חינוך תחת פקודה: מיליטריזציה של ההשכלה הגבוהה בישראל

שיתוף הפעולה הצבאי-אקדמי מרובד וענף, ומתקיים הן במישור הקונקרטי והן במישור האידיאולוגי-מחשבתי. חיילים בקמפוס אוניברסיטת בן גוריון (צילום: דודו גרינשפן / פלאש 90)

ב-21 במאי 2024, בתגובה לידיעה שלפיה פורום הרקטורים בספרד שוקל להשעות שיתופי פעולה עם האקדמיה בישראל בשל הפעילות הצבאית של ישראל בעזה, פנה ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) לפורום בבקשה שיימנע מהמהלך, שלטענתו יוביל ליצירת חברה "מיליטנטית יותר וליברלית פחות", והוסיף כי המוסדות האקדמיים בישראל הם "מוסדות עצמאיים" הנהנים מחופש אקדמי.

לפי דוח של משרד האו"ם לעניינים הומניטריים, שהתפרסם ב-8 באפריל 2025, מאז אוקטובר 2023 הצבא הישראלי השמיד קרוב לשישים מבנים אוניברסיטאיים ברצועת עזה. ההפצצות המכוונות לא פסחו על אף מוסד אקדמי ברצועה. אלפי סטודנטים, אקדמאים, נשיאים ודיקני אוניברסיטאות נהרגו על ידי הצבא, וקרוב ל-90 אלף הסטודנטים ברצועה איבדו את הגישה להשכלה גבוהה. כאשר התנאים אפשרו זאת, מעטים הצליחו להמשיך בלימודיהם ובעבודתם האקדמית מתוך מחנות האוהלים. עשרות ספריות ציבוריות, ספריות אוניברסיטאיות, ארכיונים, מוזיאונים וחנויות ספרים ברצועה הושמדו כליל.

>> השמדת ההשכלה: ישראל מעבירה לעזתים מסר שאין עתיד

ברמה המוסדית, האקדמיה בישראל שמרה על שתיקה כמעט גורפת בכל הנוגע להשמדת האקדמיה הפלסטינית בעזה, ולעיתים אף אימצה את הרטוריקה הצבאית והג'נוסיידית; הטילה עונשים (כולל השעיה ופיטורין ללא שימוע) על סטודנטיות ואקדמאיות, ברובן פלסטיניות, שהעזו למתוח ביקורת על המדיניות הישראלית; סייעה בפיתוח של טכנולוגיה צבאית; והעניקה הקלות והטבות כספיות לסטודנטים משרתי מילואים.

תופעות אלו הן לא מקריות, ואינן רק תולדה של הלך הרוח הנקמני, הרצחני וההיפר מיליטריסטי שאחז בחברה הישראלית אחרי מתקפת 7 באוקטובר. כפי שעולה מהדוח שפרסמנו החודש בפרופיל חדש – "אקדמיה בפקודה: מיליטריזם באקדמיה בישראל" – מדובר בשיתוף פעולה שיטתי, עתיר מימון ורב שנים בין המוסדות האקדמיים בישראל לבין מערכת הביטחון, הצבא והתעשייה הצבאית. שיתוף פעולה זה הופך את הראשונים לשותפים פעילים במערך הדיכוי והאלימות הצבאית של מדינת ישראל, ששיאו במבצע ההשמדה הנוכחי של האוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה.

שיתוף הפעולה הצבאי-אקדמי מרובד וענף, ומתקיים הן במישור הקונקרטי והן בזה האידיאולוגי-מחשבתי. הדוח כולל חמישה פרקים, הבוחנים את האופן שבו תהליכי המיליטריזציה ושיתופי הפעולה מעצבים את המרחב, ההון (הסימבולי והכלכלי), המגוון האנושי והשיח האקדמיים. אלה עוסקים בתוכניות הלימוד הצבאיות-אקדמיות ובחלקם של המוסדות האקדמיים בשיווקן ובניהולן; במיליטריזציה של המרחב האקדמי וההדרה שהיא יוצרת; בשיתוף הפעולה של המוסדות האקדמיים בגיוס בני נוער וסטודנטים לצבא, לחברות התעשייה הצבאית, לשב"כ ולמוסד; בשיתופי פעולה ובמימון של גופי ביטחון במחקר ופיתוח של טכנולוגיה צבאית; וכן בתפיסותיהם של אקדמאים וסטודנטיות את שיתופי הפעולה הצבאיים-אקדמיים.

מהדוח עולה כי במוסדות אקדמיים בישראל קיימות לפחות 57 תוכניות לימוד צבאיות-אקדמיות שונות להכשרת חיילים בשירות סדיר ובני נוער (בלשון הצבא: מלש"בים, או מועמדים לשירות ביטחון; בתקופת הכשרתם האקדמית הם לרוב נקראים "עתודאים" או "צוערים").

כפי שעולה מתשובת משרד הביטחון לבקשה לחופש מידע שהגשנו בתחילת 2023, בין השנים 2019-2022 קיים משרד הביטחון התקשרויות עם מוסדות אקדמיים בישראל בנושא של הכשרת חיילים בשווי של קרוב ל-270 מיליון שקל. עבור הכשרת ארבעה מחזורים של חיילים-סטודנטים בתוכנית "תלפיות" (תוכנית צבאית-אקדמית להכשרת חיילים לתפקידי מחקר ופיתוח של אמצעי לחימה), משלם משרד הביטחון יותר מ-32 מיליון שקל לאוניברסיטה העברית בירושלים; ועבור הכשרת שלושה מחזורים של תוכנית "ארז" (תוכניות צבאית-אקדמית להכשרת מפקדים קרביים), משלם משרד הביטחון כ-15 מיליון שקל לאוניברסיטת תל אביב. סכומים אלה משקפים מניע כלכלי מובהק בבחירתם של המוסדות האקדמיים לשתף פעולה עם משרד הביטחון והצבא, גם כאשר שיתוף פעולה זה פוגע בקהילה האקדמית ובאיכות ההוראה, כפי שעולה מעדויות הסטודנטיות, הסגל האקדמי ובוגרי תוכניות העתודה.

במוסדות אקדמיים בישראל קיימות לפחות 57 תוכניות לימוד צבאיות-אקדמיות שונות להכשרת חיילים בשירות סדיר ובני נוער. סטודנטים חיילים באוניברסיטה העברית (צילום: אקדמיה לשוויון)

אחת הדוגמאות החמורות לתוכניות אלו היא תוכנית "אודם", תוכנית-בת של "תלפיות" שצוינה לעיל, אשר פועלת בשיתוף פעולה של הטכניון, מפא"ת, המוסד, שב"כ, רפאל – מערכות לחימה מתקדמות, וחברות נוספות בתעשיית הנשק הישראלית. במסגרת התוכנית, נערים בני 14-15 מגויסים למסלול של כ-13 שנה. במהלך שבע השנים הראשונות הם עוברים הכשרה תיכונית, צבאית ואקדמית משולבת, שלאחריה הם ממשיכים לשירות של שש שנים בתפקידים שונים ביחידות הטכנולוגיה של הצבא, השב"כ והמוסד, כמפתחי "מערכות אוטונומיות". דוגמה למשמעות המושג "מערכות אוטונומיות" בהקשר הצבאי שלו ניתן למצוא, למשל, בתיאור שמופיע בדף המוצר של "משפחת" טילי הספייק (SPIKE) באתר של חברת רפאל, ככאלה ש"מצוידים במערכת 'שגר ושכח', אשר מאפשרת להם לפעול באופן אוטונומי לאחר השיגור".

תוכנית "אודם" משווקת גם על ידי משרד החינוך ובפרסומים ברשתות החברתיות. בין הפרסומים בדף האינסטגרם של התוכניות ניתן למצוא מודעות כגון: "תלמידת ט' שמתעניינת בטכנולוגיה? השב"כ מחפש אותך!", ו"תמיד חלמת לעבוד במוסד או בשב"כ? תוכנית אודם היא המקום בשבילך".

עוד עולה מהדוח שהמוסדות האקדמיים לוקחים חלק פעיל בגיוס בני ובנות נוער לתוכניות אלה, באמצעות שיווקן בדפיהם ברשתות החברתיות ובאתרי האינטרנט הרשמיים שלהם, ועל ידי ארגון כנסים ואירועי חשיפה בקמפוסים האקדמיים בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון והצבא. בחלק מהמקרים, תוכניות אלו מובילות גם למיליטריזציה נוספת של המרחב והשיח האקדמי, כמו במקרה של תוכניות העתודה ה"עיליות", בהן תוכנית "חבצלות" להכשרת קציני מודיעין.

שיתוף הפעולה בגיוס אינו מוגבל לתוכניות העתודה הצבאיות, ומכוון גם לסטודנטים פעילים במוסדות האקדמיים השונים: השב"כ, המוסד, וחברות התעשייה הצבאית הפרטיות והציבוריות משתתפים באופן תדיר בירידי התעסוקה השונים שמארגנות האוניברסיטאות, באירועים ייעודיים, ואף בקורסים אקדמיים שמארגנות חברות הנשק בשיתוף עם פקולטות וחוגים שונים.

ככל הנראה, גם עבור רבים משיתופי פעולה אלו המוסדות האקדמיים מתוגמלים כספית. לפי התשובה החלקית שקיבלנו לבקשה לחופש מידע שהגשנו לאוניברסיטה העברית, עולה כי רפאל, אלביט מערכות והתעשייה האווירית לישראל שילמו למוסד עבור חברות במועדון קשרי תעשייה. רפאל גם העניקה מלגות לסטודנטיות, והתעשייה האווירית שילמה עבור השתתפות ביריד הקריירה האוניברסיטאי.

כפי שעולה מהדוח, גם המוסדות האקדמיים עצמם משתמשים בפרקטיקות מיליטריסטיות בהליכי הקבלה ללימודים, כאשר בטופסי ההרשמה ללימודים כלולות שאלות שנוגעות לשירות הצבאי של המועמדים, וכן מתעדפים מסיימי שירות צבאי ואנשי מילואים בקבלת זכאות למעונות אקדמיים.

האקדמיה בישראל שמרה על שתיקה כמעט גורפת בכל הנוגע להשמדת האקדמיה הפלסטינית בעזה. פלסטינים מצפון עזה מוצאים מקלט בקמפוס ההרוס של האוניברסיטה האסלאמית, ב-24 במרץ 2025 (צילום: רווידה עאמר)

בתשובתה לבקשת המידע שהגשנו, הודתה האוניברסיטה העברית כי היא מקיימת קשרים מחקריים עם משרד הביטחון וגופים אחרים בתעשייה הצבאית בישראל, אך שאלה התירו לה למסור רק מידע חלקי בנוגע להסכמים המשותפים. בתשובתה, צירפה האוניברסיטה טבלת התקשרויות כספיות בינה לבין חברת רפאל בין השנים 2019–2022 בשווי של יותר מ-3 מיליון שקל. עדות נוספות לשיתוף הפעולה בין השתיים היא הקמתו של מרכז מחקר ופיתוח של רפאל בהר חוצבים בירושלים ב-2017, במטרה להרחיב את שיתוף הפעולה בין החברה לבין חוקרים מהאוניברסיטה העברית.

בתשובתה של האוניברסיטה הוזכרו גם שיתופי פעולה במחקר עם אלביט מערכות, התעשייה האווירית, וכן הסכם בסך כ-600 אלף שקל עם השב"כ.

אוניברסיטת תל אביב, מצידה, הודתה בתשובתה שהיקף שיתוף הפעולה שלה עם משרד הביטחון, התעשייה הביטחונית, המוסד, השב"כ וצה"ל הוא כה רחב, עד כדי כך שמסירת המידע תדרוש "זמן עבודה לא סביר". בדוח המלא מובאות כמה דוגמאות קונקרטיות לשיתוף פעולה זה.

ממצאים אלה ורבים אחרים מראים שהמיליטריזם ושיתופי הפעולה הרבים בין האקדמיה לבין גופי הביטחון והתעשייה הצבאית מובילים לצנזורה עצמית, ולהכפפת האינטרסים האקדמיים לאלה הצבאיים בקרב סטודנטים ואקדמאיות. אלה באים לידי ביטוי, בין השאר, במיעוט של מחקרים אקדמיים על ההשפעות השליליות של המיליטריזם על החברה האזרחית, ובהימנעותם של המוסדות ושל חברי סגל מהבעת ביקורת ציבורית וקיום של שיח פתוח על המיליטריזם ועל הערכים שהוא מקדם.

בכך שותפה האקדמיה באחריות לפשעים שמבוצעים בישראל, בפלסטין ובעולם על ידי הגופים הצבאיים שאיתם היא משתפת פעולה, ולהפיכתה עצמה למרחב שמקדם אלימות, לאומנות, מיליטריזם, דיכוי והשתקה של חשיבה ביקורתית ואנטי הומניזם. על האקדמיה בישראל לערוך חשבון נפש עמוק ולהכריע: האם תוסיף לשמש כזרוע נוספת של המשטר – עמדה שמצדיקה את המשך והתרחבות החרם האקדמי עליה – או שתבחר להתייצב כמוסד שהוא באמת אזרחי, חופשי וביקורתי, המסוגל לדמיין ולהציע אופק אחר.

ראוי לציין שקיימות כמה התארגנויות של אקדמאיות וסטודנטים שנאבקות בתהליכים אלה כבר שנים, בהן ארגון אקדמיה לשוויון, שכבר קרוב לעשור פועל נגד תהליכי המיליטריזציה וההפרטה של האקדמיה בישראל. זאת, על ידי הפעלת קו סיוע לתמיכה בסטודנטים פלסטינים שחוו אלימות, רדיפה או השתקה, סולידריות עם האקדמיה הפלסטינית, ובניית מאגר המידע "אקדמיה מגויסת", שתיעד את התמיכה ושיתוף הפעולה של מוסדות אקדמיים במדיניות הכיבוש הישראלית ומיליטריזם. לכך גם מצטרפת הפעילות ארוכת השנים של תאי הסטודנטים הפלסטינים, בהם חד"ש, בל"ד, ופורום אדוארד סעיד, ההתארגנות החדשה "סטודנטים נגד המלחמה", ותאי הסטודנטים של תנועת עומדים ביחד.

ניסי פלאי הוא אקטיביסט בפרופיל חדש – התנועה לאזרוח החברה בישראל, ומחבר הדוח "אקדמיה בפקודה: מיליטריזם באקדמיה בישראל"