הכנסת מתעקשת להחליש את מערכת החינוך

מנסים להפחיד אנשי ונשות חינוך. מורה ערבייה בחטיבת ביניים בקדימה, ב-2013 (צילום אילוסטרציה: הדס פרוש / פלאש90)

בשבוע שעבר (שני) עברה בקריאה ראשונה בכנסת הצעת החוק "איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור".

הצעת החוק, שיזמו חברי הכנסת עמית הלוי (הליכוד) וצביקה פוגל (עוצמה יהודית), מבקשת להרחיב את ההגדרה למעשה טרור, כך שניתן יהיה לשלול תקציבים ממוסדות לימוד. בנוסף, היא מבקשת לשנות את הליך הפיטורים המקובל, באופן שפוגע בהסכמי ההעסקה של מורים ומורות. הליכים כאלה, שבעבר נדרשו לאישור היועצת המשפטית לממשלה או נידונו בבית הדין לעבודה, הופכים בהצעה "להנחת דעתו" של מנכ"ל משרד החינוך.

מדובר כאן בצעד בלתי משתמע לשתי פנים, שבו בית הנבחרים במדינה מסמן אנשי ונשות חינוך, אוכלוסייה שלמה, כחשודים בתמיכה ובהסתה לטרור. בחודשים האחרונים ראינו כיצד פוסטים ברשתות חברתיות הוצאו מהקשרם והובילו להאשמות בתמיכה בטרור. ראינו רדיפה והסתה נגד אנשי חינוך שהתגלו כחסרות בסיס – למשל במקרה של המורה מאיר ברוכין. אם הצעת החוק החדשה תעבור, "נזכה" לראות עוד מקרים כאלה.

ופרט לכך, מדובר בהצעת חוק לחלוטין לא נחוצה. כל גורמי המקצוע, כולל השב"כ, הדגישו שוב ושוב בדיונים על ההצעה כי אוכלוסיית אנשי ונשות החינוך אינה דורשת מעקב ובדיקה בחשד לטרור והסתה, ושבשנה האחרונה טופלו רק מקרים בודדים כאלה. וממילא בחוק הקיים כבר יש מענה שמאפשר לפקח, להשעות ואף לפטר עובד הוראה שהורשע בתמיכה בטרור והסתה.

>> הממשלה רוצה פיקוח שב"כ מלא על מורות ומורים. השב"כ מתנגד

על פניו, ההצעה אמורה לחול על כלל האוכלוסייה, וכך גם קודמה. אבל מספיק להסתכל על הדוגמאות שהציג מציע החוק בדיונים ולקרוא את דברי ההסבר של ההצעה כדי להבין את כוונת המחוקק: היא מסמנת אנשי ונשות חינוך ערבים, ומלבה את תופעת הרדיפה וההסתה כלפיהם.

אז אם כבר יש מענה בחוק לבעיה המוצגת, ובכל מקרה כמעט לא קיימים מקרים כאלה שדורשים טיפול, מדוע מתעקשים חברי הכנסת לקדם את הצעת החוק? נראה שהיא משרתת מטרה אחת: להפחיד נשות ואנשי חינוך בכלל, וערבים בפרט, באופן שמאיים על חופש הביטוי שלהם – ומהווה סכנה לכלל מערכת החינוך ולתלמידים.

מערכת החינוך סובלת כבר שנים רבות ממצוקות וחוליים רבים, ובהם מחסור משמעותי במורים ובמורות, מחסור בתקציבים, וכעת גם עשרות אלפי תלמידים מפונים – ועכשיו גם נוחתת על צוותי ההוראה סכנת החוק הזה, שמערערת את ביטחונם ואת אמון הציבור בהם, ואף עשויה למנוע מאלו ששקלו להצטרף למערכת החינוך לעשות זאת בעתיד.

במקום להמשיך ללבות את השנאה ולהפריד, ועדת החינוך יכולה לקדם שיח חינוכי על תפקידם של אנשי ונשות החינוך בעת משבר מורכבת ומתמשכת זו. היא יכולה לתת כלים לדיאלוג, לחיזוק סולידריות וחוסן חברתי, ויכולה לקדם תוכנית לשילוב מורים ומורות ערבים בבתי ספר יהודיים, שתסייע לצמצם את ממדי האבטלה בקרב אוכלוסייה זו, תענה על המחסור האדיר במורים וכן תתרום בצורה משמעותית להיכרות בין יהודים וערבים בישראל. היכרות היא הבסיס להפגת הפחדים והניכור. זה השלב הראשון וההכרחי ליצירת חברה משותפת לערבים ויהודים, למצב שבו נוכל לשמוע אלה את אלה, בלי תחושת איום או חרדה והזדמנות לגדל פה דור שלא יפחד זה מזה.

במקום זה, בוחרת כנסת ישראל לקדם חקיקה המחלישה את אנשי החינוך ומעצימה את אי האמון, הפחד והזרות בחברה. מדובר בהצעת חוק פופוליסטית שתגרום נזק אמיתי. מערכת החינוך זקוקה לחיזוק ולשיקום, ולא לניגוח פוליטי מיותר.

אושרת אלמליח היא רכזת חינוך לחיים משותפים בעמותת סיכוי-אופוק, המקדמת שוויון וחברה משותפת בין האזרחים הערבים ליהודים במדינה. לנייר העמדה שהוגש לכנסת בנושא לחצו כאן