15 שנה אחרי הצלחת המאבק, מתחדש האיום על בלעין
תושבי הכפר שהפך לסמל של המאבק בגדר ההפרדה ייאלצו להגיע שוב לבית המשפט, לאחר שהצבא הוציא צו תפיסה לאדמותיהם כדי להקים "דרך ביטחון" שתתחבר למאחז שדה אפרים. לדברי תושבים, "תוואי הכביש נקבע לפי המסלול שהמתנחל נוסע בטרקטורון שלו"
תחושה של דז'ה-וו. סיור קרקעות עם הצבא באדמות שבהן מתוכננת סלילת הכביש הצבאי, באזור שבין כפר נִעמה לכפר בלעין, ב-17 באוגוסט 2026 (צילום: אורן זיו)
לפני כעשרים שנה עמד הכפר בלעין שמצפון לרמאללה במרכז המאבק העממי נגד גדר ההפרדה, שגזלה את מרבית האדמות החקלאיות של הכפר. אחרי מאות הפגנות ומאבק משפטי רשמו התושבים הישג היסטורי: ב-2007 החליט בית המשפט להזיז את הגדר וקבע כי היא לא נבנתה משיקולי ביטחון, אלא כדי לגזול קרקע לטובת ההתנחלות הסמוכה מודיעין עילית. ב-2011 הועתקה הגדר, ובמקומה נבנתה חומת בטון בגובה שמונה מטרים.
כעת מתפרסם כאן לראשונה כי תושבי בלעין ייאלצו לצאת מחדש למאבק על אדמתם. הפעם, האיום מגיע בדמות "צו תפיסה" צבאי שנועד לאפשר סלילת כביש מההתנחלות מודיעין עילית במזרח ועד ראס כרכר במערב. על פי הצו, שעליו חתם אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט ב-8 ביולי, הצבא מתכנן להחרים כמה עשרות דונמים משטחי בלעין ושלושה כפרים נוספים, כדי להקים "דרך ביטחון" שתחבר בין הגדר למאחז בשם שדה אפרים, סמוך לגוש טלמונים. המאחז נמצא ברשימת המאחזים שהליך הכשרתם החל ב-2023–2024, אך הוא עדיין לא הוסדר רשמית.
לפי הצבא, הכביש יהיה ברוחב של שמונה מטרים: ארבעה מטרים לכביש עצמו ועוד שני מטרים בכל צד, ואורכו יהיה שישה וחצי קילומטרים. הוא יעבור גם דרך האדמות שהוחזרו לכפר בהחלטת בג"ץ, וחלקו ייסלל במתווה הישן של הגדר, לפני שהועתקה, בשטח המשמש כיום את החקלאים כדי להגיע לאדמותיהם. כמו בעת בניית גדר ההפרדה לפני 22 שנה, גם הפעם הנימוקים הביטחוניים קלושים, כיוון שהכביש מתוכנן לעבור בתוך ואדי ולחבר מאחז שבו מתגוררות משפחות ספורות בלבד.
לדעת תושבים ומומחים, מטרת סלילת הכביש היא לחדש את התוכנית הישנה לחבר את גוש טלמונים-דולב למודיעין עילית ולכביש 443, וכן לאפשר בעתיד הקמת מאחזים באזור שבין החומה הקיימת לגדר שפורקה, שבו יש גם אדמות מדינה. לפי הצבא, הכביש ישמש רק את כוחות הביטחון, אך הניסיון בשטח מלמד שסביר מאוד שמתנחלים ינועו עליו בחופשיות. כיום המתנחלים נוסעים בתוואי הזה בדרכי עפר, רכובים על טרקטורונים. במקומות אחרים בגדה מתנחלים משתמשים בצירי ביטחון כדי להגיע למאחזים בכלי רכב.
תוואי הכביש הצבאי המתוכנן בין מודיעין עילית לשדה אפרים, דרך אדמות של ארבעה כפרים פלסטינים (מקור: צו התפיסה הצבאי, יולי 2026)
הניסיון לחבר את גוש ההתנחלויות הזה לכביש 443 ולירושלים נמצא כבר זמן רב על הכוונת של המתנחלים. בין היתר, קיימת תוכנית לסלול את כביש 935, שיעבור דרך עין עריק ויתחבר לכביש 433. לפי המתנחלים, סלילת הכביש תביא "100 אלף מתנחלים לגדה". כבר כיום המתנחלים משתמשים בדרך פיראטית שפרצו בתוואי דומה, המכונה "ציר המעוזים" ומחברת בין בית חורון לטלמונים ונוסעים בה דרך כפרים ועיירות פלסטיניים.
ביום שני בשבוע שעבר התקיים "סיור בעלים", שהצבא מחויב לערוך לבעלי הקרקע הפלסטינים באזור המיועד לתפיסה. בסיור השתתפו נציג המינהל האזרחי, נציג יועמ"ש איו"ש וחיילים נוספים. לאחר הוצאת הצו ביולי לא התקיים סיור, מכיוון שהצבא כלל לא הודיע לבעלים. בהמשך נקבע סיור, שהתקיים בחודש שעבר ובמסגרתו נפגשו חיילים עם תושבים מארבעת הכפרים המושפעים, אך נקודת המפגש היתה בכביש הראשי, וכלל לא ניתן היה לראות ממנה את השטח שייתפס.
הסיור בשבוע שעבר נערך באזור תצפית בין הכפר בלעין לכפר נִעמה. לפי אחד החיילים, מטרת הסיור היתה "להסביר את השפעת הכביש על מרקם החיים". לדברי החייל, הכביש נועד למקרה שבו מחסום חשמונאים (הדרך שממנה מגיעים ממודיעין עילית למאחז) או צומת ההתנחלות ניל"י ייחסמו לתנועה.
חייל אחר הסביר בעברית כי המטרה היא "להגן על שדה אפרים", וכי בשני קצוות הכביש יהיו שערים ו"רק כוחות הביטחון ינועו עליו". לשאלה אם גם חיילי הגמ"ר ומתנחלים יוכלו לעשות זאת, אמר החייל שהדבר יתאפשר "למי שהצבא יתיר לו". עוד נטען בסיור כי כבישי האספלט המשמשים כיום פלסטינים ושהכביש החדש "יחתוך" יישארו פתוחים ללא שערים, כמו הכביש הראשי שמוביל לבלעין. חייל אמר שהתנועה על הכביש עצמו תיעשה בתיאום, אך יהיה ניתן לחצות אותו ברגל ללא תיאום.
בעיה נוספת שהטרידה חלק מהתושבים ועלתה בסיור היא שהכביש ייסלל על דרכי עפר המשמשות כיום את החקלאים. לחיילים לא היתה תשובה ברורה כיצד יתאפשר לגשת לחלקות ללא כלי רכב והאם יהיה ניתן לעבוד סמוך לכביש בלי תיאום.
"המאחז קרוב מאוד לאדמות שלנו", אמר חאלד אסעד, חבר מועצת הכפר נִעמה, שהשתתף בסיור. לדבריו, "הם מונעים מאנשים גישה לאדמות שלהם, גם בשטחי B. הכביש החדש ייצור חיכוך בין הצבא, המתנחלים והתושבים. הם טוענים שזה 'כביש ביטחון', אבל הוא ישפיע בצורה ישירה על האנשים ויגרום לבעיות".
בשני העשורים האחרונים שרר בבלעין ובשאר כפרי האזור שקט יחסי. החומה הגנה עליהם מפלישות מתנחלים, באזור שהוחזר להם בפסיקת בג"ץ הוקמו בתי נופש ומבנים חקלאיים, והעבודה באדמה התאפשרה ללא הפרעות. אך מאז הקמת שדה אפרים ב-2018 מתנחלים מגיעים בטרקטורונים ונכנסים לתוך הכפרים. "תוואי הכביש נקבע לפי המסלול שהמתנחל נוסע בטרקטורון שלו", אומרים תושבים. ואכן, הסיור בתוואי הכביש מראה שהוא תוכנן בחלקו על בסיס שבילים צרים קיימים.
ד"ר שאול אריאלי, ראש קבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה, המתמקדת בחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אמר לגבי טענות הצבא בדבר הצורך בכביש: "אין בכך שום היגיון. גם אם מחסום חשמונאים ייסגר, תמיד אפשר לבוא מרנתיס או מבית אל. פרט לכך, התוואי שהם בחרו עובר בשטח נחות (מבחינה ביטחונית; א"ז) שנוח בו לפגוע בכוחות מלמעלה. זה מחזיר לדבר בסיסי, שימוש בשיקולים זרים לביטחון בשם הביטחון, כמו שנעשה בזמנו בדברים שקשורים למכשול ההפרדה". לדברי אריאלי, "אלוף פיקוד המרכז פורץ צירים בשם הביטחון שלאורכם מקודמים החוות והמאחזים. הוא מכשיר גישה כדי לאפשר רצף של התיישבות יהודית ממזרח למערב".
"בלעין תישאר סמל המאבק הלא אלים העממי"
החל מ-2004 התקיימו בבלעין הפגנות וצעדות נגד גדר ההפרדה, שבהן השתתפו במהלך השנים אלפי ישראלים. ההפגנות דוכאו באלימות שאף גבתה חיי מפגינים. בבלעין הפכה המחאה נגד הגדר, שהיתה נפוצה גם בעשרות כפרים אחרים בראשית שנות ה-2000, לטקס שהתקיים מדי יום שישי במשך כ-15 שנה וכלל לעיתים מזומנות מיצגים או פעולות יצירתיות אחרות. הדבר עורר עניין תקשורתי בינלאומי נרחב.
מוחמד ח'טיב, ממובילי המחאה נגד הגדר ומי שהיה אחראי על המיצגים היצירתיים שאפיינו את ההפגנות, סיפר ל"שיחה מקומית" במהלך סיור בשטח: "הם טוענים שזה כביש ביטחון לג'בל אל-ריסאן – שדה אפרים, אבל זה לא. זה כביש התנחלות. המטרה היא ליצור מסדרון התנחלותי, להרחיב את ההתנחלות לתוך בלעין ולהשתלט על כ-600 דונם ולהקים מאחזים חדשים. התוצאה תהיה לא רק החרמת אדמות, אלא גם מניעה מחקלאים ומתושבים רבים לגשת לאדמותיהם".
לדבריו, "בלעין היתה סמל של ההתנגדות העממית. המאבק הצליח להחזיר חלק גדול מאדמות הכפר ולמנוע הקמה של התנחלות גדולה מתוכננת. כעת, במציאות הביטחונית והפוליטית שבה למתנחלים יש שליטה על הממשלה הישראלית, יש כוונה להחיות את התוכנית הזאת, להרחיב את ההתנחלות ולהשתלט מחדש על האדמות שהוחזרו על ידי מאבק עממי. המטרה היא לשבור את הסמל שבלעין הפכה להיות. הם רוצים להעביר מסר שאומר 'אנחנו השולטים, אנחנו נחליט על גורל האדמות הללו'".
בבלעין גייסו מחדש את עו"ד מיכאל ספרד, שייצג את התושבים בבג"ץ הגדר, כדי להיאבק משפטית בצו. ספרד אמר ל"שיחה מקומית" לאחר הסיור באדמות: "צו התפיסה הנוכחי מבטא את התחושה ששוררת כנראה בצבא, שמותר להם הכול, שאין שום בעיה לשדוד אדמות פרטיות של פלסטינים בלי אפילו להתאמץ לספק הצדקה הגיונית; שלא חושבים שם פעמיים לפני שרותמים את הטיעון הביטחוני למטרות שבאופן ברור הן התנחלותיות".
לדברי ספרד, לא מפתיע שהממשלה והמתנחלים רוצים לפעול כך, אך כן מפתיעה העובדה שאלוף פיקוד המרכז משתף איתם פעולה. "פתאום, 20 שנה אחרי שהוקמה גדר ההפרדה, גילו בצבא שהם זקוקים לדרך ביטחון שתוביל ממודיעין עילית לגוש ההתנחלויות טלמונים, ואיכשהו לגמרי במקרה המסלול של צו התפיסה מאוד דומה לכביש שהמתנחלים רוצים לסלול כדי לחבר את הנקודות האלה. אבל הכביש לא בר-ביצוע, כי כולו על קרקע פרטית, אז משתמשים בתירוץ המופרך והשקוף כל כך של 'צורך ביטחוני'. איך הדרך הזאת ביטחונית כשהיא עוברת לכל אורכה בתחתית של ואדיות? לא צריך להיות אפילו טוראי כדי להבין שביטחוני זה לא".
ספרד מדגיש כי מדובר באותה שיטה ששימשה לתכנון הגדר, שתוכניתה נדחתה בבג"ץ. "צו התפיסה הזה עושה לי תחושת דז'ה וו. שוב עושים שימוש מגונה בטענת צורך ביטחוני כדי לגנוב אדמה לצרכים התנחלותיים. קודם יהיה כביש ביטחון, אחר כך משני צדדיו יטילו הגבלות תנועה, בהמשך הוא יתחיל לשמש גם אזרחים, ואז יוסיפו מסלולים וזה יהפוך לעורק תחבורה מההתנחלויות טלמונים ונחליאל לכביש 443. שלא לדבר על הסכנה, הכמעט ודאית, שמשני צידי הכביש יצוצו מאחזים וחוות וכל האדמות החקלאיות של בלעין והכפרים הסמוכים ייבלעו על ידי מכונת הקולוניזציה הישראלית".
"אם יהיה צורך, נחזיר גם את אווטאר". מפגינים לבושים כדמויות מאווטאר בהפגנה בכפר בלעין, בפברואר 2010 (צילום: אורן זיו)
אחרי סיור הקרקעות, התושבים ישבו עם עו"ד ספרד כדי לדון בתיק. לכולם היה ברור שהמצב הפוליטי והמשפטי בישראל השתנה מקצה לקצה ב-22 השנים האחרונות. התושבים אמרו כי בניגוד לעבר, כיום כל התנגדות עממית או אפילו ניסיון לתכנן התנגדות כזאת מדוכאים מיד. עורך דין פלסטיני מבלעין, שסייע בהכנת המסמכים לפעולה משפטית נגד הכביש החדש, נעצר בביתו באישון לילה והוזהר שלא לפעול בנוגע לאדמות בשטחי C.
"כל המערכת, גם הצבאית וגם המשפטית, הידרדרה מאוד", אמר ספרד. "היא לא היתה טובה לפני עשרים שנה, אבל כן ידעה במקרים יוצאי דופן לומר שנעשה מעשה לא תקין, גם כשאמירה כזאת העניקה ניצחון לכפר כמו בלעין, שהמאבק שלו הפך לסמל של המאבק בגדר ההפרדה".
לדברי ספרד, בעבר היו בכל שנה כמה תיקים שבהם הפלסטינים היו מקבלים סעד, כדי לשמור על הדימוי הליברלי של בג"ץ. אבל "ההפיכה המשטרית, 7 באוקטובר, המינוי של שופטי הדור של היום – שהרבה פחות חשוב להם הדימוי הליברלי וכבר אינם מוכנים לשלם בפסקי דין שמתערבים בהחלטות של הרשויות לטובת פלסטינים כדי לשמר אותו – כל אלה גרמו לסגירת הסדק. ועדיין, אני חושב שאם יש תיק שיש בו סיכוי לא רע יחסית, זה התיק הזה, מכיוון שהעוול בו הוא כל כך בוטה ומכיוון שיהיה קשה מאוד להצדיק כאן את תפיסת האדמות".
בכפר לא מתכוונים בינתיים לחדש את ההפגנות, אך ח'טיב הדגיש כי "בלעין תישאר בלעין, סמל המאבק הלא אלים העממי. נמשיך להיאבק בכל הכלים החוקיים הלגיטימיים, ביחד עם הפעילים הישראלים והבינלאומיים וכל מי שלקח חלק במאבק פה". באחד המיצגים שזכו לתשומת לב רבה במיוחד התחפשו מפגינים לדמויות הילידיות הכחולות, בני הנאווי, מהסרט אווטאר, צעדו לגדר והותקפו בגז. "אם יהיה צורך, נחזיר גם את אווטאר", אמר ח'טיב בחיוך.
פנינו למינהל האזרחי בבקשת תגובה, היא תתפרסם כאן אם תתקבל.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
