מתנחלים נגד חיילים: ריב בין שני אגפים בארגון פשע

בימים אלה של ריבים ומדונים קולניים וצחצוח חרבות פוליטיות בין ימין ושמאל, בישורת האחרונה שלפני הבחירות, הזדמן לפוליטיקה היהודית רגע מופלא של אחדות מקיר לקיר, שהצליח לחבר לא רק בין יאיר לפיד לבנימין נתניהו, אלא אפילו בין זהבה גלאון לאיתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ': כולם מיהרו לפרסם גינויים חריפים לתקיפת החיילים אמש בידי מתנחלים באזור העיירה חווארה הסמוכה לשכם.

דבר נוסף חיבר בין מקהלת המגנים הקולנית הזו: אף לא אחד מהם הזכיר את האלימות היומיומית והחולנית שמשיתים אותם מתנחלים על האוכלוסייה הפלסטינית באזור.

ראש הממשלה לפיד גינה את "המתפרעים היהודים" שפשעם הגדול, לשיטתו, הוא שהם "מסכנים את חיי הלוחמים שלנו ופוגעים במדינת ישראל". שר הביטחון, בני גנץ, בכלל ניצל את ההזדמנות כדי להתחנף עוד קצת למתנחלים ולהדגיש כי הפורעים "אינם מייצגים את ההתיישבות". אפילו יו"ר מרצ, זהבה גלאון, התעלמה בלשון הגינוי שלה מהטרור השגור נגד הפלסטינים באזור, והזכירה רק את הלינץ' שביצעו מתנחלים בפעילה בת השבעים, הגר גפן, עת סייעה לחקלאים פלסטינים במסיק.

אמנם אלימות המתנחלים נגד פלסטינים בכל רחבי הגדה הפכה לכה שגורה עד שהיא כבר בבחינת כלב נשך אדם, אבל ההתעלמות ממנה בהקשר המסוים הזה, במקום המסוים הזה ובנקודת הזמן המסוימת הזו, היא חרפה.

המתנחלים שתקפו אמש את החיילים משליטים מזה זמן רב טרור, במלוא מובן המילה, על תושבי העיירה חווארה. רק אתמול פרסמנו כאן את כתבתו של יובל אברהם, המתארת את שגרת הפוגרומים שמבצעים שם המתנחלים. לתושבי חווארה, על קשישיהם וילדיהם, לא נותר מקום בטוח: לא ברחובותיהם, לא בבתים שלהם, לא בתוך בית הספר. הזרוע השלוחה של המתנחלים פולשת למרחבים האינטימיים ביותר שלהם ועושה בהם שמות.

תיאורי התקיפה על בית הספר מזעזעים במיוחד. מנהל בית הספר, עבד אלחמיד אבו שחאדה, בן 53, נרגם במטר של אבנים שיידו בו פורעי ההתנחלויות, וגופו חבול ופצוע. לא רק תלמידיו היו עדים לתקיפה, אלא גם חיילים. אבו שחאדה סיפר לאברהם כי אף גורם ביטחוני ישראלי לא גבה ממנו עדות או דיבר איתו. בחודש שעבר, לעומת זאת, נציג במנהל האזרחי דיבר איתו, וביקש כי תלמידי בית הספר התיכון יפסיקו להגיע לבית הספר באמצעות הדרך הראשית, כדי "למנוע חיכוך עם המתנחלים", וייסעו אליו בדרך עפר צדדית.

כאשר פנינו לדוברות הצבא לקבל תגובה על התקיפה בבית הספר, נמסר לנו כי "הכוחות סרקו במרחב אחר החשודים, אך ללא ממצאים". זאת אף שבסרטון שתיעד את התקיפה, רואים בבירור חיילים הצועדים לצד המתנחלים התוקפים.

מערכת היחסים בין הצבא למתנחלים בשטחים הכבושים עברה מזמן את השלב של שיתוף פעולה פסיבי או אקטיבי, והפכה במידה רבה להתמזגותם לכדי גוף דו-ראשי. הדבר בא לידי ביטוי לא רק בגיבוי המלא שנותנים החיילים לטרור המתנחלים, אלא אף לפעילות במיליציות משותפות של ממש שבהן עצם ההבחנה בין חייל למתנחל הופכת לקשה עד בלתי אפשרית.

על כן ההבחנה שעושים שובל המגנים בין המתנחלים הפורעים לבין החיילים המותקפים, וסימון הראשונים כעבריינים תוך חיבוק האחרונים כנציגיה של הממלכתיות הישראלית שכולנו מצווים לאמץ בחום, היא לא יותר מאחיזת עיניים חלולה.

מה שקרה אתמול ליד חווארה הוא ריב בתוך אגפים של ארגון מאפיה, לא יותר. ההתנחלויות באזור שכם הן מושבת טרוריסטים שפועלת בחסות הצבא שנים. הקשר בין השניים קרוב כמו מעטפת של עור על הבשר החי.

במשך שנים מתנחלים מתעללים בתושבי הכפרים הפלסטינים בכל דרך אפשרית, והצבא מעלים עין במקרה הטוב, ובמקרה היותר שגור משתף איתם פעולה באופן מלא. האופן שבו מתנחלים מתפעלים את הצבא ונותנים לו הוראות הפעלה מביך מרוב שהוא שקוף, וחיילים העידו שהמתנחלים "רואים בהם עבדים שלהם". אז מדי פעם ראשי ארגון הפשע מתחרפנים גם על החיילים שלהם עצמם, כשאלה נמצאים סוררים בעיניהם (למשל כשהם מנסים להרחיק פורעים יהודים). ביג דיל.

רק תארו לכם מה היה קורה אם הפלסטינים היו תוקפים חיילים. עוצר על כל הכפר, פשיטות ליליות למשך שבועות אם לא יותר, מעצרים אלימים בסיטונות ומאסרים של שנים. אז הם תקפו עכשיו חיילים? נו. אני מניחה שהסולחה בתוך ארגון הפשע הרב זרועי הזה לא תתמהמה. המנחה שיעלו החיילים כדי לרצות את אדוניהם הטרוריסטים תהיה, כמו תמיד, ראש של פלסטיני.