלל האפשרויות, בהתאם להוראות הפתיחה באש העומדות בכללי הדין הבינלאומי ותוך מאמץ להימנע מפגיעה בבלתי מעורבים.
"כללי הפתיחה באש מותאמים לצרכים המבצעיים, נבחנים מעת לעת ומתעדכנים על פי הצורך. צה"ל מקפיד לחקור ולברר אירועים עם נפגעים, להפיק וליישם את הלקחים. בעקבות אירוע הירי הלילה סמוך לטול כרם, נפתחה חקירה של המשטרה הצבאית. בסיום החקירה, הממצאים יועברו לבחינת הפרקליטות הצבאית. צה"ל משתתף בצער המשפחה וימשיך ללוותה".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
