newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מטרת חוק הלאום: לנתק את זכויות הפלסטינים על הארץ

האמת נחשפת: לא הפלסטינים הם שמסרבים להכיר בישראל, אלא להיפך – ממשלת נתניהו אינה מוכנה להכיר בהם

מאת:

כותב אורח: אילן ברוך

בנאום בר-אילן (יוני 2009) קבע נתניהו כי "הקשר של העם היהודי לארץ-ישראל נמשך יותר מ-3500 שנה. זכותנו להקים את מדינתנו כאן, בארץ-ישראל, נובעת מעובדה אחת פשוטה: זוהי מולדתו של העם היהודי, כאן נצרבה זהותנו….

"אבל צריך גם כאן לומר את האמת: בלב חבלי המולדת היהודית חי היום ציבור גדול של פלסטינים. אנחנו לא רוצים למשול בהם, לא לנהל את חייהם ולא לכפות עליהם את הדגל שלנו או את התרבות שלנו. בחזון השלום שלי חיים בארץ הקטנה שלנו שני עמים חופשיים זה בצד זה, בשכנות טובה ובכבוד הדדי".

הטקסט הזה נוסח בקפידה. גלומה בו התפישה הלאומנית הישראלית, התובעת את הזכות הילידית על ארץ-ישראל ליהודים בלבד, ומתייחסת לפלסטינים כאל "ציבור גדול" החי על אדמת היהודים.

הגישה הזו עומדת בניגוד לתפיסה הבינלאומית ולהיגיון הפשוט, שקובעים שללא קשר לשאלת הזכות היהודית על הארץ, הפלסטינים הם מיעוט ילידי. "הצהרת בלפור" מ-1917, המסמך המכונן שפתח בפני התנועה הציונית את האפשרות להכות שורש מדיני בארץ-ישראל, קובע כי "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלסטיין (בנרטיב שלנו, ארץ-ישראל)… בתנאי ש… לא לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא-יהודיות". בלפור היה ער לשאיפות בהנהגה הציונית לזיקה בלעדית לארץ הקודש ומראש חסם אותן.

נתניהו מנסה להחדיר את תביעתו לבלעדיות יהודית באמצעים שונים. קודם ליוזמת קרי ובמהלכה, תבע ראש הממשלה מהנשיא הפלסטיני הכרה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. מדינאים, משקיפים ופרשנים הביעו כלפי עבאס קוצר רוח. וכי איזה נזק ייתכן לענין הפלסטיני אם יכיר מנהיגם בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי?

את התשובה לשאלה זו נתונה בנאום נתניהו בכנסת, בנוכחות ראש ממשלת בריטניה, דויד קמרון, במרץ האחרון. בתגובה לקריאת ביניים מהאולם של ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) אמר נתניהו: "שיבת-ציון הביאה להגירה מאסיבית (של ערבים) לארץ המתחדשת והנבנית. אנחנו רוצים שלום עם שכנינו הפלסטינים, אך כדי ששלום זה ייכון על הפלסטינים להכיר בקשר ההיסטורי של העם היהודי עם מולדתו ארץ-ישראל וזכויותיו בה".

> חוק הלאום מתוכנן נגד ערבים ויפגע גם בדוברי רוסית שאינם יהודים

בנימין נתניהו (חיים צח / לע"מ)

תובע בלעדיות. בנימין נתניהו (חיים צח / לע"מ)

על פי נתניהו, פלסטינים שהם ואבותיהם נולדו בארץ (וגם אם היגרו אליה, זה קרה שנים ארוכות לפני קום המדינה), קרובים יותר למעמד של מהגרי עבודה מאשר לזה של בני הארץ. הזכות הזו שמורה ליהודים בלבד. "אין פה שאלה של נרטיבים, יש פה אמת הסטורית אחת", סיכם ראש הממשלה.

חוק יסוד: "ישראל מדינת הלאום של העם היהודי" (המכונה חוק הלאום) מתקדם צעד נוסף בכיוון זה ופוסל מראש כל דיון באפשרות לשותפות עם הפלסטינים החיים בישראל, בפלסטין או בניכר, בזכות הילידית על הארץ. הצעת החוק מעניקה בעלות על הארץ ליהודים בלבד ולפלסטינים זכויות אזרח או תושב. בכך המדינה שוללת מהם שוויון זכויות מלא. את מה שלא השיג במשא ומתן, מבקש נתניהו לכפות באמצעות הפרלמנט.

היעלה על הדעת שיקום ביום מן הימים מנהיג פלסטיני שיהיה מוכן לתהליך מדיני במו"מ עם מי שמתכחש לזיקתו הילידית על הארץ? האם ייתכן שמנהיג ערבי כלשהו יהיה מוכן לקיים מו"מ עם ממשלה בישראל המתכחשת לזכותם של הפלסטינים לזיקה ילידית בארצם? זהו חלום באספמיה. אלו אינם הפלסטינים שמסרבים להכיר בישראל, אלא להפך: נתניהו שאינו מכיר בזכויותיהם.

הצעת החוק מתכחשת במתכוון לעובדה שממשלת ישראל טרם נגעה באתגר המדיני והמוסרי העליון: השכנת שלום בין שני הנרטיבים, הישראלי/עברי/יהודי מזה והפלסטיני מזה. גישתו של נתניהו מחייבת מאבק נצחי. הפיוס יתבע מאתנו הכרה הדדית בזכות הילידית של שני העמים על הארץ וחלוקתה לשתי מדינות לאום.

אילן ברוך, שגריר ישראל לשעבר בדרום אפריקה, הוא יועצה המדיני של ראשת מרצ, זהבה גלאון

> בלי הצגות ובלי מסכות: למה אני בעד חוק הלאום

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf