newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שבעה עצורים בהפגנת יוצאי אתיופיה; מגבלות חמורות על זכות המחאה

מזה שבועות מפגינים יוצאי אתיופיה בשכונת מגוריו של היועמ"ש נגד האלימות המשטרתית. נוהל ספק חוקי שפרסמה המשטרה מגביל באופן דרקוני את זכות המחאה שלהם במקום. המפגינים בתגובה: ״נבוא לפה כל ערב גם אם יעצרו אותנו״

מאת:

כבר כמה שבועות שפעילים יוצאי אתיופיה מפגינים מדי ערב מחוץ לביתו של היועץ המשפטי לממשלה בשכונת כפר גנים בפתח תקווה. ההפגנות, שבהן משתתפים מפגינים בודדים ולעיתים כמה עשרות, הן חלק ממחאת ״באים לאחראים״ שמתקיימות ליד הבתים של שר המשפטים בתל אביב, של ראשת מח״ש בנתניה ושל היועץ המשפטי לממשלה.

המחאות, המתקיימות בשעות הערב והלילה, זכו להתעלמות כמעט מוחלטת מצד התקשורת וגם מצד המשטרה שבחרה ברוב הפעמים שלא להתערב בנעשה, למרות תלונות השכנים.

תמונתו של סלומון טקה ז"ל בהפגנה בשכונת מגוריו של היועמ"ש (אורן זיו)

נהלים תלויי מקום

אך ההפגנה שהתקיימה אתמול (רביעי) בפתח תקווה, אשר במהלכה עצרה המשטרה שבעה מפגינים (ששוחררו במהלך הלילה עם צווי הרחקה) ועיכבה מפגינה נוספת, הדגימה את הסכנה בכך שלמשטרה ניתנת האפשרות לגבש נהלים והוראות התקפים רק לאזור מסוים בשכונה מסוימת. לפי נוהל חדש שפרסמה המשטרה, שהחוקיות שלו מוטלת בספק, נקבע שהפגנות באזור בית היועץ המשפטי לממשלה יתקיימו רק יומיים בשבוע וביתר הזמן תותר מחאה שקטה של עד חמישה אנשים.

המפגינים איתם שוחחתי אמש, שמגיעים לשכונה מידי ערב כדי לדרוש את שחרור התיעוד של הירי בסלמון טקה ממצלמות האבטחה ובאופן כללי יותר למחות על האלימות המשטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, לא הופתעו מהטקטיקה המשטרתית החדשה. בעיניהם, ברור שהנוהל שניסח מפקד המחוז נקבע במיוחד נגד מפגינים יוצאי אתיופיה, בהמשך למדיניות של המשטרה ויתר הרשויות כלפיהם. במהלך ההפגנה המשטרה עצרה באלימות מפגינים שעמדו על המדרכה, כקילומטר מבית היועץ המשפטי אף שלא השתמשו באמצעי הגברה. רבים מהעצורים ״נאספו״ באופן שרירותי מהרחוב, כשהם צועדים לכיוון הפוך מזה של בית היועץ וכשבכלל לא ברור על איזה עבירה נעצרו.

"המשטרה לוקחת לעצמה את הסמכות לצמצם זכויות חוקיות באופן שרירותי כדי לנסות לדכא מחאות שונות. הכלל הוא שמותר להפגין במרחב ציבורי, בית המשפט העליון כבר בחן את הסוגיה וקבע באופן ברור שלא צריך אישורי משטרה כדי לקיים מחאות במרחב הציבורי כשהן לא בעלות אופי מדיני"

לפי ההנחיות החדשות, שהתפרסמו לראשונה ב'הארץ', המשטרה תתיר להפגנות להתקיים בכיכר גורן בלבד, רק בימי שלישי במשך שלוש שעות ועד לשעה 22:00, ובמוצאי שבת החל מחצי שעה אחרי צאת השבת ועד לשעה 23:00. בימים אחרים, באמצע השבוע, המשטרה תתיר הפגנות רק בפינת הרחובות מייזנר ובן גוריון, מוגבלות לעד חמישה אנשים ולמשך שעתיים בלבד – עד לשעה 23:00. בנוסף, נקבע כי יותרו רק "מחאות שקטות" ללא אמצעי הגברה. ביומיים שבהם יתאפשרו ההפגנות בכיכר גורן ניתן יהיה להשתמש במגפונים בלבד ולא במערכות הגברה, כפי שנעשה לא פעם במחאות נגד השחיתות המתקיימות במקום בשנתיים האחרונות.

באגודה לזכויות האזרח מתחו ביקורת על הודעת המשטרה."מובן שצריך לאזן בין חופש המחאה לבין פרטיות התושבים, אך במקרה זה המשטרה חרגה מסמכותה וקבעה הגבלות שנועדו למעשה להשתיק את המחאה", נמסר בהודעה מטעמם.

"זה ללא ספק לא חוקי", אומרת עו"ד גבי לסקי, המתמחה בייצוג מפגינים. "המשטרה לוקחת לעצמה את הסמכות לצמצם זכויות חוקיות באופן שרירותי כדי לנסות לדכא מחאות שונות. הכלל הוא שמותר להפגין במרחב ציבורי, בית המשפט העליון כבר בחן את הסוגיה וקבע באופן ברור שלא צריך אישורי משטרה כדי לקיים מחאות במרחב הציבורי כשהן לא בעלות אופי מדיני".

ללא ספק לא חוקי. שוטרים עוצרים מפגין מהקהילה האתיופית בשכונת מגוריו של היועמ"ש בפתח-תקווה (אורן זיו)

אתמול (רביעי) סביב השעה שבע וחצי בערב התכנסו כעשרה מפגינים במפגש הרחובות בן גוריון ודוד מישר, כ-400 מטר מבית היועץ. עשרות שוטרים, ביניהם שוטרי יס״מ, מג״ב וכלבנים, הקיפו את המפגינים, והודיעו שההפגנה לא חוקית מכיוון שנכחו במקום יותר מחמישה אנשים. בספירת המפגינים, אגב, המשטרה כללה את שני העיתונאים הבודדים שהגיעו לסקר את המחאה. למרות שהמפגינים התפרסו בצדדים שונים של הצומת וניסו להישאר בקבוצת של חמישה, השוטרים הצביעו על אחרים וציינו שההפגנה עברה את המספר המותר.

לאחר שהשוטרים דחפו את המפגינים בניסיון לגרום להם לעזוב, קבוצה אחת צעדה לכיוון כיכר גורן, לשם השוטרים כיוונו אותם. "אבל אסור לנו להפגין שם, היום יום רביעי, לא שלישי", אומר מפגין לשוטר, אך האחרון לא משתכנע. "היום זה היום הראשון (של הנוהל החדש א.ז) אז תלכו לשם", הוא עונה. רבים מהמפגנים שידרו בלייב את הנעשה, כמעין תחליף לכלי התקשורת שכמעט אינם מסקרים את המחאה. הם קראו לאחרים להצטרף  ועדכנו על מיקום ההפגנה.

משנים את החוק וקוראים לזה חוק? שוטרים עוצרים מפגין מהקהילה האתיופית בשכונת מגוריו של היועמ"ש בפתח-תקווה (אורן זיו)

משנים את החוק וקוראים לזה חוק?

לקראת השעה 21:00 ההפגנה כבר מנתה כמה עשרות אנשים. קבוצה אחת בכיכר ליד בית היועץ, לשם הביאו פעילים מחיפה ציור של סלומן טקה ועשרות נרות. קבוצה אחרת צועדת ברחבי השכונה בין הבתים והמרכז המסחרי. ״"אם הם לא רצו אותנו כאן, נלך לחלק אחר, נראה להם שהעירייה הגזענית רק מעבירה את המחאה שלנו ממוקד אחד לאחר", אמר אחד המפגינים.

"ההתנגדות של השכנים הגבירה את המחאה, אבל בסוף יש בחירות והמשטרה מתיישרת עם השכנים. הם מפחדים שערך הדירות שלהם ירד, שהילדים שלהם לא ייפגעו נפשית", אומר דסאלי, שמגיע מידי ערב להפגין במקום. ״"אתם לא מכבדים את הכללים", הוא אמר לאחד השוטרים שמוצבים במקום מידי יום. "אתם משנים את החוקים וקוראים לזה חוק?" השוטר בתגובה מבקש ממנו לשוחח בלי לצלם השיחה. "אתם שמחים שנרצחים לנו ילדים ואתם ישנים בשקט", דסאלי פונה לכמה שכנים שהתאספו במקום. "נבוא לפה כל ערב, גם אם יצטרכו לעצור אותנו".

גם בלי מגפונים, המפגינים לא מתייאשים ובמשך שעות קוראים בקול "שוטרים – רוצחים", מקריאים את שמות 16 האזרחים יוצאי אתיופיה שנהרגו מירי שוטרים או מצאו את מותם בעקבות התעללות משטרתית. אחרי כל שם הם קוראים "נרצח על ידי שוטר". כשהם מגיעים לשמו של סלמון טקה, הם קוראים "הקורבן האחרון". המפגינים עצמם לא מתעייפים, ונראה שאת השוטרים, שחלק מהזמן הולכים באיטיות אחריהם ברחבי השכונה, הם דווקא כן הצליחו להתיש. מאז שהעירייה ניסתה להתערב בהפסקת המחאה, כולל הבאת מערכת הגברה שניגנה מוסיקה חזקה במקביל להפגנה, נראה שאיש בשכונה לא נשאר אדיש למחאה. רבים יורדים מהבתים ומביטים בייאוש על המחאה, למרות שאת רוב הרעש סיפקה אתמול המשטרה שכרזה בקול למפגינים להתפזר.

"נמשיך להגיע, גם במחיר של להיעצר". מפגינים יוצאי אתיופיה בפתח תקווה (אורן זיו)

כאמור, בנוהל החדש נקבע שהמחאה בימים המותרים תתקיים עד השעה 22:00, למרות חוקי העזר העירוניים המאפשרים להרעיש עד השעה 23:00. ואכן סביב השעה עשר השוטרים מאבדים את סבלנותם וקוראים שוב למפגינים להתפזר. תחילה הם עוצרים מפגין עם "בידורית". "תצלמו שאני בריא ושלם, אם יקרה לי משהו", הוא קורא לחבריו שמצלמים אותו בטלפון הנייד ומועלה לרכב עצורים של שב"ס. בשעה שלאחר מכן, בכל כמה דקות, המשטרה הסתערה לעבר המפגינים ועצרה אחד או שנים כל פעם, בשעה שהם צעדו לאיטם על רחוב העצמאות, לכיוון ההפוך מזה של בית היועץ. "תיכנסו בהם", מפציר שכן אחד. שכנים אחרים עוצרים לתמוך. שני ילדים שעוברים ליד ההפגנה שואלים אם יעשו להם משהו במקרה שיצלמו את ההפגנה. "מפזרים אותם כי המשטרה גזענית", אומר אחד מהם.

אחד השוטרים הבהיר שמי שרוצה לחזור אחרונה ולקחת את רכבו מוזמן לעשות זאת. "הם אמרו שילוו אותנו עד מחוץ לעיר", העידה אחת המפגינות, למרות שהנוהל החדש מתייחס רק לשטח השכונה. לקראת השעה 23:00 המפגינים מתפצלים לקבוצות קטנות, חלק צועדים לתחנת המשטרה בעיר ומפגינים שם בדרישה לשחרר את העצורים.

כשאלעד יניב ומני נפתלי נעצרו בדרך להפגנה נגד השחיתות בפתח תקווה לפני שנתיים, המשטרה ספגה ביקורת קשה על מעצר שווא והמקרה סוקר בהרחבה. אתמול המצב היה שונה בתכלית, כשכמעט לא היה סיקור למעצרים בכלי התקשורת. המפגינים, מצדם, מבטיחים להגיע גם בימים הקרובים ולהגיע גם לבכירים אחרים ולהפגין מולם.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf