סקר: 56 אחוז מהגברים הערבים במזה"ת מוכנים לראש ממשלה אשה
ממחקר של מכון "הברומטר הערבי" עולה כי נשים ערביות במזה"ת מחזיקות בעמדות ליברליות יותר כלפי זכויות נשים מאשר גברים. להשכלה ולסביבה יש השפעה על פתיחות בנושא זכויות נשים. ומי יותר שיווניות - החברה הירדנית או הלבנונית?
יום האישה הבינלאומי, שמתקיים מדי שנה בתאריך השמיני למרץ, הוא הזדמנות טובה לבחון בביקורתיות את העמדות של תושבי העולם הערבי כלפי נשים ערביות, ובפרט, את עמודתיהם של תושבי ירדן – המדינה בה נולדתי. 'הברומטר הערבי', מכון שעורך סקרים ומשאלי דעת-קהל בקרב תושבי המזרח התיכון וצפון אפריקה – פירסם לאחרונה את תוצאותיו של סקר שעסק בדיוק בנושא זה.
אתחיל מן המסקנות: ראשית, על אף שניכרת התקדמות חיובית בנוגע ליחס לנשים במזרח התיכון, ברור שיש עוד כברת דרך ארוכה עד שנשים יזכו לשוויון זכויות מלא במחוזותינו. עוד עולה מן המחקר, שהחברה הירדנית היא שמרנית יותר ממרבית החברות הערביות האחרות באיזור. בנוסף, למרות שנשים ערביות מחזיקות בעמדות ליברליות יותר מגברים בכל הנוגע לזכויות נשים, אחוז גבוה מהן עדיין מבטא, לצערי, תפיסות שמרניות שמשמרות מציאות של אפליה כלפיהן. יכול להיות שמערכות החינוך שלנו הן הסיבה לעובדה זו.
הנה מספר נתונים מהמחקר: 56% אחוזים בלבד מהגברים הערבים במזרח התיכון מוכנים שאישה תהיה ראש הממשלה במדינתם, לעומת 69% מהנשים (כלומר ש-31% מהנשים הערביות לא מוכנות שאישה תהיה ראש ממשלה). בלבנון, 52% מהגברים סבורים שגברים מוכשרים יותר מנשים לקחת חלק בהנהגה הפוליטית. בירדן, נתון זה עולה באופן משמעותי ל-71%.
המחקר בדק את הקשר בין נסיבות חייהן של נשים לסיכוי שהן תאמצנה תפיסות עולם לא-שוויוניות. על-פי הנתונים, ההסתברות שאישה נשואה, חסרת השכלה ומודעות פוליטית, המתגוררת בסביבה שמרנית ופריפריאלית תתמוך בזכויות נשים עומדת על 41%. ברם, אם אישה זו תרכוש השכלה אקדמית, ההסתברות תעלה ל-47%, ובמידה והיא תשתלב בשוק העבודה הסתברות זו אף תעלה ל-51%. הבעת עניין בפוליטיקה תגדיל את סיכויי התמיכה ל-60%, ומעבר אל מגורים בסביבה ליברלית ל-71%.
יום האשה במצרים, מרץ 2011. (צילום: אל ג'זירה אנגלית, פליקר CC BY-SA 2.0)
מדינת המוצא משפיעה גם היא על הסתברויות אלו: הסיכוי שאישה חסרת השכלה ומודעות פוליטית, כמו זו בדוגמה הראשונה (בה ההסתברות הייתה 41%) תתמוך בזכויות נשים, עולה באופן ניכר ל-61% במידה והיא מתוניסיה, אך צונח ל-20% ול-38% אם היא נולדה באלג'יר או בירדן בהתאמה.
רוב הסקרים שנערכו בעולם הערבי סביב נושא זה מעלים מסקנות זהות, המעידות על כך שנשים אינן זוכות לשוויון זכויות מלא במזרח התיכון ועל השמרנות של החברה הירדנית ביחס למדינות האיזור. אמנם יש מספר מדינות שמרניות יותר מירדן, אך מיקומה היחסי מפתיע במיוחד נוכח מידת ההשכלה הגבוהה של הציבור במדינה.
פלגים מסורתיים בחברה בוודאי יסיקו מנתונים אלו ש'זכויות נשים' היא סחורה זרה, שאינה קשורה לעולם הערבי. הם יטענו שאלו הנאבקים למען שיפור מעמד האישה מייצגים אליטה צרה ומנותקת, שאינה מבינה הן את טבע החברה הירדנית והן את טבע האישה – שאינה מסוגלת להשתוות לגברים בכל תחומי החיים.
לעומתם, אלו הנלחמים למען שוויון זכויות מלא לנשים, ואני נמנה עמם, יטענו שאופי המציאות בהווה אינו מחייב קפיאה על השמרים ומניעת התפתחות ושינוי העתיד. אנו סבורים שחקיקה שוויונית, שאינה מפלה בין גברים לנשים, היא זכות אנושית שאינה קשורה לתרבות או לאיזור גאוגרפי מסויים. בהכרזת זכויות האדם של האו"ם, חזרו ואישרו הרי את האמונה ב-"זכות שווה לגבר ולאישה".
קיים קשר ישיר בין התקדמות כלכלית, חינוכית ותרבותית של חברה מסויימת לבין יכולת הנשים החיות בה להנות משוויון זכויות מלא. צריך להכיר בהתקדמות החיובית ובהישגים שהושגו בעשורים האחרונים בתחום זה, אולם אסור לעצור כאן. אנו מוכרחים לעשות יותר. אני מוריד את כובעי בפני כל הארגונים והמפלגות שנאבקו בעבר וממשיכים להיאבק גם היום למען זכויות שוות לכל האזרחים באשר הם.
ד"ר מרוואן אל-מועשר היה שגריר ירדן בישראל בשנות ה-90, לאחר חתימת הסכם השלום בין המדינות, וכיהן בעבר כשר החוץ וכסגן ראש הממשלה. כיום הוא סגן נשיא למחקרים של קרן קרנגי לשלום בינלאומי בוושינגטון. המאמר המלא התפרסם בערבית ביומון הירדני אל-רד. גרסה זו מתפרסמת בחסות "אופק לתקשורת הערבית", פרויקט המשותף למכון ון ליר בירושלים ולמרכז אעלאם בנצרת. מערבית: יובל אברהם.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
