newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ג'ו ביידן ניצח, האגף הפרוגרסיבי הפסיד

למרות המאמצים של טראמפ לחבל בתוצאות, ביידן יוכרז כנשיא הבא. הרפובליקנים יוכלו להתנחם בכך שבלי רוב בסנאט, הפרוגרסיבים במפלגה הדמוקרטית לא יוכלו לקדם את הרפורמות שהם שאפו להן

מאת:

כבר לא מוקדם מדי להגיד: ג’ו ביידן ניצח בבחירות ונבחר לנשיא ה-46 של ארה"ב. ההכרזה הרשמית ונאום הניצחון הם כעת במרחק של שעות או לכל היותר ימים בודדים, אבל התוצאה כבר ידועה.

ככל הנראה, לא יצליח להשיג רוב בסנאט. המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב, ג'ו ביידן (צילום: Gage Skidmore, CC BY-SA 2.0)

ככל הנראה, לא יצליח להשיג רוב בסנאט. המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב, ג'ו ביידן (צילום: Gage Skidmore, CC BY-SA 2.0)

מתוך חמש המדינות שעוד לא הוכרז בהן מנצח, הנשיא דונלד טראמפ ינצח אחת (צפון קרוליינה), וביידן מוביל כרגע בארבע (אריזונה, נבדה, ג’ורג’יה ופנסילבניה). פנסילבניה לבדה – בה ההובלה של ביידן רק הולכת וגדלה עם כל דיווח על ספירת קולות נוספים, וככל הנראה תסתכם בהפרש לא קטן של בין אחוז אחד לשלושה אחוז טובת ביידן – תספיק כדי להעביר את ביידן את קו 270 האלקטורים. ההכרזה על ניצחון ביידן בפנסילבניה צפויה ברגע שהיתרון שלו יעבור את רף ה-0.5%, מה שימנע ספירה חוזרת במדינה.

גם אם באורח פלא הקולות שטרם נספרו (וצפויים לפעול, כאמור, רק להגדלת הפער לטובת ביידן) יעבירו את פנסילבניה לטראמפ, זה לא יספיק לו כדי לנצח. במצב כזה, ביידן יצטרך לנצח רק בשתיים משלוש המדינות הנותרות (אריזונה, נבדה וג’ורג’יה), שבשלושתן הוא מוביל כרגע, אם כי הנצחון שלו באריזונה ונבדה מובטח יותר מבג’ורג’יה, בה הפרש הקולות מסתכם כרגע בכ-7,000 קולות בלבד (נכון להיום, שבת, בשעה 15.00 שעון ישראל). במהלך היום ומחר צפויות כבר להתקבל התוצאות שיהפכו את הניצחון של ביידן לוודאי, וקרוב לוודאי שפער האלקטורים הסופי לא יהיה קטן: כ-306 אלקטורים לביידן, וכ-232 לטראמפ.

הדמוקרטים חששו כל הזמן שטראמפ ינסה להפסיק את ספירת הקולות כל עוד ה"אשליה האדומה" פועלת לטובתו, כלומר כל עוד נספרו רק הקולות של מי שהופיעו לקלפי ביום הבחירות (שם היה צפוי רוב רפובליקאי) ולפני שייספרו הקולות של מי שהצביעו בדואר (שם היה צפוי רוב דמוקרטי).

החשש התממש. טראמפ אכן מנסה לעצור את ספירת הקולות, אבל כעת ניתן להגיד בבטחה שהניסיון לא יצליח לשנות את התוצאה, וזאת משתי סיבות. הראשונה היא שטראמפ מצא את עצמו במצב המוזר שבו הוא קורא להפסקת ספירת הקולות בשלב שבו ביידן כבר מוביל בספירת הקולות במדינות שסך האלקטורים שלהן גדול מ-270, ולכן הוא, טראמפ, נאלץ לקרוא להפסקת ספירת הקולות באופן דיפרנציאלי: להפסיק לספור את הקולות במדינות שבהן הוא הוביל בליל הבחירות, אך הפער הלך והצטמצם (כמו פנסילבניה וג’ורג’יה), ולהמשיך לספור את הקולות במדינות שבהן ביידן הוביל מתחילת ספירת הקולות (כמו אריזונה ונבדה). מאז שטראמפ החל בקריאות האנטי-דמוקרטיות הצפויות שלו, ביידן עבר להובלה גם בפנסילבניה וג’ורג’יה, ולכן הפסקת ספירת הקולות כרגע יכולה רק להבטיח את נצחונו של ביידן.

הסיבה השנייה היא שבדיונים בבתי המשפט הפדרליים הסתבר, שהטיעונים המשפטיים של טראמפ נגד ספירת הקולות פשוט לא מחזיקים מים. קמפיין טראמפ הגיש שורה של עתירות בניסיון לעצור את ספירת הקולות, לפסול קולות מסוימים ולאפשר למשקיפים מטעמו לעמוד קרוב יותר לסופרי הקולות, בניגוד להנחיות הקורונה.

מרבית העתירות נכשלו, וגם אלה שנותרו עומדות – כמו הדרישה לספירה חוזרת בוויסקונסין ומישיגן ופסילת קולות שנשלחו בדואר לפני יום הבחירות והגיעו אחריו – כבר לא יכולות לשנות את התוצאה. זאת מאחר שספירה מחודשת לעתים רחוקות מאוד משנה את תוצאת הבחירות, והפער לטובת ביידן בפנסילבניה גדול מספיק כדי לנצח גם בלי הקולות שהגיעו בדואר לאחר יום הבחירות.

גם הסיכויים להביא את ההכרעה לבית המשפט העליון, שטראמפ מקווה שיפעל לטובתו, אפסו. היתרון האלקטורלי של ביידן פשוט גדול מדי. אלה לא בחירות 2000, אז התוצאות היו תלויות אך ורק בפלורידה, ולבית המשפט העליון אין שום עניין להתערב בבחירות שתוצאתן כבר ידועה, גם בתסריט ההזוי שבו השופטים שטראמפ מינה יהפכו את רצון הבוחרים בפנסילבניה וג’ורג’יה.

הילד האנוכי בבית הלבן עוד יכול לחולל צרות

אבל העובדה שטראמפ הפסיד לא אומרת שהוא יפסיד בכבוד, או שהוא יודה בהפסדו בכלל. כבר בלילה שאחרי יום הבחירות, טראמפ יצא לתקשורת כדי לפמפם את המסר ולפיו הבחירות נגנבו ממנו. זה היה צפוי, כי טראמפ הכין את הקרקע לטענות האלה חודשים רבים מראש, כפי שעשה גם כשחשב שהוא הולך להפסיד להילרי קלינטון.

עושה מאמץ לעשות דה לגיטימציה להצבעה בדואר. דונלד טראמפ (צילום: הבית הלבן)

עושה מאמץ לעשות דה לגיטימציה להצבעה בדואר. דונלד טראמפ (צילום: הבית הלבן)

הקריאה של טראמפ כבר הוציאה את תומכיו, חלקם אוחזים בכלי נשק, לרחובות באריזונה ובמדינות אחרות שבהן טראמפ מתלונן על תוצאות הבחירות, בצעקות "עיצרו את הספירה!”, צעקות שללא ספק מדהים לשמוע במדינה עם אתוס דמוקרטי. פעם נוספת, ואולי אחרונה, טראמפ מוכיח שהוא לא מכבד שום נורמה דמוקרטית בסיסית. יש להניח שטראמפ לא יודה בהפסד, ועשוי אפילו לסרב לעזוב מרצון את הבית הלבן ב-20 בינואר, ושהילד האנוכי שכיהן כ"מנהיג העולם החופשי" בארבע השנים האחרונות עשוי לגרום בדרכו החוצה עוד הרבה מאוד נזק, ואולי אפילו לאבדן חיים, בגלל האגו והטירוף שלו ושל תומכיו.

בטווח הארוך יותר, המפלגה הרפובליקנית תעמוד ביום שאחרי טראמפ בפני בחירה גורלית: היא תוכל לנסות לשכוח את ארבע השנים האחרונות ולנסות לחזור להיות מפלגה פוליטית רגילה, או שהיא תוכל להמר על כל הקופה ולחזור לעמדה שתפסה בשמונה שנות אובמה: פחות מפלגה פוליטית ויותר תנועת התקוממות ומרמור נגד השלטון.

הרפובליקנים במצב טוב לקראת בחירות האמצע ב-2022

החדשות הטובות עבור הרפובליקנים הן שבסבירות גבוהה, הם שמרו על רוב של קול אחד בסנאט, מה שיאפשר להם לתקוע הרבה מאוד מקלות בגלגלים של ממשל ביידן (כולל שמירה על הרוב השמרני בבית המשפט העליון וסיכול האפשרות של הרחבתו), ויציב אותם במקום טוב לקראת בחירות אמצע הקדנציה ב-2022 והבחירות הבאות לנשיאות ב-2024. אבל קשה כרגע לראות את הדרך שלהם בחזרה לבית הלבן, אם הם יתעקשו להמשיך ללכת בדרך טראמפ.

החדשות הטובות הנוספות עבור הרפובליקנים הן שהאגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית חווה מפלה מסוימת בבחירות. על אף ההצלחות המשמעותיות של מועמדים פרוגרסיבים בפריימריז הדמוקרטיים, התקוות שלהם שממשל בראשותו של ביידן יקדם רפורמות בתחום הבריאות, אנרגיה מתחדשת, תעשיית הכליאה והחינוך ועוד הולכות ונגוזות, ככל שהולך ומתברר שהסנאט יישאר בשליטה רפובליקנית.

גם הסיכוי לעשות שינוי בנושאי העומק של מימון בחירות באמצעות תאגידים ועשירים, שינוי שיטת האלקטורים, מאבק בדיכוי הצבעה של מיעוטים או בשינוי גבולות של מחוזות כדי להיטיב עם מועמדים רפובליקניים (מה שנקרא "ג’רימנדרינג") הולך ונעלם.

הסנאט עוד לא מובטח לרפובליקנים – הם תלויים בסיבוב השני בבחירות לסנטורים של ג’ורג’יה שיתקיימו ב-5 בינואר – אבל נשיאות ביידן, לפחות אם הסנאט יישאר בידיים רפובליקניות, תעמוד בעיקר בסימן של "חזרה לשגרה" ובכך שביידן "הוא לא טראמפ", ולא תתאפיין ביכולת השפעה מוגברת של האגף הפרוגרסיבי במפלגה. כשמביטים קדימה, לבחירות הבאות, אלה לא חדשות טובות עבור הדמוקרטים. יש לקוות שהאגף הפרוגרסיבי במפלגה, בהנהגת ברני סנדרס ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז, לא ייתפס לשאננות, וינצל את שנות נשיאותו של ביידן כדי להגיע מוכן לבחירות האמצע ול-2024.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf