שילמדו מחוץ לכיתות, העיקר שהילדים יחזרו לבתי הספר

בתוכנית החזרה לשגרה שלאחר הסגר לא רואים באופק את חזרתם של התלמידים ללימודים בבתי הספר. היחידים שמתוכננים לחזור בעתיד הנראה לעין הם ילדי הגנים ואולי גם תלמידי הכיתות הנמוכות, אלה שצריכים את השגחת הוריהם, כדי שההורים יוכלו לחזור לעבודה ולהזיז את הכלכלה.

השיקול להחזרת ילדי הגן הוא בעיקר כלכלי: לשחרר את ההורים ללכת לעבודה. ילדים חוזרים הבוקר לגן (צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)

ברור לכל שהלימודים בזום אינם נותנים מענה לימודי, ודאי שלא חברי, לרוב רובם של התלמידים. ובכל זאת, אין בתוכנית כל כוונה ליצור מענה כזה.

החינוך מעולם לא היה בעל חשיבות מרכזית בהקשרי מדיניות בישראל. תמיד היה פער בין התבטאויות של אזרחים, המעמידים את החינוך כנושא החשוב ביותר, לבין אופן הצבעתם, שם נושא החינוך מעולם לא זכה למקום מרכזי.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

גם פוליטיקאים רבים אומרים כי משרד החינוך הוא החשוב ביותר, אבל ברגע האמת, כשהם נכנסים לממשלה, הם מנסים לברוח ממנו לטובת משרדים נוצצים יותר.

הפתרונות הנדונים בנושא מערכת החינוך עם החזרה מהסגר מתייחסים בראש ובראשונה למערכת החינוך כבייביסטר שנועדה לאפשר את הפעולות החשובות באמת – חזרה לעבודה והנעת המשק, זה מה שעומד מאחורי ההחלטה לאפשר קודם כל את הפעלת גני הילדים ואת הלימודים בכיתות הנמוכות, למרות שאין ידיעה ברורה לגבי מידת ההדבקה והעברת הנגיף בגילאים האלה.

התחושה היא שהחינוך כה שולי, עד שלא מנסים למצוא פתרונות יצירתיים, כמו לדוגמה לימודים בחוץ. אין שום סיבה שכעת, כאשר הקיץ סוף סוף עושה סימנים ראשונים של כניעה, הילדים ובני הנוער לא ייצאו החוצה וייפגשו שם עם בני כיתתם ועם מוריהם. נכון, קצת יותר קשה להתרכז בחוץ מאשר בכיתה, אבל בין זה לבין זום – הפער ברור.

האפידמיולוגים מסכימים כולם, שהשהייה בחוץ כמעט שאינה מסוכנת, כל עוד שומרים על מרחק בטוח, ודאי אם עוטים מסיכות. הישיבה בצוותא, גם אם בתנאים אלה, מאפשרת לימודים במתכונת כמעט נורמלית, תוך התאמות מועטות בלבד. שיעורים יכולים להתקיים, בצוותא, עם יכולת לתקשר עם תלמידים אחרים ועם מורים, לשאול שאלות לייצר דיונים, כל הרכיבים שמייצרים לימוד משמעותי ופעילות חינוכית.

המנהל של גימנסיה הרצליה, זאב דגני, הוא היחיד, בינתיים, שקרא למוריו לערוך שיעורים בחוץ. מאחר שמשרד החינוך אינו מאשר זאת, מדובר בינתיים במפגשים המתקיימים אחר הצהריים, ואינם עוסקים בחומר הלימוד הפורמלי בתוכנית הלימודים, אבל אין שום סיבה שלא לאפשר קיומם של שיעורים כאלה בשעות הבוקר ועל פי התוכנית.

נכון שמתישהו יירד גשם, אבל לשמחנו ולצערנו, ימי הגשם ברוב חלקי הארץ לא רבים כל כך ועד שיהיה קר מדי לשבת בחוץ, הזמן ארוך. לכן אין סיבה לחכות וצריך להתאים כבר עכשיו את התנאים הפיזיים ללימוד בחוץ, בהתאם למזג האוויר. בימי הגשם אפשר לסגת חזרה לזום.

יתרון חשוב נוסף בהחזרת התלמידים לבתי הספר הוא בהפיכתם של התלמידים לסוכני שינוי של התנהגות נכונה בזמן קורונה. אין מוצלחים כילדים וכבני נוער להעביר מסרים לחלקים גדולים מהציבור. כך בשנות השבעים הצליח באופן מעורר פליאה קמפיין איסור קטיפת פרחי הבר שהחל מבתי הספר (עד היום אני לא מסוגלת לקטוף פרחים, גם כאלה "שלא אסור", כדברי המשורר, בן הדור הקודם).  כך מהילדים יצאה הדרישה למשפחותיהם למחזר, וכך אנחנו עדים היום לילדים, שמשנים הרגלי צריכה של סוכר ומלח במשפחתם.

הזלזול בצורך לעטות מסיכה עשוי להצטמצם משמעותית, אם הילדים ישובו לבתי הספר, ועטיית המסיכה תהפוך לטבע שני אצלם ומהם אל משפחותיהם.

לו הייתי סופרת מדע בדיוני, הייתי כותבת על שלטון המשרת אינטרסים של מעטים, החושש לכוחו ועל כן ממציא מגיפה, שההתמודדות עמה מחייבת ניתוק קשרים פיסיים בין בני אדם. הקורונה אינה מומצאת, אבל ההתמודדות איתה נעשית בדרכים שמשרתות את השלטון מחד ומוּנָעות מחוסר חשיבה יצירתית מאידך. את מידת הנזק שבמניעת קשר שוטף לילדים ולבני נוער עם בני גילם ייקח עוד שנים להעריך. לכן חייבים לדרוש כבר עכשיו להחזיר את הילדים ואת בני הנוער אל מערכות החינוך כמו גם אל תנועות הנוער ולאפשר פעילות לימודית וחינוכית, גם אם האינטרס הכלכלי לא מחייב זאת.