newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המתנחלים מכים ויורים, החיילים מסתכלים: שגרת פוגרומים בחוווארה

בעיירה הפלסטינית הסמוכה לשכם, מתקפות ברוטליות מצד מתנחלים הפכו לשגרת חיים: בבית הספר, בתוך הבתים, באבנים, באלות ובירי חי. התושבים יודעים שאם ינסו להגן על עצמם, החיילים עלולים לירות בהם ללא היסוס

מאת:
"אחרי התקיפה שלהם, חזרתי מיד לתלמידים. החבאתי אותם בבית הספר עד שהמתנחלים עזבו". מתנחלים וחיילים בחווארה, 13 באוקטובר 2022 (צילום: אורן זיו)

"אחרי התקיפה שלהם, חזרתי מיד לתלמידים. החבאתי אותם בבית הספר עד שהמתנחלים עזבו". מתנחלים וחיילים בחווארה, 13 באוקטובר 2022 (צילום: אורן זיו)

מעשי פוגרום קשים בוצעו בעיירה חווארה שליד שכם בשבועיים החולפים. בצאת חג שמחת תורה, ביום שני האחרון, מועתז, תושב הכפר, קירב את הטלפון שלו לפיו, ואמר בקבוצת בווטסאפ: "חבר'ה, זה לא יעזור אם נפחד ונסתגר בבית, כך או אחרת יתקפו אותנו. צאו מהבתים, צאו לרחובות, הם לא יבואו אם תמשיכו לחיות ולהתנהג כרגיל".

אבל שום דבר לא הרגיש רגיל בכפר, שם חלונות בית הספר התיכון עדיין שבורים, שני תושבים שוכבים בבית חולים עם פצעי ירי, ילדים בגיל יסודי פצועים מאבנים, חנויות נותרו מנופצות, וחורי ירי פעורים בקירות של בתים. הדריכות ניכרה בעיניים של כולם. "החג נגמר והמתנחלים ייסעו בכביש שוב", אמר מועתז ליד כביש 60 הראשי שחולף בתוך הכפר, ציר התנועה הראשי בגדה מצפון לדרום.

מועתז מתקן מכוניות, ובימי שגרה, חלק מהלקוחות שלו הם מתנחלים. הוא עבר בין אנשי הכפר, וניסה לעודד אותם. "כדאי להתקין תאורה ברחוב", הוא החווה לעבר אזור חשוך שהיה יעד למתקפה. בנו הקטן, בן ה-13, נפגע מזכוכיות ברגלו ובידו, כאשר החלון בחדר שלו התנפץ. "הוא הכין שיעורי בית", מועתז אמר, והראה לי תמונה של בנו הפצוע, "ואז שמעתי רעש, והם הגיעו".

המתקפה הזו קרתה ביום שני בשבוע שעבר. היא היתה הראשונה מבין שלושה אירועי פוגרום בשבוע החולף: בימי שני, חמישי, ושישי. "הם נכנסו לחצר הבית, יצאו מבין עצי הזית, לבושים שחור בכל הגוף ועם מסיכות לבנות על הפנים", סיפר מועתז. "הם הגיעו מוכנים לתקיפה ורגמו את הבית. גם את הרכב ניפצו עם אלות. שני חיילים ליוו אותם. יצאתי כששמעתי את הקולות. יש לי תינוק בן שנה וחצי, בנים בני 3 ו-11 וילדה בת 14, אשתי הרגיעה את הבכי שלהם. מאז כולנו ישנים יחד באותו חדר, אחרת הם לא נרדמים".

בבית משפחת מחארב, נער בן שבע-עשרה, מחמוד, הראה לי שלושה חורי כדורים שנפערו מתחת למרפסת. מתנחל ירה על הבית שלהם באש חיה, ביום שישי בשבוע שעבר. "אמא שלי עמדה ממש ליד המקום שהכדורים פגעו בו", הוא אמר. אחותו ושלושת ילדיה, בגיל בית ספר יסודי, התחבאו בבית, בזמן שהוא ואחיו יצאו למרפסת.

