הלקחים מפרשת המעצר של מג'ד כיאל
במשך ארבעה ימים שלמים היה מג'ד כיאל אחד העצירים המסוכנים בישראל. הוא נחקר על ידי השב"כ, נאסר עליו להיוועץ עם עורך דין, צו איסור פרסום גורף הוטל על מעצרו וההליכים הקשורים אליו ושוטרים הפכו את בית הוריו בחיפושים שלא הניבו דבר. למסתכל מן הצד נראה היה שמדובר בפרשה ביטחונית מהמעלה הראשונה.
ביום החמישי הוא שוחרר. סתם כך. "אופס, בעצם לא", שכזה. אמנם נסע ללבנון, ולא הסתיר את זה, כמו עיתונאים ישראלים רבים לפניו שנסעו למקומות המוגדרים "מדינות אויב", אבל זה הכל.
הגורם העיקרי שצריך להפיק לקחים מהפרשה הזאת הוא מערכת בתי המשפט, ובאופן אישי כל אחד מהשופטים שחתמו על צווי המעצר, מניעת המפגש עם עורכי הדין ואיסור הפרסום. חתמו כחותמות גומי, כי השב"כ ביקש, כי ביטחון המדינה. האם להבא לא ימהרו כל כך לקפוץ לדום ולרמוס זכויות עיתונאים או אזרחים עצורים? למרבה הצער, התשובה היא שכנראה שגם להבא יקרה אותו סיפור מההתחלה.
הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.
כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.
אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.
הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית