חיילים פלשו לכפר, ירו למוות בנער, ויצאו מבלי להגיש סיוע

ביום שישי לפני שבוע, 23 ביולי, חיילים ירו והרגו את מוחמד תמימי בן ה-17 בכפר נבי סאלח שבגדה המערבית. במקום לא הייתה מחאה או עימותים לפני שהצבא נכנס למרכז הכפר, בשעות אחר הצהריים של היום האחרון של חג הקורבן.

״ביום שבו נהרג אמרתי לו שיישאר בבית, הוא אמר שרק ילך להביא את אחיו הקטן ויחזור״. אמו של מוחמד תמימי בכפר נאבי סאלח (צילום: אורן זיו)

על פי עד ראיה, החיילים לא היו בסכנת חיים וירו במוחמד ממרחק של כ-20 מטר. מיד לאחר הירי, הם עזבו את המקום מבלי להעניק לו טיפול רפואי. הכדור החי חדר לגבו ויצא מהבטן, והוא איבד בשטח דם רב. משם פונה לבית החולים בסלפית, ובעשר בלילה נקבע מותו.

השבוע פגשתי את אמו של מוחמד, רובא, בבית המשפחה בכפר הקטן, שמונה 500 נפשות. בעשור הקודם, החל משנת 2009 התנהל בכפר מאבק עיקש נגד השתלטות ההתנחלות חלמיש על אדמותיו החקלאיות ועל המעיין של הכפר. בנוסף למוחמד, עד היום נהרגו ארבעה מפגינים במחאה, האחרון הוא עז א–דין תמימי בן ה-21 שחיילים ירו בו ב-2018.

משפחת תמימי עלתה לכותרות בדצמבר 2017, כאשר עהד תמימי סטרה לחייל שפלש לחצר ביתה. היא ואמה נרימאן, שתיעדה את התקרית בשידור חי, נעצרו ונשפטו לשמונה חודשים בכלא הצבאי. במהלך המחאה נעצרו מאות צעירים ומבוגרים, רבים מהם בפשיטות ליליות.

השאלה ״למה ירו בו?" נשמעה שוב ושוב מפי כל קרובי המשפחה שהתאספו לצד האם האבלה. דודתו של מוחמד, מונא, תהתה: ״יכלו לעצור אותו, לירות לו ברגל או לירות גז וגומי, למה להרוג בירי חי?״

״ראית את הסרטון?״ שואלת האם בהתייחס לקטע וידאו קצר שבו נשמעת יריה, ואז נראה מוחמד כשהוא על הקרקע. ״החיילים לא היו בסכנה״, היא קובעת. בסרטון אחר נראה מוחמד מפונה מהמקום, כשכתם דם גדול נותר על הרצפה.

"שמענו יריות, לא חשבנו שזה מוחמד"

ביום שבת, סביב השעה ארבעה אחר הצהריים, החילים נכנסו לכפר, חלקם בג׳יפ מהכניסה הראשית, בה מוצב מחסום שלעיתים מאויש, וחלקם ברגל מהגבעה בצד הדרומי של הכפר. הם ירו גזו והתרכזו במרכז הכפר, במקום שממנו, לפני עשור, היו יוצאות ההפגנות לכיוון המעיין שנגזל על ידי מתנחלים. בשנים האחרונות אין במקום הפגנות שבועיות, אלא רק עימותים כשחיילי פולשים לכפר.

מספר לא רב של צעירים, 15 עד 20 לפי עדי ראיה, יצאו לזרוק אבנים על החיילים. בשלב מסוים, הצעירים ירדו לאזור שמאחורי בית הספר הישן, צמוד לכביש הראשי של הכפר. בזמן שהצעירים זרקו אבנים על הג'יפ, מוחמד עבד בנקודה שונה, מול החיילים שעברו ברגל בין הבתים. הוא עמד בצידו האחד של הכביש, ואילו החיילים עמדו בין הבתים, בצידו השני.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

״שמענו את היריות מהבית״, משחזרת אמו של מוחמד. ״לא חשבנו שזה מוחמד״. לאחר שבאפריל השנה מתנחלים וחיילים תקפו את מוחמד ובני משפחה אחרים כשבאו לעבוד באדמתם החקלאית, האם ביקשה מבנה שיפסיק לצאת כשהצבא מגיע. ״ביום שבו נהרג אמרתי לו שיישאר בבית, הוא אמר שרק ילך להביא את אחיו הקטן ויחזור״.

אוסמה תמימי, שהיה בקרבת מקום בזמן שהחיילים ירו במוחמד, סיפר: ״בהתחלה הם ירו גז, אבל אז התתחילו עם ירי חי, אולי עשרה כדורים, אחד מהם פגע במוחמד״.

״בהתחלה לא הבנתי שהוא נפגע, הגעתי ראשון למקום שעליו הוא דימם. לאחר שירו בו הוא התקדם כמה מטרים. בהתחלה הג'יפ התקדם לידו ואחר כך, כנראה כשהם הבינו שהוא נפגע, הג׳יפ נסע. מוחמד קרס בכניסה לאחד הבתים שעל הכביש הראשי. פחדנו שימשיכו לירות, אז העברנו את מוחמד אל מעבר לחומה של הבית. גם החיילים שהיו ברגל עזבו. קראנו לאוטו שייקח אותו לטיפול, אחרי בערך שתי דקות לקחו אותו, במקום נשאר דם רב״.

לגבי הטענה שלחיילים נשקפה סכנה הוא אומר ״לא היה משהו חזק, כמה ילדים זרקו אבנים, זה הכל. החיילים נכנסו כדי לחפש בעיות״.

תושבים אחרים ציינו כי במהלך המתקפה בעזה, במהלך יום אחד במאי נפצעו 14 צעירים מירי כדורי רוגר (טוטו).

עהד תמימי עם שחרורה מהכלא, 29.7.2018 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

מוחמד הוא הבכור מבין חמישה אחים. אח נוסף נפטר לפני מספר שנים ממחלה קשה. שנים מהם, מוסא ומחמוד, היו ברחוב באזור שבו נורה אחיהם. כשהם חזרו לביתם לאחר הירי הם פחדו לספר לאימם, שהיתה לבד בזמן שהאב שהה מחוץ לבית.

״הוא יצא לעבוד החודש בפעם הראשונה״, שחזרה האם. ״הוא עבד בבניה בכפר, הוא הרוויח את המשכורת הראשונה וקנה לו ולאחיו בגדים, הוא היה גאה שעבד הפעם הראשונה  והרוויח בעצמו״.

לאחר המקרה, חברים יהודים של האב, שעובד באחת ההתנחלויות באזור, התקשרו לאחר ששמעו שאחד מבני הכפר נהרג. ״הם הופתעו לשמוע שזה הבן שלנו, והביעו צער על המקרה״, סיפרה האם.

בכל מקרה בו חיילים הורגים אדם, נפתחת בצבא חקירה אוטומטית. במשפחה לא מאמינים כי החקירה תביא להעמדתו לדין של החייל היורה. הם נזכרים במקרה של קרוב משפחתם, מוסטפא תמימי, שחיילים ירו בו בכינון ישיר מטול גז מדמיע והרגו אותו ב-2009 ותיק החקירה נסגר, למרות התיעוד של האירוע. בהחלטה נקבע כי הירי "בוצע בהתאם לכללים ולהנחיות הרלבנטיים, ולא היה בביצועו משום עבירה כלשהי". בהמשך, בתביעה אזרחית, המשפחה נדרשה לשלם הוצאות משפט למדינה. ״הם נותנים אישור לחייליים להרוג, ואף אחד לא יישפט על זה״ אמרה מונא, דודתו של מוחמד.

בחלק מימות השבוע, חיילים בודקים את הרכבים שנכנסים ויוצאים מהכפר, בכביש שמוביל גם לכפרים נוספים באזור. ״אחרי שירו במוחמד, חסמו את הכניסה לכפר. קרובי משפחה מהכפר דיר ניזאם (כפר סמוך, א״ז) שרצו לבוא וגם ללכת לתרום דם בסלפית לא יכלו לעבור״, סיפרה דודתו מונא.

גם ביום רביעי בערב, קבוצת חיילים עמדה בכניסה בכפר ובדקה את הרכבים שיצאו ונכנסו לכפר.

בדובר צה״ל לא ענו על השאלה מדוע החיילים נכנסו לכפר, ומדוע השתמשו בירי חי ולא באמצעים לפיזור הפגנות.

הם בחרו להעביר את התגובה הבאה: ״​​בגין האירוע מתנהלת חקירת מצ"ח ועם סיומה יועברו ממצאיה לבחינת הפרקליטות הצבאית״.

מאז תחילת 2021, אחד עשר ילדים ונערים פלסטינים נהרגו מאש חיילים בגדה המערבית. האחרון שבהם הוא מוחמד אל-עלאמי בן ה-12, שחיילים ירו בו למוות עת נסע עם משפחתו ברכבם, בעיירה בית אומר שליד חברון.