סיוע בשכר דירה: פותחים דלת אחת, סוגרים אחרת

דו"ח חדש של מרכז אדוה מצא שלמשבר הדיור יש פן מגדרי והוא משליך באופן שונה על נשים וגברים. בין הנתונים עולה ששכרם הממוצע של גברים מספיק למימון שכר דירה במחיר שאינו עולה על 30% מההכנסה במרבית המחוזות בישראל, למעט תל אביב וירושלים. לעומת זאת, שכרן הממוצע של נשים לא מאפשר להן לשכור דירה במחיר שאינו עולה על 30% מהכנסתן באף מחוז בארץ.

מצב הנשים החד הוריות קשה אף יותר. נתוני המוסד לביטוח לאומי בדו"ח ממדי העוני האחרון מלמדים ששיעור של 23% מהנשים החד הוריות חיו בעוני בשנת 2021, וכשליש (34%) חיו בחוסר ביטחון תזונתי לפי סקר הביטחון התזונתי האחרון.

מכולן, המצב הקשה ביותר הוא של נשים שמעמדן בישראל לא הוסדר, בגלל שקריטריון של אזרחות או תושבות משמש תנאי לקבלת סיוע סוציאלי, למשל, הבטחת הכנסה וביטוח בריאות. מבחינת סיוע בדיור, המצב המשפטי עד לאחרונה היה שמי שלא היתה לה אשרת שהייה (תושבת), לא היתה יכולה לקבל סיוע בשכר דירה, אלא באמצעות פנייה לוועדת החריגים. זאת ככל הנראה בהתבסס על החלטת משרד הבינוי והשיכון ממאי 2000, "סיוע בשכר דירה לזרים".

אבל המדיניות הזו שונתה ב-2021, ולאחר שניתן פסק דין בעניין בשנה שעברה, נוהל הסיוע בשכר דירה תוקן בהתאם. למראית עין, נראה שהתיקון מיטיב עם נשים זרות שלהן ילד או ילדה ישראלים. הנוהל המתוקן כולל בתוכו גם את מי שלא עומדת בקריטריון התושבות באופן שמקנה לה תעודת זהות או מספר תעודת זהות, אם היא אם לילד אזרח ישראלי ויש לה רישיון עבודה זמני (אשרת ב/1), או שיש בעניינה החלטה שיפוטית שמורה על הארכת הרישיון עד להחלטה אחרת. התיקון למעשה כולל נשים במעמד זמני עם רישיון עבודה מסוג ב/1. אבל באותה נשימה הוא מבטל דה-פקטו את האפשרות לפנות לוועדת החריגים במקרה שבו לאישה אין היתר שהייה בתוקף.

פסק הדין שהוביל לשינוי הנוהל עסק בעובדת פיליפינית שהחזיקה באשרת עבודה (מסוג ב/1), שבמהלך שהותה הכירה גבר ישראלי. לשניים נולדה בת, וזו הוכרה כאזרחית ישראלית. ב-2020 אושרה לאם, לאחר שהגישה בקשה לסיוע שנדונה בוועדת החריגים – סיוע בשכר דירה של 1,170 שקל. בשנה שלאחר מכן, הגישה האם בקשה נוספת, אבל זו נדחתה, כשברקע שינוי במדיניות משרד הבינוי והשיכון בעניין. במכתב הסירוב צוין שלאימא אין אישור שהייה בתוקף, ושבקשתה הקודמת נדונה "בטעות".

>> אלימות או גירוש: הבחירה הבלתי אפשרית של נשים זרות בישראל

האם החליטה לעתור לבית המשפט. בפסק הדין נקבע שתוצאה שבה קטינה אזרחית המדינה לא תוכל לממש זכאות לסיוע בשכר דירה כל עוד היא נמצאת במשמורת של אימה, פוגעת בזכותה לקיום מינימלי ולנוכח עקרון טובת הילד. עוד נקבע שהחלטת משרד הבינוי והשיכון, שלפיה כאשר אין תושבות, יש לפנות לוועדת החריגים – היא ההנחיה הרלוונטית. העותרת הוחזרה לוועדת החריגים לדיון בבקשתה לסיוע בשכר דירה. משרד הבינוי והשיכון הגיש ערעור על פסק הדין, והוא תלוי ועומד.

נפגעות האלימות נפגעות שוב

נוהל סיוע בשכר דירה לנשים נפגעות אלימות (נוהל 08/25) שונה גם הוא, בעקבות שינוי מדיניות מצד משרד השיכון ב-2021, לפיה יועברו בקשות רק למי שיש אישור שהייה בתוקף. לכתחילה, בניגוד לנוהל הכללי, הוא חל גם על נשים עם אשרת עבודה (מסוג ב/1), וכעת הוא גם חל על מי שבידה החלטה שיפוטית המעכבת את הרחקתה מישראל. לצד התיקון הזה, נעשו תיקונים נוספים בנוהל. למשל, הוא חל על כל המגדרים – לא רק על נשים.

שינוי המדיניות הוביל את האגודה לזכויות האזרח להגיש עתירה בעניינה של אישה מהרשות הפלסטינית, שלה כמה ילדים – כולם אזרחים ישראליים, רובם קטינים. אישה זו הושאה בגיל 15 לבן דודה הישראלי. היא וילדיה סבלו שנים מאלימות חמורה מאוד מצדו. היא חששה לעזוב אותו כדי שלא להיוותר חסרת מעמד, אבל לאחר שאיים לרצוח אותה והניף סכין לעברה, הגבר נעצר ומערכת היחסים הגיעה לסיומה. בקשתה לסיוע בשכר דירה כנפגעת אלימות סורבה, לאור המדיניות החדשה. העתירה בעניין נדחתה, בין היתר, לאחר שנקבע ששינוי הנוהל, כך שהוא דורש מעמד בישראל, אינו לא סביר באופן קיצוני, כזה שמחייב התערבות של בית משפט.

"הנוהל המתוקן למתן סיוע חירום בדיור לנשים נפגעות אלימות שנפרדו מבן זוגן וזקוקות לקורת גג בטוחה מוציא מגדרו נשים חסרות מעמד, בין אם בחזקתן ילדים או לא," אומרת עו"ד רעות שעאר מהאגודה לזכויות האזרח. "הנוהל מתעלם מהעובדה, שנשים מהגרות פגיעות במיוחד לאלימות, תלויות לחלוטין בבן הזוג לשם הסדרת מעמדן בישראל, ואם יבקשו להיפרד ממנו – גם על רקע אלימות, יוותרו ללא כל מעמד או היתר.

"הנוהל הקודם בעניין סיוע בדיור לנפגעות אלימות לא התייחס למעמדה של הנפגעת בישראל", אומרת שעאר. "משרד השיכון נהג להעביר בקשות של נשים ללא מעמד להחלטות ועדת החריגים, ולרוב הבקשות התקבלו, בפרט במקרים שבהם בחזקת האישה היו ילדים בעלי מעמד".

חשוב להבין שמדובר בנוהל קצר טווח, שנועד להעניק סיוע בדיור לנשים ולילדים שזקוקים לקורת גג לאחר שנחלצו מאלימות, באופן מידי. לכן, התנאים בנוהל הם בבסיסם פשוטים, והזכאות מבוססת על היותה של האישה נפגעת אלימות. היעדר קורת גג הוא גורם מרכזי שמשאיר נשים בתוך מערכות יחסים אלימות, והוא הכרחי לשיקום וליצירת עצמאות כלכלית.

אצל נשים שמעמדן לא הוסדר באופן קבוע והדבר תלוי בבן הזוג הישראלי – המצב קשה אפילו יותר. פערי הכוחות בין בני הזוג עלולים להיות קיצוניים, ואותן נשים נותרות חשופות ותלושות בשל הקשיים הכלכליים והתרבותיים שהן חוות. על רקע זה, גובשה מדיניות שמבוססת על הוראת שעה מספטמבר 2020, שמחילה את הנוהל גם על מי שאינה תושבת. מכל מקום, נראה שהמדיניות הזו שונתה, כך שהיא מתייחסת רק לאזרחיות ולמי ששוהה בישראל בהתאם לאשרה ורישיון ישיבה בתוקף.

"הליכי הסדרת המעמד של נשים אלה מטעמים הומניטריים אורכים שנים, ולא בכדי מדיניות המשטרה ומשרד הפנים היא לא לגרשן בתקופה שבה מעמדן נבחן", אומרת שעאר. "חילוץ נפגעות אלימות מציפורני התוקף או המתעלל היא בגדר דיני נפשות. אין מקום להפקיר נשים וילדים ברגעי משבר ולהפלות אותם לרעה במתן סיוע חירום, כפי שאין מסרבים למתן טיפול רפואי דחוף לאדם בחדר מיון. לכל אישה ולכל ילד הזכות לחיים והגנה מפני אלימות והתעללות, ללא תלות במעמדם". בימים אלה עומלים באגודה על הגשת ערעור בנושא.

ועדות החריגים במשרד הבינוי והשיכון הן ערוץ משמעותי כשמדובר בסיוע בדיור, מאחר שהן דנות בכל המקרים שבהם אין עמידה בקריטריונים. בדומה למה שקרה כאן, באוגוסט 2022 שינה משרד הבינוי והשיכון את הנהלים, וקבע תנאי סף להגשת בקשות לוועדת חריגים בבקשות לדיור ציבורי – קריטריון של נכות קבועה, למבקש או לבן משפחה אחר. משמעות השינוי היא שמי שכשאר אין עמידה בתנאי זה – לא ניתן לפנות לוועדת חריגים לשם הכרה בזכאות לדיור ציבורי, ובקשה שתוגש תידחה על הסף. האגודה לזכויות האזרח הגישה גם במקרה זה עתירה לשינוי תנאי הסף. כמו במקרה של נשים נפגעות אלימות שמעמדן לא מוסדר, גם עתירה זאת נדחתה.

פנינו למשרד השיכון בשאלה אלו מענים יינתנו לנשים שמעמדן לא מוסדר לאחר תיקון הנהלים. בתגובה נמסר: "ככלל, לפי נהלי המשרד סיוע בדיור ניתן למי שיש לו אזרחות ישראלית. בתוכנית נפגעי אלימות במשפחה הגדרנו כי גם מי שאין לה אזרחות ישראלית ועונה לכללי התוכנית תוכל להסתייע אם היא שוהה כדין.

"להלן הסעיף הרלוונטי: רשאית לבקש סיוע לפי תוכנית זו רק אזרחית המדינה ומי ששוהה בישראל לפי אשרה ורישיון ישיבה בתוקף, לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, ותקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974, או מי ששוהה בישראל לפי החלטה שיפוטית המעכבת את הרחקתה מישראל. זכאות לא תינתן אלא עד המועד שבו רישיון הישיבה או ההחלטה השיפוטית בתוקף, ותפוג מאליה ככל שפקע תוקף רישיון או החלטה כאמור".

במשרד הבהירו כי "אישה ללא אישור שהייה אינה יכולה להגיע לוועדת חריגים".