הכביש ש"יביא 100 אלף מתנחלים" למערב הגדה יוצא לדרך

אף שבג"ץ כבר קבע ב-2009 כי בניית כביש 935 תוביל ל"פגיעה בלתי מידתית" ברכוש פלסטיני, משרד התחבורה התחיל שוב בתכנונו. לפי הערכות, מדובר בחלק מתכנון וביצוע של עבודות תשתית בהיקף גדול בגדה המערבית

מאת:
השאירו תגובה
א א א

משרד התחבורה התחיל באחרונה בתכנון כביש 935, שאמור לקצר את הדרך בין ההתנחלויות ממערב לרמאללה לירושלים.

לפי מתנחלים באזור, הכביש יאפשר יצירה של גוש עם 100 אלף מתנחלים ב"מיקום אסטרטגי" מצפון לירושלים. בפועל, הכביש יכלא את כל האזור העירוני של רמאללה, שבו חיים כ-200 אלף איש, בין גושי התנחלויות ישראליות, כפי שאזור בית לחם כבר כלוא היום.

הכביש אמור לעבור דרך אדמות פרטיות פלסטיניות ממערב לרמאללה, אף שבג"ץ כבר קבע בעבר שבנייתו תוביל ל"פגיעה בלתי מידתית" ברכוש של פלסטינים.

קטע מכביש 935 שנסלל לפני האינתיפדה השניה, באדמות הכפר דיר איבזיע, 12 באוגוסט 2020 (צילום: אורן זיו)

קטע מכביש 935 שנסלל לפני האינתיפדה השניה, באדמות הכפר דיר איבזיע, ב-12 באוגוסט 2020 (צילום: אורן זיו)

כביש 935 אמור לחבר בין צומת הפרסה שליד ההתנחלות דולב והכפר דיר איבזיע לכביש 443 באזור הכפר בית ע'ור א-פוקה והתנחלות בית חורון. התוואי שלו רגיש במיוחד, מכיוון שהוא אמור לחצות את הכביש המרכזי המחבר בין רמאללה למערב הגדה, והוא גם חולף דרך אזורים שעל פי מפת תוכנית טראמפ אמורים להימצא בשטחי המדינה הפלסטינית.

כלומר אם הכביש ייסלל, "המדינה" הפלסטינית המוצעת בתוכנית, שבין כה וכה אמורה להיות מצומקת ולא רציפה, תצטמק ותיקטע עוד יותר.

הכביש אמור לשרת את המתנחלים בגוש ההתנחלויות דולב-טלמונים. כיום חיים כ-10,000 מתנחלים במעין מובלעת, החוצצת בין רמאללה וביתוניה למערב הגדה.

בתחילת האינתיפאדה השנייה הוזז מחסום מהכניסה לישוב טלמונים אל הכביש, ששירת גם את התושבים הפלסטינים באזור, ובכך נחסמה מהם הגישה לעשרות אלפי דונמים של אדמות פרטיות הנמצאות בין דולב להתנחלות נחליאל וחלמיש, כ-15 ק"מ צפונה.

לפי דרור אטקס מעמותת כרם נבות, בעלי הקרקע הפלסטינים מורשים להגיע לאדמותיהם רק ימים ספורים בשנה, וגם זאת בתיאום מראש ובליווי הצבא.

ואכן, בנסיעה בשבוע שעבר לאורך קטע של 10 ק"מ מתוך הכביש הזה, לא נראתה אף לא מכונית פלסטינית אחת ועצי הזית ועצי הפרי האחרים לאורך הדרך נראו מוזנחים בעליל, לעומת חלקות הזיתים המטופחות הקרובות לכפרים הפלסטינים.

התוואי המתוכנן של כביש 935 (אינפוגרפיקה: כרם נבות)

התוואי המתוכנן של כביש 935 (אינפוגרפיקה: כרם נבות)

עד לאינתיפאדה הראשונה בסוף שנות ה-80, המתנחלים שגרו באזור נסעו לירושלים דרך רמאללה וביתוניה, כ-20 דקות נסיעה.

אחרי האינתיפאדה, ויותר מכך אחרי הסכמי אוסלו והכרזתם של ביתוניה ורמאללה כשטחי A בשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית, כדי להגיע לירושלים, תושבי ההתנחלויות באזור צריכים לנסוע מערבה עד לצומת שילת, ואז לעלות על כביש 443, מרחק של כ-37 ק"מ ו-70 דקות נסיעה ללא פקקים.

ההפקעה בוטלה, האדמות עדיין נטושות

כבר באמצע שנות ה-90 החלו המתנחלים באזור ללחוץ לסלול בעבורם כביש עוקף שיחבר אותם ישירות לכביש 443 ויקצר ביותר מחצי שעה את הנסיעה לירושלים.

בקשתם התקבלה, ובסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 הופקעו כ-600 דונם מאדמות דיר איבזיע, עין עריכ וביתוניא לצורך סלילת הכביש. כבר החלו עבודות בקטע של כ-2 ק"מ באזור הכפר דיר איבזיע, אולם עם התעצמות אירועי האינתיפאדה השנייה וגם לאור העובדה שהחלק הדרומי של התוואי היה אמור לעבור סמוך מאוד לביתוניא, הוחלט להפסיק את העבודות.

תושבי ההתנחלויות באזור, ובראשם עדי מינץ, תושב התנחלות דולב ומי שכיהן בתפקידים בכירים במועצת יש"ע, עתרו לבג"ץ בתביעה להשלים את סלילת הכביש.

בעתירה הם טענו כי הם "מופלים לרעה" לעומת הפלסטינים באזור שעבורם נסללו, במסגרת בניית חומת ההפרדה באזור, כבישי "מרקם חיים" המחברים אותם לרמאללה.

טענה נוספת היתה כי משום שהנסיעה לירושלים יכולה להגיע לשעתיים בשעות הבוקר בגלל הפקקים, ערך הנכסים שלהם יורד ו"הזכויות הקנייניות שלהם נפגעות".

האזור בו אמור להסלל כביש 935, 12 באוגוסט 2020 (צילום: אורן זיו)

האזור שבו אמור להסלל כביש 935, ב-12 באוגוסט 2020 (צילום: אורן זיו)

המדינה התנגדה לעתירת המתנחלים בטענה שמבחינה ביטחונית יהיה קשה מאוד להגן על הכביש העובר באזור פלסטיני צפוף. כן טענה המדינה כי קיימים קשיים תכנוניים וארכיאולוגיים לסלול את הכביש, שכן הוא חוצה שני אתרים ארכיאולוגיים חשובים מימי בית שני.

המדינה גם הצהירה כי סלילת הכביש "כרוכה בהפקעות קרקע פרטיות (פלסטיניות; מ"ר) באופן הפוגע פגיעה בלתי מידתית בקניינם".

בסופו של דבר, ב-2009 החליטו שלושה שופטי בג"ץ בראשותו של השופט אשר גרוניס לדחות את העתירה ולא להתערב בהחלטת המדינה לא לסלול את הכביש. השופט גרוניס אף ציין בהחלטתו כי "הפגיעה בפלסטינים קשה במיוחד, כי ההנחה היא שאם ייסלל הכביש הוא ישמש את התושבים הישראלים".

בעקבות ההחלטה פנה לבג"ץ ארגון יש דין, שייצג את בעלי הקרקעות הפלסטינים שאדמותיהם הופקעו, וב-2012, בצעד יוצא דופן, החליט בג"ץ לבטל את ההפקעה ולהחזיר את האדמות לידי בעליהן.

אולם הדרך שכבר נפרצה דרך אדמותיהם לא כוסתה, ובסיור באזור בשבוע שעבר נראה שהחקלאים לא חזרו לעבד אותן. מתנחלים משתמשים בדרך העפר שכבר נפרצה כדי להגיע למעיין עין בובין.

המתנחלים לא ויתרו, והמשיכו לתבוע סלילת כביש שיחבר אותם לכביש 443 ויקצר את דרכם לירושלים ולתל אביב.

בישיבה של ועדת משנה של הכנסת לענייני איו"ש בפברואר 2018 אמר מינץ כי הסכם אוסלו "כלא" את המתנחלים באזור גוש דולב-טלמונים.

donate

לדבריו, אף שכיום באזור חיים רק 10,000 מתנחלים, "הפוטנציאל של האזור הזה הוא כ-100 אלף" מתנחלים, ויש בו "פוטנציאל קרקעי" ו"אפשרות להקים קריה חרדית בנחליאל". מינץ התלונן כי "כדי להגיע בבוקר צריך לצאת הרבה יותר מוקדם, זה הפך להיות ממש סיוט בלתי אפשרי".

הכביש ישמש ל"פיתוח האזור"

בחודשים האחרונים, כאמור, החליט משרד התחבורה לשים קץ ל"סיוט" של מינץ ושכניו המתנחלים. "משרד התחבורה השתכנע והצלחתי לחדש את התכנון", סיפר מינץ ל"שיחה מקומית". "העסק נמצא בשלבים מתקדמים של תכנון. זה הבייבי שלי".

אורך התוואי הנוכחי המוצע לכביש הוא אמנם רק 7 ק"מ, אולם בסיור שערכנו במקום בשבוע שעבר נראה שמדובר בתוואי קשה לביצוע. הוא אמור לחצות לפחות שלושה רכסים תלולים למדי, וכן לחצות את הכביש המרכזי בין רמאללה למערב הגדה המערבית באזור שבין עין עריכ לדיר איבזיע.

גורמי איכות הסביבה שנחשפו לתוכנית הביעו חשש מהפגיעה קשה בערכי טבע. אפשר להבין את החשש הזה, שכן מדובר באזור של טבע חופשי ופתוח.

אולם מינץ טוען כי הכביש "אינו מסובך וגם לא יקר", אם כי הוא סירב להיכנס לעלויות הצפויות שלו. בוועדה בכנסת אמר מינץ כי קיימת גם אפשרות לסלול "גשר ומנהרה" שיקצרו מאוד את הנסיעה.

רחוב ברמאללה, ב-4 באוגוסט 2015 (צילום: מיכה בונד / פלאש90)

רחוב ברמאללה, ב-4 באוגוסט 2015 (צילום: מיכה בונד / פלאש90)

ככל הנראה, עדיין לא התקבלה החלטה סופית במשרד התחבורה מה יהיה הפתרון ההנדסי בכביש וכיצד הם יתגברו על המכשולים הטופוגרפיים והמכשולים הקשורים בהפקעת אדמות ובהסדרי התנועה של הפלסטינים. מינץ אמר שהוא מאמין שסלילת הכביש תושלם תוך ארבע שנים.

מינץ לא מסתיר שהמטרה העיקרית שלו היא להשתמש בכביש כדי לפתח את האזור, שכיום דליל למדי במתנחלים, בוודאי ביחס לאזורים אחרים בסביבות ירושלים. "יש כאן מקום ל-100 אלף איש, יש אדמות מדינה", הוא אמר ל"שיחה מקומית".

לדבריו, "קיימת כבר תוכנית אב ל-15 אלף בתי אב. הכביש הזה חיוני כי המיקום שלנו הוא אסטרטגי. אנחנו תמונת הראי של גוש עציון. כמו שגוש עציון מתחבר לפרוזדור ירושלים מדרום, אנחנו נוכל להתחבר למרחב ירושלים מצפון".

במלים אחרות, אם החזון של מינץ יתממש, "ירושלים רבתי" היהודית תתחיל בנחליאל, כ-15 ק"מ צפונית מערבית לעיר, ותסתיים באפרת, 15 ק"מ דרומית-מערבית לירושלים.

מינץ אינו מתרגש מכך שהכביש אמור לעבור בתוך שטחים המיועדים למדינה הפלסטינית לפי תוכנית טראמפ. הוא מאמין שההסכם עם איחוד האמירויות הוריד את תוכנית טראמפ מהפרק, ובכל מקרה, לדבריו, "גורמים בישראל הציגו לאמריקאים מפה שבה העסק הזה טופל", כלומר האזור שבו עובר הכביש אמור להישאר בתחומי מדינת ישראל.

מינץ טוען שגם הפלסטינים "ייהנו" מהכבישים, כי הם יוכלו להגיע לכפרים באזור כביש 443. אולם פלסטינים מעין עריכ, שהכביש אמור לעבור דרך אדמותיהם, אמרו ל"שיחה מקומית" כי סלילת כביש באזור הזה תצית התנגדות קשה. "אני אמות באדמה שלי", אמר פלסטיני מעין עריכ, "יצטרכו לירות בי כדור בראש".

אטקס רואה בהחלטה להוציא לתכנון את הכביש החדש חלק מתכנון וביצוע של עבודות תשתית בגדה המערבית שלא נראו כמוהן מאז אמצע שנות ה-90, לקראת מימוש הסכמי אוסלו.

לדברי אטקס, "עבודות התשתית הללו אמורות להיות הבסיס שעליו ישראל מתכוונת ליישב עוד מאות אלפי מתנחלים בעשורים הקרובים. הסיפור האמיתי של האפרטהייד הישראלי בגדה אינו הסיפוח הפורמלי, שלא התמשש בסופו של דבר למרות ההבטחות, אלא הסיפוח בפועל, שנמשך כבר 53 שנה ומגיע לשיאים חדשים בימים אלה".

"הסיפור האמיתי של האפרטהייד הישראלי בגדה אינו הסיפוח הפורמלי, שלא התמשש בסופו של דבר, אלא הסיפוח בפועל, שנמשך כבר 53 שנה ומגיע לשיאים חדשים בימים אלה"

ממועצת בנימין נמסר בתגובה כי "קידום הכביש הוא חלק ממהפכת הכבישים שמועצת בנימין דוחפת אליה בהצלחה בזמן האחרון, לפיתוח האזור כולו ולהשלמת פערים של שנים שבהן המדינה הזניחה את תכנון הכבישים בבנימין וביו"ש בכלל". לפי המועצה, הכביש "ישמש את כל תושבי האזור, בהם הערבים, ויקצר מאוד את זמן הנסיעה".

ממשרד התחבורה נמסר כי "ההחלטה בנוגע לכביש 935 התקבלה בישיבה עם מועצה אזורית מטה בנימין, במטרה לתת מענה תחבורתי לחיבור הישובים טלמון ובית חורון. בימים אלה הכביש נמצא בהליך תכנון ראשוני".

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

ילדים יוצקים דבש על תפוחים (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

חלוצי ההומניזם: הלמידה כדבש שהוא יצירתו הבלעדית של התלמיד

ארסמוס ומישל דה מונטן, בני המאה ה-16, הניחו את היסוד לחינוך ההומניסטי כאשר שללו את הלמידה על ידי שינון והטיפו ללמידה באמצעות קשרים חברתיים, שיחה וקריאה. בהתאם לזה, אומר מונטן, גם ההוראה צריכה להיעשות באמצעות דיאלוג

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf