חשיפה: כך עובד אלנט, האיפא"ק של אירופה
ארגון הלובי, שמציג את עצמו כעצמאי לחלוטין, מטיס חברי פרלמנט מרחבי אירופה לסיורים בישראל, מפיץ חומרי הסברה, מקדם עסקאות נשק ופועל נגד תנועות פרו-פלסטיניות. תחקיר של קבוצת עיתונאים מגרמניה, צרפת, ארה"ב וישראל חושף את אופן פעולתו ואת קשריו ההדוקים לימין הישראלי
אלנט-גרמניה הוא הגורם הפרו-ישראלי המשפיע ביותר בברלין אחרי שגרירות ישראל. יצחק (בוז'י) הרצוג באירוע של אלנט בכנס ביטחוני במינכן ב-2015 (צילום: elnetdeutschland / CC BY-SA 2.0)
"אנחנו ארגון פרטי לחלוטין, אבל בוודאי שותפים ועובדים עם משרד החוץ, עם צה"ל ועם הכנסת", אמר בערוץ 14 בנימין טואטי, אז מבכירי אלנט (ELNET), ארגון הלובי הפרו-ישראלי הגדול באירופה, וכיום מנכ"ל הארגון.
אלנט, שהמנכ"ל הקודם שלו, עמנואל נבון, הציגו בכנסת כמקבילה האירופית של הלובי האמריקאי החזק איפא"ק (AIPAC), מפעיל שישה סניפים באירופה – בפריז, בלונדון, בבריסל, ברומא, בוורשה ובברלין – נוסף על מטהו הראשי בישראל. בין השאר, אלנט מארגן משלחות למאות חברי פרלמנט, מפיץ חומרי הסברה, מקדם עסקאות נשק ופועל נגד תנועות פרו-פלסטיניות ברחבי היבשת.
בחודשים האחרונים ערכה קבוצת עיתונאים מגרמניה, ישראל, צרפת וארה"ב תחקיר מקיף על הארגון, שנועד לשפוך אור על פעילותו. התחקיר, המבוסס על עשרות ראיונות ואלפי מסמכים, חושף את אופן פעולתו של הארגון ואת קשריו ההדוקים עם בכירים בממשלת נתניהו וגופי ימין נוספים. באזכורים המעטים בתקשורת הישראלית הארגון מוצג כעמותה או כארגון בינלאומי/אירופי, המתמקד בחיזוק היחסים בין אירופה לישראל.
הסניף הגרמני של אלנט, שבראשו עומד קרסטן אובנס, הפך בשנים האחרונות לאחד הגורמים המשפיעים בזירה הפוליטית במדינה, הידועה בתמיכתה בממשלת נתניהו ובדיכוי מוחים פרו-פלסטינים. הארגון רשום בגרמניה כלובי, עם תשעה לוביסטים רשמיים ותקציב פעילות לובי של יותר ממיליון יורו בשנת 2024. בכך הוא נחשב לגורם הפרו-ישראלי המשפיע ביותר בברלין אחרי שגרירות ישראל.
נדבך עיקרי בפעילות אלנט הוא הטסת חברי הפרלמנט הגרמני (הבונדסטאג) לישראל. לוח הזמנים של המשלחות אינטנסיבי, ולרוב נמשך כמעט יום שלם. סדרי היום שהגיעו לידינו כוללים תדרוכים ביטחוניים מטעם דובר צה"ל, ביקורים בבסיסי צבא, פגישות במשרדי הממשלה וסיורים ביד ושם. אף שהמשלחות נועדו להכיר למשתתפים את החברה הישראלית בכללותה, למיטב ידיעתנו, מאז אוקטובר 2023 לא נפגשה אף משלחת עם פלסטינים, חברי כנסת מהשמאל או פעילי זכויות אדם.
רשימות המשתתפים במשלחות אינן פומביות. ככלל, אלנט אינו נוקט שקיפות ביחס למשתתפים בפעילויותיו. אולם באמצעות הצלבת מקורות הצלחנו לאתר לפחות 114 חברי בונדסטאג שהשתתפו במשלחות לארץ מאז 2014, מהם לפחות 12 שהשתתפו ביותר ממשלחת אחת. המשתתפים מגיעים מכל קצות הקשת הפוליטית: ממפלגת הימין CDU (למשל סראפ גולר), דרך המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (ורנה הוברץ) והמפלגה הירוקה (ליזה באדום), ועד למפלגת די לינקה, המפלגה השמאלית ביותר בגרמניה. גרגור גיזי, מנהיג די לינקה לשעבר, אף הוביל בעצמו משלחת.
המפלגה הגרמנית היחידה שחבריה מעולם לא השתתפו במשלחות היא מפלגת הימין הקיצוני אלטרנטיבה לגרמניה (AfD), המזוהה עם חוגים ניאו-נאציים. יש לפחות עשרה משתתפים נוספים מהבונדסטאג שלא הצלחנו לאמת את זהותם. יתר על כן, המשלחות כללו לפחות ארבעה חברים גרמנים בפרלמנט האירופי ו-14 פרלמנטרים מהפרלמנטים האזוריים (גרמניה מורכבת מ-16 מדינות משנה ושלוש ערי מדינה), וכן עיתונאים, ראשי ערים ובכירים בצבא. לפי המידע שאספנו, אף לובי אחר בגרמניה אינו מתקרב להיקף המשלחות שאלנט מארגן לנבחרי ציבור.
במסגרת התחקיר בגרמניה, שהתפרסם בעיתונים "taz" ו-"nd", נחשפו אי-סדרים בדיווחיהם של כמה מחברי הבונדסטאג שהשתתפו במשלחות. לפי החוק, חברי פרלמנט גרמנים מחויבים לדווח פומבית על תרומות בשווי של יותר מ-3,000 יורו מקבוצות לובי; טיול ממומן נחשב לתרומה לכל דבר.
המטה הישראלי של אלנט מארגן משלחות גם ממדינות שבהן אין לארגון סניפים עצמאיים, כמו פולין, קפריסין ומלטה. את המשלחת מפולין ב-2023, למשל, בירך יו"ר הכנסת אמיר אוחנה מעל הדוכן במליאה.
פועל בהתאם לאקלים הפוליטי המקומי
המשלחות לישראל הן רק חוד החנית של פעילות הלובי האגרסיבית שאלנט מקדם. בכל מדינה הוא פועל מעט אחרת, בהתאם לאקלים הפוליטי המקומי. בצרפת, למשל, הארגון מונהג בידי יהודים צרפתים המקדמים בפומבי עמדות ימניות. אריה בן שמחון, מנכ"ל אלנט צרפת, אמר בראיון בדצמבר 2024: "כל הרופאים, העיתונאים ועובדי הסיוע ההומניטרי שחיים בעזה הם סוכנים של חמאס – כל אחד מהם". בסניף הגרמני של הארגון לא אותרו התבטאויות דומות. עם זאת, בהשפעת האקלים הפוליטי בגרמניה, הסניף משקיע משאבים רבים במאבק באנטישמיות, תוך טשטוש מתמיד של הגבולות בין מאבק באנטישמיות להגנה על ממשלת ישראל.
אלנט גרמניה מדווח בדו"חותיו השנתיים על הישגי פעילות הלובי שלו. כך, למשל, בדו"ח מ-2022 נטען כי מכירת מערכת הטילים "חץ" לגרמניה – מעסקאות הנשק הגדולות בתולדות ישראל, בשווי כולל של כשלושה מיליארד יורו – יצאה לפועל לאחר שהמערכת הודגמה בפני משתתפי משלחת ייעודית מוועדת הביטחון של הבונדסטאג. באותה שנה קיבל הסניף הגרמני של אלנט תרומה מהתעשייה האווירית, יצרנית המערכת. נוסף על הדו"חות, חלק מהמשתתפים במשלחות מספרים בכתבות ובראיונות כיצד השפיעה עליהם הנסיעה לישראל ומשבחים אותה.
ביולי האחרון הידק אלנט גרמניה את קשריו עם תעשיית הנשק הישראלית באמצעות הקמת ESDI, פורום ביטחון והגנה שנועד לעודד שיתופי פעולה צבאיים בין המדינות. הפורום זוכה לתמיכתן של חברות נשק ישראליות וגרמניות, כגון DND Digital, אלביט מערכות, התעשייה האווירית ולופטהאנזה טכניק. הישגים נוספים המפורטים בדו"חות הארגון אינם קשורים ישירות למשלחות, אלא לדיכוי מחאות פרו-פלסטיניות ברחבי האיחוד האירופי ולרדיפת תנועת החרם, המוצגת במסמכיו כאנטישמית.
נוסף על הפצת חומרים בקרב חברי פרלמנט וארגון אירועים בבונדסטאג, הסניף הגרמני פונה גם לציבור הרחב בגרמניה ובאוסטריה. פעילותו הציבורית הבולטת ביותר היא קמפיין "קיר השאלות" (Fragenmauer). במסגרת זו מפרסם הסניף הגרמני – לובי לא-יהודי המקדם בבונדסטאג את האינטרסים של מדינת ישראל – חומרי הסברה, תכנים, כרזות וספרים הכוללים שאלות ותשובות על חיים יהודיים, כגון "האם חנוכה הוא חג המולד של היהודים?" ו"האם כל היהודים מאמינים באלוהים?".
עם זאת, חלק ניכר מהשאלות בקמפיין עוסק במדיניות ממשלת ישראל. לדוגמה: "האם פלסטינים מהגדה המערבית ומרצועת עזה הם ישראלים?". התשובה הרשמית שמספק אלנט היא: "פלסטינים בגדה המערבית אינם מזדהים כישראלים" – אף שלא מדובר בשאלת הגדרה עצמית, ובכל מקרה פלסטינים החיים בגדה המערבית הכבושה אינם רשאים לקבל אזרחות ישראלית גם אם ירצו בכך.
בשאלה אחרת מצוין כי רוב המפלגות הישראליות תומכות בפתרון שתי המדינות, אף שלפי סקרים כ-30% מהיהודים הישראלים תומכים בו. שאלה נוספת עוסקת במוזיקה פופולרית בישראל, ובתשובה מובאת דוגמה אחת בלבד לזמרת ישראלית אהודה ומוכרת: אחינועם ניני. זאת למרות רדיפתה של ניני זה שנים על ידי חלקים גדולים בציבור הישראלי – ובכלל זה שרים בממשלה – בשל עמדותיה השמאליות. גם תשובה זו מטשטשת את התבססות עמדות הימין בחברה הישראלית, בדומה לתשובות מבלבלות אחרות בקמפיין.
#Bildung statt Hass: Mit der #Fragemauer machen wir antisemitische Vorurteile sichtbar und setzen ihnen Fakten entgegen. ???? Außerdem stärken wir die #Antisemitismusprävention bei Kindern. ????
Damit es 2026 so weitergeht, sammeln wir hier #Spenden. ???? https://t.co/MfFB1UTLPs pic.twitter.com/vBwV5CGlOp
— ELNET (DACH) (@ElnetD) January 5, 2026
קמפיין "קיר השאלות" מקדם גם את ההגדרה השנויה במחלוקת של IHRA לאנטישמיות, ומדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה עם ממשלת ישראל. השאלה הפרובוקטיבית ביותר בו היא, ככל הנראה, האם ישראל מבצעת רצח עם. התשובה שמספק אתר הקמפיין חדה וברורה: לא, עצם הטענה היא אנטישמית.
הסתירה הבוטה בין תשובה זו לעמדות ארגוני זכויות האדם בארץ ובעולם מתחדדת נוכח העובדה שהפרויקט ממומן ברובו מכספי משלמי המסים באוסטריה וגרמניה. ב-2024 קיבל הפרויקט יותר מ-50 אלף יורו מעיריית וינה, יותר מ-30 אלף יורו ממדינת נורדריין-וסטפאליה, וכן 160 אלף יורו מעיריית ברלין. בברלין עצמה גם נתלו כרזות רבות של הקמפיין, ובהן תשובות ושאלות בשפה הערבית.
בכך ארגון אלנט משתף פעולה עם נרטיב "האנטישמיות המיובאת" הרווח בימין הגרמני, שלפיו האחריות לתופעה אינה מוטלת על הגרמנים עצמם אלא על מהגרים ערבים, ה"מייבאים" אותה לגרמניה. תפיסה בעייתית זו מציבה במרכז את המאבק באנטישמיות בקרב מהגרים ולא בחברה הגרמנית בכללותה, ובכך מצמצמת את הצורך להיאבק בגילויי אנטישמיות בקרב ילידי גרמניה ואף מעמעמת בעקיפין את זוועות הנאציזם.
פיצוי על השואה או לוביזם אגרסיבי?
במסגרת התחקיר בצרפת, שפורסם ב-"Mediapart", נחשף מסמך שלפיו מדינת ישראל מימנה באופן סודי ובניגוד לתקנות אירוע של אלנט צרפת בסנאט הצרפתי: האירוע מומן רשמית על ידי הארגון, אך מייד לאחר מכן התקבל מישראל החזר על הוצאותיו. התנהלות זו מפרה לכאורה את חוקי התרומות הפוליטיות במדינה, ואף מטילה ספק בהצגתו העצמית של אלנט צרפת כארגון עצמאי שפעילותו ממומנת אך ורק על ידי גורמים פרטיים.
מקורות המימון של אלנט אינם גלויים במלואם. עם זאת, חקירה בארה"ב, שפורסמה ב-"The Intercept", חשפה כי הארגון האמריקאי Friends of ELNET (או בקיצור FELNET) משמש צינור מרכזי להעברת כספים מתורמים המזוהים עם איפא"ק לפעילות של אלנט באירופה. בתחקיר נחשף כי כמה מתומכי FELNET משתייכים לאגף הטראמפיסטי בימין האמריקאי. ואולם, הקשרים בין אלנט – שכאמור מציג עצמו כארגון ישראלי ניטרלי – לימין העמוק אינם מסתיימים בארה"ב: ראשי אלנט בישראל קשורים ללובי המתנחלי ולמפלגת הליכוד.
מייסד אלנט הוא רענן אליעז, שגדל בהתנחלות בית חורון ועבד בעבר באיפא"ק. בקורות החיים שפרסם באתר העמותה שהקים לאחר מכן כתב כי בשנים שבהן הוביל את אלנט, הוא פעל כדי להשפיע על הפריימריז במפלגה הסוציאליסטית בצרפת, במטרה לסכל את מועמדותה של מרטין אוברי, שהיתה ביקורתית כלפי מדיניות ישראל. בנוסף, במהלך כהונתו בראשות אלנט, הוביל אליעז מחקר על שורשיו היהודיים של ניקולא סרקוזי, ובעקבותיו התקרב למשפחתו של נשיא צרפת דאז. השפעות מחקר זה מהדהדות עד היום: רק לפני כמה חודשים אשתו של סרקוזי, קארלה ברוני, הזכירה את שורשיו היהודיים של בעלה בסרטון עם פעילת ההסברה נועה תשבי.
יו"ר אלנט ישראל אחרי אליעז היה דיוויד סגל, המכהן כיום כנשיא FELNET. סגל, שעבד גם הוא באיפא"ק, שימש ראש הסגל של שר החוץ דאז דני אילון, ששירת בממשלת נתניהו. את סגל החליף שי בזק, שגדל בהתנחלות בסיני, ולאחר הפינוי משם עברה משפחתו להתנחלות בגוש קטיף. בזק היה דובר מפלגת הימין הקיצוני מולדת ואף הופיע ברשימתה לכנסת, דובר מועצת יש"ע, וכן דוברו של נתניהו.
היו"ר שנכנס אחריו – ד"ר עמנואל נבון, שהוביל את אלנט מינואר 2023 ועד מרץ 2025 – מעורב בארגון מ-2018 ועד היום, ונפגש עם מרבית המשלחות. נבון היה עמית בכיר בפורום קהלת, והוא מפרסם באופן תדיר את עמדותיו הניציות בבמות שונות. הוא תומך בגלוי בסיפוח הגדה המערבית וחי בהתנחלות אפרת. ב-2012 התמודד בפריימריז בליכוד, ובשנים האחרונות נחשב מקורב לגדעון סער.
היו"ר הנוכחי של אלנט, בנימין טואטי, מתגורר בהר חומה, התנחלות במזרח ירושלים. הוא למד במרכז האקדמי התורני לב, ולפני שהחל לכהן כיו"ר הארגון הוצע מטעם ש"ס לתפקיד שגריר ישראל בצרפת, וזכה גם לתמיכת הליכוד. טואטי, ששיתף ציוץ המכחיש את הרעב בעזה, אף קיבל תעודת הוקרה מהכנסת על פעילותו בתחום ההסברה.
קשרים אלה בין הימין הישראלי ללובי הפרו-ישראלי באירופה עשויים להיראות מובנים מאליהם בישראל. אולם עבור רבים בגרמניה – שבה ההתנחלויות נתפסות כפשע, ואילו אלנט מוצג כארגון חביב המכיר לנבחרי ציבור את תעשיית ההייטק הישראלית ומצהיר בפומבי על תמיכה עקרונית בפתרון שתי המדינות – מדובר בממצא שומט לסתות.
נוסף על מימון האירוע של אלנט צרפת, בעלות של 72 אלף יורו, קיים תיעוד רשמי של כמה התקשרויות ממשלתיות עם אלנט ישראל במהלך השנים, בהיקף של מאות אלפי שקלים. עם זאת, עומק הקשר בין ממשלת ישראל לסניפי אלנט באירופה – הרשומים כארגוני לובי עצמאיים – עדיין אינו ברור.
ראוי לציין כי ישראל עמדה מאחורי מבצעי השפעה סודיים ובעייתיים שכוונו למחוקקים אמריקאים, וכי שרים בממשלה – בהם סער ושר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי – מדווחים תכופות על פעולות הסברה נרחבות שהם מנהלים, שפרטי רק מקצתן הם יכולים לחשוף.
נוסף על כך, אלנט אינו פועל בוואקום: לאחרונה דווח בעיתון "הארץ" על "משלחת מנהיגות" שארגן משרד החוץ ל-160 גרמנים, שתוארה כמשלחת תעמולה; וכן על רדיפת עיתונאית גרמנייה המסקרת את המלחמה על ידי שגרירות ישראל בברלין.
נהוג לייחס את רדיפת הפלסטינים בגרמניה ואת הקשרים החמים בין גרמניה לישראל לניסיון גרמני "לפצות על השואה" באמצעות תמיכה בלתי מתפשרת בישראל (דוקטרינת "אינטרס המדינה"). אך למעשה, עם יותר מ-140 חברי פרלמנט, עיתונאים ומשפיעי דעת קהל גרמנים שהשתתפו במשלחות בשנים האחרונות, אלנט נהנה מהשפעה ניכרת על האליטה הפוליטית בגרמניה. כך, בעוד שלפי סקרים המוכיחים שוב ושוב כי רוב הציבור הגרמני תומך בהטלת סנקציות על ישראל, התמיכה בישראל בקרב מחוקקים גרמנים רק מתחזקת בשנים האחרונות.
נדמה כי פעילות אלנט היא אחד הגורמים לכך שגרמניה מבקרת את הכיבוש פחות מבעבר, אף שמדיניות ישראל מפרה בבוטות הולכת וגוברת את המשפט הבינלאומי ועומדת בסתירה מחריפה מול פתרון שתי המדינות שבו גרמניה תומכת באופן מוצהר. ב-2012, למשל, זיגמר גבריאל, מבכירי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית, כינה את ישראל "משטר אפרטהייד" – דבר כמעט בלתי נתפס באקלים הפוליטי הגרמני כיום. על כן, ניתן להניח כי היחסים ההדוקים בין המדינות אינם נובעים ממשקעים היסטוריים בלבד, אלא גם מפעילות לובי אפקטיבית.
פעילות הלובי של אלנט ברחבי אירופה – ובגרמניה בפרט – מעלה שאלות הן באשר לתיאום אפשרי עם ממשלת ישראל והן בנוגע לדרכי הפעולה המפוקפקות של פעילי ההסברה בעולם. בדומה לאיפא"ק בארה"ב, ההשפעה הרבה של קבוצת הלחץ מעוררת חשש לפגיעה בדמוקרטיות האירופיות, מחיר נוסף שישראל וארגונים פרו-ישראליים מוכנים לשלם כדי לשכנע את העולם להמשיך לרכוש נשק מישראל ולתמוך במדיניות ממשלת נתניהו ובמלחמת הנצח שהוא מוביל.
אלנט ישראל סירבו להגיב.
ממשרד התפוצות נמסר כי למשרד אין התקשרות עם אלנט.
גולי דולב-השילוני הוא דוקטורנט להיסטוריה, סופר ואקטיביסט בברלין. התחקיר נתמך על ידי מענק מ-Investigative Journalism for Europe (IJ4EU)
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