מצלמת אבטחה שהוצבה בכניסה לבית שלהם תיעדה הכל ברצף: קבוצת רעולי פנים התקרבה לבית המשפחה ורגמה אותו ובתים אחרים באבנים. מתוך הבתים שהותקפו, נזרקו לעבר המתנחלים אבנים. הקבוצה הלכה אחורה, וניפצה רכבים במגרש לתיקון מכוניות.

כעבור כדקה וחצי התקרב למקום רכב לבן ממנו יצא מתנחל, חמוש ב-M16, ופתח בירי מסיבי ואקראי לעבר הבתים בסביבה. תוך כדי שהוא ירה, חזרו רעולי הפנים למקום והמשיכו לרגום את בתי המשפחות, כעת בחיפוי אש חיה. כעבור כדקה הגיע ג'יפ צבאי. החיילים ראו את התוקפים, אך לא עצרו אותם.

"מי שמנסה להגן על עצמו – הצבא יורה בו"

מדוברות הצבא נמסר כי המתנחל שירה היה חייל, בדרך לבסיס, וכי נפתחה חקירת מצ"ח לגבי הירי. עוד נמסר מדו"צ כי חלון רכבו נפגע מאבן, אך בתיעוד נראה כי חלונות רכבו בצד של הבית שעליו ירה אינם מנופצים.

קבוצת התוקפים, שמנתה יותר מ-15 איש, הסתובבה ביום שישי בין בתים בכפר ותקפה תושבים, לפי עדויות ותיעוד. בסרטון אחד, הם נראים רוגמים ומנפצים באלות בית, בזמן שחיילי הצבא עומדים לידם. בסרטון נוסף, אחד מהם נראה פותח שער כניסה לבית, ולאחר-מכן הקבוצה כולה רוגמת אותו באבנים.

"מי שמנסה להגן על עצמו, לזרוק אבן כדי להרחיק אותם – הצבא יורה בו", סיפר עאיד מחארב, בעל חנות לחלקי מכוניות בקצה הכפר, במקום בו ירה המתנחל. "תוקפים אותנו בבתים שלנו ואסור להתגונן, הצבא מצפה שנרד לברכיים וניתן למתנחלים להכות. אתה מסתובב בתחושת השפלה".

כל התושבים שדיברתי אתם חזרו על הנקודה הזו: חיילים מאפשרים, בפועל, את המתקפות, בכך שבמקום להרחיק את המתנחלים בכוח, הם שומרים עליהם מפני תושבים שמשליכים עליהם אבנים כדי להתגונן. "זאת הנקודה הכי חשובה, שהצבא מגן עליהם", אמר נור, אב לשני ילדים שביתו הותקף בשישי, "הם מכים אותנו, ואסור לנו להכות בחזרה, כי אם נעשה את זה הצבא ירה בנו".

באירועי שישי, הפוגרום האחרון שבוצע בכפר נכון לכתיבת שורות אלו, שני פלסטינים נורו באש חיה על ידי הצבא. שני המקרים תועדו חלקית בווידאו. פלסטיני אחד שיידה אבנים בכביש הראשי, וצעיר שנורה מטווח אפס, בתוך הכפר, בזמן שאביו ניסה לאחוז בקני הרובים של חיילים שנכנסו אליו.

לפי עדי ראייה, התפתח ויכוח מילולי בין החיילים לצעיר, שהתריס בפני החיילים 'תירו בי, תירו בי'. כאשר אחד החיילים הרים את נשקו, אביו של הנער אחז בו כדי למנוע זאת, אך החייל ירה בבטנו מטווח קרוב. לאחר מכן, האב ניסה להדוף את החיילים, כך נראה בסרטון, כדי לאפשר לתושבים אחרים להבהיל את בנו לבית החולים.

באותו יום שישי, חיילים תועדו נוהגים באלימות כלפי פלסטינים שזה עתה הותקפו. למשל, חיילים לא עצרו את המתנחל שתועד מבצע ירי לעבר בתים, אך נראו לאחר מכן חונקים, מפילים לקרקע ועוצרים את אחד מהתושבים הפלסטינים, שעליהם ירה המתנחל.

בסרטון, התושב נראה עומד בחצר ביתו, כאשר קבוצת חיילים ניגשת אליו, ואחד מהם מפיל אותו לקרקע. לפי עדי ראייה, החיילים אמרו לו להיכנס הביתה, והוא השיב שהוא נמצא בבית שלו, והוא לא רוצה. הוא נעצר ושוחרר כעבור כמה שעות.

גורם ביטחוני: הצבא מודע לריבוי האירועים

במקרה אחר מיום שישי, קבוצת מתנחלים תקפה אדם שעמד ליד החנות שלו. אחד מהם ריסס לעברו גז פלפל, אחר אחז באלה, ואחר כיוון לפניו אקדח. חייל שנכח במקום לא עיכב או עצר את המתנחלים, לפי מה שנראה בסרטון, אך מדובר בסרטון קצר וייתכן כי הם נעצרו לאחר מכן.

"החנות שלי הייתה פתוחה עדיין, וכל הסחורה הייתה בחוץ", סיפר ל"שיחה מקומית" התושב שהותקף. למרות שלא עשה דבר שאינו כשורה, ביקש לא לציין את שמו מחשש שהשב"כ ישלול לו את היתר הכניסה לישראל.

"יצאתי לאסוף את הסחורה וארבעה באו אלי. ראיתי שלאחד מהם היה גרזן. ברחתי מהם. בזמן שרצתי, אחד מהם הצביע עלי וצעק 'מחבל, מחבל', כדי שיהרגו אותי. הצבא מיד רדף אחרי. פחדתי שהם ירו בי ויהרגו אותו. עצרתי ואמרתי לחייל שיש לי ילד שנשאר בחנות ואני מפחד עליו. הוא בהתחלה אמר לי לעוף משם, אבל קצין מבוגר יותר ליווה אותי לחנות. כשחזרתי לילד, כעסתי על החייל. אמרתי: 'תגיד, אתם לא רוצים להוציא אותם ולפתור פה את הבעיות כבר'? והוא אמר 'אם מפריע לך, אתה תמיד יכול למכור את הבית'".

גורם ביטחוני בפיקוד מרכז אמר ל"שיחה מקומית" שהצבא מודע לריבוי האירועים הלאומניים בחווארה בשבועיים האחרונים. לכן לחיילים שמוצבים באזור הובהר כמה פעמים שמותר להם לעכב מתנחלים, ותפקידם לוודא שאין אלימות, "לא משנה מאיזה צד היא מגיעה", כך לדבריו.

"שיחה מקומית" פנתה למשטרת ישראל כדי לברר כמה עצורים היו באירועי התקיפות השונים, כולל חלוקה ליהודים וערבים, אך טרם התקבלה תשובה.

מתנחלים וחיילים בחווארה, 13 באוקטובר 2022 (צילום: אורן זיו)

בחודשים שקדמו לתקיפות בחווארה, מתנחלים מיצהר, ברכה, ויישובי הסביבה, תועדו מורידים דגלים פלסטינים בעיירה. במקביל, היו מקרים רבים של זריקות אבנים של התושבים על רכבי מתנחלים, שכאמור חולפים בציר הסמוך לכפר. בימים אלו נמצא בעיצומו פרויקט "עוקף חווארה", כביש עוקף שיאפשר למתנחלים לנסוע בלי לעבור בכפר.

"בגלל כל מה שהם עשו פה, רק יותר אנשים זורקים אבנים", אמר מוהנד, בן 16. "מה שקרה כאן בשבועיים האחרונים, מרוב השפלה וזעם על מה שראינו, רק מעלה את הסיכוי שדברים כאלו ימשיכו". גם ביום חמישי, כפי שהתפרסם ב"שיחה מקומית", מתנחלים חמושים בגרזן, גז פלפל, אלות, ונשק חם, תקפו בתים ותושבים בכפר.

מוהנד מראה לי סרטון שצילם בבית הספר ביום שלישי, ה-4.10. קבוצה גדולה של מתנחלים תועדה תוקפת את בית הספר התיכון, שנמצא הרחק מהכביש הראשי, וכדי להגיע אליו יש ללכת ברגל כ-300 מטרים.

זה קרה בשעת בוקר, כאשר בית הספר היה מלא בתלמידים. באחד הסרטונים, שצולמו דרך חלון מתוך כיתה, נראים עשרות מתנחלים רצים אל בית הספר. בסרטון נוסף הם עומדים מול מנהל בית הספר, אדם מבוגר שיצא לבדו, ורוגמים אותו. לאחר-מכן, תלמידים תועדו יוצאים וזורקים על המתנחלים אבנים, ואלה ברחו. שני חיילים נראים בתיעוד נוסף חולפים על פני קבוצת המתנחלים מבלי לעצור אותם.

מנהל בית הספר, עבד אלחמיד אבו שחאדה, בן 53, הראה לי את הפצעים שעל גופו: אחד בחזה, אחד ברגל, שניים ביד. "עמדתי לבד מולם, בלי כלום, ואבנים נפלו עלי כמו גשם", הוא אמר והראה לי את הסרטון. "הם ניסו לעקוף אותי בכל דרך כדי להיכנס לחצר ולבית ספר. הם התחילו להכות אותי בידיים, וכשהילדים ראו אותי מקבל ככה מכות, הם יצאו כדי להגן עלי. ברגע הזה, אחד המתנחלים הוציא את האקדח שלו וירה באוויר, ושני כיוון את האקדח לתלמידים. אני צעקתי על התלמידים שיעצרו, שלא יתקדמו ולא יעשו כלום. הכי חשוב לי היה שלום התלמידים. קודם לכן, כשראינו את המתנחלים רצים לבית ספר, נעלתי את השער מאחורי, שאף אחד לא יצא".

המנהל אמר שלאחר האירוע, אף גורם ביטחוני ישראלי לא גבה ממנו עדות או דיבר איתו. הוא אמר שבחודש שעבר, לעומת זאת, נציג במנהל האזרחי דיבר איתו וביקש כי תלמידי בית הספר התיכון יפסיקו להגיע לבית הספר באמצעות הדרך הראשית, כדי "למנוע חיכוך עם המתנחלים", וייסעו אליו בדרך עפר צדדית.

"עשיתי בדיוק מה שביקש הצבא", הוא אמר, "הכי חשוב לי היה לשמור על מרחב בטוח. אבל אז הם הגיעו אלינו, ממש לתוך שטח בית הספר. אחרי התקיפה שלהם, חזרתי מיד לתלמידים. החבאתי אותם בבית הספר, עד שהמתנחלים עזבו. שלחתי את כולם הביתה ולא היו לימודים באותו יום. ואז הלכתי לקבל טיפול".

"ללא ממצאים"

פנינו לדוברות הצבא בבקשת תגובה בנוגע לאירוע התקיפה בבית הספר. בתגובה נמסר:

"במהלך יום שלישי, ה-4 באוקטובר, התקיימו חיכוחים פיזיים אלימים בין מתיישבים לפלסטינים ברחבי הכפר חווארה, שבמרחב החטיבה המרחבית שומרון. עם קבלת הדיווח אודות זריקות אבנים לעבר בית הספר בכפר, הכוח קפץ לנקודה ועם הגעתם לא נראו חשודים במרחב.

"כוחות צה״ל פעלו והשתמשו באמצעי לפיזור הפגנות על מנת לסיים את החיכוך. כמו כן, הכוחות סרקו במרחב אחר החשודים, אך ללא ממצאים".

זאת על אף שבסרטון שתיעד את אירוע התקיפה, רואים חיילים הצועדים לצד המתנחלים התוקפים.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf