newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

15 שנים למחאה החברתית: אין צדק חברתי בחינוך

דוח מחקר פיזה מראה כי בשנים שחלפו מאז מחאת 2011, הזעקה לצדק חברתי בחינוך לא נענתה. כדי להשיג את היעד הזה, צריך לתמוך בתלמידים החלשים. ישראל רחוקה מכך

מאת:

הזעקה לצדק חברתי בחינוך לא נענתה. הפגנה בדרישה לצדק חברתי, ירושלים, 3 בספטמבר 2011 (צילום: אורי לנץ / פלאש90)

המחאה החברתית, שפרצה בקיץ 2011, הגיעה לשיאה בספטמבר ב"הפגנת המיליון" וגוועה באוקטובר עם פרסום דוח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי (ועדת טרכטנברג). דוח מחקר פיזה, שפורסם לפני כחודשיים, מאפשר לבחון אם הזעקה לצדק חברתי בחינוך זכתה למענה במהלך 15 השנים שחלפו. בתמצית: היא לא.

לצורך הבדיקה אציג שלושה מדדים ממחקר פיזה, המתוארים בדוח המחקר בפרק "שוויון הזדמנויות בחינוך": הכללה, מצוינות וניעות. הראשון בוחן את יחסן של המדינות לתלמידות ולתלמידים החלשים, השני את יחסן לחזקים, והשלישי את אפשרות המעבר מקבוצת החלשים לחזקים.

בכל שלושת המדדים ישראל ניצבת במורד דירוג המדינות: במקום ה-43 בהכללה, במקום ה-35 במצוינות ובמקום ה-17 בניעות. בתרשים מוצג מקומה של ישראל בהשוואה לשבע מדינות המכונות "כלכלות קטנות ומתקדמות", כלומר מדינות הדומות לישראל בגודל האוכלוסייה ובתוצר לנפש. העמודות הכחולות מציגות את שיעור ההדרה, הכולל את מי שלא הגיעו לרמת המינימום במבחן אחד לפחות ואת מי שלא נכללו במדגם. ככל ששיעור ההדרה גבוה יותר, שיעור ההכללה נמוך יותר.

שיעור ההדרה בישראל (עמודות כחולות) הוא הגבוה ביותר מבין המדינות בתרשים ועומד על כ-61%. במצוינות (עמודות כתומות), ישראל במקום הלפני אחרון עם 7.8% מהתלמידים שהצטיינו בלפחות אחד משלושת מבחני פיזה – שפה, מתמטיקה ומדעים. מתחת לישראל נמצאת דנמרק (7.2%). בניעות (עמודות ירוקות), בישראל רק 2.4% מהתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש הגיעו לרמת הצטיינות במבחן הבנת הנקרא. דנמרק (1.6%) ושוויץ (2.0%) ממוקמות מתחת לישראל.

מדד ההכללה

חוקרי פיזה הגדירו הכללה לפי שיעור התלמידות והתלמידים שהגיעו לרמת המינימום בכל שלושת המבחנים. מי שלא הגיעו לרף הזה במבחן אחד לפחות נחשבים מודרים, ולפי החוקרים הם עלולים להתקשות להשתתף באופן פעיל בחברה הבוגרת. למשל, ייתכן שחסרות להם מיומנויות השפה או המתמטיקה הדרושות להבנת מידע באמצעי התקשורת, למילוי טפסים באתרי הממשלה או לניהול כלכלת המשפחה.

חשוב להדגיש שמחקר פיזה נועד לבחון את הישגיהם של בני ובנות 15 בכל מדינה. בכל מדינה מגדירים מדגם שמייצג את בני השנתון ומציינים מי אינו מיוצג בו. מחוץ למדגם נמצאים מי שנשרו מהלימודים, מי שנשארו כיתה ומי שלא נכללו בו מסיבות אחרות. בישראל, המדגם אינו מייצג את החינוך במזרח ירושלים, את החינוך המיוחד וחלקים מהחינוך החרדי.

על סמך הניסיון המצטבר, חוקרי פיזה מניחים שמי שלא נכללו במדגם לא היו מגיעים לרמת המינימום. אם היה להם סיכוי לעבור את המבחן, לא היו מוציאים אותם מהמדגם. במחקר הנוכחי בישראל, 11.8% מהתלמידים הודרו מהמדגם. לא מדבר בנתון חריג, שכן הוא נמוך במעט משיעור ההדרה בממוצע כלל המדינות (12.4%).

בנוסף להם, 25.6% מתלמידי ישראל נכשלו בשלושת המבחנים, וכ-24% נכשלו בשני מבחנים או באחד מהם. בסך הכול, לפי מדד זה, 61.3% מתלמידות ותלמידי ישראל מודרים מהשתתפות בחברה הבוגרת. מדהים לגלות שיש בישראל יותר מודרים מאשר מוכללים. ב-42 מדינות רמת ההכללה טובה יותר מאשר בישראל.

מדד המצוינות

בעבר היה נהוג לבחון צדק חברתי לפי גודל הפערים בהישגים בין תלמידים. למשל, למדוד את פערי הציונים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך לתלמידים מרקע גבוה. זוהי מדידה בעייתית, שכן גם במערכת חינוך כושלת הפערים עשויים להיות קטנים. כשהישגי כלל התלמידים נמוכים, הפערים הקטנים ביניהם לא מעידים על מערכת חינוך הוגנת.

כך למשל קרה בישראל במחזור המבחן הנוכחי, שבו נרשמה ירידה של 38 נקודות ציון במבחן שפה בהשוואה למחזור המבחן ב-2022. על פי דוח פיזה בעברית שפרסמה ראמ"ה, הירידה בהישגים היתה גדולה יותר אצל התלמידים החזקים מאשר החלשים, פשוט משום שיש להם לאן לרדת. הפערים אומנם הצטמצמו ב-18 נקודות בהשוואה לשנת 2022, אבל לא מכיוון שעשינו משהו טוב, אלא משום שהזנחנו את כל מערכת החינוך.

במונחים של צדק חברתי אנחנו רוצים מערכת חינוך שדוחפת את כולם כלפי מעלה. לכן מלבד בחינת ההכללה של התלמידים החלשים, יש לבחון גם את היקף המצוינות. מדד זה נקבע על פי אחוז התלמידים שמגיעים לרמת ההישג הגבוהה ביותר, באחד או יותר משלושת המבחנים.

בישראל, רק 1.2% מהתלמידות והתלמידים הגיעו לרמת הצטיינות בכל שלושת המבחנים: שפה, מתמטיקה ומדעים. 1.9% נוספים הצטיינו בשניים מתוך שלושה המבחנים, ו-4.7% נוספים הצטיינו רק באחד המבחנים. בסינגפור (ראו בתרשים למעלה) ובסין, שיעור המצטיינים הוא הגבוה ביותר בעולם. אלו גם שתי המדינות היחידות שבהן שיעור המצטיינים גבוה יותר משיעור הנכשלים.

בסך הכול יש בישראל 7.8% מצוינות, נתון המציב את ישראל במקום ה-35 מבין המדינות שהשתתפו במבחנים. כל 35 המדינות האלה מיישמות צדק חברתי בחינוך ברמה טובה יותר מאשר בישראל, לא רק במדד המצוינות, אלא גם במדד ההכללה.

מדד הניעות

מלבד היקף ההדרה והמצוינות, ניתן לצפות שמערכת החינוך תאפשר את התנאים להצלחה לכל התלמידות והתלמידים. ניתן לבחון זאת על פי אחוז התלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש, אשר למרות תנאי הפתיחה הגרועים מגיעים לרמת ההישג הגבוהה ביותר. תלמידים ששברו את תקרת הזכוכית של המעמדות בחברה.

לא מדובר בתלמידים רבים, כפי שניתן לראות בתרשים לעיל. בסינגפור, שמובילה את מדינות העולם במדד הניעות במבחן שפה, מדובר ב-9.7% מהתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש שהגיעו לרמת ההישג הגבוהה ביותר. בישראל רק 2.4% שוברים את תקרת הזכוכית, וגם זה מעט יותר גבוה מאשר ממוצע המדינות (2.1%).

במבחן מתמטיקה רק 1.8% מהתלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך בישראל מגיעים להישגים הגבוהים, ובמבחן מדעים רק 1.4%. בשני מבחנים אלה ישראל ניצבת במקום נמוך יותר ממוצע המדינות. סין מובילה את העולם במתמטיקה (41% ניעות), ובמדעים (23% ניעות).

מבין 35 המדינות שעומדות בשני המדדים הראשונים (הכללה ומצוינות) במצב טוב יותר מאשר ישראל, יש 16 מדינות שבהן גם מדד הניעות טוב יותר מאשר בישראל. כלומר הם מיישמות צדק חברתי בחינוך ברמה גבוהה מישראל. מאירופה: פינלנד, פולין, אסטוניה, אירלנד ובריטניה. מהמזרח הרחוק: סין, מקאו, טאיוואן, סינגפור, יפן, הונג-קונג וקוריאה; וכן ניו-זילנד ואוסטרליה; ארה"ב וקנדה.

תלמידים בבית ספר יסודי בירושלים (צילום: קובי גדעון / פלאש90)

רמות גבוהות של שוויון אינן סותרות ביצועים כלליים חזקים. תלמידים בבית ספר יסודי בירושלים (צילום: קובי גדעון / פלאש90)

נהוג לחשוב שהשקעה לטובת צדק חברתי עלולה לפגוע בהיקף המצוינות, אבל המחקרים מראים אחרת.

כאשר מציבים את שני מדדים זה מול זה, מגלים שיש קשר סטטיסטי חזק בין שיעור ההכללה לבין שיעור המצוינות (לבעלי עניין: r = 0.838). בקצה האחד ניצבות מדינות המזרח הרחוק: סין, סינגפור, קוריאה ויפן, בהן מעל 25% מצטיינים ופחות מ-35% נכשלים. בקצה השני נמצאות 13 ממדינות העולם השלישי (כגון קמבודיה, גוואטמלה, רואנדה ועירק), בהן אין מצטיינים כלל, ושיעור הנכשלים מעל 90%.

המסקנה היא שאם רוצים להגביר צדק חברתי בחינוך, במונחים של הכללה, מצוינות וניעות, צריך לתמוך בתלמידות והתלמידים החלשים, ולאפשר להם את התנאים להגיע לפחות לרמת המינימום הנדרשת. ישראל רחוקה מכך.

חוקרי פיזה סיכמו זאת כך: "תוצאות אלו מראות שרמות גבוהות של שוויון אינן סותרות ביצועים כלליים חזקים. להיפך, חלק ממערכות החינוך מדגימות שניתן לשלב הכללה רחבה, פערים חברתיים-כלכליים מצומצמים והישגים גבוהים במקצועות השונים".

בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם. 

לתמיכה בשיחה מקומית

הכיתוב "יש שואה בעזה" מרוסס על הכותל (צילום: מינהל שימור, רשות העתיקות)

על עזה, שואה ושיגעון

צעיר ירושלמי שריסס "יש שואה בעזה" על הכותל הוצג כמשוגע. מחאתו הוסברה באמצעות מחלת הנפש שלו ורוקנה מתוכן פוליטי, אך בחברה העושה כל שביכולתה כדי להדחיק את המציאות, ייתכן שהוא השפוי היחיד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf