newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

יונתן היילו: "פחדתי שאם אתלונן וירון ישתחרר הוא ירצח אותי"

אחרי שהרג את האנס שלו בהגנה עצמית נשלח יונתן היילו ל-20 שנות מאסר. רגע לפני הערעור הוא מדבר מהכלא על הכל: הבושה, הפחד ללכת למשטרה, המשפחה, החיים מאחורי סורגים, ההתרגשות מקמפיין התמיכה והתקווה

מאת:

"החיים בכלא מלחיצים, מבלבלים, מתסכלים, צריך לדעת ללכת בין הטיפות בשביל לשרוד. אני מרגיש כמו ברכבת הרים. המקום הזה זר לי, אני עובר ארבע שנים של סיוט מתמשך, יום יום, שעה שעה".

יונתן היילו, בחור אתיופי בן 23, הגן על עצמו מפני עבריין מורשע שאנס אותו פעמיים, סחט אותו ואיים עליו. יונתן הרג את תוקפו בהגנה עצמית רגע לפני שעמד להיאנס בשלישית. בית המשפט הכיר בו כקורבן לתקיפה מינית אך גזר עליו 20 שנות מאסר בגין רצח (לסיפור המלא).

מאז מעצרו ב-2010, בעת שהמתין לתחילת משפטו, ישב יונתן כמעט שלוש שנים בכלא. לאחר שבית המשפט העליון קבע כי אינו מסוכן לציבור הוא שוחרר למעצר בית ושהה במשך שנה בבית חב"ד ברמת אביב. מאז דצמבר 2013, יונתן היילו מרצה את עונשו בבית הסוהר "שיטה" בצפון, שם הוא גם שוהה עכשיו וממתין לדיון בערעור על הרשעתו שיתקיים ביום שני, ה-1.12.14. עכשיו, לקראת הערעור, חשוב מתמיד להקשיב למילותיו של יונתן.

השבוע הועברו לו מכתבי תמיכה מאנשים מהארץ והעולם התומכים בשחרורו. מעל 700 אנשים הצטרפו לאירוע בפייסבוק הקורא להגיע לבית המשפט ולהתייצב מאחורי יונתן בדיון בערעור. בדיונים הקודמים ישבו לצידו רק אחותו ועורך דינו.

מתוך מקום של ייאוש עמוק ניסה יונתן היילו להתאבד כבר כמה פעמים בכלא ולפני כל דיון היה מקבל התקפי אפילפסיה והתקפים פסיכוטיים.

"התביישתי לדבר על ההתעללות המינית"

עו"ד אלון אייזנברג, המייצג את יונתן, שוחח איתו השבוע וסיפר לו על המאבק הציבורי ועל התמיכה בו. יונתן סיפר לו על השכונה הקשה בה הוא גדל, על הקשר עם משפחתו, ההתעללות מצד ירון איילין והבושה שהרגיש לאחר שנאנס, על החיים בכלא ועל התרגשות מהתמיכה הלא צפויה במאבקו לשקם את עצמו ולצאת לחופשי. יונתן גם ענה למספר שאלות.

יונתן, אתה יכול לספר איך החיים שלך היו בתור ילד בשכונה?

בשכונה שגדלתי בה הייתי ילד שקט, מופנם, מחפש את השקט שלו. לא התחברתי לחבורות רחוב בשכונה שלנו שרק חיפשו אלימות כל היום. היה לי חבר אחד טוב שאיתו הייתי מבלה. מדובר בשכונה מאוד אלימה, הרבה ילדים שמתעסקים כל היום בלהוכיח את הכוחות שלהם באלימות.

איך הקשר שלך עם המשפחה?

הקשר שלי עם המשפחה טוב מאוד, קשה לי מאוד שהם צריכים לעבור את הסיוט הזה, גם ככה החיים שלהם לא קלים, המציאות שלהם מאוד קשה והם שורדים בקושי, אבל בארבע השנים האלו גילית שיש לי משפחה חזקה ותומכת ללא גבולות. אני תמיד כמעט ובוכה מהתרגשות שאני חושב על זה.

למה לא סיפרת למשפחה שלך שירון תקף אותך מינית?

למשפחה שלי התביישתי לספר שירון סוחט ממני כספים, אז בטח שלא יכולתי לחשוב לספר להם שהוא מתעלל בי מינית. גם לחבר הכי טוב שלי התביישתי לספר על הסחיטה והתעללות המינית של ירון. זה משהו שקשה להסביר עד כמה זה מביך לשתף, לכן גם למשטרה זה מבחינתי היה דבר בלתי אפשרי לספר.

מה אתה חושב על הטענות של השופטים שהיית צריך לפנות למשטרה? 

לא היו לי את הכוחות לזה, לבוא לספר למשטרה שגבר התעלל בי מינית. בעדה האתיופית הבושה שגבר התעלל בך מינית, אם זה ייצא החוצה לאנשים בשכונה וכולם ידעו על זה… חוץ מזה פחדתי שאם ירון ישתחרר הוא ירצח אותי כי התלוננתי, אותי או את המשפחה שלי, כי כולנו גרים באותה השכונה. [המשפחה של יונתן ומשפחתו של התוקף עדיין גרות בסמיכות בשכונת תל נורדאו בנתניה, ס.ס.ע].

איך החיים שלך בכלא?

החיים בכלא מלחיצים, מבלבלים, מתסכלים, צריך לדעת ללכת בין הטיפות בשביל לשרוד. הרבה רגעים של בדידות ושל ייאוש אבל גם יש רגעים של תקווה. אני מרגיש כמו ברכבת הרים. המקום הזה זר לי, אני עובר ארבע שנים של סיוט מתמשך, יום יום, שעה שעה.

מה אתה חושב על הקמפיין הציבורי וההתגייסות של אנשים בשבילך? 

זה מאוד משמח אותי ומרגש אותי ואני מודה לכל אחד ואחת שמוצאים אפילו דקה מהזמן שלהם לעזור לי. אין לי איך להסביר עד כמה שזה מרגש ונותן לי כוחות להלחם על האמת שלי.

מה אתה רוצה להגיד לאנשים שכתבו לך מכתבי תמיכה?  

קראתי את מכתבי התמיכה והתרגשתי מאוד, זה נותן לי כוחות כשאני רואה שאנשים מבינים את הצד שלי.

מה היית רוצה להגיד לשופטי בית המשפט העליון לקראת הדיון בערעור?

אני מכבד מאוד את בית המשפט ומאמין שהוא יעשה צדק. אני הייתי מבקש שהשופטים בבית המשפט העליון יסתכלו על המקרה הזה רק מהעיניים שלי, דרך אירועי הסחיטה והתעללות המינית שירון העביר אותי ודרך זה שירון הוא זה שלקח אותי בפעם השלישית לחניה מאחור וזה ברור שהוא לוקח אותי כדי להתעלל בי מינית פעם נוספת.

> יונתן היילו: כל הפוסטים והעדכונים

יונתן היילו. צילום מסך מכתבתו של אריק וייס, ערוץ 10

יונתן היילו. צילום מסך מכתבתו של אריק וייס, ערוץ 10

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf