newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כשהגופות מוטלות על הרצפה, המונח "לרקוד על הדם" הפך מוחשי

בעוד המדרכה ברחוב השניים בבני ברק עדיין ספוגה בדם, הגיעו בזה אחר זה ח"כים מהימין. מול הסטטוס קוו שמציע בנט, הם הציעו הסלמה מכוונת. ככה זה כשאף אחד לא מציע תזה אחרת

מאת:
את השר בר לב היה צריך לפנות מהר בגלל הקריאות נגדו. זירת הפיגוע אתמול בבני ברק (צילום: אורן זיו)

את השר בר לב היה צריך לפנות מהר בגלל הקריאות נגדו. זירת הפיגוע אתמול בבני ברק (צילום: אורן זיו)

מאות התכנסו אתמול ליד שתי זירות הירי בבני ברק, בעוד המשטרה וזק"א עדיין עוסקים בטיפול בגופות ובכתמי הדם.

כשעה לאחר הפיגוע, התחיל מצעד הפוליטיקאים למקום: חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר ומירי רגב. גם השר לביטחון הפנים, עומר בר לב, הגיע, מאובטח בעשרות שוטרים, אבל הביקור שלו היה קצר מאוד, אולי בעקבות קריאות עוינות מהקהל.

להגעה של שר יש לכאורה הצדקה מקצועית. הערך היחיד של התייצבות חברי הכנסת מהימין היתה להפוך את המושג "לרקוד על הדם" למוחשי ביותר: הם עמדו מטרים ספורים מהכניסה למכולת ברחוב השניים, בעוד שלוש גופות מוטלות על הקרקע והמדרכה שטופה בדם. מלבד לדרוש שימוש בכוח ולהסית נגד פלסטינים, לא היה להם מה להציע.

בן גביר סיפר שהגיע ישר מהפגנה בבאר שבע לציון שבוע לפיגוע בעיר. לפי דבריו, "הבעיה" היא "התקפלות" הממשלה בגלל התלות שלה ברע"מ. צריך לפשוט על אום אל פחם ורהט, אמר בן גביר, לעצור אימאמים, לטפל בתנועה האיסלמית (שהפלג הצפוני שלה כבר הוצא כבר מחוץ לחוק) ומעל הכל, לחזור לסיכולים ממוקדים. "הם לא חוזרים לסיכולים בגלל שמנסור עבאס לא מרשה להם. הרפיסות רק נותנת רוח גבית לטרור".

ח"כ סמוטריץ' הודה ש"מחבלים כאלה יודעים שהם הולכים למות", ולכן את ההרתעה הוא הציע להשיג באופן אחר: "צריך לגרש את המשפחות שלהם ולשלול אזרחות".

במהלך השעות הארוכות של הטיפול בזירה, נשמעו מהקהל צעקות "מוות לערבים", "רוצים נקמה" ו"בנט תתפטר, דם יהודי אינו הפקר". אחרי שהזירה נפתחה, חלק מהנוכחים סידרו נרות נשמה בצורת המילה "נקמה".

את השר בר לב היה צריך לפנות מהר בגלל הקריאות נגדו. זירת הפיגוע אתמול בבני ברק (צילום: אורן זיו)

את השר בר לב היה צריך לפנות מהר בגלל הקריאות נגדו. זירת הפיגוע אתמול בבני ברק (צילום: אורן זיו)

צעיר חרדי מבני ברק, שמרבה להגיע להפגנות נגד גיוס חרדים ומשתתף גם בהפגנות הימין בשייח' ג'ראח, סיפר עד כמה הוא מעריך את בן גביר. "רק הוא אומר את האמת", אמר. בן גביר צפוי לנסות להיכנס למתחם אל אקצה מחר (חמישי) בבוקר, יומיים לפני תחילת חודש הרמדאן. "יש איסור עלייה, אז אני לא הולך", אמר הפעיל החרדי, "אבל אני סומך עליו (על בן גביר, א"ז) שיידע איפה מותר ללכת בתוך הר הבית".

ההלם של הציבור הישראלי ניכר. עשרים שנה עברו מאז האינתיפאדה השנייה, אז מאות ישראלים נהרגו מפיגועי התאבדות ומירי בנשק. מאז, גם בגלי האלימות השונים, כמו ב-2015, רוב האירועים הסתיימו בהריגת התוקפים הפלסטינים הצעירים, ולא בכל אירוע נרשמו הרוגים ישראלים. גם כאשר הפלסטינים השתמשו בנשק חם, זה היה בדרך כלל ברובים מאולתרים.

עכשיו המצב שונה. בשלושה אירועים תוך שבוע נהרגו 11 ישראלים, שבעה מהם מנשק חם, תקני. בעשרים השנים שחלפו מאז האינתיפאדה, בעוד התיאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית ממשיך ואף משתכלל, הציבור היהודי-ישראלי והפוליטיקאיםש מייצגים אותו העדיפו שלא לעסוק בנושא הפלסטיני, מלבד בגלי האלימות מול עזה.

הפיגועים האחרונים, במיוחד אתמול בבני ברק, שביצע צעיר מהגדה, הם תזכורת כואבת נוספת לכך שניהול הסכסוך לא עובד. מול התזה של הסטטוס קוו, שמובילים בנט וממשלתו, הימין מציע הסלמה מכוונת. בינתיים, בזירות הפיגועים וברחוב, אף אחד לא מציע תזה אחרת.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf